“טכסאט-“2 שוגר ב-10 ביולי 1998 והעביר עד היום נתונים לשישה ניסויים, בהם הניסוי הראשון בעולם שבדק מוליכי-על בחלל
הלוויין טקסאט-.2 נבנה לאחר שקודמו התרסק בעת השיגור
למרות שניבאו לו אורך חיים של מספר חודשים: לוויין הטכניון “חוגג” חמש שנים בחלל
למרות שניבאו לו אורך חיים של מספר חודשים, “חגג” לוויין הטכניון בשבוע שעבר חמש שנים בחלל. פרופסור משה גלמן, ראש מכון “אשר” לחקר החלל, אמר כי הלוויין, “גורווין טכסט 2”, הוא מהקטנים בעולם, בנוי כקוביה שאורך כל אחת מצלעותיה הוא 45 סנטימטרים ומשקלו 48 קילוגרמים. “במרוצת חמש השנים האחרונות הקיף הלוויין את כדור הארץ יותר מ-28 אלף פעם”, הדגיש. “הוא ביצע את כל ששת הניסויים שתוכננו באופן מוצלח ביותר, עם תוצאות שהיוו בחלק מהמקרים תקדים עולמי”.
מערכת הבקרה, המצלמה וניסויי הקרינה ממשיכים לתפקד בלוויין כפי שתפקדו מיומו הראשון בחלל. מערכת הפנלים הסולריים עדיין מספקת היום כ-90% מהאנרגיה ההתחלתית שלו. הלוויין גם מספק, באופן חלקי, שירות לחובבי רדיו אשר הקצו את תדרי השידור והקליטה שלו.
לוויין הטכניון משייט במסלול מעגלי בגובה של 820 קילומטרים והוא ירד רק שלושה קילומטרים במשך חמש השנים האחרונות, עדות לקיום אטמוספירה דלילה בגובה זה. “קצב ירידה זה יבטיח שלוויין הטכניון ישייט בחלל מאות בשנים, תזכורת לפועלו של הטכניון לדורות הבאים”, אמר פרופסור גלמן.
לוויין הטכניון החל כפרוייקט סטודנטים של הפקולטה לאווירונוטיקה וחלל בטכניון, בהנחיית פרופסור חיים אשד וביוזמת פרופסור גיורא שביב, אז ראש המכון לחקר החלל.
אריה סתר מוסיף כי הלוויין גרווין טכסאט 2 נבנה בשיתוף פעולה עם אגודת חובבי הרדיו בישראל, שכן הוא פועל בתדרי UHF, VHF ומיקרוגל של חובבי רדיו. הלוויין משמש גם לתקשורת נתונים של חובבי רדיו בכל העולם.
יובל דרור, כותב בהארץ (10/7/2003) כי היום חוגג הטכניון חמש שנים לשיגורו של לוויין הטכניון, “גורווין-טקסאט- “2(Tech-sat 2), אחד מארבעת הלוויינים הישראליים החגים בחלל. אלא שבטכניון לא תיכננו שהלוויין יגיע לגיל “מופלג” כזה: הלוויין האקדמי היה אמור לחדול מתפקוד נורמלי כמה חודשים לאחר שיגורו. “הוא עדיין מפתיע אותנו. חמש שנים לאחר ששוגר הוא עדיין נענה לפקודות מהקרקע וממשיך לשלוח תמונות”, אומר פרופ' משה גלמן, ראש המכון לחקר החלל בטכניון.
את היוזמה לשלוח לוויין אקדמי ישראלי דחף מסוף שנות ה-80 פרופ' חיים אשד, מי שאחראי על פעילות החלל הישראלית במשרד הביטחון ונחשב לאחד ממקימי המכון לחקר החלל בטכניון. ואכן, בתחילת 1991 החלה בנייתו של הלוויין על ידי סטודנטים מהטכניון ובשיתוף פעולה של התעשייה האווירית. עלות הלוויין נאמדה בכ-3.5 מיליון דולר. משרד הקליטה תמך בפרויקט ואיש העסקים הניו יורקי יוסף גורווין – שעל שמו נקרא הלוויין – תרם מכספו; גם משרד המדע מימן חלק מהפרויקט.
כעבור ארבע שנים הסתיימה בניית הלוויין, ובמארס 1995 הוא נשלח לאזור השיגור ליד פלצסק, 900 ק”מ מצפון למוסקווה. ב-28 במארס שוגר “טק-סאט”, אך דקות לאחר השיגור אירעה תקלה והטיל שנשא את הלוויין, מצא את עצמו – עם הלוויין – עמוק בים. בטכניון לא התייאשו ובנו לוויין נוסף, “טקסאט-,”2 ששוגר ב-10 ביולי ,1998 הפעם בהצלחה.
הלוויין של הטכניון שוקל 48 ק”ג והוא חג סביב כדור הארץ בגובה 820 ק”מ. צורתו כשל קובייה וגודלו כ-50 ס”מ על 50 ס”מ. חמש פאות של הלוויין מצופות במשטחים סולריים, המספקים לו אנרגיה. הפאה השישית מופנית לכדור הארץ ומכילה מצלמה ומכשור נוסף. טקסאט-2 מקיף את כדור הארץ 16 פעמים ביממה; ביום חמישי הבא, הוא יחגוג את ההקפה ה-29,216 שלו.
טקסאט נועד לשימושים מדעיים, ועד כה העביר נתונים לשישה ניסויים. כך לדוגמה, הותקן עליו גלאי קרינה פשוט ששימש לבדיקת מצב שכבת האוזון. הגלאי בדק את רמת קרינת האולטרה-סגול המוחזרת משכבת האוזון: ככל שיותר קרינה נפלטת – כך השכבה גדולה יותר.
“המטרה היתה להוכיח שניתן באמצעים פשוטים וזולים לבצע בדיקות מדעיות בחלל”, אמר פרופ' גלמן. ניסוי אחר בדק את תפקודם של מעגלים חשמליים
וניסוי שלישי עסק בשאלה אם מוליכי-על משתנים לאחר תקופה בחלל. גלמן
מציין, כי עד היום מצטטים בעולם ניסוי זה כניסוי הראשון לבדיקת
מוליכי-על בחלל, שמצא כי חומרים אלה לא מאבדים מתכונותיהם.
המצלמה שולבה בלוויין כדי לוודא שתחנת הקרקע מזהה את מיקומו המדויק.
“הלוויין שולח לנו תמונות וכך אנו בטוחים שבקרת התנועה שלו פועלת
כשורה”, אמר גלמן. אלא שלדבריו, איש לא חשב שחמש שנים לאחר שיגורו
ימשיך הלוויין לצלם תמונות – ובאופן כללי לתפקד כשורה. לדברי גלמן,
אחד ההסברים לכך הוא הבדיקות הקפדניות שנעשו במשך שלושה חודשים על
הקרקע, טרם שיגורו: “עשרות רבות של סטודנטים התחנכו על ברכי הלוויין
הזה. במשך שבע שנים בנו סטודנטים של הטכניון את שני הלוויינים”.
כיום מופעל הלוויין על ידי אחד מעובדי הטכניון, שהמידע מהחלל מגיע
למחשב האישי שלו דרך האינטרנט. “אני חושב שהוא נקשר אליו”, אמר גלמן
בהתייחסו למפעיל הלוויין. “אני לא יודע מה הוא יעשה כשטקסאט-2 יחדול
מלתפקד”, הוסיף בחיוך.
טק-סאט
* 2 שיגור: 10 ביולי 1998
* משקל: 48 ק”ג
* גודל: 50 X 50 ס”מ
* גובה שיוט: 820 ק”מ
* הקפות ביום: 16
* עלות: 8 מיליון דולר
* מטרה: ניסויים
* שימש ב-6 ניסויים
תגובה אחת
העתיד נימצא בלווינים קטנים