ידענים: סביבה ובריאות | סוגיות סביבתיות

מאת 23 ביולי 2017 6 תגובות

ידוע שגורמים סביבתיים עלולים לגרום להשמנת יתר. כעת, חוקרים טוענים שהחשיפה המשמעותית מתרחשת כבר בשלב ההיריון, משפיעה על התנהגות העובר ולבסוף גורמת להשמנה

בעשרים השנה האחרונות יש עליה חדה באחוז הילדים הסובלים מהשמנת יתר ברחבי העולם. תצלום: U.S. Department of Agriculture.

בעשרים השנה האחרונות יש עליה חדה באחוז הילדים הסובלים מהשמנת יתר ברחבי העולם. תצלום: U.S. Department of Agriculture.

מאת מאיה פלח, זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

השמנת יתר מוגדרת כבר מזמן כמגפה בעולם המערבי והיא מתחילה להתפשט גם במדינות מתפתחות. מובן שלא מדובר רק בעניין אסתטי: השמנת יתר גורמת למגוון בעיות בריאותיות כמו מחלות לב, סוכרת, הצרת וסתימת כלי דם ולחץ דם גבוה, ויכולה אף להוביל למוות. אז איך קשור כל זה לאוויר שאנו נושמים? חוקרים הצליחו זה מכבר להראות שקיים קשר בין חשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר לנטייה לפתח משקל עודף. אבל כעת, מעלים חוקרים השערה שבעצם זיהום אוויר גורם להשמנה באופן עקיף: דרך שינוי ההתנהגות שלנו.

במחקר מקיף שמתקיים במקסיקו בעשור האחרון עוקבים החוקרים על השפעת גורמים שונים על השמנת יתר. במסגרת המחקר, שנקרא PROGRESS (תכנית מחקר לבחינת השמנת יתר, גדילה, גורמי מתח סביבתיים וחברתיים), מבצעים החוקרים סדרת בדיקות לילדים לאורך תקופה ארוכה, החל משלב ההיריון של האם, בניסיון להעריך את גורמי הסיכון שעלולים לגרום לתופעה של השמנת יתר.

״בעשרים השנה האחרונות יש עלייה חדה באחוז הילדים הסובלים מהשמנת יתר ברחבי העולם״, אומר פרופ׳ רוברט רייט מבית הספר לרפואה של בית החולים מאונט סיני בניו יורק, שהרצה לאחרונה בכנס מיוחד של הקרן לבריאות וסביבה, ״זאת לצד עליה משמעותית באותה תקופה באחוז הילדים באוכלוסייה שסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). שני הנושאים האלה נקשרו בעבר לגורמים סביבתיים, אבל אף מחקר לא בדק עד היום – למיטב ידיעתנו – האם הם משפיעים אחד על השני, או שאפילו האחד מהם עלול לגרום לאחר״.

ואכן, הטענה לא נשמעת בלתי-סבירה כאשר מסתכלים על רשימת הגורמים שעשויים להוביל להתפתחות כל אחת מהתופעות: מחקרים הוכיחו שהשפעות סביבתיות כדוגמת חשיפה לכימיקלים מסוימים (כמו פתלאטים ו-BPA – חומרים שנמצאים בפלסטיק), חשיפה לזיהום אוויר ושאיפת או בליעת מתכות שונות עלולות להשפיע על המערכת המטבולית ולגרום להשמנת יתר. באופן מעניין, מחקרים אחרים קושרים כמעט בדיוק את אותם גורמים גם כשמשפיעים על מערכת העצבים והמוח. הדבר, כאמור, הדליק נורה של חשד של אצל רייט וצוות החוקרים שלו  והם החליטו לבחון אם יתכן שיש קשר בין שתי התופעות האלה.

״מה שרצינו לבדוק התחלק לכמה שאלות״, אומר רייט, ״האם התופעות הללו מושפעות מגורמים סביבתיים? האם הן קשורות זו לזו? ואם כן – באיזה סדר הן קורות? כלומר, האם פיתוח הפרעות עצביות מסוימות גורם להשמנה, או שמא להיפך?״.

מתכות בשיניים

המחקר במקסיקו סיפק לחוקרים קרקע מצוינת לנסות ולבדוק את השאלות הללו. המחקר מתקיים במקסיקו סיטי באזור גדול בעיר, ועוקב אחר אותם ילדים לאורך שנים, עוד כשהיו ברחם אמם. ״ידוע כיום שהסביבה העוברית משפיעה על בריאות האדם כמבוגר״, מסביר רייט. "מחקרים מלפני מספר עשורים כבר הראו שתינוקות שאמותיהם סבלו מרעב בזמן ההיריון, נטו להיות מבוגרים שמנים יותר. מקובל לחשוב שזה נגרם מדברים שקורים לעובר בהקשר של חילוף החומרים – כמו שינויים במטבוליזם ופיתוח תנגודת לאינסולין, שפוגעת ביכולת להוריד את רמת הסוכר בדם. אבל מה אם יש גם השפעות של גורמים שונים על מוח העובר, שגורמות להשמנה בעקיפין? האם יכול להיות שבעצם שתי התופעות הן חלק מאותה אסטרטגיה אבולוציונית, שנבנית ומתפתחת כבר בסביבה העוברית?".

״היום ברור גם שדפוסי התנהגות קשורים לנושא של השמנה״, הוא מוסיף. ״יכולות קוגניטיביות מסוימות ודפוסי התנהגות כמו שליטה בדחפים ויכולת להישאר מרוכז במשימה ידועים כמנבאים של השמנת יתר. שליטה בדחפים, כלומר אימפולסיביות, היא הגורם המנבא העיקרי מבחינה התנהגותית".

במסגרת המחקר, בדקו החוקרים את הילדים (ואת האמהות שלהם) במהלך השליש השני והשלישי להריון, ולאחר מכן פעם נוספת בגיל 7-4, באמצעות מבדקים פיזיים ושאלונים. בנוסף, כדי להעריך את רמות החשיפה לזיהום אוויר, השתמשו החוקרים במודל שפיתח פרופ׳ איתי קלוג מאוניברסיטת בן גוריון, שמבוסס על מדידת נתוני זיהום האוויר היומיים של נאס״א וממפה את החשיפה הנקודתית לזיהום באזור המחקר במקסיקו, במטרה להעריך לכמה זיהום אוויר נחשף בכל יום כל אחד מהילדים שמשתתפים במחקר על פי אזור המגורים שלו.

החוקרים בדקו גם את ריכוז המתכות בגוף הילדים בהתבסס על טכניקה חדשה: מתברר ששיני החלב של הילד יכולות ללמד על רמת החשיפה שלו למתכות שונות בשלבי החיים שלו. בטכניקה זו בודקים המומחים את שיני החלב שנשרו, ובדומה לטבעות שניתן לראות בגזע עץ כרות המלמדות על הגיל שלו, כך גם שכבות השן מספרות את סיפור החיים של הילד: מהחומרים השונים שמרכיבים את שכבות השן הצומחת – שמתפתחים בעובר עוד בשלבי ההיריון ועד שהתינוק מגיע לגיל 11 חודשים – ניתן ללמוד עד כמה הילד נחשף למתכות ובאיזה שלב.

מסתמן שחשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר גורמת למצוקת חמצן בשלב החיים הראשוני של העובר. תצלום: Joseph Choi.

מסתמן שחשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר גורמת למצוקת חמצן בשלב החיים הראשוני של העובר. תצלום: Joseph Choi.

מדובר עדיין במחקר מתמשך, אך לפי רייט, תוצאות המחקר עד כה מצביעות כי אכן קיים קשר בין זיהום אוויר והשמנת יתר, ושהקשר הזה הוא לא בהכרח ישיר – אלא עובר דרך מתווך: מסתמן שחשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר גורמת למצוקת חמצן בשלב החיים הראשוני של העובר, מה שמוביל להפרעות בהתפתחות המוח הגורמות להפרעות נוירו-התנהגות (כדוגמת דפוס של קושי לשלוט בדחפים), מה שגורם בתורו להשמנת יתר.

״באופן אישי, אני מאמין שהשמנת יתר קשורה במידה רבה לנוירו-התנהגות, יותר מאשר לקצב חילוף החומרים בגוף״, אומר רייט. ״אכילה שמושפעת מדפוסים התנהגותיים היא לדעתי אחד הגורמים העיקריים להשמנה, וגם מחקרים תומכים בקשר ביניהן. מה שהוספנו פה הוא שמה שגורם להתפתחות של דפוסי התנהגות אלה הם בין היתר רמות זיהום האוויר, הכימיקלים הרעילים והמתכות שהעובר או הילד נחשפים אליהם – כלומר, המזהמים הם שגורמים לשינויים בהתנהגות, שמשפיעים על הנטייה לפתח השמנת יתר. המסקנה כאן היא שהסביבה אכן עלולה לגרום להשמנה, אבל היא עושה את זה דרך השפעה על ההתנהגות, ולא באופן ישיר״.

תפתח חלון

דבר נוסף שמנסים החוקרים לעשות במחקר הוא לזהות מהם 'חלונות הרגישות' (winodows of sucseptibility) – כלומר להעריך מהם חלונות הזמן שבהם העובר (ולאחר מכן הילד) רגיש במיוחד לחשיפה לגורמים מסוימים, כמו זיהום אוויר ומתכות. מכיוון שהמודל התייחס לרמות זיהום האוויר שנמדדו בכל יום החל מהשליש השני להריון ושמניתוח התפתחות השיניים ניתן היה להבין את נתוני החשיפה של הילד למתכות לאורך ההתפתחות, החוקרים יכלו לעקוב אחר הנתונים ולנסות למפות מהם חלונות הזמן הקריטיים שבהם הגורמים הללו עלולים להשפיע במיוחד – למשל, באיזה שלב מתקיים חלון הרגישות שעלול להשפיע ביותר על התפתחות דפוס התנהגות אימפולסיבי אצל התינוק?

״כבר שנים רבות יודעים שיש שלבים בראשית החיים שבהם יש למוח פלסטיות רבה יותר. כך, למשל, ילד מסוגל ללמוד שפה עד גיל חמש או שש הרבה יותר בקלות מאשר מאוחר יותר בחיים. כלומר יש פה מעין חלון הזדמנויות ללימוד שפה״, מסביר רייט. ״באופן דומה, ידוע שיש שלבים בחיים שבהם החשיפה לכימיקלים יכולה להשפיע על המוח יותר מאשר בשלבים אחרים, מאוחר יותר בחיים. מקובל היום למשל להניח שחלון הרגישות של חשיפה לעופרת הוא בגיל שנתיים – שבסביבות גיל הזה החשיפה יכולה לגרום לנזק הרב ביותר. זה ידוע מכיוון שזהו הכימיקל שנבדק הכי הרבה, אבל אין הרבה נתונים כאלה היום על חומרים אחרים. כלומר – אנחנו מאמינים שהנושא של חלונות רגישות לחשיפות שונות קיים, אבל זה משהו שעד היום עוד לא נבדק באופן שיטתי״.

״כיום, התפתחות של כלים טכנולוגיים חדשים יכולה לאפשר לבדוק ולהשוות את השפעות החשיפה בגילאים השונים״, אומר רייט. "כך, למשל, השימוש שלנו בבדיקות דנטליות להערכת החשיפה של העובר והילד למתכות מאפשר להעריך בדיוק הולך וגובר מתי מתרחשים חלונות הרגישות בקרב הילדים וכך לדעת מתי הכי חשוב לצמצם את החשיפה לגורמי סיכון שונים. במחקר מצאנו שיש חלון זמן שבו העובר מועד להתפתחות דפוסי התנהגות אימפולסיבית – שמתרחש בשליש השלישי להריון, ולכן בשלב הזה למשל רצוי להשתדל במיוחד להימנע מלחשוף את האם לרמות גבוהות של זיהום אוויר״.

״אם נבין נכון את הדפוסים האלה ואת חלונות הרגישות, זה יכול לעזור לנו גם להפחית את הנטייה להשמנת יתר באוכלוסייה, וגם להבין טוב יותר איך כדאי לטפל בה״, מסכם רייט. ״קודם כל, נדע שחשוב לצמצם את החשיפה לגורמים בעייתיים בנקודות זמן חשובות, שבהן צריך להיזהר יותר. נוכל גם לזהות ילדים שנמצאים בסיכון גבוה יותר להשמנה עקב חשיפה במהלך ההיריון, ולתת להם את הטיפול הקוגניטיבי המתאים שיעזור למנוע מהם לסבול מהשמנת יתר״.

6 תגובות ל “מה משמין בסביבה?”

  1. אבי

    למדתי עכשיו שאם כותבים את המילה ש-מ-נ-ה ההודעה עוברת למצב צנ זורה אוטומטית. (:

  2. אבי

    מה שרציתי לומר בשורה התח תונה , זה שאם לזיהום אויר יש איזו שהיא השפעה על הש מנה, היא מינורית ביותר לעומת יתר הגורמים.

  3. אבי

    מה שרציתי לומר בשורה התחתונה, זה שאם לזיהום אויר יש איזו שהיא השפעה על השמנה, היא מינורית ביותר לעומת יתר הגורמים.

  4. שומר הסף

    מסתבר ש אבי ״איש האשכולות״ ״מומחה״ גם לתזונה ,
    אולי כדאי שיוסיף מומחיות וילמד כי בעברית אין הטית מכלולים לרבים,
    נשק , מידע, אבק, לחם ועוד הם מכלולים ,
    לכן : ״קמחים״ יוק !

  5. אבי

    יש סיבה אחת להשמנה וזה אכילת יתר ביחס לפעילות 0או לחוס פעילות) = מאזן קלורי.
    אבל יש כמה גורמים לזה:
    הגורמים לאכילת יתר הם המזון התעשייתי שגדוש בסוכר ובשמן ,המשקאות הקלים, הקמחים הלבנים…
    הגורמים לחוסר פעילות הם הפינוקים הטכנולוגיים שגורמים לנו לזוז פחות – מעליות, מכוניות, מזגנים, אופניים חשמליים, בתים חכמים, מחשבים, וסמארטפונים.

הוספת תגובה

  • (will not be published)