“רואים את סוף המירוץ אחר שבבים מהירים וזולים יותר שהניעו את העולם במשך עשורים”

7 תגובות

1. פרידמן צודק בכך שטכנולוגיית סיליקון הקיימת מתקרבת לעצירה בתחום המיזעור, הקטנת צריכת החשמל והגדלת הקושי של פיזור החום. יתכן שזו הסיבה העיקרית לכשלון של אינטל במחשבים ניידים זעירים (סלולריים וטבלטים בעיקר). היום לא משתמשים כמעט בניידים זעירים במעבדי אינטל.

   גם סוללות הליתיום שמשתמשים בהן היום בניידים בכלל וניידים זעירים בפרט די תקועות מבחינת ההתפתחות שלהן. התוצאה היא שמחשבים ניידים בכלל וניידים זעירים בפרט — פועלים ללא הטענה רק מספר שעות, זה מצב מאוד מציק.

   המחשבים הניידים הזעירים לא התגברו על הבעיות שפרידמן ציין אלא הגדילו במידה מסויימת את היעילות במיבנה התוכניתני של המעבדים (כמעט כל המחשבים הזעירים היום משתמשים במיבנה תוכניתני של חברת ARM שנותנת הרשאה להשתמש במבנה שלה לייצרני שבבים, כנראה תמורת תמלוגים). עד כמה היעול של ARM יעזור קשה לנבא, לדעתו של פרידמן היעול הזה מוגבל (כלומר היעול הזה יעצר עוד זמן לא ארוך).

   אשר ליכולת של פלורליטי להציע שיפור גדול יותר מהשיפור של ARM, זו טענה תיאורטית שלא עמדה עדיין במבחן מעשי. בעניין זה, ARM הייתה תקועה 20 שנה (נדמה לי) בלי יכולת להוציא לפועל את המוצר שלה (והמחקר התיאורטי שקדם למוצרי ARM עוד הקדים את מוצרי ARM עשרות שנים); רק כאשר נוצר שוק של הסלולרים הם יצאו מהמבוי הסתום שבו הם היו תקועים 20 שנה.

2. אפשר ליצור קשר עם פרופסור צחי בירק ורן גינוסר שניהם מהטכניון הם מכירים היטב את הטכנולוגיה ואף ציפו ממנה רבות.

3. אודליה
   אז איפה הטכנולוגיה היום? איפה אפשר לראות את זה עובד??

4. לחברת פלוראליטי מישראל היתה/ יש טכנולוגיה שהופכת את המאמר הזה ללא רלוונטי לחלוטין.
   גם מבחינת ביצועים וגם מבחינת הספק.
   החברה נמצאת בפירוק עקב התנהלות בעייתית של המנכ”ל שעשה יד אחת עם קבוצת משקיעים מה שגרם לשאר המשקיעים מהארץ ומחו”ל להפסיק להשקיע.
   התוצאות הטכנולוגיות היו מרשימות ביותר.ניתן לשאול את פרופסור גינוסר רן ופרופ’ בירק צחי להוכחת דבריי

5. אני רואה את החזאים של “סוף המירוץ אחר שבבים מהירים יותר” כבר עשרים שנה, ועד כה תחזיתם טרם התממשה. לפי דעתי הלא מלומדת (לא פרסמתי עשרות מאמרים ומאות ספרים בעשרים השנה האחרונות) יש עדיין הרבה מקום שם למטה, וגם תאווה אנושית לנצל אותו לטובת שימושים שעשויים להיראות לנו מוזרים בתכלית כרגע, וגם מי שעשוי להרוויח מאות מיליארדים מהשקעה של עשרות מיליארדים בפיתוח הנושא.

6. לא הבנתי, האם הוא מדבר על סופו של חוק מור ?

   כי ממאמרים אחרים שקראתי בנושא הבנתי דווקא שצופים שהמגמה של עליית כח המחישוב של שבבים דיגיטליים יחסית למחיר (יחס עלות/תועלת של שבבים אלקטרוניים) תימשך לפחות עוד 2-3 עשורים, אם לא מעבר לכך.

   לדוגמה אחת המגמות היא מעבר לשבבים תלת מימדיים שאמורים להאיץ את עוצמת המיחשוב, או שילוב של שבבים קוגנטיביים, שחברת IBM כבר הציגה אב טיפוס שלהם לא מזמן.

7. האדם נשמע מענין כולל הנושא אבל הכתבה לא הצליחה להמריא חבל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.