סיקור מקיף

הבנה וצבים

כאשר עלה רעיון לאכלס מחדש את אחד האיים ליד מאוריציוס בצבי ענק היו לא מעט מתנגדים, "אי האנפות" Ile aux Aigrettes היה מאוכלס בצבי-ענק מסוג Cylindraspis כמו גם במין חומט שנחשב לגדול בעולם 

גולגולת של צב ענק ממאוריציוס.  מתוך ויקיפדיה
גולגולת של צב ענק ממאוריציוס. מתוך ויקיפדיה

רבות נכתב על מינים זרים/פולשים ועל הנזק הרב שהם גורמים לסביבה הטבעית, הדוגמאות היותר מוכרות הן מינים שיובאו בכוונה או ללא כוונה לאיים.

חולדות שברחו מאניות גורמות להכחדה של עופות ים, שועלים וארנבות שיובאו לאוסטרליה כדי לשמש ל"ספורט" הצייד פוגעים באוכלוסית החיות המקומיות, דבורים אפריקאיות שיובאו לארה"ב תוקפות אנשים. חזירים שהובאו לאמריקה לפני כ-500 שנים מתרבים ומאימים על צמחיה מקומית על עופות, זוחלים ויונקים קטנים ולאחרונה זוהו כמפיצי מחלות. הסנאי האמריקאי שיובא לאיים הבריטים דוחק את רגלי הסנאי המקומי.

אצלנו: מיני שיטה שיובאו כשיחי נוי וכדי לייצב דיונות פולשים לכל השטחים הטבעיים ודוחקים צמחים מקומיים, כך גם אוכלוסיות הנוטריות ש"התברברו", דררות, מיינה הודית ואחרים,יש אמנם מי שטוען כי אין בכך כל רע שכן אוכלוסיה "דינמית" ומשתנה אינה תמיד שלילית, אבל הדעה והפעילות המקובלת היא במניעת פלישת מינים זרים לשטחי מחיה טבעיים.

אחת הפעולות המוצלחות בחיסול פולשים מתבצעת בימים אלה באי דרום-ג'ורג'יה שבדרום האוקינוס השקט, במאות ה-19 וה-20 "יובאו" לאי החולדות הנורוובגיות (החומות) Rattus norvegicus ע"י ספינות לצייד לוויתנים שעגנו במפרצי האי,

החולדות השמידו את אוכלוסית העופות באי, לאחרונה פוזרו פתיונות מורעלים ברחבי האי ויש כבר דיווחים על ירידה משמעותית בכמות החולדות ללא פגיעה בבעלי חיים אחרים.

כאשר עלה רעיון לאכלס מחדש את אחד האיים ליד מאוריציוס בצבי ענק היו לא מעט מתנגדים, "אי האנפות" Ile aux Aigrettes היה מאוכלס בצבי-ענק מסוג Cylindraspis כמו גם במין חומט שנחשב לגדול בעולם

Leiolopisma mauritiana, וכנראה גם בדודו המפורסם, dodo birds.

כל זאת עד הגעת האדם, כאשר הגיעו לסביבה המתישבים האנושיים, נכחדה לחלוטין אוכלוסית הזוחלים והעופות היחודיים לאיים. יתכן שמעט תשומת לב היתה מופנית להכחדה המקומית, אלא שבניגוד לאיים אחרים בסביבה בהם מתקיימים המקומיים בעיקר מגידול תבלינים, דייג ותיירות, יושבי אי-האנפות חיים בעיקר מחקלאות שמספקת את צרכיהם ומיצוא עץ הבנה Diospyros egrettarum ‫)Ebony) שמשמש לייצור כלי נגינה וריהוט יוקרתי.

בשלב מסוים הוכרז האי כשמורת טבע והמקומיים שהבינו את חשיבותו של העץ חדלו לאספו כחמר בעירה ועשו כמיטב יכולתם לאסוף את ענפי העץ באופן בר-קיימא, בצורה שלא תפגע בחורש ותאפשר ניצול מתמשך. הסתבר כי חורשי ההבנה הולכים ומיתדלדלים ולמרות הפסקת הכריתה אין התחדשות, בדיקה ומחקר הביא למסקנה כי אין מי שמפיץ את זרעי העץ ולכן אין התחדשות.

בדיקה נוספת הראתה כי המפיץ הטבעי של זרעי ההבנה באי היו ….. צבי ענק. התברר כי לצבי הענק שחיו באי היתה משיכה מיוחדת לפרי ההבנה, הפרי המתקתק שנושר לקרקע נאסף ע"י הצבים ונאכל, הצבים "מטיילים" בשטח, מפרישים את זרעי ההבנה ש"עטופים" בחמרי מזון, הסתבר גם כי זרעים שעברו את מערכת העיכול של צבים נובטים מהר יותר וכך יוצרים הצבים את הנתונים הטובים להתחדשות העצים.

 

עכשיו שמחזור ההתחדשות של ההבנה (באי) ידוע נותרה המשימה של החזרת הצבים לאי, אלא שהצבים באי היו מסוג שנכחד לחלוטין.אחרי בדיקות התברר כי הצבים באי אלדברה (סיישל) Aldabrachelys gigantea, הם הקרובים ביותר לאלה שהיו באי-האנפות, קרובים אבל שונים ולכן עלתה השאלה של הכנסת מין זר, אלדברה הוא "אטול" (אי שבנוי על שונית אלמוגים) יובשני וחם, אי-האנפות הוא אי גרניט לח וירוק, כלומר התנאים אינם דומים.

 

כאשר דנים בהכנסת מין זר לסביבה יש יתרון לצבי-ענק באיים, מאחר ובאיים אין טורפים גדולים שרשרת המזון קצרה יחסית ובראשה הצבים, הצבים ענקיים ומתרבים באטיות ולכן במידה ויתעורר צורך ניתן להוציאם מהמערכת, שיקולים את הביאו לנסיון השבה של צבים לאי.

בשלב ראשון בשנת 2000 יובאו מספר צבים מאלדברה והוכנסו למכלאה,החשש העיקרי היה כי הצבים מאלדברה יהוו איום על הצמחיה המקומית, במכלאת האיקלום הסתבר כי הצבים אוכלים בעיקר צמחים זרים, זאת מאחר והצמחים המקומיים שהתפתחו יחד עם צבי האי פיתחו עמידות כנגד אוכליהם, כלומר אין פגיעה בצומח מקומי ויש אכילה של צמחים פולשים.

בשנת 2005 שוחררו כ 25 צבים לטבע, כבר אחרי שנה נראו תוצאות : בשטחי המרעה של הצבים החלו להופיע כתמים בהם נובטים עצי הבנה צעירים. עכשיו נותר לחכות ולראות אם ניצני ההבנה שגדלים בשטחי המרעה של הצבים יתפתחו ויגדלו לעצים מה שיסמן הצלחה של השבת מין שונה מהמקורי.

יש גם לחכות ולראות אלו השפעות סביבתיות יש לצבים הענקיים, הצבים המקומיים היו אמנם גדולים והגיעו למשקל 300 ק"ג, צבי אלדברה מגיעים למשקל כמעט כפול וידועים בנטייתם לחפור בורות גדולים שסביבם מתפתחת צמחיה ייחודית. הבורות מיועדים להגנה מפני השמש הקופחת באלדברה, באי-הענפות יש עצים נותני צל … האם הצבים ישנו את מנהגיהם נחכה ונראה.

 

כאשר עוסקים בהשבה של מינים קרובים ראוי להזכיר הצלחות כמו: איכלוס (מחודש) מוצלח של בז נודד בצפון אמריקה, איכלוס אוכלוסיה של אנפת לילה בברמודה שמווסתת את אוכלוסית סרטני היבשה (שגורמים נזקים לחקלאות), יש אפילו מי שמציע לאכלס את צפון אמריקה בחיות (יונקים גדולים) מהפליסטוקן Pleistocene ecosystems of North America be reconstituted סוסים, גמלים, פילים, ברדלסים ויונקים גדולים אחרים שאוכלוסיותיהם בסכנה.

זו אולי הגזמה אבל ההצעה קיימת כמו ההצעה שהיתה אצלנו לנסות ולהחזיר לטבע ברדלסים ולתמוך באוכלוסית הנמרים. שכן כמו בעולם הרחב גם אצלנו עוסקים בהשבת מינים שלא תמיד תואמים את המינים שהיו, היענים שאולי יושבו שונים מאלה שהיו כאן, השבת איילים ליערות ירושלים והכרמל תצליח רק אם "ינוטרלו" להקות הכלבים שהתפראו והציידים הפראים, איכלוס מחדש של צבאים בגולן מהווה הצלחה, לא כך נסיון שכנראה כשל של איכלוס נחל יהודיה ביעלים. השבת הפראים והראמים מסתמנת כמוצלחת אבל יש לזכור ששני המינים אוכלי עשב ! grazers. הנגב מתיבש והולך וכמויות העשב פוחתות, האם ילמדו הראמים והפראים ללקט את פירות השיטים? האם יהפכו מ "קוצרי" עשב grazers ל"קוטפי" עלים browsers שכן במידה ולא …. סיכויי השרדותם … קטנים !

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. לבת-יה (3) שאלה יותר טובה: מתי מאכלסים מחדש את נחל תנינים?….

  2. כתבה למופת-מעניינת לא ארוכה מידי ומובנת גם לחוטב עצים ושואב מים כמוני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן