ד”ר אסף רוזנטל
מינים בסכנה
מאחר והפירסומים על כ 800 מינים ב595 מקומות הנתונים בסכנת הכחדה מיידית הופיעו בעיתונות הכתובה להלן כמה תמונות להמחשה:
מימין: במדגסקר כמה מיני למורים אחד מהם הוא הסיפקה “כתר זהב” ( golden-crowned sifaka/Propithecus tattersalli). באיזור שכל גדלו כ 30 קמ”ר חיים אחרוני הפרטים. לא רחוק משם בדרום-מערבו של האי מאוריציוס חיים על פי הערכה כ 200 תוכים אחרונים (Mauritius parakeets/Psittacula eques) בתמונה משמאל, הגורמים להכחדתם הם חולדות שטורפות את הביצים והגוזלים וכן תחרות על מקורות מזון ע'י מקוק כלומר שני מינים פולשים / זרים ובעיקר אבדן שטחי מחיה.
חזיר גמדי Sus salvanius חי בקושי רב רק בחבל אסם שבהודו (משמאל למעלה); מורדות האנדים בקולומביה מהווים את בית הגידול של שליוו-העצים (משמאל למטה) wood-quail/ Odontophorus). מעריכים את אוכלוסיתו ב 1000. החורשים בהם מצא השליוו את מיחיתו נעלמים וכך גם השליוו. מימיןL שועל-מעופף Rodrigues flying fox/Pteropus rodricensis
נמצא היום רק באי רודריגז – באוקינוס ההודי. כ-70 פרטים אחרונים “מתחרים” בכורתים.
הסיבה העיקרית להעלמותו היא כריתת יערות.
באיי-סישל חי עטלף נוסף (sheath-tailed bat / Coleura seychellensis). ידועים כמאה פרטים שנידחקים ונעלמים בגלל פיתוח לצרכי תיירות. אחד מרבים ממיני ה דו-חיים המוכחדים חי רק בצפון מיורקה הוא קרפדה “מילדת” (Mallorcan midwife toad / Alytes muletensis). השם בא מהעובדה כי הזכר הוא שנושא על גבו את שק הביצים המופרות. וכל זה רק מדגם מיזערי של היופי המושמד.
אתר חדשות וואלה מוסר כי כתב העת של האקדמיה למדעים בארצות הברית, “PNAS”, פירסם בגיליונו האחרון את מפת ההכחדה העולמית. על פי הנתונים, יש בעולם קרוב ל-600 אתרים שהינם מקומות המקלט האחרונים בעבור 794 מינים.
רוב האתרים ממוקמים באזורים טרופיים, במיוחד ביבשת אמריקה, או באיים בעלי עולם חי ייחודי, כמו מדגסקר. את המידע אסף גוף חדש בשם “Alliance for Zero Extintion” (בתרגום חופשי, “האיחוד למען אפס הכחדה”) – ארגון גג של הארגונים המובילים בעולם לשמירת הטבע. המינים הנמצאים בסכנת היעלמות כוללים יונקים, זוחלים, ציפורים, דו חיים וגם כמה ממיני העצים. פירסום זה הוא המשך חשוב למחקר שהוביל לפני כמה חודשים פרויקט בינלאומי בשם “הערכת מצב המערכות האקולוגיות באלף הנוכחי”.
על פי הערכות המדענים, קצב ההכחדה הקיים בעולם המודרני עולה בשיעור שבין פי מאה לפי אלף על קצב ההכחדה הטבעי. על פי נתוני פרויקט המערכות האקולוגיות, ידוע על כמאה מינים של יונקים, דו חיים וציפורים שנכחדו רק במאה השנים האחרונות.
עיתון הארץ מוסר כי גם אתר אחד בישראל, הר החרמון, נמצא על מפת ההכחדה. בעל החיים הנדיר שחי בו הוא עכבר בשם יערון חרמוני, שהתגלה לראשונה רק בשנת 1989. מדובר במין שנמצא, ככל הנראה, רק בחרמון, ואולי גם בלבנון. על פי “הספר האדום” של מינים בסכנת הכחדה שפירסמו הגופים הירוקים בישראל, הגורם העיקרי המאיים על היערון הוא פעילות צבאית הכוללת סלילת כבישים, הקמת מבנים ופעילות הסקי באזור.
רק לשליש מהאתרים במפת ההכחדה העולמית יש מעמד חוקי מוגן, ורובם המכריע מוקף באוכלוסייה אנושית שצפיפותה גדולה פי שלושה מהצפיפות הממוצעת של אוכלוסיית כדור הארץ; משמעות הדבר היא לחץ בלתי פוסק, שרק מחריף את החשש מהכחדה מוחלטת.
הגורם המרכזי להכחדת מינים הוא הרס בתי הגידול שלהם כתוצאה מפעולות פיתוח אנושיות כמו כריתת יערות, הפיכת שטחים טבעיים לחקלאיים, הקמת תשתיות מסוגים שונים והתפשטות השטחים הבנויים. על פי הערכת פרויקט המערכות האקולוגיות, עד שנת 2050 ייעלמו כ-20% משטחי היערות והעשב הטבעי הקיימים כיום בעולם.
“הצלת מינים חשובה כמטרה העומדת בפני עצמה”, הסביר שלשום בוושינגטון מייק פאר, מנהל האיחוד למען אפס הכחדה. “אבל מדובר בהרבה מטרות נוספות – שבהן הצלת המגוון הגנטי של המערכות האקולוגיות הקיימות בעולם ושימור התיירות האקולוגית בעולם, ששוויה נאמד כיום במיליארדי דולרים בשנה”.
נציגי כמה ארגונים השותפים במחקר החדש, ציינו השבוע ששימור המינים חייב להיעשות במקביל לחיזוק הקהילות האנושיות הנמצאות בשכנותן, בעיקר במדינות המתפתחות. דובר הארגון, הנקרא על שמו של הסופר ג'ראלד דארל, אמר לבי.בי.סי שבמדינות כמו מדגסקר גורם שימור מינים לעידוד תרומות להקמת בארות מים ובתי ספר, וכך לומדים התושבים שיש תועלת בשימור חיות הבר ומתגייסים למטרה זו.
כמו כן, הארגונים לשמירת הטבע ציינו שעלות הצלתם של חלק מהאתרים שבהם מינים בסכנת הכחדה אינה כה גבוהה במקרים רבים: לעתים ניתן להציל אתר קטן בעלות של פחות מאלף דולרים בשנה, אך לעומת זאת יש אתרים שבהם נדרשים סכומים של קרוב ל-4 מיליון דולרים בשנה כדי להצילם.
