סיקור מקיף

חוקר ננוטכנולוגיה מבר אילן זכה בפרס בבריטניה על שיטה לאיתור לא פולשני של סרטן בחלל הפה

ד"ר דרור פיקסלר מהפקולטה להנדסה בבר- אילן הוא הזוכה בפרס 'לורד טרונברג' לשנת 2014 * עד כה יושמה השיטה בהצלחה בניסויים קליניים, בין היתר בשיבא, ואפשרה זיהוי פשוט ומהיר של סרטן הראש והצוואר וסרטן הלוע

גידולי סרטן בחלל הפה. איור: shutterstock
גידולי סרטן בחלל הפה. איור: shutterstock

ד"ר דרור פיקסלר, שפיתח טכנולוגיה חדישה של גילוי גידולים סרטניים, הוא הזוכה בפרס 'לורד- טרונברג' לשנת 2014. ד"ר פיקסלר נבחר לקבל את הפרס על ידי האקדמיה למדעי הרפואה בלונדון. במהלך השנה יבצע ד"ר פיקסלר מחקר משותף עם מדענים ב- King’s College London.

ד"ר פיקסלר עומד בראש קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בר- אילן, מהפקולטה להנדסה ומהמכון לננו ולחומרים מתקדמים, שיצרו מערכת אופטית משולבת ננו חלקיקי זהב, המספקת שיטה לגילוי גידולים סרטניים באופן בלתי פולשני וללא קרינה מייננת. עד כה יושמה השיטה בהצלחה ואפשרה זיהוי פשוט ומהיר של סרטן הראש והצוואר וסרטן הלוע, כולל: לשון, גרון, וסרטן מיתרי הקול בבעלי חיים. המחקר נמצא היום בשלב ההיתכנות לקראת ניסויים בבני- אדם.

לדברי החוקרים, הטכנולוגיה, שמתאימה לסוגי סרטן שונים, בעיקר סרטן הלשון ומיתרי הקול אך גם סרטן השד ומלנומה, מאפשרת להבחין בין רקמה תקינה לפגועה ומזהה נוכחות של תאים סרטניים, גם כשהם מתחבאים מתחת לרקמה "בריאה", פעולה שמערכת אופטית רגילה לא מצליחה לבצע.

לדברי ד"ר פיקסלר, אחת השיטות לאפיון רקמות היא מדידת הפרמטרים האופטיים שלהם. "השיטה החדשה שפיתחנו מבוססת על מדידות החזרה ודיפוזיה של אור במשולב עם החדרת ננו חלקיקי זהב הנקשרים ספציפית לרקמה הסרטנית, מה שמאפשר את אפיונה" הוא אומר. בשלב זה, השיטה מאפשרת גילוי של תאים סרטניים בעומק של עד 6 מ"מ; הגישה נוסתה בהצלחה בעכברים שהיו נגועים בסרטן הראש והצוואר ובלשונות של חולדות שהודבקו בסרטן הפה.

מספר מאמרים המבוססים על המחקר החדש פורסמו בכתבי עת מדעיים המובילים בתחום הננו- Nano letters, ב- Journal of biophotonic ובעיתון המוביל בתחום רפואת הפה- Journal of Dental Research. את המחקר מלווים ניסויים קליניים הנעשים בשיתוף עם מספר רופאים בראשות פרופ' אברהם הירשברג מבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל- אביב ובשיתוף רופאים נוספים מבית החולים שיבא בתל השומר, ביניהם פרופ' מיכאל וולף, ראש מחלקת א.א.ג.

הטכנולוגיה החדשה שפיתחה קבוצת החוקרים מבר- אילן הוצגה באירוע המרכזי של תעשיות ההיי- טק והביומד הישראליות- MIXiii 2014, שנערך בגני התערוכה בתל אביב החודש.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. דווקא למצוא תרופות שהורגות תאים אין שום בעיה (להרוג אנחנו יודעים טוב…) הבעיה היא למצוא תרופה שהורגת את התאים מבלי שכמות קטנה (ומספקת) של תאי הסרטן יפתחו עמידות אליה. ברגע שיש עמידות, גם של קבוצה קטנה, מכיוון שהתאים מתרבים כ"כ מהר, הגעת שוב לאותה הבעיה בדיוק.

  2. הרצל, השאלה שלך טובה כמובן. אני רק משער שהתשובה היא שטרם המציאו תרופה מתאימה. על זה כנראה עובדים במכון וייצן בפרויקט "המחשב הביולוגי", שבבליעת טיפה יהיה גם האבחון וגם התרופה למחלות הידועות.

  3. כמות המאמרים על סרטן היא עצומה ובכל זאת
    עדיין אין גלולה שמרפאת אותו או מצמצמת אותו.

  4. אם חלקיקי הזהב נקשרים ספציפית לגידול – למה לא לקשור אליהם תרופה כלשהיא שתהרוג את התאים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן