חוקרים מצאו בקרח בן עשרות אלפי שנים עקבות של ברזל־60, איזוטופ רדיואקטיבי נדיר שנוצר בהתפוצצות כוכבים מסיביים, ומספקים חיזוק לכך שמערכת השמש נעה בתוך ענן בין־כוכבי שמקורו בסופרנובה עתיקה
המסלול של מערכת השמש דרך הענן הבין-כוכבי המקומי. פרופיל הענן שמור כטביעת אצבע בין-כוכבית בקרח האנטארקטי.
קרדיט: B. Schröder/HZDR/ NASA/Goddard/Adler/U.Chicago/Wesleyan
כדור הארץ משייט דרך השאריות הרדיואקטיביות של כוכב עתיק שהתפוצץ, וההוכחה השתמרה בקרח האנטארקטי.
מדענים גילו הוכחות חדשות שהארץ נעה דרך ענן של שברי סופרנובה עתיקה שהשאיר כוכב שהתפוצץ מזמן. חוקרים שבדקו קרח בן עשרות אלפי שנים באנטארקטיקה מצאו ברזל-60, איזוטופ רדיואקטיבי נדיר שנוצר כשכוכבים מסיביים מתפוצצים. מהממצאים עולה שהענן הבין-כוכבי המקומי שמקיף את מערכת השמש שלנו מכיל חומר שנשאר מסופרנובה עתיקה.
חומר מסופרנובה עתיקה הגיע לארץ
ברזל-60 נוצר בתוך כוכבים מסיביים ונזרק לתוך החלל בהתפוצצויות סופרנובה. עדויות גאולוגיות הראו כבר שהארץ הייתה חשופה לברזל-60 מסופרנובות סמוכות לפני מיליוני שנים. אבל בתקופות המודרניות לא התרחשה שום התפוצצות של כוכב שיכלה לספק ברזל-60 חדש.
זה העלה שאלות כשמדענים גילו לאחרונה עקבות של ברזל-60 בשלג אנטארקטי צעיר יחסית.
"הרעיון שלנו היה שהענן הבין-כוכבי המקומי מכיל ברזל-60 ויכול לאחסן אותו במשך תקופות ארוכות. כשמערכת השמש נעה דרך הענן, הארץ יכלה לאסוף את החומר הזה. אבל לא יכולנו להוכיח את זה בזמנו", מסביר ד"ר דומיניק קול.
בשנים האחרונות קול ועמיתיו ניתחו דגימות נוספות, כולל משקעים ממים עמוקים שנוצרו לפני עד 30,000 שנים. גם הדגימות האלה הכילו ברזל-60, אבל המדענים עדיין לא יכלו לשלול הסברים מתחרים.
דגימות הקרח החדשות מאנטארקטיקה שנחקרו הן בנות 40,000 עד 80,000 שנים. החוקרים אומרים שהתוצאות הן אינדיקציה חזקה לכך שהענן הבין-כוכבי המקומי הוא מקור החומר הרדיואקטיבי.
"המשמעות היא שהעננים סביב מערכת השמש קשורים לכוכב שהתפוצץ. ולראשונה, יש לנו הזדמנות לחקור את מקור העננים האלה", אומר קול.
מערכת השמש עוברת דרך הענן הבין-כוכבי המקומי
המדענים סבורים שמערכת השמש נכנסה לענן הבין-כוכבי המקומי לפני כמה עשרות אלפי שנים ותצא ממנו שוב בעוד כמה אלפי שנים. החוקרים אומרים שמערכת השמש קרובה עכשיו לקצה הענן.
כדי לחקור את העיתוי, הצוות ניתח ליבת קרח הכוללת את התקופה שבה מערכת השמש נכנסה אולי לראשונה לענן. על ידי השוואה בין התוצאות של הקרח האנטארקטי ומדידות קודמות של משקעי קרח ומים עמוקים מוקדמים יותר, החוקרים מצאו שהארץ קיבלה פחות ברזל-60 בתקופה שבין לפני 40,000 ו-80,000 שנה בהשוואה להיום.
"עולה מכך שקודם היינו בתווך עם תכולת ברזל-60 נמוכה יותר, או שהענן עצמו מראה שינויים חזקים בצפיפות", מסביר קול.
הצוות גם מצא שהאות של הברזל-60 משתנה באופן ניכר בפרקי זמן קוסמיים קצרים יחסית, עשרות אלפי שנים בלבד. זה איפשר לחוקרים לדחות תאוריות חלופיות, כולל הרעיון שהחומר הוא פשוט שאריות דועכות מהתפוצצויות סופרנובה מלפני מיליוני שנים.
למאמר המדעי DOI: 10.1103/nxjq-jwgp
FAQ מהיר:
מהו ברזל־60?
ברזל־60 הוא איזוטופ רדיואקטיבי נדיר של ברזל. הוא נוצר בעיקר בתוך כוכבים מסיביים ונפלט לחלל בזמן התפוצצות סופרנובה.
למה מציאת ברזל־60 באנטארקטיקה חשובה?
משום שהיא מצביעה על כך שחומר שמקורו בהתפוצצות כוכבית הגיע אל כדור הארץ ונשמר בשכבות קרח במשך עשרות אלפי שנים.
האם הממצא מסוכן לכדור הארץ?
לא. מדובר בכמויות זעירות ביותר של איזוטופ רדיואקטיבי, המשמשות כעדות מדעית למסלול של מערכת השמש בתוך החומר הבין־כוכבי.
עוד בנושא באתר הידען:
