דלק או אוכל?

בעקבות לחץ של חברה איטלקית Nuove Iniziative Industriali SRL.שהקימה חברה מקומית אישרה ממשלת קניה הפיכת חלק נכבד מאיזור דאקאטצ'ה לחווה לגידול ז'טרופה

צמח הז'טרופה. מתוך ויקיפדיה
צמח הז'טרופה. מתוך ויקיפדיה

לפני זמן מה כתבתי על "עץ הפלא" הז'טרופה שפירותיו מכילים ריכוז גבוה של שמן שמשמש כדלק (דיזל), וכן התייחסתי לבעיית צריכת המים של הז'טרופה.

בדיעבד מסתבר כי חישובי הכדאיות וההפחתה בפליטות הדת"פ אינם מדויקים). בעקבות פרסום הרשימה קיבלתי פניות והצעות ליעץ בפיתוח שיטחי ז'טרופה לייצור דלק. את רוב ההצעות דחיתי אחרי שהתברר לי שהשטחים המיועדים יכולים לשמש לגידולי צמחי מזון, או שטחים מיועדים שהיו מכוסים ביער שכן כמו שכתבתי אז וגם מאוחר יותר "אין זה נכון לגדל דלק במקום אוכל".
לא דחיתי בקשת יעוץ לחוות ז'טרופה שמתפתחת באזור יובשני באתיופיה כאשר בכוונת היזמים לאפשר לעובדי החווה לגדל ירקות בין עצי הזטרופה. כמו כן יעצתי למגדל שבודק אפשרות גידול הז'טרופה בנגב המערבי בשילוב עצי זית וירקות. כלומר במידה והתנאים מאפשרים ניתן לשלב גידול דלק ומזון על אותו שטח, רק כאשר התנאים אינם מאפשרים גידול מזון ואין פגיעה סביבתית נכון לגדל דלק.

בינתיים גדל והתרחב הוויכוח על גידול דלק כשהדגם (השלילי) של גידול תירס לייצור דלק (בארה"ב) גורם לעלית מחירי המזון למשק החי ולאדם. חברות ויזמים שרואים רק את סימני ה-$, רק את הרווח המיידי משתלטים על שטחים בארצות דרום-אמריקה ואפריקה תוך דחיקת המקומיים ופגיעה בסביבה, זאת תחת ה"מגמה החיובית" של "גידול דלק בכוונה להפחית את פליטת הדת"פ משימוש בדלק מחצבי " …… האמנם?

קניה ידועה כיעד למטילים שרוצים לראות את הטבע האפריקאי הגולמי, אחד האזורים (בו ביקרתי זה מכבר) הפחות מוכרים למטיילים הוא מרחב של חורש ענק מצפון למלינדי שמשיק בחלקו לאוקינוס ההודי וחודר מערבה בשטחים בהם מתגוררים כ-20‪ אלף.‬מיעוטים בני שבטי הגיריאמה (Giriama) והוואטה (Watha). אלה עוסקים בדייג עונתי, במעט חקלאות ובליקוט מזון בחורש הטבעי.
בני הגיריאמה והוואטה יושבים באזור מאות שנים בהן הגיעו לקיום מאוזן שאינו פוגע בסביבה הטבעית, מעיינות, עצים וראשי גבעות קודשו ונישמרו לרווחת הסביבה. החורש משתרע על פני גבעות עגולות ועמקים בהם זורמים נחלים.
בקרבת החוף הופך החורש ליער גשם משווני, השטח כולו שחלקו (הקטן) שמורה מוכרזת ידוע כדאקאטצ'ה (Dakatcha). בדאקאטצ'ה מגוון עצום של צומח שחלקו טרם זוהה (בוטנית), חלק מהצמחים משמשים לרפואה מסורתית (תכונותיהם טרם ניבדקו מדעית),
מגוון יחודי של עופות שחלקן אנדמיים בינהם : ינשוף (סוקוק), פיפיון (סוקוק), חיוויאי (חגור), טוראקו, אורג (קלארק), זוחלים ויונקים שחלקם יוחודיים ואינם ידועים ממקומות אחרים וחלקם בסכנת הכחדה. אין באזור יונקים ו/או טורפים גדולים "חוסר" שמאפשר לטייל ברגל,
המגוון העצום בחורשים הופך את דאקאטצ'ה לגן-עדן לצפרים שביקוריהם מאפשרים למקומיים מקור הכנסה נוסף ודחף לשמירה על הקיים.

בעקבות לחץ של חברה איטלקית Nuove Iniziative Industriali SRL.שהקימה חברה מקומית Kenya Jatropha Energy Ltd אישרה ממשלת קניה הפיכת חלק נכבד מ דאקאטצ'ה לחווה לגידול ז'טרופה. בשלב ראשון ינטעו 100 קמ"ר שיהוו דגם ניסויי (פילוט), כאשר בשלב הבא ינטעו עוד 500 קמ"ר. ליד החווה יוקם מפעל לעיבוד הזרעים ולהפקת הדלק.
חוות נוספות מוקמות ברחבי אפריקה : בסנגל, במוזמביק, באתיופיה, בגאנה, חלק מהחוות כבר פעילות ומספקות דלק לחברות אירופאיות ידועות, יותר מ10,000 קמ'ר נמצאים בשלבים שונים של החכרה ופיתוח לנטיעות ז'טרופה.
לחץ החברות הארופאיות לפיתוח חוות ז'טרופה נובע מ מגמת האיחוד האירופי "להפחית את התלות בדלק מחצבי מיובא ולהוריד את רמת פליטות הדת'ף ב 35% ",
בהתאם ל The Renewable Energy Directive (RED), מגמה שביטויה בהחלטה ש"עד 2020, 20% מהדלק חייב לבוא ממקור בר-קיימא" (directive which states that by 2020, 20% of fuel should be from sustainable sources.) זו ההחלטה של האיחוד הארופאי ונשאלות שאלות האם אמנם ייצור דלק הז'טרופה הוא (תמיד) בר-קיימא ? אם כן (ואם לא) מדוע הנחיה של האיחוד האירופי צריכה להשפיע (שלילית) על חיי תושבי ארצות אפריקה ?

חזרה לדאקאטצ'ה, יושבי האזור אינם רוצים בחווה, לטענתם הפיתוח יפגע במקורות פרנסתם, יסלקם ממקום מושבם בו נולדו, חיו, מתו ונקברו אבות אבותיהם מדורות רבים. היזמים טוענים כי החווה תספק תעסוקה למקומיים ותאפשר רמת חיים, חינוך, רפואה וכו' באזורים שלא היו נגישים עד כה, אלא שהתושבים אינם רואים את הפיתוח … כחיובי.
לטענתם "כיום הם חיים בשטח מתפרנסים ומגדלים את מזונם, מדוע עליהם לגדל דלק עבור אירופה ? מדוע עליהם לספק "מזון" למכוניות במקום לגדל מזון לעצמם" ? כמובן שדוברי החברה דוחים את טענות המקומיים, מה עוד שברשותם ההרשאות הממשלתיות והאישורים הרשמיים.

על פי "כלב השמירה על הסביבה" בממשלת קניה העיסקה טרם נחתמה סופית ויש מקום לבדיקה מחודשת של ההשפעה הסביבתית. "קבוצה לפעילות נגד עוני" ActionAid יחד עם "החברה המלכותית להגנה על עופות" Royal Society for the Protection of Birds (RSPB) (להלן הקבוצה) מפרסמת דו"ח מחקר ששואל "עד כמה ירוק מיזם הז'טרופה" ? ו"האם ז'טרופה היא החלופה הירוקה לדלק מחצבי" ? הקבוצות בדקו עד כמה ירוק יהיה מיזם הז'טרופה בחורש דאקאטצ'ה.
ע"י התיחסות לנייר עמדה של The study by the consultancy group North Energy ולפי דעתם המיזם יגרום לפליטת דת'ף בשיעור של בין 2‪.‬5 עד 6 יותר מדלק מחצבי (?) (זאת בהשוואה לשימושי הקרקע לפני נטיעת הז'טרופה).
העלניה בפליטות בעיקר בגלל כמויות הפחמן הגדולות ש"מאוחסנות" בצמחית החורש ובקרקע, נטיעת הז'טרופה פרושה בירוא החורש, פעולה שתביא לשיחרור הפחמן לאטמוספירה, על כך יש להוסיף את הפליטות בעקבות העיבוד והפקת השמן, כלומר פגיעה בסביבה הטבעית ופליטת דת"פ. על פי דוברי הקבוצה "הדו'ח מראה כי כי מדיניות האיחוד האירופי … מטופשת, מאחר ואינה מפחיתה את הפליטות כפי שהאיחוד מצהיר"!
עוד טוענים דוברי הקבוצה כי "המיזם יהרוס את החורש, יסכן קיומן של עופות ייחודיים ויקפח את פרנסתם ואורח חייהם של אלפי אנשים". כלומר לא רק הרס סביבתי אלא גם פגיעה אקלימית ופגיעה באנשים.

בתגובה טוענים דוברי האיחוד האירופי כי : "מדיניות פיתוח הביודלק של האיחוד מקיפה, מתקדמת וברת-קימא (בעולם כולו)" מה עוד שהמיזם יאפשר הקמת בתי ספר למקומיים, יספק מקומות עבודה, יחבר את הכפרים למים וחשמל ועוד ועוד.

מורה באחד הכפרים מגיב ואומר כי: "המיזם יגרום לפינוי אנשים ממקום מושבם ולכן לא יהיו תלמידים בבתי הספר שיוקמו "! "מקומות עבודה ללא בית אינה תשובה, חווה ללא בית אינה פתרון ". ברגע שיתקבלו האישורים המתאימים יהיו תושבי האזור נתונים לרחמי היזמים, ואלה הרי מעונינים רק ברווחים רבים ומהירים.

אסור שהמעבר מדלק מחצבי למקורות מתחדשים יהיה על-חשבון פגיעה בסביבה, כמו גם על-חשבון פגיעה בתושבי האזור. דלק ביולוגי, חיובי ככל שיהיה אינו מהווה את "קלע הכסף" לבעיות אקלים.

הדלק הביולוגי שייוצר בדאקאטצ'ה מיועד לאירופה, בגלל מדיניות האיחוד האירופי ניתנת סובסידיה נדיבה ליצרני דלק-ביולוגי, מסתבר כי סובסידיה שניתנת ללא פיקוח ובדיקת המקורות, גורמת לפגיעה אנושה בסביבה הטבעית וביושביה פגיעה שכנראה גם אינה מונעת פליטות דת'ף …. שהרי זו הכוונה הראשונית!

אחד מתושבי דאקאטצ'ה אמר כי "איני מבין מדוע עלי לחדול מלגדל אוכל לי ולמשפחתי כדי לגדל אוכל למכוניות ? " אם כוונת האיחוד האירופי לחסוך 35% פליטות דת"פ ע"י גידול ז'טרופה בדאקאטצ'ה …. יש כאן "פיספוס" גדול!

במקרים רבים אני מסים את רשימותי ב"הגיע הזמן ש: במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!"
אלא שהפעם ראוי להוסיף כי : את השליטה יש ליישם במקום ממנו נובעת המגמה להרס הסביבה שכן מסתבר כי : יוזמה של האיחוד האירופי להפחתת פליטות הדת"פ אינו מפחית את הדת"פ אלא גורם לפגיעה בסביבה הטבעית וביושביה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. הדיון כמו תמיד הרבה יותר מורכב, עובר דרך כמות המים הזמינה, ומגיע בסופו של דבר לנושא התפוצצות האוכלוסין. אוכלוסיית קניה שמנתה בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת פחות מ- 5 מליון איש מגיעה כיום ל- 46 מליון איש. מובן שאיש מבין המגיבים אינו יכול לטעון שאין לאזרחי קניה הכפריים זכות לצרוך אותה כמות מים ודת"פ כפי שהוא עצמו צורך( כיום הם צורכים כמאית). אחד הויכוחים המרים שקדמו לרפרנדום על החוקה החדשה היה סביב נושא ההפלות. מערכים פה (בקניה) שלא יותר מכל ילד רביעי במדינה הנו ילד שהובא לעולם מתוך כוונה על ידי אב ואם שרצו אותו – וזאת הערכה אופטימית.
    ממש כמו בישראל כל נסיון לטפל בבעיה נתקל בצדקנות דתית הן של המוסלמים והן של הזרמים העיקריים בנצרות. ממש לא נעים להיות רואה שחורות אבל במגמה הנוכחית לא ישארו במזרח אפריקה אזורים גשומים בלתי מעובדים. זה לא רק האיחוד האירופי שבוחש פה. יש עוד הרבה "צדיקים".

  2. אבי שים לב !
    תחת שם /י מפרסם מגיב מס' 3 …..
    את הבלי ה"ניואייג'" ,
    לדעתי לא ראוי !

  3. תוספת לדבריו של אבי:
    התשובה דברה על כך שאם נפסיק את ההרס, ייקח לכדור הארץ זמן רב להשתקם אבל הוא יצליח להשתקם ותקופת הביניים תהיה דומה לימינו אלה שבהם עוד אפשר לחיות על כדור הארץ.
    מה שלא נאמר (כי כנראה שהדובר חשב שהוא מובן מאליו) זה שאם פליטת דת"פ לאטמוספרה לא תיפסק כדור הארץ יתחמם עוד יותר ו- שטחים רבים בו יפסיקו להתאים לבני האדם.
    במילים אחרות, השאלה "מתי נרגיש" פורשה על ידי המשיב כ"מתי נרגיש גם ללא חישוב מה שהיה קורה אילו לא הפסקנו את ההרס" ולא כ"מתי נראה בכדור הארץ התנהגות שונה מזו שהיינו מקבלים אלמלא הופסק זיהום האטמוספרה"

  4. אבג. אתה מתחיל להשמע כמו קונספירטור שנשלח על ידי רון ו/או שכפול שלו ו/או שם בדוי שלו. דע לך שחסימה זו חסימה ואתר אמת אחרת לא ישלח לפה אנשים 'לחרב' את התגובות.
    ובכל מקרה, כנראה שלא הבנת את תגובתו. הוא הסביר שיקח לדתפ העודף אלף שנה להיספג בחזרה, ולכן עדיין נרגיש בהתחממות. אנחנו לידיעת רון, מרגישים אותה אפילו אצלנו בהתאחרות והתקצרות החורף.

  5. כשיורדים לתכלס – השרלטנות נחשפת.

    לא נתנו לאיש השנה של אוסטרליה בענייני סביבה פרופ' טים פלנרי להתחמק משאלה מהותית :

    אם היום ,כל העולם מפסיק לייצר דת"פ, מתי נחווה את השפעה על הטמפרטורה?
    תשובתו – לא פחות מעוד אלף שנה

    ראיון רדיו קצר
    http://www.mtr1377.com.au/index2.php?option=com_newsmanager&task=view&id=8273

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן