סיקור מקיף

מתיחת אחד באפריל – דאוו

באירופה נכחדו הצבועים כבר מזמן וברוב האיזורים המיושבים אין מי שממלא את תפקיד ה”סניטר”, יוצא מהכלל הוא איזור הרי-האלפים (מתחת לקו השלג) שם קיימת אוכלוסיה שרידית של מי שממלא בהצלחה את תפקיד הצבועים 

צבוע מפוספס. מתוך ויקיפדיה
צבוע מפוספס. מתוך ויקיפדיה

לפני שנים מספר טייל איתי זואולוג (כורסא) שוויצרי, כשהראתי לו עקבות צבוע שאל איך מבחינים בינם לבין עקבות זאב או כלב ? הראתי לו את אחד המאפיינים – ההבדל הניכר בגודל בין עקבות (הרגלים) קדמיות לאחוריות, השוויצרי התרשם עד כדי כך שאחרי כמה חדשים שלח לי את הסיפור הבא:

באירופה נכחדו הצבועים כבר מזמן וברוב האיזורים המיושבים אין מי שממלא את תפקיד ה”סניטר”, יוצא מהכלל הוא איזור הרי-האלפים (מתחת לקוו השלג) שם קיימת אוכלוסיה שרידית של מי שממלא בהצלחה את תפקיד הצבועים, יצור בגודל תן שפרוותו אפורה בגוונים חומים ובה כתמים בהירים, זואולוגים מקומיים אומרים כי הוא בן למשפחת הצבועים, שמו השוויצרי Hyena Alpinus הוא גם שמו המדעי ומרמז על קירבתו לצבועים, שמו העממי באיזורים דוברי הצרפתית. .. ד א ו ו, (Daow) מיוחסים לו אורח חיים מיתולוגי ואורך חיים בן עשרות שנים, השם ד א ו ו ניתן לו בגלל קריאתו המיוחדת שמזכירה יללת תן. המורפולוגיה היחודית של ה דאוו (בהמשך) נתנה ל למארק את אחד הדחפים לפיתוח רעיונותיו על “הורשת תכונות נירכשות”.

הדאוו שוכן במאורות נסתרות ופעיל רק בלילות חשוכים ולכן מעטים האנשים שהצליחו לראותו, הוא מתקיים מטרף מכרסמים ועופות קרקע וכמובן מפגרים ושיירים. הדאוו יחידאי, הנקבות נפגשות עם הזכרים רק לצורך רביה. בגלל נדירותו והתנהגותו ה “בישנית”, לא ידוע זמן ההריון, מס” הגורים, וזמן הטיפול עד בגרות. אבל יש להניח שהזמנים דומים ל צבועים.

כמו אצל הצבועים, קשה לזהות ולהבדיל בין הזוויגים – בין זכר לנקבה על פי אברי הרבייה, אבל שלא כמו אצל הצבועים, אצל הדאוו קימים הבדלים מורפלוגים ניכרים שמקלים את הזהוי בין הזוויגים (בהמשך), הדאוו אינו נראה אבל ניתן לראות את השבילים שהוא יוצר סביב ההרים, כמקובל אצל שוכני הרים שבילי ההדאוו נמשכים לאורך קווי גובה מה שמונע הוצאת אנרגיה מיותרת על עליות וירידות, הזכרנו את קירבתו של הדאוו לצבועים, וכולם יודעים כי רגלי הצבועים אינן סימטריות, הרגליים הקדמיות גדולות וחזקות מהאחרויות מה שנותן לצבוע את מראהו המיוחד, אצל הדאוו היתה התפתחות שנבעה מאופן תנועתו -בשבילים סביב להרים, כל מי שינסה ללכת בשיפוע ולהשאר על אותו קוו גובה ירגיש בחוסר הנוחות, כדי להתגבר על חוסר הנוחות בהליכה על קוו גובה במידרונות משופעים, התפתחו רגלי הדאוו כך שזוג רגליו הימניות קצרות מהשמאליות, מה שמאפשר תנועה בכוון השעון בנוחיות, מפגשים זויגיים נדירים, הם קורים רק בלילות חשוכים על שבילי ההרים, כבר כתבתי כי המורפולוגיה המיוחדת מאפשרת זהוי זוויגי בקלות.

כתבתי כי הרגליים הימניות קצרות מהשמאליות אבל זאת רק אצל הנקבות, ולכן הן הולכות סביב ההרים בכיוון השעון, לזכרים רגליים שמאליות קצרות מהימניות מצב שמתאים להליכה במדרון נגד כיוון השעון, כך שהנקבות הולכות תמיד מול הזכרים לכן מפגש אפשרי רק במידה וזכר ונקבה הולכים על אותו השביל, מצב שבתנאים טובים קורה פעם בשנה, אלא שהיום התנאים אינם טובים, פיתוח ובניה פוגעים בשיפועי ההרים ובבתי הגידול של הדאוו ולכן סיכויי הישרדותו אפסיים, במקום אחד הדאוו ישרוד תמיד … במיתולוגיה של תושבי האלפים.

9 תגובות

  1. פעם שמעתי סיפור על חייה כזו (עם הרגליים) דומה לעז שחייה בנגב. מי זוכר את שמה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.