סיקור מקיף

ספר אופטימי על שונית האלמוגים באילת

“שוניות האלמוגים באילת במבט אופטימי”, ספרו של ד”ר יעקב דפני, מרצה בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת, יצא לאור לאחרונה הן בעברית והן באנגלית בשם “Eilat's Coral Reefs”

עטיפת הספר שוניות האלמוגים באילת במבט אופטימי
עטיפת הספר שוניות האלמוגים באילת במבט אופטימי

“שוניות האלמוגים באילת במבט אופטימי”, ספרו של ד”ר יעקב דפני, מרצה בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת, יצא לאור לאחרונה הן בעברית והן באנגלית בשם “Eilat's Coral Reefs”. ד”ר דפני, מותיקי חוקרי הביולוגיה הימית באילת, רואה היום את מצב שוניות האלמוגים באזור באור יותר אופטימי מבעבר.

על גבי 200 עמודי הספר “שוניות האלמוגים באילת במבט אופטימי”, פורש ד”ר דפני את סיפוריהם של כ-500 בעלי חיים וצמחים בהסברים שווים לכל נפש מלווים בתמונות מרהיבות. כל בעלי החיים והצמחים בספר אילתיים, וכולם צולמו במהלך חמש השנים האחרונות על ידי המחבר וצלמי פורום הצוללים של “תפוז”. לספר צורף מילון מושגים מתחום הביולוגיה הימית, וכן אינדקסים לשמות המדעיים והעבריים (או האנגליים, במהדורה האנגלית).

ד”ר יעקב דפני, מרצה בקמפוס אילת בקורס “טבע ואדם במפרץ אילת” הוא זואולוג ימי תושב אילת. לצד עשרות מאמרים מדעיים, כתב ד”ר דפני מאמרים פופולאריים רבים בנושאים הקשורים בחי בים סוף.

רבים יזהו את ד”ר דפני בזכות סיפרו המונומנטלי “מפרץ אילת, מים סוף ועד סופו”, שיצא לאור לפני שמונה שנים, והוא התיעוד המקיף ביותר בשפה העברית של מפרץ אילת: מהגיאולוגיה והמורפולוגיה של המפרץ, דרך החי והצומח שבו, ועד להיסטוריה האנושית והשפעות הפיתוח של מפרץ אילת על החי והצומח שבמימיו.

בעוד הספר “מפרץ אילת, מים סוף ועד סופו” היה פסימי במידה רבה, כנרמז בשמו, הספר החדש אופטימי יותר. על פי תצפיותיו של דר' דפני, בשנים האחרונות ניכר שיפור במצבן של השוניות אילת. אחד הביטויים הבולטים של השיפור הוא שובן למפרץ של כמה קבוצות בעלי חיים שנטשו אותו: חבצלות-הים, לדוגמא, נעלמו כליל בעשור האחרון והחלו, לאחרונה, להופיע שוב במספרים גדולים.

בסקר שערך המחבר בשוניות האלמוגים של אילת נמצאו כ-150 מיני אלמוגי-אבן, כולל מינים שהיו ידועים רק מדרום המפרץ. גם פיזורם בנוף השתפר. מצבה של השונית באילת מעודד, בעיקר על רקע החדשות המדכאות המגיעות מהאוקיינוסים (אַל גוֹר בספרו “אמת מטרידה” מציין כי “16% משוניות האלמוגים בעולם אבדו בשנת 1998 בלבד, בשל תופעת ההלבנה, הנובעת מהתחממות הים).

לצד קריירה אקדמית, מטפח ד”ר דפני אתר אינטרנט שהוא מעין מגדיר של החיים במפרץ אילת. האתר כולל כ-1300 מינים המסווגים לקבוצות: אלמוגים, רכיכות, תולעים, סרטנים וקווצי-עור. לאחרונה הוסיף ד”ר דפני לאתר מדריך מקוון לדגי אילת, הכולל כ-500 מיני דגים. הדעה הרווחת בציבור היא, ששוניות מפרץ אילת נהרסו, מה שפגם בחוויית הצלילה בחופי אילת. האתר, כמו ספריו של ד”ר דפני, ובראשם ספרו החדש, מוכיחים בשלל צבעים שיש גם יש מה לראות במימי המפרץ.

7 תגובות

  1. אינני מסכים עם דברי אסף ואורי. אמנם, קשה להוכיח קשר ישיר בין מקור זיהום למצב איכות הסביבה המיידי, אבל החוף הצפוני היה בשנים האחרונות מזוהם במידה רבה. די לשחות לאורך שוברי הגלים בכניסה ללגונה המזרחית כדי להווכח בתמותת האלמוגים המאסיבית שם, ולשממה ששוררת שם. למרות ההטבה היחסית שהספר מציג אין לשכוח את החופים המוזנחים, מראש המפרץ, דרך הנמל הצבאי, המסעדה התת-ימית ועד לחוף נחל שלמה.
    האופטימיות המתבקשת נובעת גם מהעמקת המעורבות של הצוללים, ונוער מקומי בשמירה על איכות הסביבה הימית.

  2. אין ספק שהמאבק להסרת הכלובים היה בעצם דרך של בעלי ממון להשתלט על רצועת החוף של החברות שהפעילו את הכלובים. הירוקים היו בעצם כלי במהלך הזה. בעיוורונם לא שמו לב איך הם מריעים את המצב ולא משפרים אותו. ה”ירוקים” בכל העולם עושים שטויות כאלו כבר שנים. למשל, העובדה שהחשמל בעולם אינו מבוסס עדיין על אנרגיה אטומית נובעת מהשגיעה הפטאלית של אירגוני איכות הסביבה אשר שנים מטיפים נגד האנרגיה הבטוחה והנקיה הזו. כאשר אני אומר בטוחה הכוונה ביחס למספר המתים בשנה לאורך תקופה משמעותית (למשל, 50 שנה). ניתוח זה כולל כמובן את אסון צ’רנוביל.
    אורי

  3. לפני כשלש שנים , כאשר הוויכוח על הוצאת כלובי הדגים מהמפרץ היה בעיצומו,
    כאשר “צלול” טענו חזור וטעון כי כלובי הדגים גורמים נזק לצפון המפרץ,
    טענתי כי : על פי חוות דעת של חלק מהמומחים שעסקו בכך , ותצפיות של צוללים
    וותיקים בריף האילתי וסביבתו , אין אמת בטענת “צלול” .
    בהיותי “מומחה” קטן לנושא קראתי לגופים הירוקים להפנות את המאבק
    למען המפרץ מול המזיקים הגדולים : נמל אילת שמפזר אשלגן, נמל עקבה שמפזר
    פוספט , קצ’א שגוזל מקום ומסכן את המפרץ כולו , אלפי המבקרים והתושבים
    שמזהמים את המפרץ וחופיו באשפה “מכל טוב” .
    מאבק “צלול” “הצליח” הכלובים אינם , מתחת למקום בו היו הכלובים
    התפתח מגוון ביולוגי עשיר !
    ספרו של דר’ דפני מוכיח כי המאבק של “צלול” היה במקרה הטוב מבוזבז ,
    שכן המזהמים הגדולים ממשיכים , ה”קטנים” אינם,
    חבל ! חבל ! חבל !

  4. מכיוון שאינני מבין את משמעות הכינוי אז יצא לי שכתבתי משהו שמתחרז

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.