האבל מציג: הגלקסיה של דוריאן גריי

טלסקופ החלל האבל צילם לאחרונה גלקסיה הדומה לציור של דוריאן גריי- פורטרט של גבר מסתורי המזדקנת בעוד בעליה נשאר צעיר כביום שבו צוירה התמונה, שתואר בספר של אוסקר ווילד

טלסקופ החלל האבל צילם לאחרונה גלקסיה הדומה לציור של דוריאן גריי- תמונת פורטרט של גבר מסתורי שתואר בספר של אוסקר ווילד המזדקנת בעוד הוא עצמו נשאר צעיר. לפי הערך על הספר “תמונתו של דוריאן גריי” בויקיפדיה, היתה זו משאלתו של הצעיר, דוריאן גריי כששמע אדם שקינא בו על יופיו. ואכן הוא נותר יפה כביום בו צויירה התמונה. אולם אי שם בעליית הגג של דוריאן גריי נמצא הסוד הגדול: תמונת הדיוקן מזדקנת ומתכערת במקומו. במראהו החיצוני ובתווי פניו אמנם לא חל כל שינוי, אך השינויים ניכרים היטב בתמונה, המשקפת את התכערותה של נשמתו. לאחר כל חטא ומעשה אנוכי שהוא מבצע, משתנה התמונה בהדרגה, וכך היא הולכת ומתעוותת מיום ליום. לקראת סיום הרומן מצויר בה אדם כעור, זקן, מריר ורע לב. בסופו של דבר הקסם פג והאיש הזדקן ומת בתוך פרק זמן קצר.

כמו הציור הדמיוני, הגלקסיה I Zwicky 18 נראת בוגרת יותר ככל שהאסטרונומים חוקרים אותה יותר. כאשר הגלקסיה שפעם חשבו שהיא תינוקת במונחים גלקטיים, כעת מבינים שהיא בוגרת.
המראה הצעיר של הגלקסיה זוהה לפני 40 שנה בתצפיות במצפה פאלומר. מחקרים אלו הראו כי בגלקסיה זו התרחש פיצוץ של יצירת כוכבים כמה מיליארדי כוכבים לאחר שכנותיו הגלקטיות. גלקסיות המזכירות את המראה הצעיר של צביקי 18 נמצאות בדרך כלל בקצה היקום, כלומר אנו רואים אותם בצעירותם רק בשל מרחקם הרב ובתקופה שהיקום היה צעיר.
האסטרונומים התרגשו מהעובדה שניתן לחקור גלקסיה צעירה ממרחק לא רב וללמוד אודות האבולוציה הגלקטית, שבדרך כלל ניתן לראות רק ממרחק רב.
ואולם תצלומים חדשים של האבל ביטלו אפשרות זאת. הטלסקופ גילה כוכבים ותיקים חוורים בתוך הגלקסיה, והדבר מעיד על כך שיצירת הכוכבים התחילה לפני מיליארד שנים לפחות ואולי אף 10 מיליארד שנים. לפיכך, סביר שהגלקסיה נוצרה בערך באותו הזמן כמו מרבית שאר הגלקסיות.
“אף כי הגלקסיה אינה צעירה כפי שסברנו קודם היא בוודאות נמצאת בשלב התפתחותי מאתגר וייחודי ביקום הקרוב” אומרת האסטרונומית אלסנדרה אלואיזי מהמכון המדעי של טלסקופ החלל בבלטימור, מטעם סוכנות החלל האירופית. שהובילה את המחקר.
תצפיות ספקטרוסקופיות מטלסקופים קרקעיים הראו כי צביקי 18 מורכבת כמעט במלואה ממימן והליום, שני המרכיבים העיקריים שנוצרו במפץ הגדול. יסודות כבדים יותר נוצרות בליבותיהם של כוכבים ומתפרצים אל היקום כאשר הכוכבים מתים. המבנה הראשוני של הגלקסיה מעיד על כך שקצב יצירת הכוכבים היה נמוך בהרבה מאשר בגלקסיות דומות בגילן. הגלקסיה נחקרה בידי רבים מהטלסקופים של נאס”א, לרבות טלסקופי החלל שפיצר, צ'אנדרה ו-FUSE (Far Ultraviolet Spectroscopic Explorer). ואולם עדיין נשארה בגדר מסתורין השאלה מדוע נוצרו בגלקסיה זו כל כך מעט כוכבים בעבר ולמה נוצרים כוכבים חדשים כל כך רבים דווקא עכשיו.
לפי הנתונים של האבל, המרחק של צביקי 18 מאיתנו הוא 59 מיליון שנות אור, כמעט 10 מיליון שנות אור יותר לעומת ההערכות הקודמות. בעוד היא נמצאת עדיין בתוך החצר האחורי שלנו, בקנה מידה גלקטי. המרחק הגדול מהצפוי עשוי להסביר מדוע היו לאסטרונומים קשיים באיתור כוכבים זקנים וחיוורים בתוך הגלקסיה עד כה. למעשה, הכוכבים החוורים והזקנים בצביקי 18 נמצאים במגבלות יכולת ההפרדה והרגישות של האבל.

אלואיזי ואנשי צוותה הבחינו במרחק החדש כאשר צפו בכוכבים משתנים המשמשים כאבני דרך בתוך צביקי 18 כוכבים מאסיביים המכונים כוכבים משתנים קפאידים, פועמים בקצב סדיר. עיתוי הפעימות שלהם קשור אך ורק לבהירות שלהם.
באמצעות השוואת הבהירות האמיתית שלהם עם הבהירות הנראית כפי שנחזה על ידי מודל תאורטי שנבנה ספציפית לתכולת המתכות הנמוכה של צביקי 18. ההשוואה איפשרה לאסטרונומים לקבוע את המרחק לגלקסיות. המרחק הקפאידי גם אושר על ידי סמן מרחק נפרד, בוחן את הבהירות הנראית של כוכבים אדומים בהירים מבוגרים ממיליארד שנה.
משתנים קפאידים נחקרים במשך עשרות שנים והפכו למכשיר לקביעת קנה המידה של היקום. זו הפעם הראשונה, שבה התגלו כוכבים כאלה בעלי תכולה נמוכה של יסודות כבדים. הדבר מאפשר הצצה ייחודית לתכונותיהם של כוכבים משתנים, נושא שנמצא כעת בליבו של מחקר מתמשך.
אלואיזי ואנשי צוותה פרסמו את מחקריהם בגליון ה-1 באוקטובר של האסטרופיסיקל ג'ורנל לטרס.

לידיעה באתר נאס”א

ותודה למגיבים שהעמידו אותי על טעותי. מכל מלמדיי השכלתי. נ.ב. עכשיו אני מבין מהיכן המוטיב של התבוננות בתמונות ופרשנות השינויים בהם, שנפוץ בשלושת סרטי “בחזרה לעתיד”