סיקור מקיף

כביש בעמק חפר מייצר חשמל מנסיעת כלי הרכב

(וידאו) כלי רכב החולפים מהבוקר בכביש 4 (חיפה-ת”א הישן), צפונית לעמק חפר, מייצרים חשמל במסגרת ניסוי מהראשונים בעולם, המבוצע ע”י חברת אינוואטק בשיתוף החברה הלאומית לדרכים. התפוקה: כ-2000 וואט שעה בשעה. האנרגיה הנקצרת נאגרת במצברים

התקנת מערכת ייצור החשמל מתנועת מכוניות בכביש 4. צילום: החברה הלאומית לכבישים
התקנת מערכת ייצור החשמל מתנועת מכוניות בכביש 4. צילום: החברה הלאומית לכבישים

פריצת דרך בתחום האנרגיה המתחדשת: מדענים ישראלים הצליחו לייצר חשמל מנסיעת כלי רכב חולפים בכביש. הניסוי לו שותפים החברה הלאומית לדרכים (לשעבר מע”צ), חברת “אינווואטק” והטכניון, הוכיח לראשונה בעולם, כיצד טכנולוגיה שפותחה בישראל, מאפשרת הפקת חשמל מגנרטורים שהוטמנו מתחת לשכבת האספלט. הניסוי בוצע השבוע בכביש מספר 4, בצומת חפר, בקטע נסיעה שארכו כעשרה מטרים. בעקבות הצלחת הניסוי, יורחב המחקר לפרויקטים נוספים באורך של כק”מ כל אחד.

“הצלחת הניסוי השבוע, הינה אבן דרך חשובה בפריצת הדרך הטכנולוגית”, אומר מנכ”ל החברה הלאומית לדרכים אלכס ויז’ניצר, “אנו חיים במדינה קטנה עם יתרון ניכר בתחומי המחקר והידע, מול מדינות רבות בעולם המחפשות דרכים לשימור אנרגיה שמתבזבזת. אנו שמחים לסייע לגורמים המבקשים לשתף אותנו בפיתוחים חדשניים. חוקרי ‘אינוואטק’ מביאים בשורה של ממש, הנמצאת עדיין בשלבי פיתוח”.

מנהלת הפרויקט ד”ר לוסי אדרעי-אזולאי, מסבירה כי הגנרטורים שפותחו ע”י חברת “אינוואטק”, הוטמנו בעומק של כחמישה סנטימטרים מתחת לשכבת האספלט העליונה. “הטכנולוגיה מבוססת על חומרים פייזואלקטריים המאפשרים המרה של אנרגיה מכאנית שמקורה במשקל הרכב – לאנרגיה חשמלית. מבחינת הנהגים הנוסעים במקום, לא ניכר כל שינוי בכביש.. תנועה סדירה של כלי רכב מאפשרת צבירה של כ-2000 וואט בשעה. החשמל נאגר במצברים לצד הכביש.

“הרחבת הפרויקט לנתיב נסיעה בודד של כ-1000 מטרים, תאפשר ייצור חשמל בסדר גודל של 200 קילו-וואט שעה מדי שעה. קילומטר כביש בן ארבעה מסלולים, יאפשר קצירה של כמגה וואט שעה בשעה, כמות המספיקה לצריכת חשמל ממוצעת של כ-2500 בתי אב”.

אדרעי-אזולאי מסבירה כי הטכנולוגיה שפותחה ע”י צוות מדעני אינוואטק ובשיתוף פעולה עם מוסד הטכניון, מאפשרת אספקת חשמל לצרכנים שונים לאורך נתיבי הנסיעה כדוגמת מנורות תאורה, שלטי פרסום, מצלמות אכיפת מהירות, מערכות תקשורת, או שלטי הכוונה. “יעילות הפתרון וייצור החשמל בטכנולוגיה זו, אינה מושפעת מתנאי מזג אוויר, אינה צורכת שטחי קרקע מיוחדים ומאפשרת ייצור וקצירה של חשמל בקרבת הצרכנים, ללא צורך בהקמת תשתיות הולכה. חברות גדולות בעולם בתחום התשתיות והאנרגיה הירוקה, עוקבת מקרוב ומגלות התעניינות חסרת תקדים בטכנולוגיה שפותחה בישראל”.

סרטון המראה כיצד הוכנסו החיישנים לתוך הכביש

באותו נושא -2008: בעוד חמש שנים נפיק חשמל מהכביש.

65 תגובות

  1. אם משתמשים במצברים תמיד מפסידים כסף בגלל שהמחיר של המצברים יקר יותר ממחיר החשמל שמקבלים ובנוסף צריך לקחת בחשבון כמו בשימוש בפנל סולרי של 100w כמות החשמל שחוזרת לרשת החשמל אם ממירים 12v/18v ל 220v נקבל רק 50w לשעה שזה יחזיר את המחיר של רכישת הפנלים ביותר מ עשרים שנה ולא בתוך 12 שנים … בסך הכל ניסוי שצריך לעשות ונעשה.

  2. חיים:
    אתה טועה ומטעה ואילו קראת מה שכתבתי היית כבר יכול להבין זאת.
    אגב – טענתך הייתה אמורה להיות – עקרונית – נכונה גם לרכב היברידי.
    כלומר – היית יכול – לפי אותו "היגיון" – לטעון שטעינתו היא בזבוז אנרגיה ולכן לא יכול להיות שיועיל.
    למרבה המזל, הפריוס שלי לא קורא את השטויות שלך ומצליח לעבור מרחק כפול עם אותה כמות דלק.

  3. אל הפיסיקאי מס’ 56, 58
    סוף סוף מישהוא שמבין וגם מציג את העובדות בצורה נכונה ומובנה.
    האנרגיה שנאגרת במערכת היא על חשבון שריפת דלק,נקודה.
    תפסיקו לקשקש ולכתוב שטויות. מי שלא מבין, שלא יגיב.
    לא אנרגיה ירוקה ולא בטיח.
    ראו תגובה שלי 47.

  4. בלי יותר מידי חישובים מפה עד לשמיים…
    שיסללו קילומטר מהכביש הנ"ל ויקחו רכב חשמלי.
    ימדדו בידיוק כמה כח הוא בזבז בשביל לעבור את הקילומטר הזה.
    וימדדו כמה בדיוק נשרף בקילומטר של כביש רגיל.
    ברכב חשמלי אפשר למדוד הכל בצורה די מדוייקת

  5. פיסיקאי:
    שלא ישתמע מדברי שלא ניתן לכסות את המציאות עם חישובים.
    ניתן לעשות זאת אבל לא נראה לי שמישהו עשה זאת.

  6. פיסיקאי:
    כבר אמרתי: נכון שחישובי האנרגיה לא מסתדרים עם המספרים שפורסמו אבל זה כן משנה אם מרוויחים אנרגיה מן התהליך או שלא מרוויחים וזה לא תלוי בחישובים אלא במציאות.
    אם המערכת הופכת לחשמל אנרגיה שבעבר הפכה לחום ואינה גורעת מיעילות המנוע בהנעת המכונית הרי שהיא (בכפוף לעלותה) עשויה להועיל.
    אם המערכת פוגעת ביעילות הפקת האנרגיה מן הדלק (כלומר שסה"כ אנרגיית התנועה של המכונית פלוס האנרגיה החשמלית שנוצרת באמצעות המערכת נמוך מאנרגיית התנועה של המכונית לפני החדרת המערכת) הרי שהמערכת מזיקה בבירור.
    במצבי הביניים בהם סך הכל אנרגיית התנועה פלוס האנרגיה החשמלית גבוה מאנרגיית התנועה שלפני החדרת המערכת אבל אנרגיית התנועה, כשלעצמה, נמוכה יותר – יש מקום למשא ומתן.

  7. אני מסכים עם הטוענים שמדובר כאן בהמרת אנרגיה קינטית של הרכב לאנרגיה חשמלית,
    ואז רכב המבקש לשמור על מהירותו ישלם בצריכת דלק מוגברת.

    אך בסיטואציה מסוימת יש אפשרות לרווח לכולם (וכבר אמרו את זה אחד או שניים מהמגיבים, אך דברם נבלע בין שלל התגובות).
    והמצב המדובר הוא בירידות, והכוונה לאותן ירידות בהן חייב הנהג להאט, בין אם על ידי בלמים ובין אם על ידי הורדת הילוך (כמו הירידה בקסטל).
    במצב כזה חלק מו האנרגיה שכרגיל מומרת בבלימה לחום תומר במקום זה לחשמל, וגם הנהג יצא נשכר כי הבלמים (או המנוע הבולם) יישחקו פחות.
    הסתיגות אחת- יתרון זה לא מתקיים לגבי רכב חשמלי או היברידי .

    אני סבור שהמצאה זאת נכון לישמה בשני מקרים:
    1. במקומות שבהם אין רשת חשמל רגילה והחשמל דרוש לצורך שרותי דרך לנהג.
    2. בירידות כגון אלו שתארתי.

  8. 2000 וואט מי 10m

    טענה של החברה:
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000502745&fid=3221
    נתיב נסיעה בודד של כ-1,000 מטרים,
    בתנאי שעל הכביש יעברו כ-600 כלי רכב בשעה
    תאפשר ייצור חשמל בסדר גודל של 200 קילוואט שעה מדי שעה

    אך לא ניתן לאסוף 200kWh בתנאים שהם מספרים !!!
    לכן זה לא משנה אם זה אל חשבון אנרגיה שבכל מקרה הולכת לאיבוד, או אל חשבון אנרגיה שהנהג צריך להוסיף.
    אם המספרים היו הגיוניים (אמתיים) אפשר היה לדון בשאר הנושאים.

  9. פיסיקאי:
    בכלל לא התייחסתי אל המספרים כיוון שמרגע שכתבו 2000 וואט שעה בשעה מבלי לציין על איזה מרחק מדובר היה לי ברור שמדובר בחומר פרסומי ולכן התייחסתי רק לעיקרון.
    בחישוב אתה, כמובן, צודק (וטוב שעשית אותו), אבל זה לא סותר דבר ממה שאמרתי.

  10. ל- מיכאל רוטשילד

    לא ניתן לאסוף 200kWh בתנאים שהם מספרים !!!

    טענה של החברה:
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000502745&fid=3221
    נתיב נסיעה בודד של כ-1,000 מטרים,
    בתנאי שעל הכביש יעברו כ-600 כלי רכב בשעה
    תאפשר ייצור חשמל בסדר גודל של 200 קילוואט שעה מדי שעה

    חשוב אנרגטי:
    600 כלי רכב שעברים ק"מ זה כמו רכב אחד שעבר 600 ק"מ ולכן צרך 30-60 ליטר דלק.
    קיבולת אנרגיה של ליטר דלק כ- 9.67 kWh/L
    אנרגיה גולמית = 60*9.67= kWh580
    מנוע רגיל מצליח להמיר רק 20% מזה לאנרגיה מכאנית כל השער הולך לחום.
    (מנועה משוכלל עם טורבו וכו… מוגבל תרמו-דינמית עד 37% אך הוא גם יצרוך פחות דלק)
    אם נמיר אנרגיה מכאנית זו בחזרה לחשמלית אפילו ביעילות של 100% (כלומר המנוע של הרכב יסובב ישירות גנראטור אידיאלי) נקבל חזרה ממנוע רגיל 580*0.2=116 kWh

    לעומת זאת החברה תואנת שהם מצלחים לאסוף 200kWh מתוך אנרגיה מכאנית של הרכבים
    כאשר הרכבים מיצרים בארך 116kWh

    למי שלא הבין:
    לדוגמה אם אתה הולך ברחוב וזורק כסף לכל אבר והתחלתה עם 116₪ בכיס , אף אחד לא יצליח לאסוף 200 ₪ מהכסף שזרקת
    החישוב נועד להראות את כמות האנרגיה שיש לסך המכוניות בתחילת הדרך, ובאנלוגיה לעל יצאה 116 ₪.
    אם אתה יודעה להפוך 116 ₪ במידי ל 200 ₪ אשמח לעשות איתך עסקים.

    http://en.wikipedia.org/wiki/Internal_combustion_engine#Energy_efficiency
    http://en.wikipedia.org/wiki/Gasoline#Energy_content

    נ.ב.
    ל- 9 זה 2000וואט ולא 200וואט.

  11. בוא ננסה לחשוב איך לשפר

    לשם כך, נניח שתי הנחות
    א- כן, יש אבדן אנרגיה של הרכבים שאנו מנסים למזער
    ב- המדובר באנשים טובים שבאמת לא רוצים "לגנוב" לנו יותר ממה שדרוש

    מה אם נתקין את המערכת קרוב לצמתים? במיוחד מרומזרים? שם בכל מקרה אנו צריכים להאט ואז המערכת "תעזור" לנו…

    מה אם במקום קפיצים מהירים נתקין קפיצים איטיים והמערכת תהיה מגובה פני הכביש כלפי מטה בצמתים מרומזרים? כשאתה נוסע במהירות, הקפיץ לא מספיק להגיב. אבל כשאתה עומד, הקפיץ שוקע באיטיות? מצד אחד אתה ממיר את משקל המכונית לאנרגיה. מצד שני, כשהרמזור מתחלף לירוק אתה תמיד נותן יותר מדי גז כך שגנבת מהבזבוז?

  12. אבי וחבריו עושים לנו שירות נהדר עם אתר ה"ידען" ועם ידיעות שכאלה – חבל שהחברה המעורבת לא טורחת להגיב לדיון המרתק שהתפתח כאן.

  13. hguy:
    לא נכון.
    כדי שההצעה תהיה כדאית היא צריכה להפיק מן האנרגיה של מנוע המכונית יותר ממה שמופק ממנו כיום.
    זה הכל.
    אם חלק מהאנרגיה שהיום הופך לחום יהפוך לחשמל – מרוויחים.
    אם היית קורא את התגובות שקדמו לזו שלך היית מבין זאת ונמנע מן הסרקאזם המיותר.

  14. לhguy

    דווקא אמרת דבר חכם מה אתה כל כך מהר נירתע??
    עשרה אחוז מכוניות חשמליות יוטענו ע"י מאה אחוז המכוניות הנוסעות, לא פרפטום מובילה ולא בטיח!.

    שבןע טוב
    סבדרמיש יהודה

  15. עוד לא הבנת את ההומור . כדי שההמצאה תהיה כדאית עליה ליצור יותר אנרגיה משהושקעה בה.
    הוא שכתבתי פרפטום מובילה ולא יעזרו כל ההתחכמויות . זכור את המנורה ברמת גן.

  16. hguy:
    כן.
    אתה.
    איפה קראת שכמות החשמל שתיוצר תספיק למילוי מצברי המכוניות?

  17. פרפטום מובילה. נתדלק בחשמל שיווצר את מצבר המכונית שתתקדם ותייצר חשמל להמשך נסיעתה.
    מישהו התבלבל כאן?

  18. אני רותח מזעם.
    זאת גנבה לשמה. את האנרגיה הם יקבלו מהרכב שנע בכביש השורף דלק.
    לצורך קבלת אנרגיה על הרכב לשקוע מעט בכביש להפעלת המערכת. כל הופכת האנרגיה הפוטנציאלית לאנרגיה חשמלית. כדי לצאת מ"השקיעה" על המכונית להגביר את אנרגית המנוע על ידי שריפת דלק נוספת. הנוהג ברכב שירגיש לפתע רעידות והקטנת מהירות יאלץ ללחוץ על דושת הדלק לשמור על מהירותו.
    אין כאן יש מאין. המערכת גונבת אנרגיה מבעלי המכוניות הנעים בכביש. ואל תנסו להמציא תאוריות חדשות.
    שידעו האדונים הנכבדים כי תוגש נגדם תביעה לביהמ"ש על גניבה, באותו יום שהם יתקינו את המערכת באופן מסחרי.
    זה אולי יפה מבחינה מדעית, אבל אני אישית אפעל נגדם בטענת גנבה.

  19. יוסי:
    הסברתי כבר קודם מדוע בהחלט ייתכן שמדובר באנרגיה שהייתה הולכת לאיבוד.
    אתה נסית לתאר דוגמה אחרת אבל מעבר לכך שלא זה המקרה ולכך שאין כל צורך במשלים אלא אפשר להתייחס למקרה שלפנינו ישירות, ברצוני להעיר שדווקא תחנות רוח כאלו עלולות להגביר את צריכת האנרגיה של המכונית כי הן תפרענה לזרימה החופשית שלך האוויר ועקב כך תגברנה את התנגדותו לתנועת המכונית.
    ידוע, למשל, ששחייה קרוב לשפת הבריכה אטית יותר משחייה במרכז הברכה.

  20. ניתן לעשות ניסוי מחשבתי

    הטענה העיקרית כאן היא שאין כזה דבר של יצירת אנרגיה בלי שמישהו (בעל הרכב) "משלם" עליה בצריכת דלק. הטיעון עצמו טוב, אבל ניתן לעשות ניסוי מחשבתי שיוכיח שניתן ליצור אנרגיה בלי שאף אחד משלם עליה:

    מה אם נתקין תחנות רוח קטנות בשולי הדרך שיופעלו על ידי הרוח שמייצרות המכוניות הנוסעות (מכונית הנוסעת ב- 90 קמ"ש מייצרת הרבה רוח)? האם גם כאן הנהג או מישהו "משלם" על האנרגיה שאנו מקבלים ממנה?

    אז נכון, חובת ההוכחה על כך שייצור האנרגיה כאן אינו על חשבון בעלי הרכבים, אבל תיאורטית לפחות הדבר יכול להיות (אם תרצו, אפשר להראות שזה ניתן ואפילו יכול לחסוך דלק)

  21. כביש לקוי לוקח יותר אנרגיה ,וכאלה יש לנו המון בארץ .
    אל תסיקו מהר מסקנות ,הרעיון הזה מבורך ומתאים לנו במיוחד.

  22. השאלה היא האם יש הצדקה כלכלית לעניין.

    החפירה של הכביש (+ פקקים שזה יוצר), התקנת המערכת, מצברים, החלפת בלאי המערכת.
    התקנה של גנרטור גיבוי למערכת (למקרה שאין הרבה תנועה בכביש והמצברים אוזלים), הרי לא רוצים שהאיזור יישאר ללא חשמל.

    מה קורה כשיש שלג (ומלח) או גשם והכביש ניסדק ? האם צריך שוב להתקין את המערכת…

  23. לכל החכמים, לאחר שסימתם לפקפק בחוק שימור האנרגיה אפשר להמשיך הלאה ?
    מה דעתכם על V=IR או X=VT או E=MC2 ?
    אני בטוח שיש ביכולתכם למצוא טיעונים "הגיוניים" מדוע הם לא מדויקים !

  24. לכל אלו שטוענים שהאנרגיה "תיגנב" מהרכבים, אולי אני טועה אבל יכול להיות שזו אנרגיה שמתבזבזת בכל מקרה
    ועכשיו רק אוגרים אותה….
    זו גם אופציה.
    בקיצור לא צריך להחפז בהסקת מסקנות.

  25. עדי:
    אם היית קורא/ת את התגובות שקדמו לשלך (ובפרט 10,11,13,15,17) היית רואה שכל מה שאמרת כבר נידון ושהמסקנה אינה יכולה להיות כה נחרצת.

  26. ההסבר הפיזיקלי הוא כזה
    הגבישים הפיזו אלקטריים מקבלים את האנרגיה שלהם מכוח התכווצותם
    כלומר המכונית שנושאת על משטח כזה שוקעת (קצת) בתוך הכביש ועל
    מנת להתקדם היא צריכה להרים את עצמה (קצת) כדי לשקוע בתוך הגביש
    הבא בתור אשר יפיק מן הענין אנרגיה וחוזר חלילה.
    כלומר כל מכונית מבזבזת אנרגיה נוספת כדי להתקדם על כביש כזה(היא צריכה להתרומם)
    הקצת אנרגיה הזו היא קצת האנרגיה שמייצרים הגבישים במהלך מעבר מכונית
    בודדת.
    יוצא אפוא שכל נהג תורם את חלקו מתוספת הדלק שהוא משלם בתחנת הדלק.
    מאחר ואין "ארוחות חינם" לא יתכן כי תיוצר יותר אנרגיה בגבישים מאשר הדלק שהוסף
    למכוניות הנוסעות לצורך מעבר על כביש שכזה.
    ואז נשאלת השאלה , מי אמר שבכללו כל התהליך הזה יעיל? אולי כדי לתת את הדלק
    הזה לתחנת הכוח שתייצר חשמל בצורה יעילה יותר? וזה מבחינת ההבט הציבורי של הענין.
    ומן ההבט הפרטי של הענין, למה אני צריך לשלם ולא גם אגורה נוספת (על דלק) לצורך
    מעבר על כביש כזה? מישהוא שאל אותי אם אני מסכים לשלם סכום נוסף כדי שיזם פרטי ירויח
    עלי?
    אני מניח כי הדוקטורית המהוללת יודעת את כל הפרטים "הקטנים" הללו אבל היא רוצה
    לבצע איזה אקזיט יפה מן החברה שלה לאיזה יזם נלהב שלא מבין בפיזיקה(ע"ע מרידור)
    ושישבור הוא את הראש אם הענין החוקי "הקטן" הזה.

  27. שיעשו את זה גם במדרכות בתים בניני משרדים וקניונים ואז הולכי הרגל גם יפיקו חשמל תוך כדי הליכתם וגם מקור האנרגיה הוא די ירוק.
    וגם ככה יש עודפי אנרגיה במקרה הזה עם השמנת היתר.
    שלא לדבר על המוטיבציה אנשים כבר לא יגידו, מה יצא לי מזה שאני אלך להביא, לקחת וכו" הם בעצם ירויחו כסף מההליכה ועולם ירוק יותר.

  28. דוד:
    רק הבהרה:
    בכל מקרה לא מדובר בסעיפים 2 ו 3 ברשימתך.
    האנרגיה שהמערכת אוספת – במידה שאינה אנרגיה נוספת שהמנוע מבזבז – באה ממשהו שהוא יותר דומה לסעיף 3 – כלומר מאנרגיה שהייתה הופכת לחום בצמיגים **ובכביש** באזור המגע שלהם זה בזה.

  29. מיכאל –
    ההערה: "אני מסכים הפעם עם מיכאל!" – הייתה בבדיחות הדעת!
    לא לקחת ברצינות!

  30. אני מסכים הפעם עם מיכאל!

    אני ממליץ פה לאנשים לא להיחפז ולקטול את ההמצאה עוד לפני שאתם מבינים את התהליך לעומקו!

    הרי כל כך הרבה אנרגיה הולכת לאיבוד במהלך הנסיעה –

    1. חום שהמנוע מפיק ואובד בקירור עם האויר.
    2. התנגדות האויר למבנהו הממש לא מושלם של הרכב (מבחינה אוירודינמית).
    3. חום שנוצר בצמיגים מהחיכוך עם הכביש.

    ובטח יש עוד…

    בהחלט ייתכן שהם מצאו שיטה לנצל ולקצור את האנרגיה שממילא הולכת לאיבוד באחת הדרכים האלה!
    במידה וזה אכן כך? נדמה לי כי אז אין זו גניבה כלל וכלל!

    בברכה,
    דוד

  31. לאלעד – החישוב שלך מוטעה מיסודו
    ולא לוקח בחשבון את חוק שימור הפוליטיקאי…

    ידוע שכל פוליטיקאי שואף להתמיד בתנועתו אלא אם כן מופעל עליו כוח חזק דיו
    (כמו חקירות במשטרה לדוגמא), אי לכך לוקח לפוליטיקאי בערך 5 חודשים לקרוא
    דו"ח ו-6 חודשים לערך בכדי למצוא את העט כדי לחתום על הדו"ח.

    מכיוון שאורך הכהונה הממוצעת של ממשלה ממוצעת בישראל (הממוצעת)
    הוא בערך בין שנה לשנה וחצי ומכיוון שלוקח לשר החדש לפחות 5 חודשים
    כדי ללמוד את החומר (לסדר את התמונות המשפחתיות) יוצא שמערכת
    אישור דוחות וקידום פרוייקטים שונים היא מערכת הרגישה לתנאי התחלה.

    כך שלמרות שמבחינה מעשית העובדים הזרים יכולים לסיים את הכל תוך יום
    לפוליטיקאים יקח בין 10 שנה ל-20 אלף שנה…

    אולי כדאי להמציא קודם כל שיטה לניצול האנרגיה של הפוליטיקאים…

  32. כל הטוענים לכך שהחשמל הוא על חשבון עבודה של המכונית – ברור.

    השאלה היא האם יש כאן ניצולת של אנרגיה שגם ככה הולכת לאיבוד
    (בחייכם! המהמורות בכבישי ארצינו לוקחות יותר אנרגיה…)
    ואם כן אז על הכיפאק!, ברור שאין כאן אנרגיה יש מאין ולא יכולה
    להיות שום הפרה של חוק שימור האנרגיה.

    אותי אגב יותר מעניין הניסוי של ניצולת האנרגיה של גלים בים שבוצע
    לא מזמן באנגליה, מישהו יודע מה קורה עם הפרוייקט?

  33. מעניין לדעת כמה יעלה להקים מערכת כזאת בקטע כביש נתון, מה אורך החיים של המערכת/הבלאי שלה, הוצאות תפעול ותחזוקה, כמה המערכת פוגעת במהירות המכוניתיעילות הנסיעה. ואם מתחשבים בכל הגורמים האם המערכת כדאית בכלל.

  34. לפי החישוב שלי, אם 4 ק"מ כביש מייצרים חשמל ל-2500 בתי אב,
    הרי ש-11200 ק"מ כביש מייצרים חשמל ל-7 מליון בתי אב,
    ע"פ ויקיפדיה בערך "תחבורה בישראל" עלו הנתונים הבאים:
    תחבורה יבשתית: 16,115 ק"מ כביש סלול. 1,730,000 כלי רכב, 76% מהם כלי רכב פרטיים.
    כמו כן, ע"פ ויקיפדיה בערך "עובדים זרים בישראל", הערכת מספר העובדים הזרים בישראל כיום היא בסביבות ה-200 אלף.
    מחיבור 2 הנתונים הנ"ל עולה המסקנה הבאה:
    אם כל פועל זר יתקין גנרטורים כאלה על פני כ-56 מטר, בהנחה שהוא יכול להתקין גנרטורים בקצב של קצת יותר מ-5 מטר בשעה, עד מחר בצהרים כל בעיות האנרגיה של ישראל נפתרות כלא היו.

  35. לגופו של עניין: ההשפעה על כלי הרכב החולפים במקום, מזערית ברמה בלתי מורגשת. בכל מקרה, גם הנושא הזה ייבחן ביסודיות לאורך זמן במהלך המחקר. לעניין טענתם של אלו החוששים כי הגנרטורים "יגנבו" אנרגיה ממכוניתם, מן הדין שיקחו בחשבון את הנתון הבא: לצורך הצבת הגנרטורים, יצקו באתר משטחי בטון קשיחים שהונחו מתחת לגנרטורים. משטחים אלה, מגבירים את ההתנגדות שהיתה הולכת לאיבוד בתוך המיסעה. כעת, צאו וחשבו, כמה אנרגיה, הגנרטורים – למעשה – מעניקים בהתנגדותם למשקל הרכב (לפי אותו ההגיון של "הגניבה")…

  36. שלומי:
    וכמובן אפשר לייצר ביו דלקים מבלי לפגוע בתזונתו של איש.
    הכל שאלה של ניצול אופטימלי של השטח על כדור הארץ.

  37. שלומי:
    ביודלקים הם כן אנרגיה מתחדשת.
    ביודלקים ממירים את אנרגיית השמש וחומרים מן האדמה ומן האטמוספרה לדלק ומחזירים לאדמה ולאטמוספרה את אשר לקחו מהן בסוף התהליך.
    זאת ההגדרה של תהליך מתחדש.
    אין לזה קשר לשום שיקול אחר.
    גם קולטי שמש יכולים לבוא במקום מקומות מגורים או שדות לגידול אוכל. לפי ההיגיון שלך – גם הם אינם יוצרים אנרגיה מתחדשת.
    אנרגיה שלא ישתמשו בה – מסיבות רבות ומגוונות – לא תציל אותנו.

  38. למיכאל : ביו-דלקים היא לא אנרגיה מתחדשת. אתה צריך להשקיע בגידולים שבאים בדרך כלל על חשבון קיבה רעבה של הודים או בהאמרת מחירי החיטה בעולם. וגם אם כן (יעני תקצור גידולים שגדלו טבעית בטבע) תצטרך לחדש אותם איכשהוא. אם אתה מתכוון למחזור שמנים כגון שמן בישול/טיגון זה כבר משהו אחר.
    ודרך אגב, מקור האנרגיה שיציל אותנו בעתיד הוא דווקא ההיתוך החם שלמרות שהוא צורך דלק והוא לא מתחדש (דיאוטריום לפי אחד המרשמים) יש ממנו על כדור הארץ מספיק בשביל התרחבותנו כאנושות לשאר הפלנטות במערכת השמש.

  39. היתרון הגדול של השיטה לדעתי הוא הלוקליות שלה, ניתן להשתמש בה במשך כל היום כדי להפעיל תאורת לילה בלי לפרוש חוטי חשמל בכל הארץ.
    השורה התחתונה לכל התוהים על אובדן האנרגייה פשוטה: האם האלסטיות ופני הכביש משתנים כתוצאה מהוספת הגנרטורים ולאיזה כיוון? אם הכביש צריך להיות יותר גבשושי, הנהגים משלמים, אם לא אז לא.

  40. עמי:
    קשה לדעת לאיזו תגובה אתה מגיב אבל טענתך ש"אף אחד לא ניסה לטעון שיש מחזור מלא של האנרגיה" אינה נכונה – ראה תגובה 16

  41. כמובן שחוק שימור אנרגיה נשמר – אף אחד לא ניסה לטעון שיש מחזור מלא של האנרגיה. אבל לצורך העניין, כל מה שיכול להמיר אנרגיה שממילא מתבזבזת כחום לצרכים אחרים – הרי זה משובח ורווח נקי. יעילות היא עניין אחר.

    מה ניתן לעשות ולכמה זה יספיק – אלו שאלות אמיתיות כמו גם השאלה של מי בסופו של דבר משלם על האנרגיה המומרת הזו. הרעיון של צימוד אנרגית בלימה ליצירת חשמל הוא לא חדש וכבר עובד בהרבה מכוניות. גם צימוד של מדרונים בהם יש לבלום ממילא להמרה וניצול הכח לחשמל זה רעיון טוב. פסי האטה גם זה רעיון טוב. ככל שנהיה יותר "מולטידיסציפלינריים" (ז"א לא רק פיזיקאים דגולים אלא גם מהנדסי כביש, רכב, חומרים, חשמל) כן ייטב לנו.

    [אני רק מקווה שאף אחד לא יעיר בכחמתו הרבה שהנדסת כביש רכב חומרים וחשמל הן נגזרות של פיזיקאי דגול – לא כי זה לא נכון, כי זה טריוויאלי ויחד עם זאת החפיפה בפועל לא תמיד קיימת]

    בברכת חסכנים,
    עמי בכר

  42. עופר לוינגר:
    יש ספק רב אם זו גנבת אנרגיה מהנהגים וראה בעניין זה תגובות 10 ו 11 לעיל.

  43. בכביש מהיר אין ספר שזו גניבת אנרגיה מהנהגים.

    אבל אפשר לשים את המערכות האלה במקום פסי האטה, ואז יהיה שימוש באנרגיה הקינטית במקום שתיבלע בבלמים.
    או בירידות תלולות ביציאה מירושלים שבכל מקרה צריך לבלום.

    ועוד רעיון:
    צריך להתקין מצבר חשמלי בכל מכונית (גם אלה שמונעות בדלק) שיטען בזמן בלימה, ובתחנות הדלק אפשר יהיה להמיר את האנרגיה בדלק (או לקבל קצת הנחה)

  44. רק שלא נשלה את עצמנו שהכנסת הטכנולוגיה הזאת בכל הכבישים תאפשר לטעון אחוז משמעותי של מצברי המכוניות.
    זה יימצא בסתירה לחוק שימור האנרגיה.
    טעינת הכבישים באנרגיה מגיעה – כפי שכבר צוין – מן האנרגיה של המכוניות.
    בעצם – רק מחלק קטן מאד שלה – כי רוב האנרגיה מושקעת בנסיעה עצמה.
    אם המכונית היא חשמלית – הטענה הנ"ל מתורגמת לכך שחלק זעום מאנרגית המצבר מתבזבז על "טעינת הכביש" ולכן הכביש נטען בפחות אנרגיה מזו שקיימת באותו חלק זעום מן המצבר.

    אם רוצים אנרגיה מתחדשת באמת – אין מנוס משמוש באנרגית השמש ונגזרותיה (אנרגית הרוח והגלים או ביו-דלקים)

  45. קודם כל הרבה כבוד לחברה האלו וגאווה בשביל המדינה שלנו שמכאן יוצאים טכנולוגיות שיכולות לשנות את העולם.
    אני חושב שבעתיד נראה אכן בכל כביש מהיר את הטכנולוגיה הזו.
    אם להביט על עלות תועלת נראה שיש כאן איזון.
    אם כביש ייצור אנרגיה ועם האנרגיה אנשים יוכלו לטעון את המכוניות שלהם וגם תאורה טובה תהיה לכביש אז הכאן התועלת.
    הממשלה כנראה תרוויח מכך שאנחנו נוהגים על הכביש, החברה של האנרגיה תרוויח וגם אנחנו נרוויח כי עלות החשמל תהיה זולה יותר ככול שעובר הזמן.
    בקיצור תביטו על התמונה הגדולה יותר לטווח הארוך יותר ותראו שאכן יש כאן משהו שפורץ דרך שממשלות יתחילו לאמץ.

    כל הכבוד חברה והמשיכו ליצור לנו טכנולוגיות חדשניות.
    ישראל בדרך להיות מעצמת טכנולוגיות ופטנטים!

  46. חוגי:
    הנה קצת פיזיקה בסיסית:
    אנרגיה חשמלית (כמו כל אנרגיה אחרת) אינה מופקת מקיומו של כוח אלא מעבודה של אותו כוח.
    אם הכביש שוקע יותר אז המכונית צריכה להשקיע אנרגיה בטיפוס חזרה מתוך השקע (אחרת היא הייתה מסיימת את דרכה ארבע אמות באדמה).

    אילו קראת את התגובות בעיון ולא יצאת מנקודת מוצא של זלזול היית רואה שזה כבר כתוב בהן.

  47. אין פה שום איבוד של אנרגיה ושום איבוד של מהירות המכוני, הנה קצת פיזיקה בסיסית..

    כפי שמתואר,המערכת נטענת מהמשקל של המכונית, משקל המכונית הוא כח בכיוון אנכי שנגרם על ידי כח הכובד מהשפעת כדור הארץ. הכח שמפעיל מנוע המכונית הוא בכיוון אופקי, כיוון התנועה ואינו משפיע על המערכת. כך שהכח שנדרש לטעינת המערכת לא תלוי במהירות הנסיעה

  48. דניאל:
    המצגת נחמדה אבל אינה מרחיבה מעבר למה שנאמר בכתבה.
    הפתרון מתבסס על שקיעת האספלט בזמן מעבר המכונית והשאלה היא – אם נתאים את הדברים שאמרתי בתגובותיי הקודמות למקרה הנוכחי – האם הוספת הגנרטורים הפיזואלקטריים מגדילה את שקיעת הכביש או משאירה אותה כפי שהייתה.

  49. חברה:
    לא צריך להיחפז בהסקת מסקנות.
    בהחלט ייתכן שאין כאן שום אבדן אנרגיה.
    למה לא עושים כבישים משיש?
    למה הגלגלים מתנפחים ולא מלאים?
    בין היתר כדי לבלום חלק מן הזעזועים הנוצרים במגע בין המכונית לבין הכביש.
    יכול להיות שהאנרגיה תקצר מבלימת הזעזועים ולא מן ההנעה האמתית.

    אינני יודע אם זה באמת המצב אבל זו בהחלט אפשרות ולא הייתי מתחיל לקטול לפני שביררתי זאת.

  50. טעות בחישוב לעיל: התבלבלתי בין הנתונים שהם נותנים. בנתיב נסיעה אחד לאורך 10 מטר הם מדברים על 200 וואט בלבד!
    כלומר (1000 מכוניות בשעה) זה בערך 2 ג’ול למכונית.
    גם אם מסת מכונית היא רק טון, האנרגיה שלה לפני המערכת היא כ-300 קילוג’ול.
    ולכן ההאטה היא של הרבה פחות מקמ”ש אחד…

    אני חוזר בי מהחישוב הראשון, אולם עדיין מקור האנרגיה הוא בדלק שהנהג שילם עליו בתחנת הדלק.

  51. לפי חוקים פיסיקליים בסיסיים, התמורה השלילית למהירות המכונית (באנרגיה קינטית) חייבת להיות _לפחות_ אותה אנרגיה שנאגרת במצברים של המערכת כתוצאה מנסיעת המכונית על הקולטנים.

    במהלך שעה לטענתם נצברו במצברים 200 קילו-וואט שעה (אפשר היה לחסוך ולכתוב 200 קילו-וואט, אבל מילא), כלומר כ-720 מגה-ג’ול של אנרגיה.

    להלן כמה סיבות לכך שהתמורה השלילית גדולה בהרבה מהאנרגיה שנצברת:
    1. התהליך של הפיכת האנרגיה הקינטית של המכונית לאנרגיה חשמלית בחומר ה”פייזואלקטרי” (כנראה גביש כזה או אחר) אינו מושלם ולכן פולט לפחות כמות מסויימת של חום, שמקורו גם כן באנרגיה הקינטית של המכונית
    2. התהליך של העברת האנרגיה החשמלית מהחומר ה”פייזואלקטרי” אל המצברים כרוך בהתנגדות של החוטים ולכן גם הוא אינו מושלם ושוב קיבלנו יצירת חום שמקורו באנרגיה הקינטית של המכונית.
    3. התהליך של טעינת המצברים אינו מושלם ופולט חום, ושוב כנ”ל

    בסה”כ כדי לצבור 720 מגה-ג’ול במצברים, צריך היה להאט את המכוניות בלפחות 1000 מגה-ג’ול של אנרגיה (ואני מניח כאן שהמערכות מאוד מאוד יעילות. סביר להניח שזה הרבה יותר).

    הם מדברים על תנועה סדירה של רכבים בכביש 4. להערכתי בנתיב נסיעה אחד עוברת מכונית כל 2 שניות בממוצע בתנועה סדירה (שומרים מרחק, ולא עמוס מדי), ולכן נניח שבשעה עוברות 1800 מכוניות.

    כלומר שכל מכונית מאבדת כ-550 קילו-ג’ול של אנרגיה.

    נניח שמסת כל מכונית היא כ-1500 ק”ג (ממוצע סביר), והן נוסעות במהירות המותרת 90 קמ”ש (סביר להניח אפילו שיותר) כלומר 25 מטר לשניה.

    אז לכל מכונית יש אנרגיה קינטית של E=0.5*m*(v^2)=~470Kj

    לפי חישוב כזה, המערכת גונבת מספיק אנרגיה כדי לעצור את כל המכוניות לחלוטין (אנא תקנו אותי אם אני טועה), ומן הסתם הנהגים יפצו על ההאטה על ידי דוושת הגז – ויוציאו בערך מספיק דלק כאילו היו צריכים לזנק מחדש ל-90 קמ”ש.

    לפי החישובים לעיל, ההאטה של המערכת היא משמעותית!

  52. צודקים עמי בכר ואורגיל, שיש פה "תמורה שלילית במהירות המכונית", חייבת להיות, ה-"טריק" הוא שהיא כנראה מינימאלית ברמה של הבדל בין נסיעה בכביש חדש לעומת נסיעה כביש ישן…

  53. יהודה, הכוונה שהם מפיקים אנרגיה חשמלית בכמות של 2000 וואט-שעה (אנרגיה) בכל שעה.

  54. נשמע לי קצת מפוקפק שמפרק שממיר תנועה עקב משקל הרכב לא יגרום לתמורה שלילית במהירות הרכב. אין לי את ההסבר הפיזיקלי אבל בתחושת הבטן משהו מסתמן לי שבסופו של דבר את התשלום על החשמל שייאגר ישלמו הנהגים בתוספת הדלק והאזרחים בתוספת כמויות הפחמן שבאוויר. יחד עם זאת מאוד ייתכן שאני טועה.

    וכעת למבזק מן העתיד:
    בעתיד כל הכבישים יהיו מרושתים במכשירים שכאלה שיקצרו אנרגיה מתנועת המכוניות. באזורים פתוחים יהיו הכבישים מכורים במשטחים קוצרי אנרגית אור, מה שיפחית את טמפ’ החום על האספלט ויצל מפני השמש או הגשם שמרטיב את הכביש. בצידי הדרך לארכה יהיו עמודי תאורה ללילה ועל אותם עמודי התאורה, גבוה יותר, יהיו שבשבות קוצרות רוח. בצורה זו הפחתנו באופן ניכר אסון אקולוגי ככביש (שטח מצע פולט חום שגורם מוות המוני בבני אדם). המשקיע יהיה המדינה שתעזר בכספי מיסים ותרומות של גופים ירוקים (כסף יש בערמות). לאחר שההשקעה תוחזר לכולם תעמיד המדינה תחנות דלק בצידי הדרכים אלייהם יוכלו להתחבר הנהגים ולטעון את מכוניותייהם ההיברידיות באנרגיה שנקצרה מתחת ומעל לכביש.

    בעתיד הרחוק יותר במקום כבישים מהירים, יתחברו המכוניות למסילת מגנט יחידה וירחפו ללא חיכוך ובמעט אנרגיה ליעדם. כך ניתן גם יהיה לשלוט בעברות התנועה כגון עקיפות שלא כדין (שממילא לא יהיה בהן צורך כי מהירות לא תהווה בעיה בכביש המהיר).

    בכלל, העתיד ורוד.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

  55. החברה הלאומית לדרכים ובראשה אלכס ויזנציר באמת חושבים שהנהגים טפשים ויסכימו לשלם בצריכת דלק מוגברת עבור "חשמל חינם"?
    תביעה ייצוגית- זה מה שמחכה להם עם יישום התוכנית. כל הנהגים התאגדו! יש הרבה כסף בקופה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.