סיקור מקיף

אוטוסטראדה גלקטית מסיעה כוכבים דרך השכונה שבה נמצאת מערכת השמש

הדרך שבה עוברים הכוכבים המורדים הללו היא חלק מרשת מסועפת של מחלפים ומעקפים גלקטיים. אומרים החוקרים.

אבי בליזובסקי

אוטוסטראדה גלקטית נתגלתה לאחרונה כשהיא חוצה את שביל החלב בזויות מוזרות, ומביאה כוכבים דרך השכונה הגלקטית של מערכת השמש.
הדרך שבה עוברים הכוכבים המורדים הללו היא חלק מרשת מסועפת של מחלפים ומעקפים גלקטיים. אומרים החוקרים.

השמש ושאר הכוכבים שנמצאים בשביל החלב נעים, כידוע, במסלול מעגלי מסביב למרכז הגלקסיה באופן שגרתי. לאחרונה, נדהמו אסטרונומים לגלות במחקר חדש כי 20% מכלל הכוכבים הנמצאים במרחק 1000 שנות אור מהשמש, נעים במסלולים לא מקובלים.
"השמש נמצאת על פרשת דרכים של זרמים רבים", נמסר מהמחקר, אותו ערכה קבוצה של אסטרונומים במטרה לבחון נתונים על 100,000 כוכבים, שנאספו ע"י הלווין "היפארקוס" של סוכנות החלל האירופית. מסלולי הכוכבים מובילים אל מרכז הגלקסיה בדומה לחישורים של גלגל. הכוכבים הנמצאים לאורך כל אחד מהנתיבים הללו הם שונים בגילם ובהרכבם, וההשערה היא שהמקור שלהם שונה ושהם לא היו תמיד במסלוליהם הנוכחיים.

"הם מזכירים נוסעים מזדמנים בכביש מאשר חברי משפחה אחת". אומר בנואה Benoit Famaey מאוניברסיטת ליברה בבריסל, בלגיה. ובכן, מה גורם לתנועתם המשותפת?


גלי צפיפות

צוותו של פאמי מוסר כי הכוכבים מוסטים בזכות דחיפה גרביטציונית של הזרועות הספירליות של שביל החלב. כל זרוע כוללת יותר כוכבים וגז מאשר האיזורים שבין הזרועות. גלי צפיפות אלו, כפי שהאסטרונומים מכנים אותם, דוחסים גז וגורמים ליצירת כוכבים. הם גם משפיעים על תנועת הכוכבים.
"אם כוכב נזרק בידי זרוע ספירלית, הוא יכול לנדוד אלפי שנות אור ממקום היווצרו." אומר פאמי.

ואולם בעוד הדבר עשוי להישמע כאוטי, האיום על מערכת השמש שלנו קטן ואף זניח. בעיקרון, מסלולי הכוכבים שנתגלו זה עתה משמעותו של מסלול הנדידה הוא שהסיכוי להתנגשות של כוכב מזדמן במערכת השמש שלנו לכאורה גדול ממה שסברו עד כה, אומר אלין ז'וריסן, עמיתו של פאמי לאותה האוניברסיטה. "ואולם במציאות" אמר ז'וריסן, "המרחקים הממוצעים בין הכוכבים הם כה גדולים בלאו הכי שהסיכוי להתקרבות והתנגשות נותר זניח.
בסופו של דבר, מרבית המורדים ימשיכו הלאה. במשך הזמן, ההשפעה המפריעה של הזרוע הספירלית תיעלם כשהכוכבים ינוע הלאה מהזרוע והמשיכה הקולקטיבית של הגלקסיה תשתלט. "קרוב לודאי שהכוכבים ימצאו את עצמם במסלולים יותר קונבנציונליים" מסכם ז'וריסן.

הכוכבים הקרובים ביותר הידועים הם שלישית כוכבים הבונה את מערכת אלפא סנטאורי, הנמצאת במרחק 4.36 שנות אור מאיתנו. בינתיים, המפגש הקרוב ביותר עם כוכב אחר צפוי להתרחש בעוד 1.4 מיליארד שנים. כוכב הקרוי גלייס 710(Gliese), שנתגלה בידי היפראכוס בשנת 1999, יחלוף שנת אור אחת מהשמש. משמעות הדבר מרחק הגדול פי 70 אלף מהמרחק בין כדור הארץ לשמש, מקום שבו שוכן ענן אורט ממנו מגיעים השביטים למערכת השמש הפנימית. יתכן שמעברים כאלה בעבר גרמו לשינוי מסלולם של שביטים מענן אורט וכמה מהם פגעו בכדור הארץ. "גלייס 710 איננו שייך לאחד מהזרמים הללו" אמר ז'וריסן.

כדי להפוך את נתוני היפארכוס למבט תלת ממדי על השכונה הגלקטית של מערכת השמש, הוסיפו החוקרים לתצפיות של כל כוכב נתונים שנאספו בידי טלסקופ שוויצרי שהוצב במצפה שבהוט-פרובאנס שבצרפת. תוצאות המחקר מפורטות בגליון החודש של כתב העת האירופי לאסטרונומיה ואסטרופיסיקה.

סיע בתרגום: ניר קוסטי.

לידיעה בסי.אן.אן

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן