תורשה מול סביבה? גם אצל הגלקסיות

 מדענים שהשתמשו בטלסוקופ הגדול מאוד במצפה האירופי הדרומי (ESO) הראו כי משתנים סביבתיים משפיעים על התפתחות הגלקסיות

אסטרונומים צרפתיים ואיטלקים שצפו באמצעות מכשיר בשם VIMOS על גבי הטלסקופ הגדול במצפה האירופי הדרומי (ESO) מצאו כי קיים קשר חשוב בין משתנים סביבתיים ובין התפתחות הגלקסיה. המדענים צפו לראשונה בחלקים רחוקים של היקום, וראו כי פיזור הגלקסיות התפתח עם הזמן, בהשפעת הסביבה המיידית של הגלקסיות. התגלית המפתיעה תספק אתגרים חדשים לתיאוריות אודות היווצרות הגלקסיות והתפתחותן.

הויכוח – תורשה מול סביבה (nature versus nurture) הוא נושא חם בפסיכלוגיה האנושית. אך גם האסטרונומים עומדים בפני חידה דומה, בפרט כאשר הם מנסים לפתור בעיה הנמצאת בלבן של התיאוריות הקוסמולוגיות: האם הגלקסיות שאנו רואים כיום הם פשוט תוצאת התנאים ששררו כאשר הן נוצרו, או שחוויותיהן מהעבר משנות את מסלול התפתחותן?

במחקר שנמשך שלוש שנים ואשר בוצע באמצעות VIMOS (ראשי תיבות של  the Visible Imager and Multi-Object Spectrograph) בטלסקופ הגדול מאוד של ESO,  סקרו האסטרונומים למעלה מ-6,500 גלקסיו בטווח רחב של מרחקים כדי לחקור כיצד התכונות שלהן השתנו במהלך טווחי זמן ארוכים. הם הרכיבו אטלס של היקום בתלת ממד, החל מלפני 9 מיליארד שנים.

הסקר החדש טמן בחובו תוצאות מפתיעות. האיזור הצבוע המתאר את היחסים בין תכונות הגלקסיה וסביבתה היה שונה לפני 7 מיליארד שנים לעומת היום. האסטרונומים מצאו כי פליטת האור, התכונה הגנטית הבסיסית של הגלקסיה, והסביבה שהם מתקשרים איתה משתווים בתרומה שלהם לגלקסיות במהלך האבולוציה שלהם.

"התוצאות שלנו מעידות על כך שלסביבה תפקיד חשוב באבולוציה של הגלקסיה, אך אין תשובה לשאלת התורשה מול הסביבה באבולוציה של גלקסיות." אומר אוליבייה דה פיברה מהמעבדה לאסטרופיסיקה במרסיי, צרפת, שתאם את צוות המחקר שביצע את התגלית. "הממצאים מעלים את ההשערה כי הגלקסיות שאנחנו רואים כיום הם תוצר של המידע הגלקטי הבסיסי שלהם, שהתפתח עם הזמן, כמו גם של אינטראקציות מורכבות עם סביבתם, כגון מיזוגים.

המדענים יודעים כבר במשך כמה עשורים כי הגלקסיות ביקום המוקדם נראו שונה מאלו של היקום הנוכחי. גלקסיות מסווגות בגדול לפי צבעם – אדומות, שבהן מעט אזורים של הולדת כוכבים, או כחולות, שבהן עדיין נוצרים כוכבים חדשים. יתרה מכך, קיים מתאם חזק בין צבע הגלקסיה לבין הסביבה שבה היא שוכנת. הגלקסיות שנמצאות בתוך צבירים צפופים נוטות להיות יותר אדומות מאשר גלקסיות מבודדות.

באמצעות צפיה במגוון רחב של גלקיסות בטווח גילאים גדול, הצליחו האסטרונומים לגלות כיצד מתאם מוזר זה התפתח במהלך השנים. "באמצעות VIMOS הצלחנו לקבל את הדוגמה הגדולה ביותר של גלקסיות האפשרית לסוג כזה של מחקר, ומכיוון  שהמכשירים מסוגלים לחקור עצמים רבים בו זמנית, ניתן היה להשיג גם הרבה יותר מדידות מאשר בעבר." אמרה אנגל'ה לובינו, ממצפה בררה שבאיטליה, אף היא חברה בצוות.

התגלית של הצוות הוכיחה כי קיימת שונות ביחס שבין הצבע והצפיפות בהתאם לשאלה האם הגלקסיה נמצאת בצביר או משוטטת לבדה, וכן בתלות בעוצמת האור הבסיסית שלה, היא בעלת השלכות רבות. הממצאים הללו מעלים השערה, לדוגמה, כי היות גלקסיה חלק מסביר גורמת לדיכוי יכולת יצירת כוכבים חדשים מהר יותר בהשוואה לגלקסיות מבודדות. גלקסיות בעלות עוצמת אור גבוהה יותר עלולות גם הןלחסל את יכולת יצירת הכוכבים שלהן מוקדםיותר מאשר גלקסיות חיוורות.

הם הגיעו למסקנה כי הקשר שבין צבע, תאורת הגלקסיות וסביבתן המקומית אינן תוצאה של התנאים הראשוניים שהוטבעו בגלקסיות בעת היווצרותן אלא שכמו אצל בני אדם, היחסים בין הגלקסיות יכולים להיות בעלי השפעה מכרעת על התפתחותן.

לידיעה ביוניברס טודיי

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. הקשר יתכן הרבה מעבר למימצאי המחקר (כמו בני אדם, היחסים בין הגלקסיות יכולים להיות בעלי השפעה מכרעת על התפתחותן).
    אם ניקח דוגמא פשוטה של סופת חול (אבק כוכבים ), להשפעה שלה על כל סביבתה ( כולל כמובן : החי , והצומח ).
    וזאת מבלי להתייחס לסופות מסוג אחר כמו : הוריקאן ,טורנאדו .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן