סיקור מקיף

“רואים את סוף המירוץ אחר שבבים מהירים וזולים יותר שהניעו את העולם במשך עשורים”

כך אומר פרופ’ אבי פרידמן, אוני’ רוצ’סטר והטכניון, שישתתף בכנס ChipEx 2013 

פרופ' אבי פרידמן - אוניברסיטת רוצ'סטר והטכניון
פרופ’ אבי פרידמן – אוניברסיטת רוצ’סטר והטכניון

 

אחד האורחים החשובים בכנס ChipEx 2013 שייערך ב-30/4-1/5 במרכז הכנסים של מלון דייויד אינטרקונטיננטל בת”א יהיה פרופ’ אבי פרידמן (Eby Freidman).

פרידמן הוא פרופסור לאלקטרוניקה והנדסת מחשבים באוניברסיטת רוצ’סטר וגם פרופסור אורח בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ומשמש כיועץ במספר חברות. ראיינו אותו לקראת הכנס.

“ההתמחות שלי היא בתכנון מעגלים לביצועים גבוהים. בתחום זה פיתחתי סדרת מוצרים מסחריים כאשר עבדתי בתעשיה במשך 12 שנים ופרסמתי למעלה מ-400 מאמרים, כעשרה פטנטים ו-16 ספרים במהלך למעלה מ-20 שנה באקדמיה. אני מתמחה במיוחד בשעונים על השבבים ובאספקת אנרגיה, אינטגרציה תלת ממדית ובתכנון מעגלים מהירים וחיבור הדדי.

מנקודת המבט שלך מהם האתגרים הגדולים ביותר של תעשיית השבבים בחמש השנים הבאות?

פרופ’ פרידמן: “ישנם כמה אתגרים. אמנה אחדים מהם:

  • רואים את הסוף של היכולת לרדת עוד יותר ברמת הננו לייצור שבבים. פיתוח של טכנולוגיות חדשות בעידן הפוסט CMOS, וסוף המירוץ אחר שבבים טובים יותר מהירים יותר וזולים יותר שהניע את עולם ההייטק במשך מספר עשורים.
  • חיסול החגיגה בכל הקשור לצריכת האנרגיה ויעילות הן של הניידות והן של האינטגרציה במערכות
  • ניהול חום
  • אינטגרציה של מערכות ואפליקציות בטכנולוגיות הטרוגניות מה שמכונה בעית היתוך המידע.
  • ישנם עוד אתגרים רבים וניתן גם להתווכח באשר להשפעה ההדדית שלהם.
  • האם נוכל להשיג תכנון של מעבדים חדשים שיסייעו להתקן שהם לעבוד שבועות או יותר בלי טעינה?
  • פרופ’ פרידמן: התשובה הראשונית שלי היא לא. ואולם, עבור מספר יישומים שבהם אנו מתמודדים עם טבע המעבד, זמן ארוך יותר בין טעינות עשוי להיות אפשרי. יש גם ארכיקטורות חדשות כגון סיליקון אפל, שעשויםי לעזור. לאחרונה, נעשית גם עבודה משמעותית בתחום ייצור אנרגיה על השבב שתוכל לשפר את המצב.

מה אתה יכול לספר על שיתוף הפעולה שלך עם הטכניון?

אני עובד בצמוד עם הטכניון למעלה מתריסר שנים. אני מייעץ לסטודנטים לתארים גבוהים (הן תואר שני והן דוקטורנטים), לימדתי כמה קורסים, נתתי הרבה סמינרים, העברתי סדנאות על נושאים ספציפיים חשובים בתחום המתח הגבוה, וכן אני מנהל במשותף עם פרופ’ אבינועם קולודני את מרכז המחקר למעגלים מתקדמים (ACRC).

7 תגובות

  1. פרידמן צודק בכך שטכנולוגיית סיליקון הקיימת מתקרבת לעצירה בתחום המיזעור, הקטנת צריכת החשמל והגדלת הקושי של פיזור החום. יתכן שזו הסיבה העיקרית לכשלון של אינטל במחשבים ניידים זעירים (סלולריים וטבלטים בעיקר). היום לא משתמשים כמעט בניידים זעירים במעבדי אינטל.

    גם סוללות הליתיום שמשתמשים בהן היום בניידים בכלל וניידים זעירים בפרט די תקועות מבחינת ההתפתחות שלהן. התוצאה היא שמחשבים ניידים בכלל וניידים זעירים בפרט — פועלים ללא הטענה רק מספר שעות, זה מצב מאוד מציק.

    המחשבים הניידים הזעירים לא התגברו על הבעיות שפרידמן ציין אלא הגדילו במידה מסויימת את היעילות במיבנה התוכניתני של המעבדים (כמעט כל המחשבים הזעירים היום משתמשים במיבנה תוכניתני של חברת ARM שנותנת הרשאה להשתמש במבנה שלה לייצרני שבבים, כנראה תמורת תמלוגים). עד כמה היעול של ARM יעזור קשה לנבא, לדעתו של פרידמן היעול הזה מוגבל (כלומר היעול הזה יעצר עוד זמן לא ארוך).

    אשר ליכולת של פלורליטי להציע שיפור גדול יותר מהשיפור של ARM, זו טענה תיאורטית שלא עמדה עדיין במבחן מעשי. בעניין זה, ARM הייתה תקועה 20 שנה (נדמה לי) בלי יכולת להוציא לפועל את המוצר שלה (והמחקר התיאורטי שקדם למוצרי ARM עוד הקדים את מוצרי ARM עשרות שנים); רק כאשר נוצר שוק של הסלולרים הם יצאו מהמבוי הסתום שבו הם היו תקועים 20 שנה.

  2. אפשר ליצור קשר עם פרופסור צחי בירק ורן גינוסר שניהם מהטכניון הם מכירים היטב את הטכנולוגיה ואף ציפו ממנה רבות.

  3. לחברת פלוראליטי מישראל היתה/ יש טכנולוגיה שהופכת את המאמר הזה ללא רלוונטי לחלוטין.
    גם מבחינת ביצועים וגם מבחינת הספק.
    החברה נמצאת בפירוק עקב התנהלות בעייתית של המנכ”ל שעשה יד אחת עם קבוצת משקיעים מה שגרם לשאר המשקיעים מהארץ ומחו”ל להפסיק להשקיע.
    התוצאות הטכנולוגיות היו מרשימות ביותר.ניתן לשאול את פרופסור גינוסר רן ופרופ’ בירק צחי להוכחת דבריי

  4. אני רואה את החזאים של “סוף המירוץ אחר שבבים מהירים יותר” כבר עשרים שנה, ועד כה תחזיתם טרם התממשה. לפי דעתי הלא מלומדת (לא פרסמתי עשרות מאמרים ומאות ספרים בעשרים השנה האחרונות) יש עדיין הרבה מקום שם למטה, וגם תאווה אנושית לנצל אותו לטובת שימושים שעשויים להיראות לנו מוזרים בתכלית כרגע, וגם מי שעשוי להרוויח מאות מיליארדים מהשקעה של עשרות מיליארדים בפיתוח הנושא.

  5. לא הבנתי, האם הוא מדבר על סופו של חוק מור ?

    כי ממאמרים אחרים שקראתי בנושא הבנתי דווקא שצופים שהמגמה של עליית כח המחישוב של שבבים דיגיטליים יחסית למחיר (יחס עלות/תועלת של שבבים אלקטרוניים) תימשך לפחות עוד 2-3 עשורים, אם לא מעבר לכך.

    לדוגמה אחת המגמות היא מעבר לשבבים תלת מימדיים שאמורים להאיץ את עוצמת המיחשוב, או שילוב של שבבים קוגנטיביים, שחברת IBM כבר הציגה אב טיפוס שלהם לא מזמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.