סיקור מקיף

גלקסיות אדירות מתנגשות. האם זה יהיה גם סופו של שביל החלב

במרחק של כמאה מיליון שנות אור מכדור הארץ נראות שתי גלקסיות בשלבי ההתנגשות שלהן, תוך שהן מספקות לנו הצצה אל המסתורין של הגורל הסופי של כוכב הלכת שלנו כאשר שביל החלב יתמזג במיזוג קטלני עם הגלקסיה השכנה לנו – אנדרומדה.

אבי בליזובסקי

כך עשויה להיראות התנגשות בין שביל החלב לאנדרומדה לחצו להגדלה. NGC 520. צילום: מצפה ג'מיני

בכיוון קבוצת דגים, ובמרחק של כמאה מיליון שנות אור מכדור הארץ נראות שתי גלקסיות בשלבי ההתנגשות שלהן, תוך שהן מספקות לנו הצצה אל המסתורין של הגורל הסופי של כוכב הלכת שלנו כאשר שביל החלב יתמזג במיזוג קטלני עם הגלקסיה השכנה לנו – אנדרומדה.
התמונה של הגלקסיות המתמזגות צולמה בלילה שבין ה-13 וה-14 ביולי 2005 בידי ספקטרוגרף מרובה-אוביקטים ג'מיני (GMOS) הנמצא על גבי טלסקופ בקוטר 8 מטרים במצפה ג'מיני הצפוני במאונה קיאה, הוואי.

פרופ' איאן רובינסון, מנהל המרכז הטכנולוגי האסטרונומי בבריטניה שבנה את GMOS בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים אמר: "זה די מפחיד. מאז ש-GMOS הותקן על הטלסקופ בשנת 2001 הוא צילם את התמונות האסטרונומיות המרהיבות ביותר של גלקסיות חוורות ורחוקות ושל אזורי יצירת כוכבים, וסיפק עושר של נתונים מדעיים, אך תמונה זו שבתה אותי במיוחד. המזל שלנו הוא שנותרו עוד 5 מיליארד שנים לפני שניבלע בידי אנדרומדה. בכל מקרה מדהים לראות הרבה זמן מראש כיצד כדור הארץ והגלקסיה שלנו כולה יסיימו את חייהם. אני שמח שלא אהיה בסביבה כשכדור האש יתרחש.

התמונה של הגלקסיות המשולבות, המקוטלגות כגלקסיה אחת בשם NGC 520, נמצאות בשלב די ראשוני של ריקוד המוות הגלקטי ויתכן שמצבם השתנה לחלוטין בזמן שלקח לאורם להגיע לכדור הארץ.

פרופ' רובינסון הוסיף: "רמזים להיווצרות כוכבים חדשים בגלל ההלם של ההתמזגות הזו יניתן לראות בצורת האיזורים המוארים באדום חיוור מעל ומתחת למרכז התמונה. יתכן שגם עתה הגלקסיות התמזגו לחלוטין ויצרו גלקסיה חדשה עם סדרה חדשה לחלוטין של כוכבים וכוכבי לכת המקיפים אותם. יתכן שחיים חדשים נוצרים בכוכבי לכת אלו.

הצורה הייחודית של NGC 520 נובעת כתוצאה מהתנגשות. קו האבק של אחת הגלקסיות נראה בקלות בקדמת התמונה וזנב מרוחק נראה בחלק המרכזי של תחתית התמונה. תצורות אלה נוצרו כתוצאה מהפעולה הכבידתית ההדדית שעיוותה את צורתן המקורית של שתי הגלקסיות.

להודעה לעיתונות של המכון הבריטי לאסטרונומיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן