סיקור מקיף

שני מיזמים להפיכת דו תחמוצת פחמן לדלק

טכנולוגיה סולרית שפותחה במכון ויצמן תשמש להמרת CO2 לדלק ומרכז בלשנר באוניברסיטת בן גוריון זכה במענק יוקרתי להפיכת פחמן דו-חמצני לדלק סילוני * שתי האוניברסיטאות חברות במרכז המצויינות לדלקים מתחדשים

מתקן השמש של מכון ויצמן להפקת דלק מדו תחמוצת הפחמן. תמונת יח"צ - מכון ויצמן
מתקן השמש של מכון ויצמן להפקת דלק מדו תחמוצת הפחמן. תמונת יח"צ - מכון ויצמן

מיזם ישראלי-אוסטרלי, ישתמש בטכנולוגיה סולרית שפותחה במכון ויצמן למדע, להפחתת פליטת פחמן דו-חמצני משריפת פחם חום. את המיזם הקימה באחרונה בישראל החברה NewCO2Fuels Ltd. , השייכת לחברה האוסטרלית Greenearth Energy Ltd, אשר רכשה זכויות בלעדיות לשימוש בטכנולוגיה מחברת “ידע” המקדמת יישומים תעשייתיים על בסיס המצאותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע.

מדובר בשיטה חדשנית לפירוק פחמן דו-חמצני (2CO) לתחמוצת הפחמן (CO) ולחמצן (2O) באמצעות אור שמש מרוכז. אותה שיטה, אשר פותחה במכון על-ידי פרופ’ יעקב קרני, מאפשרת גם לפרק מים (O2H) למימן (2H) ולחמצן (2O), ובאותו זמן לפרק את הפחמן הדו-חמצני.
תחמוצת הפחמן (CO) או התערובת שלה עם מימן, הקרויה סינגז, יכולה לשמש כדלק, למשל לייצור חשמל, או לעבור תהליך של המרה לדלק נוזלי כגון מתנול, אותו אפשר לאחסן, לשנע או לצרוך כדלק למכוניות.

השיטה נוסתה בהצלחה בתנאי מעבדה. כעת בונה חברת NewCO2Fuels Ltd. ריאקטור בממדים תעשייתיים לפירוק פחמן דו-חמצני. החברה מבצעת חלק מתהליך הפיתוח בשיתוף עם המרכז הקנדי לחקר אנרגיית השמש במכון ויצמן למדע.

חברת Greenearth Energy מצפה שהמיזם הישראלי-אוסטרלי יאפשר לנצל ביעילות את המאגרים האדירים של פחם חום במדינת ויקטוריה שבדרום-מזרח אוסטרליה. כעת מוגבל השימוש בסוג פחם זה, מכיוון ששריפתו מלווה בפליטת כמות גדולה של פחמן דו-חמצני. האפשרות להמיר את הפחמן הדו-חמצני לדלק, בתהליך יעיל ונקי, תהפוך את מרבצי הענק של הפחמן החום, למאגר של דלק ידידותי לסביבה.

מרכז בלשנר באוניברסיטת בן גוריון זכה במענק יוקרתי להפיכת פחמן דו-חמצני לדלק סילוני

פרופ' מירון לנדאו ופרופ' מוטי הרשקוביץ. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
פרופ' מירון לנדאו ופרופ' מוטי הרשקוביץ. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פרופ’ מוטי הרשקוביץ, העומד בראש יוזמת האנרגיה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ’ מירון לנדאו ממרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית באוניברסיטה, זכו במענק יוקרתי של הקרן לפיתוח אנרגיה חלופית בישראל (I-SAEF) בסך של כ- 200,000 דולר לשלוש שנים

פרופ’ מוטי הרשקוביץ, סגן הנשיאה ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן- גוריון בנגב, יחד עם פרופ’ מירון לנדאו מהמחלקה להנדסה כימית ומרכז בלשנר, זכו למענק יוקרתי מהקרן הפילנטרופית (I-SAEF), עבור פיתוח פורץ דרך להפקת דלקים נוזליים מתחדשים בסך כ-200.000 דולר לשלוש שנים.

פרופ’ הרשקוביץ: “מחקרנו מתוכנן לקבוע את הייתכנות של מערכות קטליטיות מבוססות על ברזל בביצוע הידרוגנציה (תהליך כימי שבו נעשה שימוש במימן) של פחמן דו-חמצני לדלק סילוני. שיפור הקטליזטורים (זרזים) יחד עם טיפול אופטימלי בסוג הריאקטור ותנאי התהליך יובילו לביצועים משופרים, שמשמעותם הפקה סלקטיבית של דלק סילוני. הצלחה במחקר הזה, שמהווה חלק מתכנית רחבה יותר, תאפשר בטווח הרחוק (10 עד 20 שנה) יישום מסחרי”.

פרופ’ הרשקוביץ מוביל את יוזמת האנרגיה באוניברסיטת בן- גוריון בנגב, שעוסקת בין היתר בקידום מחקרים להפקת דלקים מתחדשים ממקורות שונים, כגון: פחמן דו-חמצני, מים ואנרגית השמש או ביומסה. כמו כן, כמנהל מרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים, מתמקד במחקרי דלקים מתחדשים. הוא מחזיק בקתדרה ישראל כהן להנדסה כימית.

יצוין, כי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עם הטכניון ומכון וייצמן שותפים במרכז המצוינות בתחום הדלקים הנוזליים המתחדשים.

5 תגובות

  1. כאשר שורפים CO מתקבל CO2. אז מה הרווח? מוציאים פחם חום ומפיקים ממנו CO כלומר פחמן עתיק חוזר לאטמוספירה. האם אני טועה?

  2. מתברר על פי תוצאות ניתוח האטמטספירה במאדים ש 96 אחוז מהאטמוספירה היא דו תחמוצת הפחמן.
    אם אפשר לפרק אותה ל 2O בעזרת קרינת שמש אז יש עתיד לקיום חיים שם.
    יש לי בקשה למי שיש את הנתונים של עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ :
    כמה ליפופים צריך ללפף גוף חללית, איזה אורך ובאיזו מהירות נדרש לחללית לחצות את קווי השדה של כדור הארץ כדי לייצר מספיק חשמל בעוצמה של 1 קילו ואט?
    אשמח לקבל חישוב מלומד מאחד הגאונים של מכון וייצמן.
    תודה
    ראובן

  3. לא צריך לשאוב כלום. ניתן להתקין בארובות של תחנות כח פוזיליות.

  4. נשאר רק לשאוב ביעילות CO2 מהאוויר וניתקע עם אפקט קירור שנכדינו יאלצו להתמודד איתו ע”י תיעוש מוגבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.