הבגדים הידידותיים לסביבה של המחר

 אם כיום אנו רוכשים בגדים על פי מידה, צבע, מחיר, אופנתיות וטעם אישי, ייתכן שבעתיד נוסיף עוד שיקול – ידידותיות לסביבה

 פורסם באתר חמד"ע, 5/2/2007

אריגים ידידותיים לסביבה – זוהי הסיסמה החדשה. כבר היום אפשר להשיג חולצות העשויות מצמחי במבוק וגרביים עשויות מתירס. לא ירחק היום ונלבש בגדים שהוכנו מנוצות של תרנגולות ומקש של אורז – זה נשמע מוזר אבל גם משי וצמר הם אריגים ידידותיים לסביבה…

נוצות יחליפו את צמר הכבשיםתרנגולות שעושות מֶהההה? עדיין לא. אבל נוצות במקום צמר אולי כבר כן.
 

 האריגים החדשים מפותחים בידי כימאים העובדים בחברות התומכות בפיתוח בר-קיימא, כלומר בפיתוח שמנצל רק משאבי טבע מתחדשים, ממחזר ומשמר את המגוון הטבעי. מומחים רבים טוענים שזוהי הדרך  לקיום המין האנושי. "עסק בר-קיימא מלא הוא עסק שאין לו השפעה שלילית כלשהי על הסביבה," אומר מומחה הפיתוח הסביבתי האמריקאי גורדון ראנדס, ומוסיף, "אני חושב שאין עדיין עסקים כאלה, אבל באופן תאורטי זה אפשרי. יש חברות הפועלות בכיוון.

  אריג במעבדה

 אז איך עושים אריג ידידותי לסביבה? כפי שנאמר, מקורם של חומרים רבים המשמשים ללבוש, כמו כותנה, עור וצמר הוא אכן בצמחים ובבעלי חיים, אבל זה לא מבטיח שהם ידידותיים לסביבה. שדות הכותנה, למשל, ידועים לשמצה בכמויות החומרים הרעילים המפוזרים בהם להדברת חרקים ועשבים שוטים.

  אריגים אחרים נולדו במעבדות לכימיה – הסיבים הסינטטיים, העשויים פולימרים מלאכותיים כמו למשל פוליאסטר, ששמו הכימי הוא פוליאתילן טרפתאלאט (PET), שאפשר לייצר ממנו גם בקבוקי שתייה וגם מעילי פליס. כל הסיבים האלה, כמו רוב רובם של מוצרי הפלסטיק מיוצרים מנפט, שנשאב מן האדמה, מעובד במחיר גבוה ותוך פליטת מזהמים. בנוסף, החומרים הפלסטיים אינם מתכלים בקלות ונשארים זמן ממושך בסביבה.

 כדי להתגבר על כך, פונות כמה חברות כימיות ליצירת פולימרים מחומרי אחרים לגמרי, כמו קנה תירס. חברות אחרות פנו לחומרים ממוחזרים. בתחילה התעוררו בעיות, מפני שהבגדים שנוצרו היו שבירים ומגרדים, אבל עם השתכללות השיטות החלו להפיק בגדים רכים וחזקים, למשל מבקבוקי פלסטיק שנזרקו.

 הבד הזה עשוי 50% כותנה ו-50% פסולת קש משדות אורז 

בגדים מהזבל

 מדען הטקסטיל יגי יאנג מאוניברסיטת נברסקה שבארצות הברית הצליח למצוא שיטה להפקת סיבי טוויה  מקליפות של קנה תירס, מנוצות של תרנגולות ומקש של צמח התירס – כולם חומרים שנחשבו עד כה כפסולת חקלאית והושלכו – וכל הוא פותר שתי בעיות במכה אחת.

 הוא משתמש בתגובות כימיות המפרקות את החומרים האלה ויוצרות סיבים גולמיים שעוברים ניקוי. אחר כך טווים מן הסיבים האלה חוטים המשמשים לאריגת בדים. מן הבדיקות הראשונות שערך מסיק יאנג שבדי התירס והאורז יהיו דומים לבדי כותנה או פשתן ובדי נוצות התרנגולות, שפיתוחן מצוי רק בראשית הדרך, יהיו דומים לצמר.

 לבדים המופקים מנוצות תרנגולות יש תכונות מיוחדות. הם מאוד קלים מפני שהם מכילים הרבה מאוד בועיות אוויר המסודרות כמשושים בכוורת. האוויר הכלוא מבודד מחום ולכן הבדים האלה יוכלו לשמש לתפירת מעילים וסוודרים.  בדים המיוצרים מפסולת חקלאים רחוקים עוד ממדפי החנויות, אבל כבר היום אפשר למצוא מוצרים מסיבי קוקוס, במבוק, קנה סוכר וקנבס.
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. שלום רב,
    אני סטודנטית, שנה ג', לעיצוב טקסטיל בשנקר והייתי שמחה לדעת מה קורה היום
    (2009) בפיתוח פסולת חקלאית לסיבים. אשמח לקבל דוגמאות ולעשות בהן שימוש מעבדתי במסגרת לימודיי.
    ניתן ליצור עימי קשר במייל [email protected]
    תודה,
    אורלי

  2. סליחה, לא ראיתי את תגובתך עד עכשיו, הייתי בחו"ל. אפנה זאת למפתח של האתר. כנראה שהבעיה היא של וורדפרס. מתישהו אני מקווה שאוכל לשדרג ואז אולי זה יפתר.

  3. לאבי בליזובסקי,
    מאז המעבר לאתר החדש יש בעיה במערכת התגובות לגולשים בדפדפן "פיירפוקס". מדי פעם ניתן לראות ולהגיב ומדי פעם לא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן