בכנס שהתקיים בסוף מאי באיטליה, דנו המומחים האירופים בסוגיות הקשורת לחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ
שלושה קווי תגליות חשובים מקבלים חיזוק מהאמונה ההולכת וגוברת
שאנחנו, אחרי הכל, לא לבדינו ביקום. מולקולות וארגניות רבות
התגלו בחלל, תגלית זו מוכיחה כי אבני הבניין של החיים הם
נפוצים מאוד. כוכבי הלכת שנמצאו מקיפים כוכבים אחרים מעלים את
האפשרות שכמה מהם יכולים לשמש מקום לחיים (לפחות על ירחים
שלהם); יצורים חיים התגלו משגשגים בסביבות עוינות על כדור
הארץ, עד כדי כך שתנאי המאדים הם קלים עבורם.
אירופה נכנסת לתחום האסטרוביולוגיה
הסדנה האירופית על אסטרו ואקסו-ביולוגיה שהסתיימה בסוף השבוע
באיטליה, ציינה את סיכום הממצאים האחרונים בשלושת התחומים
שהמשותף להם הוא ההתקדמות בדרך למציאת חיים חוץ ארציים.
למעלה מ120 מולקולות אורגניות שונות נמצאו עד כה בחלל וכל הזמן
ממשיכים להתגלות מולקולות חדשות” אמרה פאסקל ארנפרויד
(Pascale Ehrenfreund) מאוניברסיטת ליידן בהולנד. המוסיפה כי
ישנה הסכמה נרחבת לכך שחומר אורגני רב נחת על כדור הארץ, אף כי
התפקיד שהוא מילא ביישוב כדור הארץ בחיים נותר לא ידוע.
הגילוי של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש הוא לא פחות דרמטי מאשר
גילוי המולקולות האורגניות. הראשון שבהם התגלה ב1995 ועד אפריל
2001 אותרו 67 עצמים במסלולים סביב כוכבים אחרים. 63 מתוכם הם
כוכבי לכת. כך אמר סטפן אודרי ממצפה הכוכבים של ג'נבה בשוויץ.
כל כוכבי הלכת הללו הם גדולים ודומים יותר לצדק מאשר לכדור
הארץ.
יתרה מכך, לווינים חדשים כמו דארווין של סוכנות החלל האירופית,
יהיו רגישים מספיק כדי לאתר כוכבי לכת דמויי ארץ ואפילו לגלות
את החתימה הספקטרלית שלהם כדי לאתר אם יש בהם חיים. דארווין
תחפש אחר החתימות הספקטרליות של האוזון, שקשה להאמין שיתקיימו
בכמות כלשהיא לאורך זמן באטמוספירה של כוכב שאין בו חיים.
“לא סביר להניח שניתן יהיה לשגר את דארווין לפני ,2014
ובינתיים יצטרכו האסטרו-ביולוגים לסמוך על חישובים כדי להעריך
את מספרם של כוכבי הלכת דמויי כדור הארץ. הערכות כאלה הן מקור
לטעויות. “מספרם של כוכבי הלכת דמויי הארץ בשביל החלב מוערך
ב2.4 מיליון בבוקר, אך ירד ל48 אחר הצהרים.” אמר מלקולם
פרידלנד, חוקר בפרוייקט דארווין.
גורם אחד בחישובים כולל הערכות של גודל “רצועת החיים” הסובבת
את הכוכבים, זהו נפח החלל שבו יכולים כוכבי הלכת ליצור סוג
מסוים של סביבה מתאימה לחיים כמו זו של כדור הארץ. הקונספט
שלנו אודות “רצועת החיים” משתנה ככל שאנחנו מוצאים חיים
במקומות קיצוניים על כדור הארץ.
אנחנו כל הזמן מופתעים ועצורי נשימה כשאנחנו מגלים סביבות שבהם
יכולים חיידקים לחיות.” אומר דייויד ווין ויליאמס ממכון המחקר
הבריטי באנטרקטיקה. החיים נמצאו במקומות כה בלתי מסבירי פנים
כמו נקיקי סלעים בעמקים יבשים באנטרקטיקה ובמעינות הידרותרמיים
בקרקעית האוקרינוסים. סביבות עוינות אלו מציעות טמפרטורות,
לחצים, חומציות, מליחות או חשיפה לקרינות שקודם לכן נחשבו
כבלתי מתאימות לחיים. “אנחנו צריכים להרחיב את המבט שלנו על
הנורמליות. יכולות להיות סביבות חיים על אירופה (הירח של צדק)
או מאדים שייראו לנו מוזרים, אך הם בהחלט סבירים עבור
חיידקים.” אמר ויליאמס.
זיהוי הסביבות הללו היו במרכז אחד מהדיונים הנפרדים בכנס.
המועמדים העיקריים הם מאדים, אירופה, טיטאן, שביטים ואסטרואדים
ואפילו בחקליקי אבק בין כוכביים. הוצעו כמה אתרים על מאדים.
ביניהם סביבת הקוטב הצפוני (כאשר הקרח נמס וקופא מחדש לפי
העונה), ואשר יוצר כפור תמידי מתחת לפני השטח (איזורים כאלה
בכדור הארץ מזוהיםעם חיים מיקרוסקופטיים). כמו כן יכולים
להתקיים חיים על מאדים במעינות חמים חרבים.
“אנחנו צריכים לחפש אחר סימני ביומרקרים כימיים מסודרים ואחר
מאובנים.” אמרה גרדה הורנק ממכון DLR מגרמניה. ביומרקרים
יכולים להיות פיגמנטים שנעשה בהם שימוש בידי חיידקים להגן על
עצמם מגורמי תעוקה בסביבה, כמו קרינה אולטרה-סגולה. המכשירים
לגילוי חתימות אלו יכולים להגיע למאדים בידי סדרת נחתות קטנות,
כמו אורורה שגורלה נמצא בדיונים כעת בסוכנות החלל האירופית, או
בידי רכבי שטח המתוכננים בידי נאס”א.
מאמצי המחקר יכולים להביא גם למשימת החזרת חומרים ממאדים.
“יהיה חשוב מאוד לציית לחוקי ההגנה הבינכוכביים. נחיתה של בני
אדם עלולה לגרום להפרכה למטרה של חליות רובוטיות לחפש חיים.”
אמרה גרנה הורנק.
הפגישה הסתיימה והמשתתפים נשארו בציפיה דרוכה לסדנה הבאה
שתתקיים בגרץ, אוסטריה בספטמבר .2002
