ביום רביעי התקיים בבית חיל האוויר כנס במלאת יובל לספוטניק שארגן מכון פישר לחקר התעופה והחלל. רשמים ראשונים
אסף אגמון, מנכ”ל מכון פישר פתח את האירוע: “לפני יובל שנים אף אחד לא חשב שנשתמש בחיי היום יום בצורה נרחבת בתוצרים שונים מהחלל. גם מפתחי הספוטניק לא חשבו שזה כל כך חשוב – ותעיד הכותרת הצנועה בפראבדה.
“מה שהחל כיריבות מדינית בין ארה”ב לברית המועצות יצר את המירוץ לחלל שהפך למירוץ טכנולוגי בעל השפעה כלכלית. המכירות בתחום החלל ותקציבי הממשלות בתחום החלל הגיעו ל-180 מיליארד דולר. תרומתה העצומה של ברית המועצות ומדעניה לקידום האנושות מתבררות אחרי הרבה שנים. חברת האנרגיה הרוסית שהיתה אמורה לשלוח נציג לכנס לא יכלה לעשות כן עקב השיגור המאויש המתוכנן לשעות אלה של חללית סויוז הנושאת 3 אסטרונאוטים – אמריקנית, רוסי ומלזייני. החברה הזמינה את נציג צהל במוסקווה ואת נציג מכון פישר לשיגור המאויש הבא. ”
מכון פישר שם לעצמו לקדם את תחום החלל. במסגרת זו נוכחנו לדעת יהודים רבים שנטלו חלק בתוכנית החלל עלו ארצה וחלקם אף השתתפו בתוכנית החלל הישראלית. אנו קוראים לממשלה לקדם את תחום החלל ולאפשר השקעה של 120 מ' ד' שתביא את ישראל ל-5% משוק החלל העצום. אני מקווה שהגורמים הקובעים יעשו שימוש במשאב החשוב – העולים מחבר העמים. ודות מיוחדות לתעשיה האווירית, בואינג, סוכנות החלל והעיתון וסטי שעזרו לנו לקיים כנס זה.
בדברי הסיכום הוסיף אגמון כי מכון פישר נטע בשם כל אחד מותיקי תוכנית החלל עץ ביערות הצפון, כסיוע לשיקומם, וכל אחד ממשתתפי תוכנית החלל הסוביטית שהגיעו לאירוע קיבל תעודה על נטיעת העץ. לדברי אגמון, נטיעת העצים נעשית כמענה לאחת מהצהרותיו של אילן רמון ז”ל כאשר באחד ממעבריו מעל ישראל אמר כי הוא היה רוצה לראות שבשנה הבאה יהיו בארץ עוד מיליון עצים והיא תהיה ירוקה יותר מהחלל.
השר אביגדור ליברמן: מלחמת הכוכבים גרמה בעקיפין לגריסת ברית המועצות
השר אביגדור ליברמן. צילום: ליאון רוזנבלום
ח”כ לשעבר אלוף משנה מיל, אליעזר כהן (צ'יטה). הציג את השר ליברמן ולאחר מכן עלה השר לעניינים אסטרטגיים והציג את זכרונותיו כילד בברית המועצות בצל הספוטניק. “כילד בברית המועצות אנסה לשחזר את עידן הספוטניקים. לפני 50 שנה כשברית המועצות הדהימה והקדימה את כולם ושלחה את הספוטניק הראשון, בארה”ב היה מדען – אבי פצצת המימן שאמר שזו תבוסה גדולה מפרל הארבור. התחרות בחלל היתה בקו החזית של התחרות בין שתי המעצמות. הרוסים, למרות המצוקות הבינו שפיתוח החלל הוא ההכרעה החשובה בתולדות האנושות. מי שבדק למה קרסה ברית המועצות – ענין החלל הכריע את העולם כולו. מה שגרם היה תוכנית מלחמת הכוכבים שרייגן אישר וברית המועצות לא הצליחה להתחרות מבחינה כלכלית. היום יש שלושה שחקנים – ארה”ב רוסיה וסין ולתחרות יש פנים לכאן ולכאן.אין ספק שהיום העולם המודרני הוא בלתי ניתן לראות אותו בלי פיתוח החלל, מערכות תקשורת] טלוויזיה טלפוניה, GPS, הבעיה היא שהיום החלל והגרעין נמצאים בידי גורמים שאינם מדינות ושאי אפשר לדון איתם באופן רציונלי.
צריך לומר מילת תודה למי שייסד את תוכנית החלל הישראלית – יובל נאמן על כל הראיה האסטרטגית שהאיש התברך בה.”
טל ענבר. צילום: ליאון רוזנבלום
המרצה הבא היה טל ענבר, ראש תחום החלל במכון פישר שהודיע כי בקרוב יוחל בפרויקט של תיעוד ותיקי תוכנית החלל הרוסית למען הדורות הבאים באמצעות תלמידי תיכון, חלקם ילידי הארץ, חלקם נולדו בחבר העמים.
“הבניה של הלווין עלתה לפי הערכים של היום כמה מיליארדי דולרים. אני מציג כאן לראשונה את תעודת הלידה של ספוטניק 8.8.55 – ההוראה של מועצת השרים להתחיל לעבוד על פיתוח הלווין המלאכותי הראשון ברית המועצות הודיעה במהלך כנסים מדעיים שהיא מתעתדת לשגר לווין. המסמכים החדשים שנחשפו מראים שההתחלה היתה הרבה יותר מוקדמת עם פיתוח משפחת משגרי R-7 שהיא משפחה ותיקה שעליה מבוססים המשגרים החשובים ביותר של רוסיה היום. ב-54 התחילו לעבוד על המשגר כאשר המטרה לא היתה חקר החלל אלא העברת ראש נפץ גרעיני מברה”מ לארה”ב במקרה של מלחמת עולם. באותה תקופה משגרים בליסטים אמריקנים היו קלים יותר, בזכות מיזעור הפצצות. משגר שיגר את הלווין הישראלי עמוס 2 והוא משמש לשיגור קוסמונאוטים מזה שנים רבות החל מ1961- דגמים יותר מתקדמים אבל ליבת התכנון משנות השישים. וקים את הנוכחות הרציפה של המין האנושי בחלל בהעדר יכולת אמריקנית להגיע אל החלל.
בקרוב נביא בהרחבה את כל הגילויים החדשים מהרצאתו של ענבר.
המרצה הבא היה פרופסור ג'ראלד שטיינברג, ראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, מחזיק בתואר דוקטור מאוניברסיטת קורנל בארה”ב. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בתפקיד המייצב של לוויינים במלחמה הקרה, ובהרצאתו בכנס (שתמליל שלה יובא בזמן הקרוב) עסק בהיבטים גיאו אסטרטגיים של לווייני צילום בארה”ב ובברה”מ, ועסק מעט בהיבטים הביטחוניים של תוכנת Goole Earth
לוויין הטכניון מתקרב ליום הולדתו העשירי
ד”ר פרד אורדנברג מראה את הפוסטר המתאר את תוכנית החלל הישראלית. צילום: ליאון רוזנבלום
המרצה הבא היה דר פרד אורדנברג – סיים ללמוד באוני' מוסקבה וד”ר לפיסיקה מהמכון של מוסקווה. נטל חלק בפיתוח הלווינים מטאור, ריסורס ואלקטרון. מאז 1994 הוא עובד במכון אשר, נטל חלק מרכזי בפיתוח לווין הטכניון. מומחה לחישה מרחוק, תכנון לווינים קטנים. 25 פטנטים רשומים על שמו – חיישן אופק, חיישן שמש ועוד. אורדנברג דיבר ברוסית, ונעזרנו בתרגום הסימולטני, ששימש אותנו גם לחלק האחרון – הפאנל של ותיקי תוכנית החלל של ברית המועצות
“נדמה לי שחשוב להעיר כי דווקא היום כאשר פה ניתן לי לתת הרצאה ברוסית, כבר העובדה הזו היא הוקרה להרבה הישגים שעבדו מדענים ברוסיה, המילה ספוטניק הגיעה לחלל לפני סאטלייט ולכן אתן את ההרצאה ברוסית.”
“חשבנו שאת ההרצאה יתן פרופ' משה גלמן אבל לצערי הוא היה חייב להיות בחו”ל היום לכן יצא לי כאן לדבר בפניכם ואני חושב שיש בזה חשיבות סמלית כי השתתפתי במיזם החלל שעליו אדבר. לפני שאגיע למיזם עצמו אני רוצה להראות לכם את הפוסטר שהכנו דווקא להיום – רואים את תולדות חקר החלל בישראל, שיגורי לווינים בארץ. בפוסטר הזה רואים מספר לוויינים – לוויני תקשורת ולוויינים לחקר החלל, ההתחלה הייתה בשיגור אופק בשנת 88'. לאחר מכן התוכניות שכבר הסתיימו ולמעלה את המיזמים שעדיין נמשכים.
אחד הכשלונות הראשונים זה לווין שרציתי לספר עליו ודווקא הגרסה השניה של אותו לווין – טקסאט – עדיין נמצאת בחלל.
מכון אשר לחקר החלל, שעובד בחסות הטכניון נוסד ב-1984 ולא קל היה להתחיל על חקר החלל. ידוע לנו שיש לנו מספר בעיות מלבד חקר החלל. גם להקים מרכז – ההחלטה היתה לא פשוטה אבל רצו להשתמש בפוטנציאל של העלייה של אותם השנים, יוצאי ברית המועצות – מדענים, מהנדסים וטכנאים, וזה איפשר גם לתרום תרומה לחקר החלל בארץ.
המיזם הראשון שעשינו במסגרת המכון היה לווין טקסאט – אסטרטגיה של פיתוח המיזם במכון שלנו, פעלנו בעיקר בתחום הלווין – גם המכשירים האופטיים שקשורים ללוויין הזה, גם קשר בתחום הלייזר. בהמשך קיבלנו מספר מהנדסים ומדענים חדשים מברית המועמות והיום הם מהווים קבוצה חשובה מפתחים מנועים חשמליים וגם ממשיכים לעבוד בקשר לציוד מיוחד לרזולוציה גבוהה. הם גם עובידם עם הסטודנטים בהרבה תוכניות לחקר החלל.
השיגור נכשל והלווין הזה נפל לים. למרות זאת התיאבון לפיתוח הלוויין לא דעך והקבוצה שלנו שבתוכה כ-50% היו יוצאי ברית המועצות לשעבר המשיכה לעבוד ופיתחו את הגרסה השניה של הלווין ששוגרה לבסוף ב-1998.
משקל הלווין כ-50 ק”ג והשיגור היה מבייקונור שבקזחסטן. זו היתה תוכנית בינלאומית, היה לווין רוסי בשם ריסורס שהתחבר לטיל זניט ואליו חוברו 5 לווינים קטנים מגרמניה, תאילנד, אוסטרליה וצ'ילה וגם הלווין הישראלי. הם נפרדו מהלווין הגדול רק בחלל. גם היום כל הלווינים הללו ממשיכים להקיף את כדור הארץ, אך פרט לטקסאט, רובם סיימו את פעילותם ומכשיריהם נדמו. לווין הטכניון ממשיך במסלולו 9 שנים וממשיך גם לפעול במלוא המרץ. הצוות שלנו אחראי במשך תשע שנים לתמוך בקשר עם הלווין, לנהל אותו ולבצע מחקרים זו משימה לא פשוטה בכלל שדרשה פיתוח תוכנה וגם עיבוד נתונים מהיר. עד כה ביצע הלווין יותר מ-50 אלף הקפות – קצב של 14 הקפות ביום, ולפחות פעמיים ביום הוא יוצר קשר עם הארץ. הסוללה מקבלת אנרגיה מהשמש, הלווין מעוצב כקוביה שמארבעת צדדיה יש פאנלים סולאריים. בנוסף לעובדה שהשיגור בוצע מרוסיה, גם הסוללות הסולאריות נוצרו ברוסיה.
אחד המחקרים שאנו מבצעים זו מדידה רציפה של עוצמת הסוללות ומסתבר שלמרות הכל הן הולכות ונחלשות ותוך שנה שנתיים יספיק הלווין לפעול כי הוא לא יקבל מספיק אנרגיה. אנו מודדים גם את הטמפרטורה שהלווין חשוף אליה ומסתבר הטמפרטורה היתה די יציבה. בנוסף אל ניסויים אלו בוצעו שישה ניסויים מדעיים וצריך לזכור כי לא כל לווין זעיר מסוגל לעשות תוכנית מדעית כל כך מורכבת. יש שם ציוד לתצפיות, פיתחנו חיישן לטלסקופ ופיתחנו גם חומרים חדשים שנדרשים למסננים המודרניים, חיישן נוסף למחקר של קרינה ואוזון אטמוספירי.
טקסאט הוא ספינת הדגל של בניית מיקרו לווינים ולפי כל הסימנים הוא הלווין הזעיר המוצלח ביותר בהיסטוריה.
הלווינים הזעירים הם תחום מאוד חשוב, זה סמל של קדמה טכנולוגית. אנחנו מנסים בעזרתם את כל הפיתוחים הטכנולוגיים החדישים ביותר, ורואים את הפיתוחים של אותם הקבוצות. בשנה האחרונה כל סטודנט משתתף בקבוצה המתכננת כלי חללי כלשהו והם לומדים לשתף פעולה ולתאם ביניהם את כיווני המחקר. מדובר במחקרים חשובים והתוצאות מתפרסמות בכנסים רבים בעולם. דר גלמן ביקש לציין כי הפעילות גורמת לפרסומים רבים במגזינים הבינלאומיים המובילים ואנחנו רואים בכך תרומה חשובה לחקר החלל בארץ.
בנוסף, ביצענו מספר פרויקטים שביצענו עם תלמידי בתי ספר מקרית ביאליק במסגרת המעבורת קולומביה, יש לנו גם מרכז להנצחת זכרו של האסטרונאוט הישראלי רמון. ולסיכום שוב אבקש להזכיר כי גם המרצים וגם הסטודנטים בחלקם הגדול הם יוצאי ברית המועצות ואנחנו עובדים הדוק עם יועצי המכון. מכיוון שאנו חוגגים היום יובל – בשנה הבאה 20 שנה לשיגור הלווין הישראלי הראשון, ואם לווין הטכניון ישרוד עוד שנה נחגוג לו 10 שנים. אנחנו צריכים למקד את המאמצים לפעילות עתידית. אני סבור שהאנשים שעובדים אצלנו במכון הם חלק ממפתחי תוכניות החלל העתידיות.”
מחר נביא לכם רשמים מפאנל בהשתתפות ותיקי תוכנית החלל של ברית המועצות שהתקיים אף הוא במסגרת חגיגות יובל לספוטניק במכון פישר.
