סיקור מקיף

סיכום בין משרד התמ"ת ותעשיות החלל על חלוקת עלויות השתתפות בפרויקט גלילאו

משרד התמ"ת יקצה לפרוייקט 50 מיליון ₪ והמשרדים האחרים והתעשיות המשתתפות בפרוייקט 50 מיליון ₪ נוספים

משרד התמ"ת ותעשיות ישראליות הפעילות בתחום החלל (תע"א, רפא"ל אורביט, רוקאר ואקיוביט) סיכמו השבוע על מודל השתתפות התעשיות במימון הנדרש לכניסה לפרויקט.

רענן דינור, מנכ"ל משרד התמ"ת מסר כי משרדי התמ"ת, אוצר, הבטחון, ומדע משתפים פעולה הן במאמצי הכניסה לפרויקט זה והן בחלוקת העלות התקציבית. המשרדים יקצו סך של 100 מיליון ₪ על פני חמש שנים להשתתפות בפרויקט זה, משרד התמ"ת יקצה למימון הפרוייקט 50 מיליון ש”ח והמשרדים האחרים יקצו בחלוקה בינהם את היתרה, התעשיות המשתתפות בפרוייקט ישתתפו במימון בהיקף של 15%.

עוד מסר דינור כי עבודת המטה שנעשתה כהכנה טרם הכניסה לפרויקט העלתה תועלות רבגוניות הקשורות בהשתתפות בו. בשלב הראשון הנהנות העיקריות הינן תעשיות החלל אשר ישתתפו בפרויקט חלל עם החברות האירופיות המובילות בתחום, ויוכלו לצבור ידע רב בתחום בו לישראל אין בו נסיון בחלל. עם זאת, דינור הדגיש כי מבחינת פוטנציאל ההשתתפות של התעשייה הישראלית רוב המסה מרוכזת בתחום האפליקציות אשר תפותחנה עבור השימוש במערכת זו.

פרויקט גלילאו הינו פרויקט החלל המסחרי הגדול בעולם ומטרתו הקמת מערכת אזרחית לאספקת שירותי מיקום וזמן מדויקים. האיחוד האירופי וסוכנות החלל האירופי נכנסו לפרויקט זה מתוך ראיה מסחרית אזרחית, המבדלת אותו ממקבילו האמריקאי, מע' ה- GPS של הפנטגון, ועיקרה היכולת לחדור לשווקים אלו ולהשתלט על נתחי שוק, אשר כיום קיימת בהם הגמוניה אמריקאית.

מנכ"ל התמ"ת, רענן דינור אמר כי בפגישותיו עם האירופים, אלו הדגישו כי הם מחפשים את הערך המוסף והיצירתיות הישראלית בתחום הישומים, שכן אלו יקבעו את הצלחתה המסחרית של המערכת. הוא הוסיף ואמר כי משרדו גם יתמוך במסגרת לשכת המדען הראשי במו"פ עבור אפליקציות אלו ובמסגרת השתתפות
ישראל בפרויקט יוקמו קונסורציומים של חברות ישראליות ואירופיות לצורך אותם פיתוחים.

בפגישות המנכ"ל עם חברות העוסקות בתחומי הישומים עלה כי "שם המשחק" הינו כניסה לפרויקט בשלב מוקדם ככל הניתן, מתוך כוונה לקבל גישה לידע טכנולוגי, פעילויות תקינה, מידע עסקי ועוד.. אשר הינם הכרחיים לחדירה תחרותית לנתחי השוק. החברות מסרו כי בפרויקטים דומים בעבר נכנסה ישראל מאוחר, והדבר הוביל ליכולת תחרותית נמוכה.

בועז הירש, הממונה על הסכמי סחר בילטרלים במינהל סחר חוץ, מסר כי בנוסף לתועלות התעשייתיות הטמונות בשת"פ עם אירופה, קיימות גם התועלות המדיניות בכניסת ישראל לפרויקט דגל של האיחוד האירופי והדגיש כי בנוסף שותפה בפרויקט סין וגם הודו נמצאת במגעים מתקדמים לכניסה לפרויקט, וקיימת חשיבות רבה ליכולת לעבוד עם מדינות ענק אלו על בסיס שיויוני בפרויקט מרכזי מעין זה.

בועז הירש ממינהל סחר חוץ בתמ"ת מוסר כי ההפעלה המסחרית של הפרויקט מתוכננת עד לתום העשור, כאשר נפתח המכרז על הזכיון המסחרי להפעלת המערכת התמודדו 4 קונסורציומים אירופים המונים חברות ענק מאירופה ומהעולם. כיום נותרו בתהליך רק 2. האיחוד האירופי מדגיש את העניין הרב שעורר המכרז להפעלה מסחרית של המערכת כסמן לפוטנציאל המסחרי – תעסוקתי – טכנולוגי הטמון בפרויקט.

העניין של החברות, מוסרים נציגי האיחוד, תומך בממצאי המחקר אשר ערך האיחוד האירופי, וממנו עולה כי בשנת 2020 , צפוי המחזור הכספי העולמי בתחום הניווט הלוויני להגיע למעל 200 מיליארד יורו בהשוואה למיליארדים בודדים כיום, אשר גם הם מייצגים גידול בן 25% בארבע השנים האחרונות בתחום זה . תחום הישומים עצמו צפוי להגיע לגודל שוק של 140 מיליארד יורו בשנת 2015. בין מנועי הצמיחה העיקרים בתחום זה מזוהים תחומי הסלולר והמכוניות, אשר צפוי כי בתחומים אלו יעשה שימוש מסיבי במערכות ניווט לוויני.
ידען ישראל בחלל
מערכת הקאורדינאטות הארצית – באסטרופדיה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~72047479~~~190&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן