צמחים מהונדסים – החשש והכורח

ההתנגדות לתוצרת חקלאית שעברה הינדוס גנטי עוברת באירופה את גבול ההיגיון. ספיחיה הגיעו לאחרונה גם לארץ. ננסה להבין כאן על מה המהומה * פורסם בגלילאו, גל' 60, אוגוסט 2003

המאמר פורסם בגליון 60, אוגוסט 2003 של כתב העת גלילאו. כל הזכויות שמורות לגלילאו והמאמר מובא כאן באדיבות כתב העת.

‏"זהירות – מוצר זה מהונדס גנטית". כתובת זו ומתחתיה ‏איור של משולש אזהרה אדום, בתוכו גזר ומזרק, הופיעו ‏על מדבקות שהצמידו ארבעה צעירים בעלי הופעה ‏‏"פנקיסטית" למוצרי מזון בסופרמרקט "קו אופ" בדיזנגוף ‏סנטר ב-7 יולי 2003. כך מסר למחרת העיתון מעריב ‏שציטט את סוכנות הידיעות עתי"ם. הארבעה, שלושה ‏צעירים וצעירה, נתפסו "על חם" בידי עובדי הסופרמרקט ‏ליד אחד המדפים, בשעה שהצמידו במרץ מדבקות לאריזות ‏קורנפלקס ובמבה.

‏"זו כבר פעם שנייה או שלישית שגילינו מדבקות ‏מסוג זה שהודבקו על אריזות מזון", סיפרו עובדי ‏הסופרמרקט, "בפעם הקודמת, לפני כחודשיים, הן הוצמדו ‏למוצרי בשר. שמענו על התופעה גם בסופרמרקטים ‏אחרים. הפעם תפסנו את המדביקים בשעת מעשה והחרמנו ‏מהם כמה גלילי מדבקות נוספים שהם לא הספיקו ‏להשתמש בהם. אחרי שקילפנו את המדבקות גילינו שנגרם ‏נזק לאריזות", סיפרו.

בחקירתם במשטרה לא הרחיבו הצעירים בהסבר ‏מניעיהם ולא שייכו עצמם לארגון כלשהו. אחד הצעירים ‏אמר כי רצו רק "להזהיר את הציבור מפני המוצרים". ‏בתום החקירה שוחררו בערבויות.

נושא זה משמש כיום עילה למלחמה כלכלית בין אירופה ‏לארה"ב. האירופים הדביקו לאמריקנים, חסידי השינויים ‏בצמחים ובמוצרי מזון באמצעים גנטיים, את הכינוי ‏‏"פרנקנשטיינים". האמריקנים בתגובה קוראים לאירופים ‏‏"לודים" – על שם מנהיג פועלים מנוטינגהם, אנגליה, נֶד ‏לוד, שב-1811 ארגן מסע ניתוץ מכונות שנועדו לחסוך ‏בעבודת כפיים, בניסיון עקר למנוע את כניסת המכונות ‏בראשית ימי המהפכה התעשייתית. ‏

במחלוקת הנוכחית מעורבים בעלי עסקים, ‏חקלאים, מדענים, פילוסופים ופוליטיקאים, לצד פעילי ‏ארגונים ירוקים בעלי ניסיון עשיר במאבק תקשורתי, ‏ונציגי ארגונים דתיים הרואים בגידולי מזון מהונדס גנטית, ‏"התערבות במעשה הבריאה" ושיבוש של האיזון הקדוש ‏בטבע. קבוצות מתנגדים באירופה מקיימות עתה פעולות ‏מחאה צעקניות מאוד.

האירופים אינם מוכנים אפילו לקבל הסבר שמעבר ‏לגידולים החקלאיים שטופלו גנטית – תירס, תפוחי אדמה, ‏סויה, סלק סוכר ובמידת פחותה, עגבניות – כדי לעשותם ‏עמידים בפני מזיקים, חיידקים, פטריות טפילות ונגיפים – ‏תפוקת החקלאות האירופית כולה תעלה מיד ב-7.8 מיליון ‏טון בשנה, תצרוך פחות כימיקלים קוטלי חרקים ומזהמי ‏סביבה והכנסותיה יגדלו ב-1.22 מיליארד דולר.‏
הוויכוח איננו תיאורטי. חיי אדם תלויים בו, ואין ‏בתיאור זה משום הגזמה. בלחץ האיחוד האירופי מסרבות ‏מדינות באפריקה לקבל תרומה של תירס וסויה מארה"ב ובחלק מן המדינות אף אסרו חלוקה לרעבים של מוצרים ‏שכבר הגיעו לנמלים.‏ בתחילת יוני 2003 התקיים בקיבוץ ניר עציון ‏שבכרמל הכנס הראשון בארץ שעסק בנושא מוצרי מזון ‏מהונדסים גנטית – בעד ונגד. אחד המרצים בכנס היה ‏פרופ' ידידיה גפני, מנהל המחלקה לגנטיקה במכון לגידולי ‏שדה במינהל המחקר החקלאי בבית דגן (מכון וולקני). ‏בריאיון ל"גלילאו" הוא אומר כי לא יהיה מנוס משינוי ‏גנטי של מוצרי חקלאות. בלי הנדסה גנטית לא יהיה מספיק ‏אוכל לכולם. "היום גודשים את כדור הארץ שישה ‏מיליארד בני אדם, בתוך עשרים שנה יגיע מספרם לעשרה‏ מיליארד. הערים כובשות שטחים חקלאיים ובמקום שיהיו ‏ יותר שטחים לחקלאות הם דווקא מצטמצמים
.
"‏האפשרות לשנות גנטית כל אורגניזם מהווה ניצחון ‏בולט של האדם – מדובר בפריצת מחסום המין בטבע. מין‏היא קבוצת בעלי חיים או צמחים היכולים להתרבות הדדית ‏ויש להם צאצאים פוריים. עד כה ניתן היה לנסות ולהשביח‏ צמחים או בעלי חיים באמצעות הכלאות. כל זני הכלבים ‏המוכרים לנו טופחו ופותחו באמצעות רבייה מבוקרת. ‏המגדלים דאגו להכליא את היצור המבוקש (יונים במקרה של דארווין, אפונים במקרה של גרגורי מנדל, א.ב.).

כך התקבלו פרות שתנובת החלב שלהן מספיקה לרפת שלמה של עגלים במקום לעגל אחד שהמליטה אותה ‏פרה, תרנגולות המטילות ביצים לא מופרות בכמות ‏מסחרית, זנים של אורז שאיפשרו הזנה של יותר ויותר ‏תושבים בדרום מזרח אסיה, ועוד ועוד.‏
אולם היה גבול לאפשרויות. החלום הגדול של ‏מגדלי הכותנה הוא לגדל כותנה כחולה לייצור מכנסים בלי ‏צורך בצביעת הבד; ידידיה גפני עצמו עוסק בפיתוח של ‏עגבניה ללא גרעינים – שתהיה להיט אצל יצרני המזון -במיוחד יצרני הקטשופ. בארץ גם פותחו באמצעות הנדסה גנטית פרחים שחיי המדף שלהם ארוכים יותר.

בלב המחלוקת פיתוחים כדוגמת "האורז המוזהב", שפותח ‏דווקא באירופה בידי מדען שוויצי, אינגו פוטריקוס ‏‏(‏Potrykus‏), ועמיתו הגרמני, פטר באייר (‏Beyer‏). ‏בהנדסה גנטית החדירו לאורז גן היוצר פרו-ויטמין ‏A‏ ‏‏(בטא-קרוטין) – וויטמין חיוני להתפתחות וגדילה ולבניית ‏פיגמנט הראייה. את הפטנט על "האורז המוזהב" מציעים ‏המדענים חינם לממשלות דרום-מזרח אסיה, השוק הגדול ‏בעולם של אורז. 2.5 מיליארד בני אדם צורכים שם יום-‏יום אורז, אלא שמזונם הבסיסי הזה חסר בטה-קרוטן ‏ומסיבה זאת ראייתם של מיליוני ילדים בעייתית, עד כדי ‏סכנת עיוורון. "האורז המוזהב" יכול להצילם. במקום ‏שבחים על הפיתוח החדשני זכו השניים ליחס צונן ואפילו ‏עוין מצד קבוצות לחץ צעקניות של מתנגדים, בעיקר ‏באירופה, הטוענים כי מדובר בניסוי בלתי יעיל ומסוכן, ‏
חלק ממזימה של תאגידים גלובליים נטולי מעצורים.‏כבר היום מוקנית עמידות לצמחים באמצעות גנים ‏שהוחדרו אליהם באמצעות חיידקים. רעלן מסוים המופק ‏על ידי גן שהוחדר לצמח משמש כקוטל חרקים. שיא ‏המחקר עוסק בהחדרה של גנים מבני אדם לצמחים. בפרט‏ מדובר בגן המייצר אינסולין. כך רותמים את עולם הצמחים לטובת האדם.

בצמחים קל יותר לבצע מניפולציות גנטיות משום שצמח ‏ניתן לשבט בקלות יחסית מתא בודד. אם לתא זה מוחדר גן ‏מיצור אחר, במהלך ההתחלקות עובר הגן לכל תאי הצמח ‏המתפתח, וכך נוצר צמח המצטיין בתכונות נוספות ‏שהושתלו לתוכו בדרך מלאכותית. בבעלי חיים זה קצת ‏יותר מסובך כי צריך לעשות זאת בביצית המופרית וגם אז ‏שיעור ההצלחה נמוך יחסית.

ש. ממה חוששים הארגונים הירוקים באירופה?

פרופ' גפני: "החששות מוצדקים, וגם אנחנו, המדענים, ‏מודעים להם ומוצאים להם פתרונות. אלא שהארגונים ‏מעלים גם טיעונים לא רציונליים רבים, שהתמודדות איתם ‏היא כבר בתחום הפסיכולוגיה. אחד החששות הוא שבמזון ‏ימצאו אלרגנים שקודם לא היו בו, למשל החדרת גנים של בוטנים לצמחים אחרים כדי לעשות אותם עשירים נאמר ‏בחלבון מסוים. אנשים האלרגיים לבוטנים עלולים לאכול ‏בתום לב את הצמח שבדרך כלל מותר להם לאכול ועלולות ‏להתפתח תגובות אלרגיות. בעיה זו ניתן לפתור, כי ממילא עושים לכל מזון בלי קשר להנדסה גנטית בדיקות אלרגניות ‏לפני פיתוחו.

חשש אחר הוא שקוטלי החרקים הביולוגיים ‏שהוחדרו לצמחים כמו תירס וסויה עלולים לפגוע גם ‏בחרקים שאינם קהל המטרה – למשל פרפרי המונארך ‏שלטענת גורמים המתנגדים להנדסה גנטית, נפגעו מקוטלי חרקים אלו ומספרם קטן. הוכח מדעית שאין לטענה זו בסיס אך היא חוזרת ומושמעת. אחד החששות העיקריים, ‏שגם אנחנו מתייחסים אליו ברצינות, הוא האפשרות ‏שאבקנים של צמחים העמידים לתרסיסים נגד צמחים ‏טפילים עלולים להגיע לעשבי הפרא ולהקנות להם בדיוק ‏את העמידות שאנחנו רוצים למנוע מהם ולהעניק לצמחי החקלאות. חושבים על זה ואחת הדרכים היא לעשותם לא ‏פוריים.

כל אלה טענות לגיטימיות וכאמור המדע מצא, או ‏לפחות מחפש פתרונות. אבל אי אפשר להתמודד עם טענות ‏של פרנקנשטייניות או דרישות לסמן כל צמח שעבר שינוי ‏גנטי בלי לכתוב מהו השינוי. מסמנים מוצרים שרוצים ‏להזהיר מפניהם כמו סיגריות ומשקאות חריפים. אם היו ‏דורשים לדוגמה שנכתוב על תירס שהוא מכיל חלבון סויה‏ בזכות גן שהוחדר אליו, זה לגיטימי. אבל בכנס שהיה ‏לאחרונה בניר עציון דרשו הגורמים הללו להזהיר באופן ‏גורף. לכך אנחנו לא יכולים להסכים."

ש. האם החקלאים האירופאים אינם משתוקקים לצמחים ‏ שהתנובה שלהם טובה יותר?‏

פרופ' גפני: "אם תשאל את החקלאי הבודד הוא בוודאי לא ‏יתנגד לתנובה גדולה יותר, אבל ארגוני החקלאים מבקשים ‏למנוע השתלטות של חברות הזרעים האמריקניות על ‏החקלאות האירופית. גם אירופה אינה מִקשה אחת, אבל ‏מכיוון שיש מדינות מחמירות כמו גרמניה, שלא מאפשרות ‏הכנסת שום מוצר שעבר שינוי גנטי, קשה להיכנס גם ‏למדינות שמאפשרות זאת. החקלאים מצטרפים להפגנות ‏בגלל החשש הזה."

ואולם, מדגיש פרופ' גפני, האירופים כצרכנים ‏ איבדו את האמון בממשלות שלהם אחרי התפרצות מחלת הפרה המשוגעת ומגיפת הפה והטלפייים. הממשלות ניסו ‏ בתחילה להתנער מאחריותן ולהמשיך בעסקים כרגיל. ‏

בארה"ב זה לא היה קורה. המנטליות האמריקנית שונה ‏ מאוד מזו האירופית. באמריקה חדש פירושו טוב יותר, ובאירופה, לא כל דבר חדש הוא בהכרח טוב יותר. הארגונים הירוקים, שזכו להצלחות במאבקים קודמים (נגד ‏ זיהום אוויר, נגד קבורת פסולת גרעינית), נרתמו למאבק במוצרי חקלאות מהונדסים גנטית. גם הממשלות משתפות פעולה עם הציבור כי הפוליטיקאים זקוקים לפופולריות.‏

ש. ומה קורה בארץ?‏

פרופ' גפני: "בארץ נעשים ניסויים רבים בהנדסה גנטית ‏בצמחים, לא מגדלים אותם מסחרית. בעיקר משום שהשוק ‏העיקרי למוצרי החקלאות הישראלים מצוי באירופה, ושם ‏מזון -‏GM‏ אסור". החקלאים הישראלים רוכשים זרעים ‏בחברות מקומיות, שאינן מייצרות רק לשוק המקומי הקטן ‏אלא לאירופה, והאיסורים חלים גם עליהן. על אריזות ‏המוצרים מישראל מופיעה תווית 'נקי מ-‏GM‏'"(ובאנגלית: ‏GM-Free‏).‏

לסיכום אומר פרופ' גפני שהאירופים מעכבים את ‏ההתפתחות, אבל בטווח הארוך הם לא יוכלו לעצור אותה, ‏כי גם הם יסבלו ממחסור במזון. ‏

* אבי בליזובסקי הוא עורך אתר הידען וכותב בגלילאו מאז שנת 1996

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כותבים נושא ולא נושה. נושה זה מה שהוא אחר לחלוטין. תלמד עברית.

  2. מפחידות אותי ההשפעות בעוד כמה עשורים , כול שינוי יוביל לשינוי טבעי , מזיקים ועשבים שוטים אמידים יותר .
    וכול זה בלי בכלל לגעת בנושה המונופול שנוצר על זרעים מה שגורם לעלית מחירים שבסוף מתגלגלת אל כולנו .

  3. גם לביולוגים וגם לחקלאים יש במקרה זה סיבות כלכליות לרצון העז לשווק "הנדסה גנטית".

    "הנדסה גנטית" היא בהחלט פריצת דרך, יש לבדוק בתהליך מורכב תחילה, לפני שמתחילים לשווק מזונות אלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן