הגופים הראשונים במערכת השמש נבנו בעיקר מגרגירי סלע לוהטים

ניתוח מטאוריטי ברזל מצביע על כך שגופי הסלע הראשונים במערכת השמש החיצונית נוצרו בעיקר מגרגרים שעברו חימום. ההפרדה בינם לבין אבק עשיר בקרח החלה כבר במיליון השנים הראשונות.

הדמיית אמן של כוכב צעיר ודיסקת גז ואבק סביבו
הדמיית אמן של כוכב צעיר מוקף בדיסקת גז ואבק, חומרי הגלם להיווצרות כוכבי לכת. NASA/JPL-Caltech. ההדמיה אינה מתארת את המטאוריטים שנבדקו במחקר.

אם הגופים המוצקים הראשונים של מערכת השמש החיצונית היו מגיעים עם מתכון, הוא היה כולל מנה נדיבה של כונדרולות, גרגירי סלע בקוטר של כמילימטר שנוצרו בחום, ומעט מאוד אבק קר. האבק הדק הזה, הקרוי מטריצה, נשא קרח מים ומולקולות אורגניות, אבל רק חלק קטן ממנו הגיע לגופים המוקדמים שחקר צוות בראשות אוניברסיטת ייל.

במחקר שפורסם ב־18 בספטמבר 2026 בכתב העת Nature Astronomy מצא הצוות עדות גאוכימית לכך שהעדפה זו של הכונדרולות התקיימה כבר במיליון השנים הראשונות של מערכת השמש. עדויות קודמות למיון החומרים הגיעו מגופים שנוצרו כשניים עד ארבעה מיליון שנים אחרי ראשיתה.

כדי לשחזר תערובת שכבר אינה קיימת בצורתה המקורית, החוקרים בדקו מטאוריטי ברזל. גופי האב שלהם הותכו לחלוטין, ולכן הכונדרולות שהיו בהם נעלמו. עקבות כימיים שהשתמרו גם לאחר ההתכה אפשרו לצוות לחשב לאחור את הרכב החומרים שממנו נוצרו הגופים.

״גרגרי הסלע הקטנים האלה שנמצאים בכל מקום הם אבני הבניין הבסיסיות שמהן כוכבי הלכת עצמם הורכבו בסופו של דבר״, אמר המחבר הראשון של המחקר, דמנוויר גרוואל. ״ועכשיו אנחנו יודעים שהם כבר מוינו והוכללו בדור הראשון של גופים מוצקים ממש מההתחלה״.

שני סמנים משחזרים את התערובת המקורית

הגופים המוקדמים הללו, המכונים פלנטסימלים, צברו די אלומיניום־26 רדיואקטיבי כדי לחמם ולהתיך אותם. שום גוף שהשתמר מן המיליון הראשון לא שמר על התערובת המקורית והלא מותכת של כונדרולות ומטריצה. לכן גרוואל ועמיתיו השתמשו בשני סמנים כימיים בלתי תלויים הקשורים למטריצה.

הסמן הראשון הוא גופרית, המרוכזת במטריצה ומסייעת להעריך כמה אבק היה בגוף האב. השני הוא מצב החמצון של הברזל, המספק מדד נפרד לכמות קרח המים והאבק המחומצן שנכללו בו. שתי המדידות הצביעו על תכולת מטריצה מקורית של 8%–17% בלבד, פחות מאשר בכל הכונדריטים המוכרים, מטאוריטים קדומים שבהם הכונדרולות עדיין נשמרו.

״שני הסמנים מספרים את אותו הסיפור באופן בלתי תלוי: הפלנטסימלים המוקדמים האלה היו דלים מאוד במטריצה״, אמר גרוואל. ״ההתכנסות הזאת מחזקת את התוצאה״. לפי השחזור, הכונדרולות הרכיבו 83%–92% מן החומר בגופים שנבדקו.

לאן נעלמו הגרגרים העתיקים?

כונדריטים פחמניים ממערכת השמש החיצונית מכילים חומרים אורגניים ומים לצד מינרלים סיליקטיים. כבר היה ידוע כי בכונדריטים שנוצרו מוקדם יחסית יש שיעור גבוה יותר של כונדרולות ופחות מטריצה מאשר באלה שנוצרו מאוחר יותר. המחקר החדש מרחיב את התמונה אל הדור הראשון של הגופים המוצקים ומציע הסבר גם למיעוט הכונדרולות העתיקות ברשומת המטאוריטים: הן נכללו בגופים שהותכו ואיבדו את צורתן.

שאלות ותשובות

מהן כונדרולות? גרגירי סלע זעירים שנוצרו בחום ונשמרו בחלק מן המטאוריטים הקדומים. הן אחד מחומרי הבניין של גופים פלנטריים.

כיצד יודעים מה היה בגוף שנמס? מודדים במטאוריטי ברזל סמנים כימיים ששרדו את ההתכה, ובהם גופרית ומצב החמצון של הברזל, ומסיקים מהם על שיעור המטריצה המקורי.

האם המחקר אומר שלא היה קרח במערכת השמש הקדומה? לא. הוא מתייחס לגופי האב שנבדקו במערכת השמש החיצונית ומצא שהם הכילו מעט מטריצה עשירה בחומרים נדיפים ביחס לכונדרולות.

המאמר המדעי

Damanveer S. Grewal, Zhongtian Zhang ו־Joanna Drążkowska, Planetesimal compositions governed by aerodynamic sorting from the onset of Solar System formation, ‏Nature Astronomy, ‏18.9.2026. הודעת אוניברסיטת ייל. תרגום: נחום שרשבסקי.

עוד בנושא באתר הידען

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.