איגי צובוראיה היה יוצר קולנוע יפני שהתמחה באפקטים ואשר שהיה אחראי לאפקטים המיוחדים בסרטים יפניים רבים ובהם סדרת גודזילה וסרטי מפלצות ומדע בדיוני רבים
תודה רבה לד”ר רז גרינברג, חוקר אנימציה, על סיועו בהכנת הכתבה.
איגי צובוראיה (Eiji Tsuburaya) (נולד ב-7 ביולי 1901, נפטר ב25 בינואר 1970 בפוקושימה) היה יוצר קולנוע יפני שהתמחה באפקטים ואשר שהיה אחראי לאפקטים המיוחדים בסרטים יפניים רבים ובהם סדרת גודזילה.
צובוראיה תואר בילדותו כמלא רגשות מעורבים. הוא היה בנם הבכור של איסאמו וסאי צובוראיה , משפחה קתולית. הוא התייתם מאמו בגיל שלוש. הוא למד בבית הספר היסודי סוגוגאמה-צ’ורי משנת 1908 ועד הגיעו לגיל 15, בשנת 1916. במהלך לימודיו פיתח תחביב של בניית דגמי מטוסים, תחום עניין שישאר נאמן לו עד סוף ימיו. אהבתו לתעופה הובילה אותו להירשם ללימודי תעופה בגיל 14.
ראשית הקריירה
עבודתו הראשונה של צובוראיה בתעשיית הסרטים היתה כעוזר צלם באולפני ניפון-טונושוקן קאטסודו Nippon-Tonnenshoku-Katsudo (Kokkatsu) בקיוטו בשנת 1919. לאחר שירותו הצבאי בין 1921 ל-1923 הוא הצטרף לחברת ההפקות Ogasaware. הוא היה הצלם בסרט “הגיבן מאנמאין” (Enmeiin no semushiotoko), וכעוזר צלם בסרט שובר הקופות של טאינסוקה קינגואסה Teinosuke Kinugasa
בשנת 1914 – דף של טירוף Kurutta Ippeiji (A Page of Madness).
הוא הצטרף לאולפני סוצ’יקו Shochiku בקיוטו בשנת 1926 והפך שם לצלם במשרה מלאה ב-1927. הוא החל להשתמש בשיטות צילום חדשניות ויצירתיות בתקופה זו, לרבות השימוש הראשון במצלמה הממוקמת על מנוף בקולנוע היפני. בסרט Chohichiro Matsudaira משנת 1930 הוא יצר אשליית תמונה באמצעות חשיפה כפולה של תמונה. בכך הוא החל במה שהפך להתמחותו – אפקטים מיוחדים.
בשנת 1930 הוא נישא למאסאנו אראקי (Masano Araki). האג’ימה, הראשון מבין שלושת בניו נולד שנה מאוחר יותר. במהלך שנות השלושים הוא עבר בין כמה אולפנים ונודע בזכות עבודתו הדקדקנית. במהלך תקופה זו הוא ראה סרט שישמש לו כדוגמה בקריירה העתידית שלו ובפרט לסרט המצליח הראשון שלו גודזילה משנת 1954. היה זה הסרט האמריקני קינג קונג. “כאשר עבדתי באולפני ניקקאטסו Nikkatsu הגיע הסרט לבתי הקולנוע בקיוטו ומעולם לא שכחתי את הסרט. חשבתי לעצמי שיום אחד אוכל לצלם סרט מפלצות כמו זה.” אמר צובוראיה בזכרונותיו.
בשנת 1938 הוא הוביל את תחום הטכנולוגיות החזותיות המיוחדות באולפני טוהו בטוקיו, ושנה מאוחר יותר הקים שם את מחלקת האפקטים המיוחדים. הוא הרחיב את הטכניקה שלו במהלך אותה התקופה וזכה במספר פרסים אך למרות זאת לא נשאר זמן רב בטוהו.
ביפן שניסתה להסתיר את עברה המיליטרי לאחר המלחמה, שיתוף הפעולה של צובוראיה עם מכונת התעמולה הממשלתית שימש כמכשול למציאת עבודה עבורו. הוא הפך לעצמאי והקים את חברת ההפקות הראשונה שלו עד שובו לטוהו ב-1950.
כמנהל מחלקת האפקטים המיוחדים בטוהו הוא ניהל צוות של שישים בעלי מלאכה, טכנאים וצלמים. כאן הוא הפך לחלק מצוות ביחד עם הבמאי אישיארו הונדה (Ishiro Honda) והמפיק טומויוקי טנאקה (Tomoyuki Tanaka) ויחד יצרו את סרט גודזילה הראשון ב-1954.
עבור תרומתו לגודזילה זכה צובוריה לפרס ראשון על טכניקות הצילום שלו. בניגוד לטכניקת הקפאת התמונה ששימשה את וילס אובראיין בסרט קינג קונג משנת 1933, צובוריה השתמש בשחקנים העוטים חליפות גומי לאפקטים של מפלצות הענק שלו. טכניקה זו, מהזוהה כיום עם סרטי המפלצות היפנית, כונתה מאוחר יותר suitmation. בזכות תאורה מאסיבית וצילום במהירות גבוהה הצליח צובוראיה להוסיף תחושה מציאותית לאפקטים.
ההצלחה המדהימה של גודזילה הובילה את טוהו להפיק סדרת סרטי מדע בדיוני שבהן נוצרו מפלצות חדשות, וסרטים נוספים בכיכובה של גודזילה עצמה. המוצלח ביותר מסרטים אלה הן בקופות והן על ידי המבקרים היו אלו שהופקו על ידי השלישיה – צובוראיה, הונדה וטנאקה, ביחד עם החבר הרביעי של צוות גודזילה, המלחין אקירה איפוקובי (Akira Ifukube.). צובורה המשיך ליצור את האפקטים המיוחדים לסרטים אחרים כדוגמת H-Man ו”המלחמה האחרונה” וזכה בפרס יפני לטכניקות צילום עבור האפקטים שהכין לסרט המדע הבדיוני Mysterians משנת 1957.
צובוראיה הפקות
בשנת 1963 הקים צובוראיה את מעבדת האפטקים המיוחדים, שבמהשך השנה הפכה ל”צובוראיה הפקות”. בשנת 1966 לבדה עלתה לאוויר סדרת המפלצות הטלוויזיונית הראשונה של החברה Ultra Q, וסדרת ההמשך Ultraman, וכן סדרת קומדית מפלצות בשם Monster Booska. אולטרהמן הפכה לסדרת הפעולה הטלוויזיונית הראשונה שיוצאה לכל העולם והיתה הגרעין לסדרת האולטרה הממשיכה עד ימינו.
בסך הכל השתתף צובוראיה עד מותו בהתקף לב ב-1970 ב-260 סרטים.
לאחר מותו אמר הארו נאקאג’ימה, השחקן שגילם את גודזילה, אמר כי הוא לא חש את אותה התחושה כמו בסרטי גודזילה הראשונים.למעשה לאחר מותו של צובוראיה, הפכו שבעת סרטי הסדרה שהופקו בשנות השבעים לכשלון קופתי, בניגוד לסרטים בהם היה מעורב. בשנת 2014 הופק סרט הוליוודי המבוסס על עלילות גודזילה. גורלו היה מעט שונה.
צובוריאה – סרט מלחמה
ד”ר רז גרינברג, חוקר אנימציה אומר כי צובוריה היה אחראי על האפקטים המיוחדים בסרטי תעמולה יפניים בתקופת מלחמת העולם השניה לרבות Kaigun Bakugeki-tai (צי המפציצים הימי) ו”המלחמה הימית מהוואי למלאיה” (and Hawai-Marei Oki Kaisen). ישנן שמועות לפיהן הסצינה מסרט זה המשחזרת את המתקפה היפנית על הבסיס האמריקני בפרל הרבור שבהוואי נראתה כל כך משכנעת, עד שכאשר הסרט התגלגל לידי בעלות הברית הן חשבו שמדובר בצילום תיעודי, ששובץ ביומני הקולנוע כתיעוד אמיתי. שמועה אחרת טוענת שבעלות הברית חתכו את הסצינה הזאת מתוך אותו סרט תעמולה, והשתמשו בה בסרטי-תעמולה משלהם.
נהוג לקשור את “גודזילה” (אגב, השם המקורי ביפנית הוא “גוג’ירה”) לפחד של היפנים מפני האטום בעקבות הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי. זה נכון חלקית – למעשה, מקור השראה מהעולם האמיתי היה כנראה מאוחר יותר – תקרית שבה נפגעו דייגים יפנים נפגעו בפצצות אטום שערך הצבא האמריקאי באי ביקיני באוקיאנוס השקט בינואר 1954.
שאב אך גם נתן השראה לאחרים
ההשראה לעלילה (לעיתים עד רמת הפלגיאט) ככל הנראה הגיעה ממקום אחר לגמרי: הוליווד. שנה לפני “גודזילה” יצא בארה”ב הסרט The Beast of 20,000 Fathoms שהתבסס על סיפור של ריי בראדבורי, עם עלילה כמעט זהה. הסרט הזה היה הפריצה הגדולה של ריי האריהאוזן, איש האפקטים האגדי של הוליווד. הסרט גרר שבחים הודות לאופן המאוד ריאליסטי שבו הנפיש האריהאוזן את הדינוזאור שמתעורר בסרט בעקבות ניסויים גרעיניים. האריהאוזן עבד בטכניקת “סטופ-מושן” כדי להנפיש את המפלצת שלו (בניית בובה מחומרים גמישים, שאפשר להזיז ולצלם אחרי כל תנועה). ביפן לא היה כסף בשביל דבר כזה, ולכן צובוריה פשוט הלביש שחקנים בתחפושות, וצילם אותם על רקע סטים מיניאטוריים.
אגב, “גודזילה” המקורי מ-1954 כלל לא הופץ בארה”ב; המפיצים האמריקאים של הסרט חתכו ממנו קטעים ושילבו אותם בתוך סרט שהם צילמו על עיתונאי אמריקאי שחוקר את מה שקורה בטוקיו. הגרסה המקורית של הסרט הופצה בארה”ב רק במאה הנוכחית.
פרט מעניין באשר לצובוריה הוא שלמרות שהוא התפרסם בעיקר בזכות עבודתו על ז’אנר המפלצות, צובוריה תרם גם לא מעט לז’אנר המדע הבדיוני ביפן. הוא עבד על הסרט אטרגון שאמנם מתרחש בתוך צוללת, אבל היווה השראה לאופרת-החלל הפופולארית באנימציה היפנית “סיירת החלל ימאטו” (או “חלוצי החלל” כפי שהיא נודעה בישראל) – העלילה על צוות שיוצא כנגד איום על האנושות בכלי שיט ממלחמת העולם השנייה היא כמעט זהה.
עוד סרט חשוב שצובוריה עבד עליו הוא “קרב בחלל החיצון” שלפי חלק מהשמועות נתן השראה ל”מלחמת הכוכבים” של ג’ורג’ לוקאס.
לצובוריה היתה גם השפעה חשובה על ז’אנר גיבורי העל ביפן. בסדרת הטלוויזיה “אולטרהמן” הוא פיתח את הרעיון של גיבור בשריון שנלחם במפלצות ענק – האב-הקדמון של דמויות פופולאריות עד עצם היום הזה מסוגן של הפאוור-ריינג’רס.
סרט המתמצת את הביוגרפיה של צובוראיה בשבע דקות
עוד בנושא באתר הידען:
ממדע בדיוני למדע אמיתי
מוזיאון מדע בדיוני הוקם בסיאטל
