מודלים פיסיקליים יכולים לחזות גם תנודות בשוק ההון

בכנס “מדע המורכבות” של אוניברסיטת בר-אילן, הקרן הלאומית למדע וקרן מינרווה הגרמנית המסתיים היום באילת, סיפר פרופ' יוג'ין סטנלי מאוניברסיטת בוסטון כיצד חזה את המפולת הכלכלית, תוך הסתמכות על מודל המשמש לפיזור חלקיקים

עוד עצה לשר האוצר החדש מזווית לא צפויה – הפיסיקה. מסתבר שמודלים שפותחו לחיזוי התנהגות חלקיקים תת אטומיים מסוגלת לסייע גם בחיזוי מפולות בשוק ההון.

הבשורה באה מכנס “מדע המורכבות: “The Science of Complexity”, שמארגן המרכז לטכנולוגיות מתקדמות ע”ש רזניק באוניברסיטת בר אילן העוסק בחקר מערכות מורכבות. הכנס מאורגן במשותף ע”י אוניברסיטת בר-אילן, קרן המדע לישראל וקרן מינרווה הגרמנית, התומכת במרכז מיום הקמתו, ונציגיה היו שותפים מלאים בארגון הכנס.

אחד המרצים הבולטים בכנס היה פרופ' יוג'ין סטנלי מהמרכז לחקר הפולימרים והמחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בוסטון. סטנלי הציג את המודל שפיתח, ששימש לחיזוי התנהגות חלקיקי אטומים והסב אותו לחיזוי המשבר הכלכלי. לפני מספר שנים הוא כבר חזה את המשבר, ולו המוסדות הרלוונטיים היו מקשיבים לו, והיו נערכים בזמן, ייתכן שהמשבר היה נמנע או לפחות לא היה מגיע לממדים הללו.

“התנהגות ההתפתחות של סדרות זמן פיננסיות משכה גם את החוקרים בעלי עניין בפיסיקה.” משתנים כגון מכפילי המניות, היקפי המסחר, ומספר הסוחרים התגלו כמציגים פיזור עקבי המקביל לעיקרון ה-20:80 (power-law tail). ניתן לנצל תובנות פיסיקליות כדי לבחון השפעתם של גורמים חיצוניים הנמצאים מחוץ לסדירות הסטטיסטית.”

“התכונות הסטטיסטיות של סדרות עתיות (סדרות על פני זמן) של משתנים פיננסיים הם ייחודיים. מכפילי המניות לדוגמה מציגים זנבות בולטות יותר מאשר ניתן היה לצפות בהתפלגות פשוטה. אירועים כמו התרסקות שוק המניות ב-1987, שבו התנודות היומיות של בשערי המניות הכלולות במדד S&P 500 הוכפלו פי 20. ניתוח של המתאם בתנודות מחירי המניות מראה כי אף שמכפילי המניות הם נתון קצר טווח הם מאפשרים חיזוי משמעותי גם למשך חודשים אחדים.”

פרופ' סטנלי תיאר את השימוש שעשה במודל כזה, לפני שנים אחדות והוא חזה כי במהלך העשור הקרוב חייבת להתרחש מפולת כלכלית. למרבה הצער, הוא לא יכול היה לחזות את השנה המדויקת שבה הדבר יתרחש. מלבד בתחום הכלכלה, הוא חוקר אפשרות להשתמש במודלים גם התחום בריאות הציבור – לחיזוי מגיפות ומניעתן.

פרופ' משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר אילן שהקים את המרכז למערכות מורכבות ביחד עם פרופ' שלמה הבלין ופרופ' עידו קנטור מסביר כי היה זה ניסיון ייחודי בזמנו, משום שהוא כולל שלושה תחומים שלכאורה אין קשר ביניהם: מערכות מורכבות, רשתות נוירונים ומערכות מזוסקופיות (מערכות זעירות, שבתחילה היו נמדדות במיקרומטרים והיום בננומטרים – כלומר הבסיס של הננוטכנולוגיה). המרכז מומן מראשיתו בידי הקרן הגרמנית למדע – מינרווה, שמציינת בכך 16 שנה של שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן, והשקיעה כספים רבים במחקרים שבוצעו באוניברסיטה.

עוד דבר מעניין שהתרחש בכנס היה מפגש בין ארבעה דורות של חוקרים, החל מפרופ' נתן אביעזר, דרך תלמידו – פרופ' קוה, פרופ' ריצארד ברקוביץ' וד”ר משה גולדשטיין. “כל דור קידם את המדע בכיוונו הוא” אומר פרופ' קוה. ”

הזדמנות להחזיר מדענים

“בעקבות הצלחת בר אילן בתחומי הננוטכנולוגיה הצלחתי לגייס 150 מיליון דולר להקמת המרכז הגדול בארץ לננוטכנולוגיה והתוכנית שלנו היא לקלוט במרכז 50 מדענים חוזרים”. אומר פרופ' קוה. “דווקא בעת המשבר הכללי העולמי זו הזדמנות למדינת ישראל, לממשלה החדשה, להחזיר את המוחות המבריקים לארץ ולחזק את המדע הישראלי. יש המון מדענים מרתקים שנמצאים בהשתלמויות בחו”ל. היום בגלל ההתמוטטות שוק ההון האוניברסיטאות בארה”ב אינן מסוגלות קלוט אותם. אני קורא לממשלה לעשות מאמץ לעשות קפיצת מדרגה ולהשבחת האיכות המדעית שלנו שתשביח את הטכנולוגיה ובסופו של דבר את כלכלת ישראל.”