סיקור מקיף

מכסחת הדשא הירחית

מדען של נאס”א מציע להפיק מאבק הירח חומר לבניית כבישים, לבני בניה, ואף להפיק ממנו ברזל לטובת שימוש מושבה אנושית עתידית

מכסחת דשא ירחית
מכסחת דשא ירחית

מאת: אבי בליזובסקי
“אם אתה לא יכול להכות בהם הצטרף אליהם”. זוהי קלישאה שמשמעותה תמצא פתרון לחיות עם כל מה שאתה לא יכול להיפטר ממנו. זאת יכולה להיות עצה נהדרת לאלו המתכוונים לחיות ולעבוד על הירח.
מדענים ומהנדסים שהבינו איך להחזיר את האסטרונאוטים לירח, להקים סביבת מגורים ומכרה מאדמת הירח בכדי לייצר כל דבר החל מחומרי בנייה ועד לדלק טילים, מגרדים את ראשם וחושבים מה לעשות עם אבק הירח. אבק זה נמצא בכל מקום! החול האבקתי נדבק לכל דבר, סותם את פתחי החלליות וגורם לשפשוף בחליפת החלל. חול זה צובר בקלות מטען אלקטרוסטאטי, מרחף מעל פני שטח הירח ונדבק לעדשת המצלמה ולפני הצלחת, והוא אף עלול להיות רעיל.

אז מה עושים עם כל האבק המטריד? ללארי טיילור פרופסור מכובד למדעי כוכבי הלכת מאוניברסיטת טנסי יש רעיון: אל תנסה להיפטר מזה- תמיס את זה לתוך משהו שיהיה שימושי!
“אני אחד מהאנשים המוזרים שאוהב לדחוף דברים למיקרוגל רגיל ולראות מה קורה” התוודה טיילור בפני מאות מדענים בכינוס ה-LEAG (Lunar exploration advisory group) במרכז החלל גו'נסון בחודש שעבר.
בביתו בטנסי, ניסויו המפורסם קשור לחפיסת סבון מסוג Irish Spring soap שהופך במהירות למפלצת נוראית כלוחצים על כפתור ההפעלה של מכשיר המיקרוגל. אך לא על זה הוא סיפר בכינוס.
ואגב הירח, פעם הוא הכניס למיקרוגל פיסה קטנה של חול הירח שהובא ע”י האסטרונאוטים מאפולו. הוא מצא כי חול זה נמס במהירות הבזק תוך 30 שניות, אפילו בהספק נמוך של 250 וואט.
הסיבה לזה היא בהרכב רגוליט הירח. חומר זה נוצר כאשר מטאורטים קטנים מתרסקים לתוך פני הקרקע של הירח במהירות של 10 קילומטרים לשנייה. מהחום שנוצר בהתרסקות זו נמס החומר והופך למעין גרגרי זכוכית. הזכוכית מכילה כמות זעירה – כמילימיקרון של ברזל טהור הנקרא ברזל ננומטרי nanophase. זה החלקיק הזעיר שמרכז ביעילות את אנרגיית המיקרוגל שמדבקקת (חיבור חלקיקי חומר באמצעות חימום אך ללא התכה) או מאחדת את הלכלוך החופשי לקבוצה גדולה.
הגילוי עודד את טיילור לדמיין בניית מיני מכונות לשליחה לירח שיוכלו להתיך את אבק הירח ויהפכו את הברזל הזה לברזל מוצק יעיל ושימושי.
“דמיינו לעצמכם כרכרה נגררת מאחורי רכב ירחי, מצוידת במערכת ציוד המכילה מגנטים ומבצעת את אותו פטנט שלפיו פועל מכשיר המיקרוגל מבפנים. עם הכוח הנכון ותדר מיקרוגל, האסטרונאוט יכול לדבקק את החול בזמן שהוא הולך, לחפור תלמים בעומק חצי מטר ואז לשנות את פעולת המכשיר כך שימיס 4-5 סנטימטרים ויסלול דרך מזכוכית” הוא מציע.
“או נגיד שאתם רוצים לבנות רדיו-טלסקופ” , הוא ממשיך, “מצא מכתש מעוגל, ותריץ מכסחת מיקרוגל מעלה מטה בצידי המכתש כדי לדבקק שטח פנים חלק. תוסיף אנטנה מהמרכז ויש לכם ארסיבו ירחי בלי מאמץ רב. הוא מתייחס כמובן לטלסקופ הרדיו הענק שקוטרו 305 מטר בפורטו ריקו ואשר נבנה בעמק טבעי מעגלי.
אך עדיין נשארים אתגרים טכניים. השינויים שקורים במיקרוגל כאשר מדבקקים אבק ירח על כדור הארץ אינם דומים לתהליך המתרחש על הירח חסר האוויר. חוקרים עדיין צריכים לעבוד על פרטים בתהליך בכדי לייצר בסביבת הירח הקשה חומר חזק מדובקק בצורה אחידה.

אבל הרעיון מבטיח: מדבקק אבנים לצורך בניית דרכים וייצור לבנים ומגיני קרינה – וכל זאת בתהליך מועיל שמסייע להפחתת כמות האבק זה כמו לתפוס שני ציפורים במכה אחת. “הגבול היחיד”, אומר טיילור “הוא הדימיון”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.