חמש סיבות מדוע הרובוטים לא ישתלטו על העולם

"בסוף מלחמת העולם השנייה נאמר שמכוניות מעופפות ממש מעבר לפינה – אבל עשורים אחר כך, לא נראה שהתקרבנו בהרבה לכך או לשאר התחזיות שנאמרו", כך לדברי חוקרי רובוטיקה מדנמרק, הסבורים שהתגברות על בעיות יסודיות בתחום הרובוטיקה תיקח עשרות שנים

"מדענים ידועים בכך שיש להם תחזיות דרמטיות לגבי העתיד – ורובוטים מרושעים נמצאים שוב באור הזרקורים עכשיו כשהבינה המלאכותית הפכה לכלי שיווק לכל מיני מוצרים שונים". אילוסטרציה: pixabay.
"רובוטים מרושעים נמצאים שוב באור הזרקורים עכשיו כשהבינה המלאכותית הפכה לכלי שיווק למוצרים שונים". אילוסטרציה: pixabay.

"מדענים ידועים בכך שיש להם תחזיות דרמטיות לגבי העתיד – ורובוטים מרושעים נמצאים שוב באור הזרקורים עכשיו כשהבינה המלאכותית הפכה לכלי שיווק לכל מיני מוצרים שונים", כך כותבים פרופ' נורברט קרוגר  מהאוניברסיטה של דרום דנמרק, ועמיתו אולה דולריאיס, מרצה לרובוטיקה אף הוא מאוניברסיטת דרום דנמרק, במאמר שהופיע באתר החדשות המקוון The Conversation, המסתמך על מקורות אקדמיים.

"בסוף מלחמת העולם השנייה, נאמר שמכוניות מעופפות ממש מעבר לפינה וכל בעיות האנרגיה ייפתרו באמצעות אנרגיית היתוך עד סוף המאה העשרים. אבל עשורים אחר כך, לא נראה שהתקרבנו בהרבה לכך שאפילו אחת מהתחזיות האלה תתגשם. אז מה כל הדיבורים האלה – שמזינים אותם אנשים כמו איל החלל אילון מאסק – שהרובוטים ישתלטו על העולם?

כזכור, במהלך 2017 התבטא מאסק מספר פעמים בנושא והביע את חששותיו. באחד המקרים אף אמר כי "הבינה המלאכותית היא גורם סיכון קיומי לציוויליזציה האנושית".

סיכון בסיסי לקיום הציווליזציה האנושית

"נחשפתי לפיתוחי AI המתקדמים ביותר, ואני סבור שכולם צריכים להיות מודאגים", אמר מאסק בכנס איגוד מושלי המדינות בארצות הברית. "AI מהווה סיכון בסיסי לקיום הציווליזציה האנושית בדרך שבה תאונות דרכים, התרסקות מטוסים, תרופות מקולקלות או מזון גרוע לא מסוגלים לעשות – הגורמים הללו הזיקו ליחידים בתוך החברה, כמובן, אך הם לא היו כה מזיקים לחברה כולה".

"בינה מלאכותית היא מקרה נדיר שבו אני סבור שאנו זקוקים לרגולוציה יוזמת ולא לזו שמגיבה", מאסק. צילום: Bret Hartman / TED.
"בינה מלאכותית היא מקרה נדיר שבו אני סבור שאנו זקוקים לרגולוציה יוזמת ולא לזו שמגיבה", מאסק. צילום: Bret Hartman / TED.

לפי מאסק, חלק חשוב בפתרון הוא נקיטת אמצעים מונעים ופיקוח רגולטורי. "בינה מלאכותית היא מקרה נדיר שבו אני סבור שאנו זקוקים לרגולוציה יוזמת ולא לזו שמגיבה". לדברי מאסק, זו הסיבה שהיה שותף בייסוד העמותה Open AI, כדי שזו תסייע. יש לציין שמאסק עצמו משתמש בבינה מלאכותית במכוניות טסלה (Tesla) ובמשגרים והחלליות של SpaceX.

הפסימיסטים חוזים שרובוטים יסכנו משרות ברחבי העולם, ולא רק בייצור תעשייתי. הם טוענים שעיתונאים רובוטים, רופאים רובוטים ועורכי דין רובוטים – יחליפו מומחים אנושיים. וכתוצאה מקריסת המעמד הבינוני, יהיו עוני המוני ואי-יציבות פוליטית.

האופטימיים חוזים גן עדן חדש שבו אפשר יהיה להתגבר על כל הבעיות המשעממות של יחסים בין בני אדם על ידי חיים מושלמים עם בני זוג רובוטיים הניתנים להחלפה בקלות, שימלאו את הצרכים הבסיסיים שלנו וגם את הכמיהות העמוקות ביותר. "עבודה" – תהפוך לרעיון עתיק.

"אבל הפסימיסטים יכולים להירגע והאופטימיסטים צריכים להרגיע", אמרו החוקרים. "כמומחים בתחום הרובוטיקה, אנחנו מאמינים שרובוטים יהיו הרבה יותר נראים בעתיד, אבל – לפחות בשני העשורים הבאים – ניתן יהיה לזהות אותם בבירור כמכונות. זאת משום שיעבור עוד זמן רב לפני שרובוטים יוכלו להשתוות לכמה מיומנויות אנושיות בסיסיות".

הנה חמש סיבות מדוע רובוטים לא עומדים להשתלט על העולם:

ידיים כמו של בני אדם

מגע אנושי? אילוסטרציה: pixabay.
מגע אנושי? אילוסטרציה: pixabay.

המדענים רחוקים מלשכפל את המורכבות של הידיים האנושיות. הידיים של הרובוטים שבשימוש כיום ביישומים אמיתיים – מגושמות. הידיים היותר מתוחכמות שמפתחים במעבדות לא מספיק חסונות וחסרות את המיומנות (dexterity) של הידיים האנושיות.

חוש המגע

אין שווה ערך טכני לעור המרשים של בני אדם ובעלי חיים שכולל מגוון של חיישני מגע/ מישוש. החוש הזה נחוץ  למניפולציה מורכבת. וגם, התחכום של התוכנה שמעבדת את הקלט מהחיישנים ברובוטים, רחוק מאוד מהמוח האנושי כשמדובר בפירוש ותגובה למסרים שמתקבלים מחיישני המגע.

שליטה במניפולציה

אפילו אם יהיו לנו ידיים מלאכותיות שמשתוות לידיים האנושיות ועור מלאכותי מתוחכם, עדיין נצטרך יכולת לתכנן איך לשלוט בהן כדי לטפל בעצמים באופן שבני אדם עושים זאת. לילדים אנושיים לוקח שנים כדי לעשות זאת ומנגנוני הלמידה לא מובנים.

אינטראקציה בין בני אדם ורובוטים

סגנית מזכ"ל האו"ם, אמינה מוחמד, יחד עם הרובוט סופיה. צילום: UN Photo/Manuel Elias.
סגנית מזכ"ל האו"ם, אמינה מוחמד, יחד עם הרובוטית "סופיה". צילום: UN Photo/Manuel Elias.

האינטראקציה בין בני אדם מבוססת על מערכות מתפקדות היטב של זיהוי דיבור ועצמים, וגם על חיישנים אחרים כמו ריח וטעם וחוש המישוש. הייתה התקדמות משמעותית בזיהוי דיבור ועצמים, אבל עדיין אפשר להשתמש במערכות של היום רק בסביבות מבוקרות למדי כשנחוצה מידה רבה של תכנות.

התבונה האנושית

לא כל מה שאפשרי מבחינה טכנית צריך לבנות. התבונה האנושית יכולה להחליט לא לפתח באופן מלא רובוטים כאלה, בגלל הנזק הפוטנציאלי שלהם לחברה. אם, עשורים רבים מהיום, יתגברו על הבעיות הטכניות שנזכרות לעיל כך שאפשר יהיה לבנות רובוטים דמויי-אדם מורכבים, עדיין אפשר יהיה למנוע שימוש לרעה באמצעות תקנות.

לסיכום, אמרו שני החוקרים כי "אנחנו מתכננים רובוטים שאנחנו מקווים שיפעלו במוסדות שמטפלים בזקנים עד 2022. ישתמשו ברובוטים האלה כדי לפתור מטלות חוזרות שמעורבת בהן אינטראקציה בין אנשים ורובוטים, כמו שינוע כביסה ופסולת, להציע לאנשים מים או להנחות אותם לשולחן ארוחת הבוקר".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. יורם מהתגובה הראשונה – המטרה שהרובוטים יחליפו אותנו בעבודה כך שלא יהיה צורך בעבודה אנושית. השיטה הכלכלית המטומטמת מחייבת אותנו לעבוד גם כשכבר היום אפשר לעבוד שעתיים ביום או שרק 20% מהאנשים יעבדו. אנחנו עובדים לא כי צריך אלא כי צריך כסף. זה טמטום וטירוף וחייב להיפסק. הרובוטים לא האויבים שלך בעבודה. הם פה בשביל להחליף אותך ולשחרר אותך מהעול הכלכלי והלחץ המיותר וחוסר הזמן הפנוי שנוצר ממנו.

  2. נכון

    בדעה דומה ליוסף

    הבינה המלאכותית תיצור לעצמה מרחב קיום ופעולה משלה,

    במהירות.

    הבינה תפסח ותדלג מעל הסובב האנושי שיצר אותה

    בשיקולים שלא ניתן לחזות אותם לפני כן

    מתי זה יקרה? ….. זה אפשרי כבר מהיום איפשהו

    או בעוד 50 שנה……

    הכל אפשרי

  3. יש עוד דרך – עד שתשתווה לנו אך זה לא ממש רחוק. המיחשוב הקוונטי מקצר משמעותית את הזמנים.
    הנימוקים שנמנו למעלה -5 הנימוקים – כולם יוטמעו בבינה מלאכותית, על כולם עובדים כעת. הטמעת חישה ורגש. קיצור זמן הלימוד. הכל בעבודה.

    עוד נקודה- אני מאמין אישית ולא כופה על אף אחד אחר, וגם לגמרי מגיע לעמק שווה עם אתיאיסטים, בבורא.
    ולכאורה קיימת בעייה שהרי בינה מלאכותית נבראת ע"י אדם.גם על זה התגברתי. אין כאן סתירה.

  4. גוגל הצליחה לפתח והייתה על כך כתבה השבוע בינה שיוצרת נוירונים מלאכותיים בדיוק כפי שנוירונים ביולוגיים נוצרים ולא רק מתוכנתים כפי שהיה עד היום.
    כמי שעוסק בתחום, בקרוב אני מוציא כמה מאמרים בנושא, עד כה עסקתי בתחומים משיקים, אני מעריך שהיא תתגבר עלינו.
    בכ"ז אני מפתח בינה מלאכותית ומנסה לקדם אותה ליכולות חדשות בשתי חזיתות: יישומית, וטהורה- כלומר תכנון בינה יותר חזקה. שאלתי את עצמי למה:
    א. המתימטיקה שלא רבים עוסקים בה מרהיבה. אמרתי כבר שצריך נובל לבינה מלאכותית. יושבים שם היום טובי החוקרים בעולם: ג'פרי הינטון, יהושוע בנג'יו, יאן לה-קון. והפחות מפורסמים אך לא פחות משפיעים: נפתלי תשבי.
    והמעבדה המובילה בעולם deepmind של google. שני המנהלים שלה מוסלמים, והמדען הראשי יהודי – דיוויד סילבר.

    ב. אם לא אעסוק בזה, לא ימנע מאחרים ללא מוסר נובע מתועלת כללית, או מאמונה בבורא. זהו טיעון חלש יותר כי כל אחד צריך להיות שלם עם עצמו שהתנהג מוסרית.

    ג. אני מצליח לבטא עצמי כאן כפי שנחסמתי כל חיי. שכנעתי אקדמיה ותעשייה לרכוש שרת חישוב לנושא.
    זו המחשה שמקשיבים לי כאן.

    ד. החלום להיות איש אקדמיה מבלי לעזוב את התעשייה בגיל מבוגר אפשרי משהו בבינה מלאכותית, בתנאי שאתה מגיע להישגים משמעותיים.

    ה. כל מה שצריך להוכחת יכולת זה מחשב שעולה 13,000 ש"ח וכל שדרוג עולה 4500 ש"ח. זה לא היה לפני 2012, ולא היה אפילו לפני 2017.

    מסיבות אלה אני עוסק במחקר בנושא למרות שאני סבור שהבינה תתגבר עלינו. כל מה שנרשם למעלה כסיבות, יהיו מוטמעים בבינה המלאכותית. יש עוד דרך. בהתחלה נפעל במקביל לבינה, אולי יהיו סיבורגים הכלאה של בינה ואדם, ואח"כ אולי היא תעבור אותנו. לכן צריך רגולציה יזומה, ויישום חוקי הרובוט של אסימוב מסדרת המוסד. מה שהיה מדע בדיוני בשנות ה60 הוא מדע בזמנינו.

  5. חמשת הטיעונים אינם רלוונטיים:

    א. מי אמר שבינה מלאכותית החיה באינטרנט תצטרך ידיים כדי להשתלט על העולם? ומי אמר שאם וכאשר יעלה צורך נקודתי בידיים, בינה מלאכותית לא תוכל ליצור אותם לעצמה? או (מה שיותר פשוט בשלב ראשון) להשתמש בשליטה בתודעה האנושית כדי שידיים אנושיות יבצעו את רצונה?

    ב. לרשות הבינה המלאכותית עומדים כבר היום חושים רבים יותר, מגוונים יותר ובעלי טווח רחב הרבה יותר ממה שעומד לרשות האדם. ושוב – מה ימנע ממנה לפתח חושים נוספים כרצונה?

    ג. נא להתעורר! מדובר בבינה עצמאית הקובעת לעצמה יעדים ומגשימה אותם. הידע האנושי הנמצא כיום איננו מגביל אותה בשום צורה, היא יודעת לגלות ידע חדש בכוחות עצמה.

    ד. איך זה רלוונטי? אם מעל לבית שלך יסתובב מל"ט עם פצצות – בטוח שתעשה כל מאמץ להבין מה הבינה המלאכותית רוצה ממך, לא תהיינה שום בעיות תקשורת.

    ה. בוקר טוב! אז פתאום יש ממה לחשוש וצריך רגולציה? הרי זה בדיוק מה שאלון מאסק ודומיו טוענים. איך זה טעון נגדם???

  6. לא רק אילון מאסק יצא לאחרונה באזהרות מפני ה-AI, גם הוקינג לפני מותו עשה כן.
    יחד עם זאת, מכיוון שכיוון התפתחות המדע אינו באמת ידוע לאשורו, אזי יש לקחת בחשבון כי, יתכנו כיוונים שונים ובלתי צפויים של התפתחות ה-AI. למשל, יתכן כי ההתפתחות לא תהיה יצירת רובוטים אנושיים עצמאיים אלא שבצד יצור רובוטים "פועלים" לשירות האדם, כגון נקיון, שינוע, וכיו"ב, יתפתח ענף של ה-AI של הרחבת הזיכרון האנושי ע"י חיבורו ל"צ'יפים חיצוניים" זעירים שיכללו בתוכם "זכרונות חיצוניים" של אינטיליגנציה מלאכותית. באופן זה תכלול התפתחות ה-AI גם את האנושות הביולוגית שמטבע הדברים תפעל לשמר את ביטחונה וקיומה.
    חיבור ה-AI למוח האנושי, יוכל לשפר את האנושות הן מהבחינות האינטלקטואליות והן מהבחינות הפיזיולוגיות.
    ה-AI תוכל אם כך גם להאריך ולשפר את תוחלת ואיכות החיים האנושית, וגם לצמצם את הסכנה הנשקפת כיום (לכאורה) לאנושות, הן מעצמה והן מה-AI.
    לסיכום:
    החוקרים הדנים אכן צודקים בתחזיותיהם, אבל לא מהסיבות שפירטו.

  7. יש גם עניין כלכלי. יש עדיין הרבה מדינות עניות בעולם בעלות אוכלוסיה גדולה הזקוקה לעבודה. מה הערך הכלכלי בבניית רובוט לסיעוד ביתי לדוגמא אם החלופה היא שימוש בעובד זר שהוא זול ויעיל הרבה יותר. רואים זאת גם ברכב חשמלי: הוא אינו מסוגל להתחרות ברכב הבנזין ולכן המכירות עדיין זניחות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן