באו"ם מקווים לעולם נקי יותר בלי "תריסר המזוהמים"
צפריר רינת
"תריסר המזוהמים" – אלה הם 12 חומרים תעשייתיים רעילים ומסוכנים במיוחד, שזכו לכינוי הזה מצד מדענים וארגונים למען הסביבה ברחבי העולם. בשבוע שעבר הושגה פריצת דרך במניעת הסיכון מחומרים אלה, לאחר שהאו"ם הודיע על כניסתה לתוקף של "אמנת שטוקהולם" האוסרת על ייצורם. האמנה מגבילה את השימוש והפליטה לסביבה של עוד 17 חומרים נוספים.
אמנת שטוקהולם, או בשמה הרשמי "אמנה בדבר מזהמים אורגניים שאריתיים" (חומרים אורגניים הנשארים זמן ממושך בסביבה), הוכנה כבר לפני שלוש שנים. בשבוע שעבר הודיעה צרפת לאו"ם שהיא מאשררת אותה, ובכך היתה למדינה ה-50 שעושה זאת – המינימום הדרוש כדי שהאמנה תיכנס לתוקף בתוך 3 חודשים. גם ישראל חתומה, אך עדיין לא אישררה את האמנה.
החומרים שמוזכרים באמנה משמשים למגוון שימושים תעשייתיים או כחומרי הדברה. חלקם, כמו החומרים דיוקסינים ופוראנים, הם תוצרי לוואי הנפלטים מפעילות תעשייתית, מייצור דלק או משריפת אשפה. הם יכולים להתפשט למרחקים גדולים ולהגיע לכל פינה בכדור הארץ. תכונה נוספת שלהם היא יכולתם להצטבר בשרשרת המזון עד לשיעור של פי 70 אלף מהריכוז שקיים בסביבה (ראו תרשים).
"מכל החומרים המזהמים הנפלטים מדי שנה לסביבה כתוצאה מפעילות אנושית, החומרים האורגניים השאריתיים הם המסוכנים ביותר", אמר בשבוע שעבר קלאוס טופפר, מנהל תוכנית האו"ם להגנת הסביבה, לאחר הודעת צרפת. "במשך שנים הם המיתו בני אדם רבים וחיות בר. הם יכולים לגרום סרטן ופגיעות במערכת החיסונית, במערכת העצבים וביכולת הרבייה".
הסעיף המרכזי באמנה קובע שיופסק הייצור או השימוש ב"תריסר המזוהמים", למעט בנסיבות חריגות שבהן אפשר לטפל בחומר לאחר השימוש בו, או שיש הכרח להשתמש בו מסיבות בריאותיות. רוב המדינות בעולם כבר הפסיקו לייצר חומרים אלה, אך השימוש בהם עדיין נעשה. האמנה קובעת עוד, שיש לטפל בכל מצבורי החומרים שקיימים במדינות רבות.
החומר הידוע ביותר ברשימה הוא המדביר די-די-טי, שהפך סמל לזיהום הכימי של הסביבה על ידי האדם. האמנה מתירה להשתמש בחומר כדי למנוע את התפשטות מחלת המלריה, שכן החומר עדיין נחשב ליעיל והזול ביותר למניעת התפשטותה במדינות מתפתחות.
דוגמה נוספת הוא החומר פי-סי-בי, שבו השתמשו בעבר בשנאים במתקנים לייצור חשמל. החומר כבר לא מיוצר אך כמויות גדולות עדיין נמצאות בשנאים בעולם. לאחרונה מצאו חוקרים ריכוזים גבוהים של החומר בדגי סלמון שמגודלים בבריכות או בכלובים בים. האמנה קובעת כי מותר להשתמש בחומר עד 2025, ועד אז יש למצוא לו תחליפים.
כיום קיימים תחליפים לרוב החומרים הנכללים באמנה, אך חלקם יקרים ולמדינות עניות קשה להשתמש בהם באופן נרחב. במסגרת האמנה נקבעו הסדרים לתרומת כסף ממדינות עשירות כדי לקדם שימוש בתחליפים.
בישראל לא מייצרים אף לא אחד מ"תריסר המזוהמים"; עם זאת, מותר להשתמש בדי-די-טי כדי לטפל בזבוב החול שמעביר מחלות בין בני אדם. המשרד לאיכות הסביבה מעוניין שישראל תאשרר את האמנה בגלל חשיבותה הבינלאומית. מה שמנע עד היום את האשרור הוא שעדיין לא הוכנה תוכנית לצמצום פליטת דיוקסינים ופוראנים. במשרד עוסקים כעת בהכנת תוכנית זו.
החומרים האסורים
1. אלדרין
2. כלורדן
3. די-די-טי
4. די-אלדרין
5. אנדרין
6. אפטכלור
7. מירק
8. טוקספן
9. פי-סי-בי
10. אקסכלורובנזן
11. דיוקסינים
12. פוראנים
