מחקר: האתיופים והחויסנים – העמים העתיקים ביותר ששרדו

מחקר חדש משרטט את אילן היוחסין הגנטי של עמי העולם

מאת תמרה טראובמן

חוקרים שניתחו את הדנ”א של גברים אפריקאים מאמינים כי גילו בו “חתימה גנטית” השייכת לאבות הקדומים של האוכלוסייה האנושית.
החתימה – המורכבת משורת שינויים גנטיים בכרומוזום ,Y הקיים רק בגברים – נמצאה אצל חלק מהאתיופים ואצל כל החויסנים. החויסנים חיים היום בחלק הדרומי של אפריקה ודוברים את שפת הקליק – שפה שמילותיה בנויות מצלילי “קליק”.

ראש צוות המחקר, ד”ר אורנלה סמינו מאוניברסיטת פאביה באיטליה, אמרה בראיון כי היא ועמיתיה מאמינים שקבוצת האנשים שאצלם נמצאה החתימה עשויה לכלול צאצאים ישירים של אוכלוסיית האבות הקדמונים של האנושות, שחיו לפני כ-100 אלף שנה במזרח אפריקה (כולל באזור שבו נמצאת כיום אתיופיה) והגיעו עד לדרום אפריקה.

הממצאים החדשים, המתפרסמים בגליון ינואר של כתב העת המדעי of Human, Genetics” “The American Journal משלימים מחקר קודם שהתבסס על דנ”א הנמצא במיטוכונדריה שנלקחו מאוכלוסיות מכל העולם. המיטוכונדריה הם מבנים בצורת גלילים זעירים המצויים בתוך התא, ותפקידם לספק אנרגיה לתא. אבל לדנ”א שבמיטוכונדריה יש תכונה נוספת, שימושית מאוד במאמץ להתחקות אחר שושלות יוחסין קדומות: היא מורשת רק מצד האם, אל כל צאצאיה – בנים ובנות. בנותיה, בתורן, יעבירו את הדנ”א המיטוכונדרי לצאצאיהן, וכך הלאה.
באמצעות ניתוח שינויים גנטיים שהתרחשו במהלך הדורות בדנ”א המיטוכונדי ניתן לשחזר את קורות הנשים בימי קדם, ולשרטט את אילן היוחסין של צאצאיהן. בבסיס העץ נמצאות האימהות הקדומות של האדם המודרני, שהופיעו לראשונה באפריקה לפני כ-150 אלף שנה. הענפים המתפצלים מהעץ מייצגים את צאצאיהן, שיצאו ממקום מושבם והתפשטו בעולם. עץ דומה, המלמד על ההיסטוריה של הגברים, ניתן לבנות על פי השינויים הגנטיים הנמצאים בכרומוזום .Y הענפים העמוקים ביותר, הנמצאים הכי קרוב לנקודת המוצא, מייצגים את האוכלוסיות הקרובות ביותר לאבות הקדמונים של אוכלוסיית האדם.

עצי משפחה ששורטטו לפי הדנ”א המיטוכונדרי מלמדים כי העמים הקדומים ביותר הם הביאקה (הפיגמים במרכז אפריקה), והוואסיקלה קונג, מצפון מערב מדבר הקלהארי באפריקה.

עץ משפחתי המבוסס על כרומוזום Y נבנה על ידי ד”ר פיטר אנדרהיל מאוניברסיטת סטנפורד בארה”ב, ד”ר סמינו ועמיתיהם, במחקר שהתפרסם בנובמבר .2000 הם גילו כי המוטציות הקדומות ביותר בעץ כרומוזום ה-Y נמצאות בתדירויות הגבוהות ביותר בקרב החויסנים, ובקרב האורומו והאמהרה שבאתיופיה. המחקר המתפרסם עתה הוא המשך והרחבה של המחקר הקודם.

סמינו אומרת כי סביר שהרבה שושלות יוחסין מאוכלוסיות האבות הקדמונים אבדו, ואלה שנותרו, שרדו במקרה. לכן אין זה מפתיע כי שני העצים – זה המבוסס על שינויים גנטיים במיטוכונדריה, וזה המבוסס על שינויים בכרומוזום ה– Y מובילים לקבוצות אוכלוסין שונות. עם זאת, היא מציינת כי שני העצים מצביעים על החויסנים, מאחר ששפת הווסיקלה קונג שייכת למשפחת השפות החויסניות.

לדברי אנדרהיל, “שושלות כרומוזומי ה-Y המוקדמות הללו, נמצאות היום רק באוכלוסיות אפריקאיות, ונראות כקשורות לסגנון חיים של ציידים-מלקטים”. בהתבסס על הערכת הקצב שבו מצטברים שינויים גנטיים בכרומוזום ,Y מאמין אנדרהיל כי אוכלוסיות המקור החלו להתפשט באזורים נוספים בתוך אפריקה לפני 130 עד 70 אלף שנה.
לפני כ-50 אלף שנים הופיעה באפריקה שושלת גנטית חדשה, שאוכלוסייתה היגרה לדרום אסיה ואוסטרליה. ולפני 30 עד 20 אלף שנה, אומר אנדרהיל, הגיעה לאירופה שושלת אחרת, שמקורה מאוכלוסייה אסייתית.