אכיפת תקני בניה ירוקה על כל בניין חדש או שיפוץ תחסוך הקמת תחנות כוח במיליארדי דולרים

כך אומר ד”ר אריה נשר מבית הספר ללימודי הסביבה ע”ש פורטר באוניברסיטת ת”א לרגל הצגת הבניין הירוק של ביה”ס שיתוכנן לחסכון בחשמל, למיחזור מים ולהפחתת אשפה

למעט חריג אחד – תמריצים להקמת תאים פוטו-וולטאים על מבני ציבור חדשים, מדינת ישראל לא דואגת לחסכון בחשמל ולמיחזור מים בבניינים חדשים. “אילו היו מיושמים בארץ התקנים החדשים בתחום הבניה הירוקה, כדוגמת התקן האמריקני LEED ניתן יהיה לחסוך למשק מיליארדי דולרים,” כך אומר ד”ר אריה נשר מבית הספר ללימודי סביבה ע”ש פורטר באוניברסיטת תל אביב.

ד”ר נשר מדגיש כי קיים תקן ישראלי לבניה ירוקה 5281, אך הבעיה היא שהוא איננו תקן מחייב. בנוסף לכך, התקן הזה דורש עדכון על פי הניסיון של התקן האמריקאי והבריטי ולשאוף לחייב אותו על מבנים חדשים. כמו כן, הוא קורא ליצור תקן חדש לבניה ירוקה לגבי מבנים קיימים- במסגרת הליך שיפוץ מבנים.

ד”ר נשר אמר את הדברים לרגל ההכרזה על הקמת הבניין האקולוגי של בית הספר פורטר שהתקיים לאחרונה במסגרת כינוס חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל-אביב.
לחסוך בניית תחנת כוח

לדברי ד”ר נשר, תחנת כוח פחמית כדוגמת זו המוקמת באשדוד אמורה לסייע לאספקת צריכת חשמל בשעות השיא. לעיתים מדובר בתוספת של בסך הכל 5% לצריכה הרגילה. באמצעות בניה ירוקה בטכנולוגיות הקיימות כיום, ניתן לחסוך חשמל בזכות הבידוד ולייצר חשמל מקולטי השמש ובכך להפחית את השיא בכ-10%-20%, וכך לא יהיה צורך בתחנה חדשה.

“התמריצים לבניה ירוקה עדיין לא עברו את רמת ההצהרות כאשר העולם המערבי כבר התקדם מאוד ביישום.” מדגיש ד”ר נשר ומציע לתת לבניה ירוקה תמריצים דומים לאלו הניתנים למי שמקים תאים פוטו-וולטאיים שמאפשרים למשתמשים בהם לקבל הכנסה עסקית. בעיקר מדובר בשימוש בחומרים נכונים ובעיקר בבידוד וכן במיחזור מים.

“40% מצריכת האנרגיה במשק הולכת למבנים – הן במהלך הבניה והן במהלך התחזוקה השוטפת. כל חסכון בתחום הזה יביא להפחתה כמעט מיידית של צריכת החשמל במשק על כל המשתמע מכך. גם באשר למים אין צורך להרחיב, כולם מכירים את מצב משק המים, וכאן הממשלה חייבת לעודד שימוש במים אפורים”.

אין צורך להמציא את הגלגל. המועצה למבנים ירוקים בארה”ב (USGBC), עמותה המאגדת כ-17 אלף ארגונים מכל מגזרי הבניה והתעשייה הנלווית לה בארה”ב פיתחה את תקן LEED המדרג את הבנייה הירוקה ומקדם את תעשיית הבניה הירוקה. התקן מאפשר דירוג של הבניין כדי לדעת עד כמה הוא ירוק לפי מדדים שונים ובהם: יעילות השימוש במים, צריכת האנרגיה והנזק לאטמוספירה, חומרים ומקורות, איכות סביבת הפנים של הבית, חדשנות ותהליכי תכנון. מאז ההכרזה הראשונה על התקן, בשנת 1998, נבנו לפיו כ-14 אלף פרויקטים בארה”ב וב-30 מדינות נוספות בשטח מצטבר של 99 קמ”ר. לדברי נשר ניתן לאמץ תקן זה בהתאמות קלות לתנאים בישראל.

בתחילת 2008 הוחלט לבנות משכן חדש לביה”ס, אשר ירכז את פעילותו הענפה המבוזרת כיום בכל רחבי הקמפוס. הבניין יהיה הבניין הירוק הראשון באוניברסיטת תל אביב, ואחד הראשונים מסוגו בארץ. בהווייתו, ישמש הבניין כמעבדה ייחודית ונגישה לאדריכלות ירוקה ולחקר הסביבה, וככזה ישלב טכנולוגיות סביבתיות כגון יצור אנרגיה ומחזור מים ושפכים. בנוסף, יוכל המבנה לשמש פלטפורמה לניסויים עתידיים בטכנולוגיות מתקדמות ובמערכות מבנה ידידותיות לסביבה. הבניין יכלול כיתות הוראה, אולמות ומשרדים וישמש מקום מפגש של חוקרים מהפקולטות השונות באוניברסיטה עם נציגי משרדי ממשלה, נציגי תעשייה ונציגי ארגונים סביבתיים.

הקמת בניין ביה”ס ללימודי הסביבה התאפשרה בזכות תרומתה הנדיבה של דיים שירלי פורטר.

בניין ביה”ס ללימודי הסביבה יתוכנן על-ידי צוות האדריכלים: אקסלרוד-גרובמן אדריכלים עם חן אדריכלים ואדריכל יוסי קורי (סטודיו גאוטקטורה). צוות התכנון נבחר מבין כ-40 משרדי אדריכלים שהגישו מועמדותם לתכנון הבניין. בנייתו של הבניין אמורה להסתיים בסוף 2010.