העתיד של האבולוציה – אל הכוכבים

האם יש אפשרות לחיים מחוץ לכדור הארץ? בשנה החולפת נצפו שלושה כוכבי לכת, שגודלם והיחסים ביניהם דומים באופן מפתיע למערכת השמש הפנימית שלנו – מין העתק של השלישייה כוכב-נוגה-ארץ

בכתבה קודמת תואר חלק מהמסע אל העתיד (עד לשנת 2996) שעורך סופר המדע האלף השלישי הבדיוני סטיוון בקסטר במכונת הזמן של הרברט ג'ורג' וולס, עם קוראי המגזין הבריטי "פוקוס". הפעם המסע יגיע לקצו.

פני המאדים השתנו (בני האדם הקימו בו מושבות והתאימו אותו לצרכיהם), ועכשיו חציו הדרומי ירוק וחציו הצפוני מכוסה באוקיינוס כחול ענקי. אבל כמה מיסודותיו הישנים נותרו עדיין: הרי געש ענקיים המזדקרים מעל לאטמוספירה הסמיכה.

גם כוכבים אחרים עוברים שינויים כמו נוגה, מרקורי והירחים של צדק. רשת תחבורה מהירה המתפרסת על פני מערכת השמש מאפשרת באמצעות חורים חמים ופערים בחלל לנוע מכדור הארץ לצדק בתוך כארבע שעות. "רכבת תחתית" זו מקטינה תיאורטית את מימדיה של מערכת השמש.

והאנושות ממשיכה להתקדם. באלף הבא משוגרות חלליות למסעות במערכות שמש אחרות בחלל. ספינת החלל המהירה ביותר תהיה זקוקה לעשרות אלפי שנים כדי להגיע לכוכב השבת הקרוב ביותר. חללית הסיור הראשונה שתשוגר לחקור את הכוכבים תהיה רובוט ממוזער, אולי בגודל צלחת הוקי. היא תצבור תאוצה במהירות כזו שתאפשר לה לשלוח תמונות של כוכבים קרובים בתוך עשרות שנים. החללית המאוישת הראשונה תשוגר בעוד כמה מאות שנים, אך לא נשיג עדיין את מהירות האור.

ספינות החלל של האלף הבא יהפכו למקום מחיה מלאכותי למשך דורות עד שינחתו על כוכב קרוב. כאשר הספינות יגיעו ליעדן, אנשיהן ימצאו כוכבים ריקים.

למרבה הצער, לפי בקסטר, לא מצפה לנו בהן אף חיזר. קוטר הגלקסיה יגיע למאה אלף שנות אור. קצב התפשטותה יהיה אטי הרבה יותר ממהירות האור. המושבות המתפתחות יקיימו ביניהן קשרי גומלין – נהיה עדים לעלייתן ולנפילתן של אימפריות כשההגירה מכדור הארץ לגלקסיה תימשך ללא הפוגה.

עכשיו נזנק לעתיד רחוק עוד יותר ונחצה מאה מיליון שנה. כל מערכת השמש מאוכלסת בבני אדם. כשמביטים בלילה לשמים אפשר לחזות בהתנחלות נרחבת זאת. מסביב לכל כוכב לכת נצפות טבעות ורצועות. אלו הן מושבות שסובבות את הכוכבים ומנצלות את מלוא תפוקת האנרגיה שלהם. בני האדם אירגנו את הכוכבים והמושבות כך שיענו לצרכיהם.

במאה מיליון שנה האדם מספיק לחולל שינויים רבים, אומר בקסטר. "לכן, למרבה הצער, אני משוכנע שלא נפגוש תרבויות חוצניות בין הכוכבים. אם תרבויות אלה היו קיימות, כבר היינו רואים אותן. "קשה לנו להבין את בני האדם של העידן הזה. הם לא נראים אנושיים. הם יתפתחו לצורה מועילה יותר, כמו רובוט: צורה מכנית דמויית עץ עם גפיים שמסתעפות כמו ענפים. כמה מהם יהיו מיקרוסקופיים. בני האדם החדשים יהיו מסוגלים לחיות בחלל הפתוח ולהיזון ישירות מאור הכוכבים. כך תוכל מערכת השמש לקיים אוכלוסייה גדולה יותר".

בהמשך המסע השמש הולכת ומתלהטת. בעוד מיליארד שנה לא נוכל להמשיך ולהתקיים על כדור הארץ. באטמוספירה לא יהיה די פחמן דו חמצני לקיום הפוטוסינתזה בצמחים. כעבור חמישה מיליארדי שנים השמש תגדל לענן אדום אדיר, וכדור הארץ יתכווץ עד שייעלם. האנושות תוכל להתפשט למערכות כוכבים אחרות. אך המימן הולך ומידלדל, וכעבור מאה מיליארד שנה לא ייווצרו עוד כוכבים חדשים. לאחר מאה אלף מיליארד שנה יקיץ הקץ על אחרוני הכוכבים, שיתכווצו ויהיו לננסיים.

תחנה נוספת במסע. היקום עכשיו חשוך מאוד וקר. בחלל כוכבים ננסיים בתהליך של התקררות וחורים שחורים. האם עדיין נוכל לשרוד? המושבות השוכנות בתוך כדורים מלאכותיים מכתרות את מה שנותר מהכוכבים. אבל מלאי האנרגיה דליל כל כך, שלא מתאפשרים חיים ערניים. בני אדם יסתפקו בקיום של מציאות מדומה, בתודעה גלומה במחשבים ענקיים. הדמדומים יימשכו מיליארדי מיליארדים של מיליארדי שנים – לעומתם ייראה העידן שלנו קצר כהבזק מצלמה – אך בסופו של דבר יגיעו לקצם.

תחנה אחרונה. החומר יתפורר, הכוכבים יתאדו. מהיקום לא ייוותר דבר, למעט חורים שחורים. אם לא נמצא דרך להפיק אנרגיה מהתפשטות החלל והזמן, זה יהיה קץ כל הקצים. אנו מתחילים איפוא את המסע הארוך הביתה, אל השחר הקצר, הנפלא, של היקום.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן