חקלאות מדייקת, מהחלל

במקום להשקות, לדשן ולהדביר את השטח החקלאי על פי הערכה של הצורך הממוצע, כפי שנעשה בעבר, חיישנים ומערכת מחשוב יוכלו לתת מידע מדויק שיאפשר טיפול מיטבי בתוצרת

טל ענבר. המאמר פורסם בגליון יוני 2008 של כתב העת גלילאו

הלוויין ונוס, איור סוכמות החלל הצרפתית CNES
הלוויין ונוס, איור סוכמות החלל הצרפתית CNES

דמיינו לעצמכם חקלאי: קם השכם בבוקר, יוצא אל שדותיו רכוב על טרקטור, עמל במשך שעות ארוכות תחת השמש היוקדת בקיץ והגשם בחורף, ובעמל רב מוציא את פרנסתו מהקרקע, לאחר חריש, זריעה, דישון, הנחת קווי מים, הדברת מזיקים – שעות על גבי שעות במשך השנה כולה.

רגע, הרי אנו במאה ה-21. נשוב ונדמיין את החקלאי שלנו: קם בשעת בוקר מאוחרת, קורא עיתון, שותה קפה, ומציץ בצג המחשב שלו. לאחר עיון באתרי חדשות, הוא קורא את העדכונים האחרונים מהשטחים החקלאיים שאותם הוא מעבד: מה מצב הלחות בקרקע, מה מצב הצמחים, האם יש אזורים המגלים סימני מחלה? הוא מקבל גם עדכון על מערכת ההשקיה הממוחשבת, מצב הדשן במכלים ותחזית מזג אוויר מעודכנת ליממה הקרובה.

חישה מרחוק

חישה מרחוק היא היכולת ליצור מידע על סמך דימות (Imaging) של האטמוספרה, המים, הקרקע, המסלע, החי, הצומח והסביבה הבנויה. תמונות הדימות מיוצרות לפי קרינה אלקטרומגנטית (בתצלומי לוויין של כדור-הארץ בדרך-כלל בתחום האור הנראה, האינפרה-אדום והרדיו) המגיעה לחיישנים לאחר שהוחזרה מפני השטח או פוזרה מחלקיקים המצויים באטמוספרה. הרגישות של החיישנים לקרינה באורכי גל שונים מאפשרת יצירת תמונות מורכבות ולימוד התנאים השונים באזור הנסקר.

פענוח המידע הדרוש למשתמש נעשה תוך שימוש במודלים פיזיקליים וסטטיסטיים המקשרים בין תכונות פני השטח ותכונות הקרינה המופצת מהם, ועל בסיס המאפיינים המרחביים (צורה, דגם) של התופעות והעצמים בפני השטח. החישה מרחוק מיושמת בתחומים רבים, ובהם מעקב אקלימי וסביבתי, ביטחון ומודיעין, מיפוי, מעקב אחר איכות הסביבה, פיתוח תשתיות מלאכותיות ועוד.

לאחר סיום ארוחת הבוקר נוסע החקלאי אל השדה, ומגיע ישירות לאזורים שבהם נוכחותו נדרשת. ליד שיח אחד הוא מתקן את זווית הטפטפת, ליד אחר הוא נוטל דגימת קרקע לבדיקת מעבדה. בחלקה סמוכה הוא מוסיף דשן למכל, וכן הלאה.

נשמע דמיוני? לא ממש. זוהי, בתמצית, משמעותה של מהפכת ה"חקלאות המדויקת" (Precision Farming). חקלאות מדויקת עושה שימוש במגוון חיישנים – קרקעיים, אוויריים וחלליים. בטור זה נפנה את תשומת הלב אל המרכיב החללי בחקלאות המדויקת ואל הפוטנציאל הטמון בו.

בחקלאות המסורתית, המוכרת לכולנו, הצמחים במטע או בשדה זוכים לטיפול – השקיה, הדברה או דישון – על פי הערכה של הצורך הממוצע: הרי בהכרח ישנם עצים הזקוקים ליותר מים ואחרים הזקוקים לפחות, צמחים נגועים יותר במזיקים ואחרים שנוגעו פחות, וכן הלאה, אך הטיפול ניתן בצורה אחידה למדי לשדה או למטע כולו. החקלאות המדויקת משלבת חיישנים שונים ומערכת מחשוב, המסייעת בקבלת ההחלטות ובביצוען, לשם טיוב מרבי של התוצרת החקלאית, חיסכון במשאבים ושמירה על איכות הסביבה.

הרכיב החללי של חקלאות מדויקת

ניתוח של שטחי חקלאות לפי סוגים באזור רג'סטן בהודו. צולם מהלוויין האירופי IRS-1
ניתוח של שטחי חקלאות לפי סוגים באזור רג'סטן בהודו. צולם מהלוויין האירופי IRS-1

חקלאות מדויקת עושה, כאמור, שימוש במגוון אמצעי חישה, מתחת לקרקע ועליה, בכלי טיס ובלוויינים. המרכיב החללי של החקלאות המדויקת כולל היבטים אחדים:

* GPS/DGPS: מערכת האיכון הגלובלית (GPS) היא מערכת לוויינים אמריקנית, המאפשרת זיהוי מיקום עצמי. מסלול הלוויינים הוא כזה שבכל מקום על פני כדור-הארץ אפשר לקלוט לפחות 3 לוויינים, המאפשרים למַקלֵט, ומכאן – למשתמש, למצוא את נקודת הציון שלו ברמת קו רוחב וקו אורך. לרוב אפשר לקבל מידע מ-4 לוויינים (ויותר), וכך למצוא גם את הגובה מעל פני הים. דיוק המערכת (בשימוש האזרחי שלה) הוא 5-15 מ'. על רקע הצורך בדיוק גבוה יותר בתחומים רבים (ובהם חקלאות), פותח ה-DGPS . הרעיון הוא למדוד את חוסר הדיוק (להלן: השגיאה) בנתוני ה-GPS על-ידי קבלת קריאה בנקודה ידועה ומדודה. השגיאה משודרת למקלט נוסף ב-GPS ונגרעת מהמדידה הסטנדרטית המתקבלת בו. בחקלאות מדויקת נפוץ תיקון דיפרנציאלי לרמת דיוק של מטר אחד. יחד עם זאת, אפשר להגיע לדיוק גבוה יותר (של סנטימטרים), וזאת לצרכים כגון ניהוג אוטומטי של כלים חקלאיים ומערכות טפטוף.
* חישה מרחוק: איסוף מידע על הגידול וסביבתו באמצעות חיישנים המורכבים על כלי טיס ולוויינים. ברמה הבסיסית אפשר להיעזר בתצלומי אוויר באור נראה לשם איתור הבדלים בין הצמחים על בסיס זיהוי הבדלים בצבע. ברמה גבוהה יותר, אפשר לפתח מודלים על בסיס הבדלים ספקטרליים בין תופעות שונות בשדה.
* מערכות מידע גאוגרפי (GIS): מיפוי הנתונים מבוסס על הנחות גאוסטטיסטיות, שעל בסיסן מתבצעת אינטרפולציה בין הנתונים הבדידים הנאספים בשדה. פעולה זו אפשרית בתוכנות זולות יחסית (מאות דולרים), הנמכרות, בדרך-כלל, יחד עם אמצעי איסוף המידע. תוכנות אלו מאפשרות בנייה וניתוח של מסד נתונים גיאוגרפי. הבסיס למסד הנתונים הוא הממד הגיאוגרפי, המשותף לכל הנתונים הנאספים מאותו השטח.

מעקב חללי אחר גידולי שדה

תצלום לווייני של ארצות-הברית המורכב מתמונות דימות רבות - מאפשר להבחין בסוגים שונים של צמחייה, טבעית וחקלאית
תצלום לווייני של ארצות-הברית המורכב מתמונות דימות רבות - מאפשר להבחין בסוגים שונים של צמחייה, טבעית וחקלאית

המפתח לחישה מרחוק (Remote Sensing) באמצעות לוויינים, שתיושם בחקלאות, הוא אמצעי חישה מולטי-ספקטרלי – כלומר תצפית במגוון אורכי גל (בעתיד נראה לוויינים היפר-ספקטרליים, שיסקרו באלפי אורכי גל שונים). חישה-מרחוק זו תאפשר מגוון גדול של יישומים לחקלאות, עד רמת זיהוי בעיות בעץ בודד או בשורה יחידה בשדה ענקי. חישה מרחוק באמצעות לוויין תאפשר לחקלאי לקבל מידע על היבטים רבים של הגידולים, כגון תכולת כלורופיל (היכולה להצביע על עקת חנקן), תכולת חומר אורגני בקרקע, רמת זרחן בקרקע ומיפוי יבולים.

תצלום הלוויין Landsat של אזור חקלאי בטורקיה. תמונת הלוויין מאפשרת להבחין בין דגנים לגידולים אחרים
תצלום הלוויין Landsat של אזור חקלאי בטורקיה. תמונת הלוויין מאפשרת להבחין בין דגנים לגידולים אחרים

השימוש הראשון בלווייני חישה מרחוק לצורכי חקלאות הסתמך על סדרת לווייני Landsat, ששיגרה סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, ואשר הגישה למידע מהם היתה פתוחה לכל מי שחפץ בכך. יישום חלקי של יכולות הלוויינים לחקלאות נעשה במדינות רבות, באירופה, בארצות-הברית וגם בישראל; עם זאת, יש להדגיש שהלוויינים מהדור הראשון היו מוגבלים ביכולותיהם, וכן לא שוגרו במיוחד למטרות חקלאיות.


הנקודה הישראלית: הלוויין ונוס

"ונוס" הוא מיזם משותף לישראל ולצרפת, ומהותו – פיתוח והפעלה של לוויין בעל מצלמה מולטי-ספקטרלית למטרות מחקריות שונות. השותפות הראשיות למיזם הן סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית (CNES). הלוויין אמור להיות משוגר לחלל במהלך 2010-11. למימון הפרויקט בישראל אחראית ממשלת ישראל באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה והמדען הראשי במשרד המסחר והתעשייה, בהשתתפות תעשיות חלל מובילות בישראל (ובהן התעשייה האווירית, רפאל ואל-אופ, מפתחת המצלמה של הלוויין). צרפת מממנת חלק ניכר של המיזם באמצעות סוכנות החלל השלה.

הלוויין ונוס יהיה מסוגל להתמקד מהחלל בשטח אדמה שגודלו חמישה מ"ר בלבד, ב-12 ערוצים שונים, שיבחנו פרמטרים שונים בגידולים. הוא אמור לחלוף מעל החלקה פעם ביומיים, קצב חליפות שיאפשר מעקב צמוד אחר שינויים בקרקע ותגובה מיידית. הלוויין יותאם במיוחד לענפים כגידולי שדה (כותנה, תבואה, מספוא) וישמש כלי עזר לכיוון טרקטורים בשדה הפתוח, מעקב אחר בעלי-חיים וזיהוים, גידול פרטני ברפת החלב, ובכלל זה חליבה רובוטית, ומטעים. את המיזם מרכזת סוכנות החלל הישראלית. הלוויין ונוס יוכל להשתלב ביוזמה האירופית לבניית מערך לווייני חישה מרחוק ליישומי איכות סביבה וביטחון, המכונה GMES.
הצד המדעי של הלוויין ונוס נסמך על עבודתם של חוקרים ממגוון מכונים ומרכזי מחקר, ובהם המעבדה לחישה מרחוק של אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז למחקר חקלאי בישראל (מכון וולקני) ומכוני מחקר צרפתיים אחדים. כמו כן, במסגרת מיזם ונוס יצא קול קורא למדענים מרחבי תבל להגיש הצעות למחקרים שיעשו שימוש בלוויין, ועשרות פניות התקבלו עד כה, ממדינות רבות.

חיישני הלוויין ונוס יוכלו לשמש לא רק למטרת חקלאות מדויקת, אלא גם למעקב אחר זיהומים של גופי מים (נחלים, אגמים וימים) וזיהום אוויר. כך למשל, על-ידי מדידת כמות הכלורופיל באזורים הסמוכים לחוף אפשר לעמוד על כמות האצות מסוגים שונים, המהווה אינדיקציה לרמת זיהום מי הים בשפכים. החיישנים יוכלו לעקוב גם אחר זיהום אוויר הנגרם מפליטות של ארובות מפעלים כימיים שונים, ולסייע במקרי חירום בניטור עננים של כימיקלים רעילים.

כתבות קודמות בנושא זה באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

13 תגובות

  1. בהחלט כתבה טובה ומשמחת , המרכיב הבסיסי שלנו הוא המזון , טכנולוגיה כזו יכולה לעזור למדינות העולם השלישי וגם למפותחות לקבל עצמאות בסיסית לטובת הכלל

  2. עוד מהנעשה בתחום בארץ

    "יודע חקלאי פיקח, והוא הנחיל זאת לצבא, שאת הזן יש לשבח ולהטיב בהרכבה" לאחרונה התפרסמו בעיתונות הארצית ברכות לשני חקלאים שהשיגו תוצאות מקצועיות מעולות בגידול כותנה. אחד מהם הוא יגב קילמן מגד"ש צבר-קמה. אז קודם כל, ברכות לכל הצוות וליתר החקלאים על עונה מוצלחת ופורייה.

    שנת 2006 הייתה שנה טובה מאד לכותנה בכלל ומצוינת באזור שלנו הן בצד של הגידול והן במערך הניפוט והמיונים. התוצאות בגידולי שדה כרוכות בגורמים רבים כמו מזג אויר, קרקע ועוד גורמים בלתי תלויים. אולם המצוינות איננה מקרית. מצוינות זה דרך חיים. זה חריצות, השקעה והתמדה ללא ליאות.

    אחד הערכים החשובים בדרך למצוינות הוא החדשנות, החיפוש הבלתי פוסק אחר אפשרויות לעשות זאת יותר טוב. המנוחה על זרי הדפנה והתחושה שהגענו אל פסגת היכולות הם אנטיתזה למצוינות ומאויביה המרכזיים. בגידולי שדה מכונה אותה חתירה מתמדת למצוינות בכינוי "חקלאות מדייקת" "Precision farming" בלעז. צמד המילים טומן בחובו פיתוח של יכולות להאזין, כמעט פשוטו כמשמעו, לצמח ולקרקע ולהפיק מההאזנה תובנות שיתורגמו לממשקי גידול וליעילות מרבית בשימוש בתשומות. האזור שלנו הוא אסם התבואה של המדינה בחלק ניכר מגידולי השדה ואך טבעי הוא שהאזור שלנו יהווה מרכז החקלאות המדייקת.

    כיצד החקלאות מדייקת[1]?

    חקלאות מדויקת מוגדרת בהכללה כיכולת לאסוף ולעבד מידע מהשטח החקלאי, במטרה ליישם תשומות ביעילות מקסימאלית, תוך התחשבות בשונות הקיימת בשדה. תהליך זה מחזורי, וניתן להגדיר בו 4 שלבים עיקריים: 1) איסוף מידע מהשדה באמצעות GPS. איסוף המידע מתבצע לפני גידול, במהלך גידול, ובעת איסוף היבול. 2) מיפוי המידע בעזרת תוכנות מיפוי. 3) איסוף, שמירה, ניתוח, ותכנון יישומים חקלאיים. 4) יישום חקלאי, ובקרה מתאימה.

    תחום החקלאות המדויקת, מגוון, וכולל בין היתר את הנושאים הבאים:

    א. מכשירים לאיתור מיקום מערכת לוויינים, המאפשרת זיהוי מיקום עצמי. GPS , הנפוץ בניהם, הפך למוצר זמין וזול. קיים יחס ישר בין רמת הדיוק של הציוד, לבין מחיר המכשירים

    ב. ניהוג מדויק: שיפור שורה של פעולות חקלאיות כגון: פתיחת תלם בפס ישר, עיבודים חקלאיים, לפי קווי גובה, קביעת פסי ריסוס מדודים, לפי רוחב המרסס / מדשנת, מדידה של היקף השטח, סימון מפגעים בשטח, ובצוע הפעולות החקלאיות בלילה.

    ג. מיפוי יבול: הפעולה נעשית ע"י צירוף המידע המתקבל מחיישן יבול – אמצעי לניתוח כמות יבול ליחידת שטח קטנה מאד – ק"ג למ"ר וכדומה – ובקר האוסף ושומר את המידע. בעקרון ניתן לחוש יבול כמעט מכל כלי קטיף/קציר/אסיף. החיישנים המקובלים, מזהים שינויים בקול (דפיקות גרעינים), שינויים בחדירה של אור כגון, הצללה של כותנה, שינויים במשקל (מעליות בציוד לאסיף ירקות), ועוד…

    ד. דיגום מדויק: באמצעות הGPS, ניתן לבצע דיגום מכוון ומדויק (קרקע, עלים, פטוטרות, וכו'. כחלק מתהליך איסוף המידע, לקראת תוכנית דישון, מקובל לקבוע אתרים לדיגום קרקע. ברמה בסיסית יותר, ניתן לסמן אתרים קבועים לדיגום, בכל עונת גידול. קיימות מספר תוכנות למחשבי כף יד (הכולל כרטיס GPS), המאפשרות ניווט לנקודות שנקבעו מראש, ואיסוף מידע חקלאי רלוונטי לנקודה נדגמת.

    ה. חישה מקרוב: לאיסוף מידע על הגידול וסביבתו, באמצעות חיישנים הנוגעים או קרובים מהאובייקט.

    ו. חישה מרחוק: איסוף מידע על הגידול וסביבתו, באמצעות חיישנים המורכבים על כלי טיס ולוויינים. ברמה הבסיסית, ניתן להיעזר בצילומי אויר באור נראה, לאיתור שונות על בסיס זיהוי הבדלים בצבע. ברמה גבוהה יותר, ניתן לפתח מודלים על בסיס שונות ספקטראלית בין תופעות שונות בשדה.

    ז. מערכות מידע גיאוגרפיות, GIS: מיפוי הנתונים מבוסס על הנחות גיאוסטטיסטיות, על בסיסן מתבצעת פעולת ביון (אינטרפולציה) בין הנתונים הבדידים הנאספים בשדה. פעולה זו אפשרית בתוכנות זולות יחסית (מאות דולרים), הנמכרות, בדרך כלל, יחד עם אמצעי איסוף המידע.

    ח. יישום מדויק: ברמה הטכנית, המערכת מורכבת מ DGPS, רכיב המקבל הנחיות לכמויות, סוג החומר, המיקום הרצוי, ורכיב השולט בכמויות המשתנות, ובסוג של החומר. היישומים הנפוצים הם דישון מדויק, הדברה מדייקת, זריעה מדויקת ועוד. ההנחה בבסיס שיטה זו שלכל אזור פוטנציאל גידול, הניתן לאופטימיזציה באמצעות
    זריעה בעומדים משתנים. בהתאם, נבנים מודלים הקושרים בין עומד הזריעה לסוג הקרקע / עומקה / והיכולת שלה לאחוז מים.

    ט. שיטות משיקות:

    1) ניהוג אוטומטי, הכוונה, לשליטה באמצעים חקלאיים ללא מגע יד אדם, על בסיס תכנון פעולה מוקדם, או מרחוק. למערכות יש צורך ב DGPS ברמת דיוק של סנטימטרים. העוסקים בתחום, טוענים להצדקה כלכלית על רקע של הגדלת היעילות של המהלכים החקלאיים, צמצום טעויות, וחסכון בכוח אדם.

    2) טפטוף טמון: אחד ההיבטים של שיטת הטפטוף הטמון, הוא היכולת לזרוע/לשתול/לסמן ערוגות, מעל שלוחת הטפטוף הטמונה. אחד הפתרונות, הוא סימון השלוחה וניווט אליה מאוחר יותר בסיוע של DGPS. למהלך זה, דרוש DGPS,ברמת דיוק של סנטימטרים.

    כנס חקלאות מתקדמת בבית קמה

    לאחרונה נערך בקיבוץ בית קמה כנס שעסק כולו בהיבטים הנ"ל של החקלאות המדייקת. הכנס כולו אורגן (למופת) על ידי גד"ש נגב בניצוחו של מיודענו איציק אמיתי שאגב, נבחר לאחרונה לעמוד בראש הארגון לקדנציה נוספת. הזדמנות פז לברך את איציק ולאחל לו הצלחה רבה בהמשך הדרך. איציק, הצלחתך – הצלחתנו. האירוח, אף הוא מופתי, בוצע על ידי גד"ש שקמה ובית קמה בניצוחו של זאביק רחמן. מורדי מורטון, מרכז תחום חקלאות מדייקת במשקי הנגב מציג את עיקרי הדברים שעלו בכנס:

    נושא החקלאות המדייקת בארץ הגיע לתודעת החקלאים דרך מדריכים שפגשו בו לראשונה בתערוכת 'סימה' בצרפת. הנושא מוכר היום לפחות בצורה שטחית ע"י מרבית המגדלים של גידולי שדה בארץ. התקדמות רבה הושגה ע"י מגדלים וגורמים נוספים באיסוף מידע בטכנולוגיות שונות, וכבר ניתן להסיק מסקנות אופרטיביות ברמת הגידול או השלכות על כלל השדות.

    מהמידע שנאסף עולה תמונה המצביעה על שונות משמעותית מבחינה כלכלית ברמת תת-החלקה. מתבצעים מחקרים, ניסויים ותצפיות כדי לבחון כלים ושיטות ליישום חקלאות מדייקת בתחומים שונים. עם זאת לא נבנתה עדיין תשתית מספקת להפיכת המידע לידע שימושי ברמת תת-החלקה שהוא לב ליבה של החקלאות המדייקת וטרם נמצאה דרך אמינה למעקב במהלך הגידול אחר תופעות של שונות בשדה באופן שיאפשר תגובה נכונה במקום ובזמן. (להוציא עקת מים בכותנה וגידולים נוספים)

    העלות של בדיקות שונות לפני,אחרי ובמהלך הגידול ותרגומן לדרך פעולה מצריך פעולה בקנה מידה רחב ומידה של אוטומציה באיסוף ועיבוד הנתונים, כדי להשיג יעילות כלכלית. (למשל בעזרת צילומי לוויין).

    בימים אלה נבדקת אפשרות לענות על הבעיות שהועלו בכנס עם חברת GEOSYS מצרפת.

    ד"ר יפית כהן מהמכון להנדסה חקלאית, מנהל המחקר החקלאי, סיפרה על צילום טרמי – סוג מיוחד של צילום שמדגיש באמצעות צבעים את ההבדלים בטמפרטורת העלה בין הצמחים. טמפרטורת העלה מספקת אינדיקציה לגבי יכולתו של הצמח לקלוט מים. כך אפשר לדעת בדייקנות איפה כדאי לתת מים ולצפות שהצמח ידע לנצל אותם ואיפה לא.

    חקלאות מדייקת בריסוס מהאוויר:

    מטוסי ריסוס חגים מעל השדות ומרססים אותם. יש לכך יתרונות ויש חסרונות, בהשוואה לריסוס מהקרקע באמצעות טרקטור. בין החסרונות, ניתן למנות את עניין הדיוק בפיזור החומר, הנובע ממקושי לכוון את המטוס בדיוק אל ה"פס" הנכון. יועד פאר מקיבוץ דורות, הטייס הראשי של חברת 'תלם תעופה' מציג מערכת הכוונה מבוססת GPS שמציגה לטייס הכוונה מדויקת אל המקום הנכון וחוסכת בכך את עבודת הדגלנות מהקרקע. זה חוסך חומר הדברה שיכול להתבזבז כתוצאה מחפיפה בין פסי ריסוס ולחילופין – במקרה של חפיפה שלילית – שטח לא מרוסס. זה טוב גם למען הבטיחות של הדגלנים. זה חוסך מהם את חומרי ההדברה.

    שימוש במפות יבול – יהודה ניר מסעד:

    מפות יבול הן כלי עזר לתכנון פעילות עתידית על בסיס תובנות מהעבר. מפות יבול מופקות תוך שימוש בשתי טכנולוגיות: האחת, היכולת לאמוד את תפוקת היבול הנקודתית. מערכת שקילה שמותקנת על גבי ציוד האסיף, קומביין זה או אחר. והשנייה, מערכת מיקום מבוססת GPS. אם אנחנו יודעים כמה יבול אסף הקומביין בנקודה ומסוים ויודעים לזהות את הנקודה במדויק, ניתן לתרגם את המידע המצטבר למפה של השטח שבה רואים בדיוק כמה יבול נאסף מכל נקודה. עכשיו צריך לנתח את הסיבות לרמות היבול, בהקשר זה מעניין יותר היכן היבול נמוך, ולנסות להגיב. הסברים נפוצים ליבול נמוך יכולים להיות קשורים לטופוגרפיה – נטייתם של המים להתעייף המעלה הדרך ומשיכתם הטבעית כלפי מטה, יוצרים נחיתות בראשי הגבעות. הפתרון המקובל, תכנון נכון של מערכת ההשקיה של השטח. התוצאות של תכנון נכון או לא נכון יבואו בצורה ברורה, צבעונית וחד משמעית על גבי מפת היבול. הוא הדין לגבי מסנן סתום שגורם לחוסר במים באזורים שאת מימיהם הוא אמור לסנן. תמונה כזו מפנה אצבע מאשימה אל מי שאמור היה לבדוק ולוודא שהמסנן מתפקד כראוי – עין אנושית או מערכת בקרה אוטומטית. תכנון השקיה שגוי ייתן אף הוא את אותותיו בצבעים עזים על מפת היבול ועוד כהנה וכהנה. משקל רציף על קומביין גזר, נותן אינדיקציה לכמות יבול ON-LINE אפשר, כמו שאנחנו כל כך אוהבים, לרוץ מיידית ולספר לחברה.

    אז מה היה לנו?

    ראינו שתחום החקלאות המדויקת הוא רחב יריעה, מתפתח, ורב גוונים.
    פעולה לפי עקרונות החקלאות המדויקת , תאפשר חלוקה נכונה יותר של תשומות בשדה, איתור גורמי הפסד ורווח ברמה מקומית, זיהוי מגמות בחתך הזמן, וייעול התפעול החקלאי. ואם עושים זאת נכון אפשר לצפות לתוצאות כמאמרו של המשורר יחיאל מוהר: "כאן שיבולים עומדות במתח, כל עץ זקוף כמו חייל. והתמצאות יפה בשטח, יוכיחו ערוגות בצל. ראשי כרובים עומדים אין רחש, זבוב על אף אין מגרש, כאן בשורות עובר מין לחש ההיאחזות חמש חמש."

    ומה אומרים החברה?

    הרצל צליק, מנהל מקצועי גד"ש חלוצה: "טכנולוגיה דבר חשוב, כל פתוח טכנולוגי נבחן אצלנו בקפידה עם נכונות לגייסו לעבודה בשטח. נכון להיום הטכנולוגיה לא מספקת את הסחורה" במקרה של החישה מרחוק, ולא עומדת במבחן הכלכלי. דמיון וניסיון החקלאים משיג תוצאות מוכחות, טובות בהרבה מהאמצעים הטכנולוגיים חסרי הכלים הממשיים לבדיקת השטח."

    זאביק רחמן, גד"ש שקמה: "יש לפתח את תחום החישה מרחוק המבוסס על הצילום הלוויני, ניתוחו והשימוש בו לפיתוח פרוטוקולי גדול. עבודת החוקרים בכוון הנכון אך לא יחליפו את עבודת החקלאי בשטח אלא תעזור ותקל על העבודה בשדות."

    איתמר מנדל, גד"ש הר חברון: "יש להתקדם עם המחקר בצעדים המתאימים. משקים קטנים לא יכולים לעמוד בהשקעה הכספית הכרוכה בשימוש באמצעים אלה. במידה ותקום חברה שתציע שירותים במסגרת החקלאות המדייקת יהיה אפשר להצטרף לשירות ולעמוד בעלויות. "כניסת העזרים הטכנולוגיים לא פותרים את החקלאי מלהיות נוכח בשדות אלא מסייעים ומקלים על עבודתו.

    אורי לוי – ג.ש.ר (רוחמה): "חקלאות מדייקת נועדה לתת לחקלאי את הכלים ולסייע לו לגדל גידולים באופן אופטימאלי. הבעיה היא בעלויות הגבוהות שאינן מצדיקות ומגבילות את השימוש במערכות באופן מאסיבי" נקודת המפתח היא מציאת האיזון בין העליות הכספיות לחסכון העתידי שמספק הידע כתוצאה מהשימוש במערכות.

    ענבל שלף, גד"ש שובל: " אנחנו בהחלט בעד החקלאות המדייקת, אך על מנת להפיק את המירב מהשימוש באמצעים המוצעים חייב להיות 'משוגע' לדבר, שינתח את המידע והנתונים".

    עידו מנו, גד"ש שחרור (רעים, חולית): בשחרור מפעילים מערכת קומביין עם אמצעי שקילה וGPS בשלוש השנים האחרונות. אנו תומכים בשימוש באמצעים אלה אך קשה היום להבין את הכלכליות והתרומה לעתיד. המערכות יקרות ומצריכות עבודה לשנים טרם ניתוח המפות המיוצרות על שדה ספציפי, לעיתים רמות הדיוק לוקות בחסר והמערכות לא תמיד ידידותיות ונוחות למשתמש.

    ובכן, החקלאים אומרים, וזה לא מפתיע, שהתענוג הוא אכן תענוג אבל תענוג יקר ושהעיניים והאוזניים האנושיות ובעיקר – מה שיש בין שתי האוזניים, אלו הם המכשירים הבסיסיים והטובים לחקלאות מדייקת והללו הם זמינים וזולים. צריך להפעיל אותם על בסיס קבוע

  3. תודה על הכתבה המעניינת.
    נאמר מהו השטח המינימלי (רזולוציה) – 5 מ"ר.
    פרט אחד חסר והוא כמה מ"ר יכול לסרוק סה"כ הלווין ביממה
    (הספק).
    שוב תודה.

  4. איזה כיף לשמוע על כאלו מיזמים,ואני רק יכול לקוות שהם ישרתו גם את האפריקאים ויעזרו להם
    מבחינתי, דת ומדע לא מתנגשים(אולי אני טועה,אבל זו דעתי האישית) בקבלה רשום שבסוף האלף השישי יפתחו "מעיינות חוכמה",תיראו מה הולך כאן בשנים האחרונות,טיפול בתבואה בעזרת לווינים,מצלמות תוך-גופניות,כל מדע הביו-טכנולוגיה פשוט מדהים ומרתק,תחום הרפואה נראה מתפתח בצורה מטורפת(ולפעמים קצת מוגזמת "שיבוט").
    ממש כיף לראות את כל הדברים האלו מתפתחים לנו מול העיניים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן