נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן: בעתיד, מדענים מתחום מדעי הטבע והמדעים המדויקים יהיו גם בעלי תארים מתקדמים במדעי הרוח, ואנשי מדעי הרוח יהיו בעלי ידע מדעי נרחב

המגמה של שיתוף פעולה סינרגטי בין מדעי הטבע והמדעים המדויקים מצד אחד, ומדעי הרוח, החברה והאמנויות, מצד אחר, צוברת תנופה והיא עתידה לשנות את הדרך שבה אנו בוחנים וחוקרים את העולם שסביבנו. התפיסה האנליטית, המבוססת על פירוק כל שאלה למרכיבים קטנים, פתרון כל אחד בנפרד, ולאחר מכן "הרכבת התמונה הגדולה מחדש", מקבלת חיזוק בלתי-צפוי בדמות תפיסה משלימה, שלפיה יש להתבונן בתמונה הגדולה כבר מהרגע הראשון, ולבחון השפעות ומשמעויות העולות ממחקרים ב"אגף אחד של המשוואה" על התובנות שלנו על העולם. מסרים אלה בלטו במיוחד במפגש מועצת המנהלים של המכון שהתקיים באחרונה בקמפוס המכון.
בערב הפתיחה של המפגש, שהתקיים לכבוד חברי מועצת המנהלים וחברי אגודת הידידים של המכון בישראל, התארח נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר. לצד פריסת תפיסת עולמו המאקרו כלכלית ניהל הנגיד דיאלוג עם נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, שאיתגר אותו בשאלה האם כלכלה היא מדע. למחרת, בישיבת מועצת המנהלים, מיד לאחר דברי הפתיחה של יו"ר מועצת המנהלים, עידו דיסנצ'יק, ויו"ר המועצה הבין-לאומית, מנדי מורוס, פתח נשיא המכון את הדו"ח שלו בדיווח על הקמת שני מרכזי מחקר חדשים: מרכז לביולוגיה של מערכות על-שם עזריאלי, ומרכז לשילוב בין מדע למדעי הרוח, שהוקם בתרומת רנה ברגינסקי.
לצד הדיווח על ייסוד שיתוף פעולה בין מכון ויצמן למרכז הגרמני לחקר הסרטן (במימון קרן הלמהולץ), סיפר הנשיא על התוכניות להקמת מרכז חדש לארכיאולוגיה בשיתוף עם חברת מכוני מקס פלנק מגרמניה. ברקע ניצבים הסכמים ומסלולים של שיתוף פעולה שנחתמו באחרונה בין המכון לאוניברסיטת מנצ'סטר באנגליה,אוניברסיטת שיקגו בארה"ב, ועוד.
הנשיא דיווח גם על ההתארגנות לקראת הקמת מרכז ארצי לקידום רפואה אישית, ה"תפורה" על-פי התכונות הגנטיות והאחרות של כל אדם. יו"ר המרכז הארצי הזה, אשר יפעל במכון, יהיה חתן פרס נובל בכימיה, פרופ' אהרון צ'חנובר. בתחום החינוך המדעי מקדם המכון פרויקט להקמת בית-ספר תיכון במתכונת בית-הספר חמד"ע, הפועל בתל-אביב, בסמוך למכון דוידסון לחינוך מדעי, ברחובות. בית-ספר זה שפועל על-פי תפיסה שפיתח נשיא המכון בעבר, פרופ' חיים הררי, מבוסס על ריכוז של קבוצת מורים מעולים ומעבדות מתקדמות, שתלמידים מבתי-ספר תיכוניים שונים בסביבה מגיעים אליהן לשיעורי מדע. הניסיון מלמד שדרך זו, איגום משאבים, מעלה במידה ניכרת את הישגי התלמידים בלימודי המדעים. "אנו מקווים שכל בית-ספר כזה יוכל לשרת כמה ערים סמוכות, כך שבאמצעות כמה בתי-ספר כאלה, שיוקמו במספר איזורים בארץ, נוכל לקדם שינוי של ממש בתחום החינוך המדעי בישראל", אמר נשיא המכון .
5 תגובות
מצטרף לדעתו של דוד בתגובה הראשונה על תמימות אבל רואה בזה גם סיכון למדע
תמימות אני רואה בניסיונות לסבך את המדענים בדרישה לחומר לימודי שזר להם וזר בדרך כלל לנושא אותו הם לומדים. תמימות למדענים שרואים צדדים של יופי בתיאוריות המדעיות וחושבים שזה נותן להם ייתרון, אבל על זה אפשר להתווכח והדיעות הן לכאן ולכאן. מריו ליביו וידידנו מיקאל יחלקו עלי.
לעומת זאת סיכון אני רואה בצדדים אחרים של "שיתוף פעולה" מעין זה
לדוגמא: מה דעתכם על שיתוף פעולה בין מדע הארכאולוגיה וישיבת אור למתים או עצמות המשיח?, אין ספק שזה יהיה שיתוף פעולה פורה ביותר.
האם המסקנה המיידית במדינתנו הקדושה לא תהיה להעצים את לימודי הרוח של הדת בשיעורי הביאולוגיה האם לא תהיה כאן נהירה לכיוונים לא מדעיים?
גם כך החומר המדעי הנידרש הוא עצום ולהוסיף לכך הטייה לכיוון של מדעי הרוח זה מוגזם.
שבת שלום
סבדרמיש יהודה
אהרון צ'חנובר הוא חתן פרס נובל בכימיה ולא ברפואה/פיזיולוגיה.
תיקון טעות בתגובתי הקודמת.
ספרו של פר' זאב בכלר נקרא "הפילוסופיה של המדע"
לדוד. לדעתי אתה טועה.
אמנם בטכניון מתכוונים כעת להקים מרכז
לשילוב בין המדעים, ואולם שילוב כזה קיים ופועל גםכיום וגם בעבר.
אני מניח כי המרכז המתוכנן רק יגביר ויעצים את שיתוף הפעולה הנ"ל.
אני ממליץ מאוד בפני כל שמעוניין על סיפרו המעולה של פר' זאב בכלר
"עלייתן ונפילתן של תיאוריות מדעיות". הספר כולל גם מספר פרקים
הסוקרים את ההיסטוריה של המדעים ומראה ומדגים כיצד פועלת ההפרייה
ההדדית בין מדעי הטבע-מדעי החברה-האומניות-הפילוסופיה ואפילו
הפוליטיקה, לאורך כל ההיסטוריה המתועדת.
"בעתיד, מדענים מתחום מדעי הטבע והמדעים המדויקים יהיו גם בעלי תארים מתקדמים במדעי הרוח, ואנשי מדעי הרוח יהיו בעלי ידע מדעי נרחב".
איזו תמימות, איזו תמימות. זה לעולם לא יקרה.
הלואי והיתה לאנשי "מדעי" הרוח היכולת האנליטית והספקנות הנכונה.