התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות

דוח שהוגש לועידת האקלים בבאלי, צופה כי התרחבות זו תשנה את האקלים במקומות רבים, שבהם כיום מופקת מרבית התוצרת החקלאית

לקראת הכינוס הסביבתי החשוב בבאלי התפרסם נייר עבודה ובו הקביעה כי "שנויי האקלים גורמים להתרחבות האזורים המשווניים ו"זחילתם" לכוון הקטבים, ה"זחילה" אומנם נחזתה ע"י קלימטולוגים לפני זמן מה, אלא שמסתבר כי התרחבות האזורים המשווניים מהירה בהרבה מכל התחזיות, התרחבות שתביא למדבור שטחים גדולים באיזורים תת-משווניים, ולסערות ומזג אוויר קיצוני באיזורים ממוזגים.

נייר העבודה נכתב ע"י דר' סידל מ ה מרכז הלאומי לחקר האטמוספרה והאוקיאנוסים, Dr Dian Seidel US National Oceanic and Atmospheric Administration . במפות הגיאוגרפיות מסומן האזור המשווני בין חוג-הסרטן בצפון לחוג-הגדי בדרום, האיזור המשווני משתנה בהתאם למחזוריות סיבוב כדור הארץ (סביב עצמו וסביב השמש) במחזור מילנקביץ'. על פי מחזוריות זו מוגדר האזור המשווני כשטח שבין שתי הנקודות המרוחקות מקוו המשווה בהן השמש בזנית ביום הארוך בשנה. כמובן שעלית ריכוז גזי-חממה וכתוצאה מכך התחממות עולמית משפיעה על התרחבות האזור המשווני, שכן ההגדרה האקלימית של האיזור תלויה במתרחש בים, ביבשה, ובאוויר. ואכן כאן גם מאובחנים השינויים הקיצוניים.

השנויים הקיצוניים ניתנים למדידה ולצפיה בזרמי האוויר הקבועים באטמוספירה, זרמים/רוחות שהחשוב שבהם הוא מחזור האדלי (או תא האדלי). "תא האדלי" Hadley cell הוא מחזור תנועת-אוויר/רוח: זרם אוויר עולה מהאיזורים המשווניים, בגובה של 10-15 ק'מ האוויר זורם לכוון הקטבים (צפונה ודרומה), זרם האוויר יורד באיזורים התת-טרופיים (סובטרופיקס) וזורם קרוב לפני השטח בכיוון קוו-המשווה. מחזור זה משפיע על גשמים באיזורים המשווניים, על מדבריות תת-משווניים, על "זרם הסילון" ועל "רוחות הסחר".

תא-האדלי הוא המחזור שגורם לגשמים רבים באיזור המשווני ולסחרוגין ליובש וחוסר גשמים ככל שמתרחקים מקוו המשווה.

לפני מספר שנים הראתה הדמיית מחשב איך ההתחממות תגרום לתא-האדלי ולרוחות שקשורות לו לנוע בכוון הקטבים. על-פי התנאים הקיצוניים ביותר נחזתה התרחבות של שתי מעלות (כ200 ק"מ) עד סוף המאה ה21.

נייר העבודה שמבוסס על נתונים מ 1979 עד 2005 מראה כי ההתרחבות כבר עברה את התחזית והגיעה עד 4.8 מעלות ( 480 ק"מ). כלומר "זחילת" האקלים המשווני לקטבים מהירה פי כמה מכל התחזיות !

להתרחבות משמעות / השפעה כלל עולמית:

רבות מארצות אירופה ואסיה וכן חלקים נירחבים מארה'ב "יכנסו" לנתיבי הסערות הטרופיות, (בגלל תנודת זרם הסילון לכוון הקטבים) ההתרחבות מכניסה איזורים נירחבים לרצועה יבשה, לאיזור אקלים חצי-מדברי עד מדברי. רצועה שבה האוכלוסיה האנושית הצפופה ביותר: דרום-מערב ארה'ב, צפון מקסיקו, דרום אוסטרליה, דרום אפריקה, דררום אמריקה, וכמובן המיזרח התיכון. באיזורים אלה מגדלים את רוב מוצרי החקלאות. איזורים אלה יחוו ירידה משמעותית בכמויות הגשמים, וההשלכות ברורות.

הנייר מוגש לכינוס בבאלי כסקר נוסף שמדגיש את החשיבות בפעילות למניעת ההתחממות וההכנות להשלכות שתהינה כתוצאה ההתחממות העולמית.

דר' אסף רוזנטל, אקולוג,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. עוד הסברים תרשימים ומקורות באפקט הפרפר השחור
    http://the-black-butterfly-effect.blogspot.com/2006/06/blog-post_114945575595540726.html#links

    כמו הרבה תופעות אחרות הקשורות לשינוי אקלים הכוון נחזה לפני מספר שנים אבל הקצב המהיר מפתיע את המדענים

    כמו שאמרו מכחישיי הההתחממות למדענים אתם לא באמת יודעים מה יקרה ומסבר שהם צדקו החוקרים טעו המצב יותר גרוע מהתחזיות

  2. ליגאל
    יש להבחין בין החלוקה הגאוגרפית שקובעת את האיזור המשווני, לבין האקלים, כאשר עיקר הבעיה היא בטמפרטורות גבוהות (משווניות) שנימדדות באיזורים ממוזגים.
    ובהמשך – לדוד ,
    ההתחממות מקצינה את תופעות מזג האוויר – סערות, חמסינים וכד', כאשר תופעות אלה פוגעות באיזורים היותר מאוכלסים בעולם היתרון שבהתחממות איזורים קרים … קטן.
    מה עוד שהיום מנוצלים כל השטחים הניתנים לעיבוד חקלאי
    כלומר לייצור מזון , ההתרחבות לא תוסיף שטחי חקלאות אלא רק תצמצם אותם.
    מעל לזאת הגישה של "אני ואפסי עוד" כאשר ה"אני" היא האוכלוסיה האנושית , גישה זאת הביאה אלינו אסונות למכביר,.
    חלק רב מהצרות הסביבתיות באות מהגישה של:
    שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית,
    הגיע הזמן שתהיה שליטה באוכלוסיה האנושית
    למען הסביבה !

  3. זה לא תהליך דו-כיווני?!

    מדבריו של דר' רוזנטל הבינותי כי חלים שני תהליכים במקביל, התרחבות האיזוריים בעלי אקלים משווני, ובנוסף התרחבות האיזורים בעלי אקלים מדברי.

    קל לראות את הנזק שבהתרחבות רצועת המדבריות העולמית (בדגש על איזורי הספר שלה כמו המזרח התיכון). אך האם התרחבות האיזורים המשוונים לא תגרום לגידול ביער המשווני (שבתורו יבלע דו-תחמוצת הפחמן), או לכל הפחות לגידול משמעותי בחקלאות המשוונית? האין איזורים אלו טובים לחקלאות (בננות, מנגו, אננס…)?!
    באותו אופן, האם כתוצאה מהתחממות היבשות הצפוניות, לא נוכל לגדל יותר גידולים חקלאיים בקנדה, נורבגיה, שבדיה, בריטניה ורוסיה?

    לדידי, אם כל סיפור ההתחממות הגלובלית ניתן לתמצות במשפט כמו "הזזת איזורי הגידול העולמיים ושינוי מוקדי הכח החקלאיים", אז יש לומר זאת. עם זה המקרה, ולא מדובר על בצורת עולמית, אלא על שינוי בשחקני הגידול העיקריים, אז אולי השינוי מבורך. לא נראה לי שזה הוגן לדבר על קטסטרופה עולמית, כאשר כל המדובר הוא בשינוי במאזן הייצור.
    מבחינתי לקנות חיטה מהאומות המשווניות, או שעורה מרוסיה, זה לא פחות טוב מלקנות אותן מארה"ב.

  4. שלום דר' רוזנטל,
    נראה לי שנפלה טעות בכתבה: אם האזורים המשווניים מוגדרים כאזורים שבין קוי הרוחב בהם נמצאת השמש בזנית ביום הארוך ביותר בשנה (21 בדצמבר לחצי הכדור הדרומי ו-21 ביוני לחצי הכדור הצפוני, כמדומני), כיצד יתכן שהאזורים האלו התרחבו כתוצאה מההתחממות הגלובלית? קווי רוחב אלה תלויים אך ורק בנטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ ביחס למישור הסיבוב שלו סביב השמש. האם הכוונה היתה להתרחבות האזורים המדבריים?

    יום טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן