מחקר ישראלי הוכיח כי ניתן “להמיס” את הטרשת בכלי הדם המובילים למוח בעזרת

לדברי ד”ר איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון, ההצלחה בנסיגה זהה בדיאטה דלת שומן, ים יכונית או דיאטה דלת פחמימות ומתווכת על ידי ההפחתה בלחץ הדם הנגרמת כתוצאה מהירידה במשקל

מחקר ישראלי הצליח להוכיח, לראשונה, כי לדיאטה השפעה ישירה על נסיגת הטרשת המצטברת בעורק הדם המוביל למח , אשר חסימתו הינה גורם סיכון ראשי לשבץ מוחי. המחקר פורסם בימים אלה בכתב העת המדעי היוקרתי המוביל בקרדיולוגיה “Circulation” של האיגוד האמריקאי למחלות לב.

לאחר ניסוי קליני של שנתיים, נפח דופן עורק התרדמה (קרוטיד) נסוג באופן מובהק ב- 60 ממ”ק (5%) בעזרת דיאטה בלבד. נפח דופן העורק הראשי המוביל למוח נבדק בעזרת טכנולוגיית תלת-מימד מתקדמת. אפקט משמעותי זה היה דומה הן בדיאטה דלת שומן, ים תיכונית והן דיאטה דלת פחמימות. לתוצאות אלה משמעות מרחיקת לכת לאור העובדה שבאופן טבעי, עם העלייה בגיל, ישנה התעבות הולכת וגדלה של דופן העורק והרובד הטרשתי ( עם הגיל ישנה עלייה של 0.015 מ”מ לשנה בעובי דופן הקרוטיד, עלייה של 5 ממ2 בשטח הדופן ועלייה של 50 ממ”ק בנפח דופן הקרוטיד) ועד היום, אף עצירת התהליך בעזרת תרופות נחשבה כהצלחה. בהשוואת אילו שנצפתה אצלם הצלחה בנסיגת הטרשת לאילו שנצפתה בהם התעבות מתמשכת, כמצופה לאורך שנתיים, נמצא כי המצליחים אופיינו באופן מובהק בהפחתה גבוהה יותר במשקל, בלחץ הדם ובחלבון בדם בשם “הומוציסטאין” ובעלייה גבוהה יותר באפוליפופרוטאין A1 , חלבון הנישא על ידי הכולסטרול ה”טוב” HDL . בניתוח רב משתני נמצא כי הפחתה בלחץ הדם הסיסטולי היוותה את הגורם המשמעותי והעצמאי ביותר בנסיגות הנפח ועובי הדופן (IMT ).

מחקר חדשני זה בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, מהקריה למחקר גרעיני (הקמ”ג) בדימונה ומהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. במחקר היה שיתוף פעולה בינלאומי עם מומחים מאוניברסיטתHarvard , ארה”ב, אוניברסיטתWestern Ontario בקנדה ואוניברסיטת Leipzig, בגרמניה.

ראש צוות המחקר הבינלאומי ד”ר איריס שי מאוניברסיטת בן-גוריון, מציינת: ” ממצאי מחקר זה מעידים כי התמדה בדפוסי תזונה בריאים משפיעים לאורך זמן על נסיגת הטרשת, גם אם חלה במשך הזמן עלייה חלקית במשקל שהופחת. מסתבר שהנסיגה בטרשת מושגת באופן דומה באלטרנטיבות שונות של אסטרטגיות הפחתה במשקל. ההשפעה ניכרה בקרב אנשים בעלי נטייה בינונית להשמנה, אם במהלך שנתיים ירדו באופן מתון לפחות 5.5 ק”ג במשקלם ובעקבות כך הפחיתו לפחות 7 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי. המחקר מראה כי הפחתה בחלבון הדם הומוסיטאין ועלייה בחלבון הקשור לכולסטרול הטוב HDL מהווים גם הם סמנים להצלחה בנסיגת הטרשת בעקבות מעבר לדיאטה בריאה.”

על פי ד”ר דן שוורצפוקס, ראש מחלקת רפואה של הקריה למחקר גרעיני (קמ”ג) דימונה, שם בוצע המחקר: “הצלחת פרויקט זה בקרב עובדי הקמ”ג שהתבטאה בהתמדה חסרת תקדים של 95% מהמשתתפים לאורך השנה הראשונה ו 85% בשנה השנייה מראה, ככל הנראה, כי מקום העבודה מהווה את המיקום האידיאלי לפרויקטים לקידום אורח חיים בריא בקרב העובדים. כמו כן, בניגוד לסברות לא מוכחות שעלו בעבר, נמצא כי דיאטה דלת פחמימות לאורך זמן הינה בטוחה ואפקטיבית להפחתה במשקל, שיפור סמני הדם ואף לנסיגת הטרשת בעורק הראשי המוביל למוח. ממצאים אילו מאפשרים למטפל להציע אלטרנטיבות שונות בטיפול תזונתי בהפחתה במשקל.

לדברי פרופ' יעקב הנקין, מנהל המרפאה לקרדיולוגיה מניעתית ושומני הדם במרכז הרפואי סורוקה: “חשיבות ממצאים אילו היא בהבנה כי לאורך שנתיים, שינויים בעובי (IMT ) ונפח דופן הקרוטיד מנובאים בעיקר ע”י הפחתה מתונה בלחץ הדם הסיסטולי- תוצר משנה של הפחתה במשקל כתוצאה מדיאטה ולא ע”י שינוי בסמני הדם השומניים המסורתיים.”

במחקר הנוכחי נבדקו לאורך שנתיים 140 איש , רובם גברים, בגיל ממוצע של 51 ובעלי השמנה בדרגה בינונית עם BMI=30 . כבר בנתוני הבסיס נמצא כי אנשים שדופן כלי הדם שלהן היה מעובה יותר היו באופן מובהק ברמות גבוהות יותר של משקל, גיל, לחץ דם ורמות אינסולין בדם. לגברים היה בנתוני הבסיס נפח דופן גבוה יותר מאשר לנשים. הנבדקים חולקו אקראית לדיאטה דלת שומן, ים-תיכונית או דלת פחמימות. החוקרים ביקשו לבדוק האם דיאטה דלת פחמימות עלולה “לסתום” את כלי הדם. בממצאים קודמים בקרב כל 322 הנסיינים (שפורסמו ב New England Journal of Medicine יולי 2008 ) נמצא כי דווקא דיאטה דלת פחמימות הייתה הכי יעילה בשיפור פרופיל שומני הדם. המחקר הנוכחי מאשש כי דיאטה, לא שרק שאינה מסוכנת לכלי הדם, אלא אף אפקטיבית ב”המסת” הטרשת.