סיקור מקיף

הדינגו, אויב או מסייע?

באוסטרליה נשקלת הפסקת ההתנכלות המאורגנת לדינגו, כדי שכלבים אלה ישמשו במקום טורפי העל שנעלמו באוסטרליה

דינגו. תצלום מתוך ויקיפדיה
דינגו. תצלום מתוך ויקיפדיה

הדינגו Canis lupus dingo הוא כלב הבר האוסטרלי. לא בדיוק, שכן מקורו בכלבים מבויתים שהובאו ליבשת הדרומית ע'י מתיישביה. לפני כ 4000 שנים הגיעו ליבשת (מדרום-מזרח אסיה) "נוסעי-ים" וכלביהם המבויתים. ברבות השנים "התברברו" הכלבים ובגלל בידודם מאוכלוסיית המקור נוצר תת-מין "ביניים", תת-מין שהוא בין הזאב לכלב המבוית.

הדינגו (כמו זאבים) חיים בלהקה וכך גם טורפים – ואוכלים פגרים, שלא כמו הזאבים כל הנקבות הבוגרות בלהקה יכולות להמליט – כל נקבה ממליטה עד ארבעה גורים כל שנה, תכונה חברתית שאיפשרה את התרבותם למרות התנאים הקשים.

רשויות שמירת-טבע ברחבי העולם מנסים להוציא כלבים (וחיות אחרות) ש"התברברו" מהמערכת הסביבתית הטיבעית שכן אלה נחשבים כ"מינים פולשים". כמו ברחבי העולם כך גם באוסטרליה נחשבו הדינגו כפולשים שמקומם במערכת אינו טיבעי. נוסף לכך מאז התישבות האדם הלבן באוסטרליה (לפני כ 200 שנים) היוו כלבי הדינגו אויבים מושבעים לחוואים שגידלו עדרי כבשים, חיות-בית שהוו טרף קל לדינגו. בנוסף, מפעם לפעם שומעים על דינגו שתקפו ילדים(?) לכן מזה כמאתיים שנים יורים, לוכדים, מרעילים ומתנכלים בכל דרך לדינגו. כאשר הגישה היא כי היכן שיש דינגו אי אפשר להצליח בגידול כבשים. עכשיו מתהווה שינוי, שינוי בגישה ואולי הפסקת ההתנכלות.

במאה וחמישים השנים האחרונות איבדה אוסטרליה 20 מיני יונקי-כיס המייחדים את עולם החי של היבשת, (מספר שמייצג כמחצית מהיונקים שניכחדו במאתיים השנים האחרונות בעולם כולו !) אוכלוסייתם של רבים אחרים קורסת ומינים רבים נמצאים על סף העלמות.האשמה הוטלה בעיקר על מינים-פולשים שיובאו ע'י האדם הלבן: שועלים – יובאו כדי לשמש ל"ספורט-הצייד" והתרבו ללא שליטה, חתולי-בית ש"התברברו", חולדות ואחרים, כולם "פשטו" על עולם החי והצומח המיוחד ופגעו בו, השמידוהו ללא מעצור.

בד בבד עם הפלישה נעלמו מהנוף האוסטרלי טורפי העל: זאב-הכיס ואריה-הכיס. מספר חוקרים פרסמו הצעה לניהול שונה של אוכלוסית הדינגו, הפרסום הופיע בירחון מדעי Proceedings of the Royal Society B.

על פי הגישה החדשה : הקלה בלחץ ההשמדה על הדינגו בחלקים מאוסטרליה יעזור לחידוש ולאישוש אוכלוסיות ילידיות של יונקי-כיס. זאת מאחר והדינגו ממלאים בטבע את תפקידם של טורפי-העל שנעלמו, כלומר היום הדינגו הם-הם טורפי העל של אוסטרליה. טורפי-על מווסתים את אוכלוסית הטרף, מדללים בחלשים ובחולים וכך יוצרים אוכלוסיות בריאות.

במקרה של הדינגו, נוסף לתפקיד טורף-העל הם מהווים גורם מדלל/ מפחית של אוכלוסיות החולדות, השועלים, החתולים, העיזים והחזירים ש"התברברו" וע'י כך מונעים הרג-יתר של יונקי-כיס קטנים ובינוניים. לדברי הקהילייה המדעית כדאי לערוך נסיון בקנה מידה נירחב, נסיון שבו תופסק ההתנכלות לדינגו בשטחים נירחבים, איזורים נירחבים יוכרזו כ "שטחי-פרא" שבהם יחשבו הדינגו לחלק אורגני מהסביבה הטיבעית. ההנחה היא שכתוצאה מהפסקת ההתנכלות תהיה ירידה חדה באוכלוסית השועלים, החתולים, ירידה כזאת תשנה את תמונת ההשמדה (של יונקי-כיס).

ברור שכדי לממש גישה זאת יש צורך בהסכמת חוואים, קשה יהיה לשכנע מגדלי כבשים להסכים, קל יותר יהיה לשכנע מגדלי בקר, שכן על פי דעת החוקרים הדינגו יעדיפו לצוד קנגורו, ארנבות, חזירים ועיזים, חיות שמבחינת החוואים מהוות תחרות על מרעה, פרות בוגרות אינן בסכנה, קיים סיכון לטריפת עגלים, אבל זה-הוא סיכון שצריך לחשב עלותו כנגד הרווח שבהטבה לסביבה מנוכחות טורף-על. כעת מצפים לתגובת אירגוני החקלאים.
Australian National Farmers' Federation.

תוספת/אחרית-דבר, בנימה מקומית / אישית: לפני שנים רבות הצעתי ל"רשות" להכריז על עדר פרות ש"התברברו" בדרום ים-המלח כחיות מוגנות, העדר היה תערובת של ברהמה- אפריקנדר- ופרות טורקיות ופיתח הסתגלות לחיים (טבעיים / עצמאיים) במליחת נאות-הככר,הצעתי לא נישקלה ולא ניתקבלה… הפרות ניצודו ונשחטו ע'י המתישבים (החדשים) במושבי הכיכר. ניתן לקוות כי גורלם של כלבי הדינגו יהיה שונה.

דר' אסף רוזנטל,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. ישנם מודלים עתיקים משנות החמישים שמתימרים לחשב את מצב האוכלוסיה תוך לקיחה בחשבון את כושר הנשיאה של השטח, את קצב ההתרבות של הטרף, קצב ההתרבות של הטורף ויעילות הטריפה. אני לא יודע עד כמה המודלים היחסית פשוטים הללו משקפים את המציאות ואם ישנם מודלים חדשים מסוגננים יותר ומחודדים יותר. בהצעה שלך יש הגיון מסויים כפי שאתה מסביר בכתבה הקצרה הזו. עם זאת יש לזכור שיש סיבות להשמדתם של אותם עשרים יונקי כיס אותם הזכרת. בכלל, השמדה של מינים קורת כל הזמן והסיבות לכך הן שונות ומגוונות. אני מניח שהן לא מתמקדות רק בטורף העל הסביבתי. ישנם מצבים בהם התרבות הטורף על גדולה מדי פר דור ביחס לקצב הגידול בדור של הנטרף ואז יכולה להיות קריסה כוללת של המערכת הלא מאוזנת.

    כטורפי על שיכולים לצוד ולאכול מגוון רחב של בעלי חיים, יכולים הדינגו "להרשות לעצמם" להשמיד, למשל את הקנגורואים (לדוגמה) שאולי קל יותר לאתר ולתפוס, ולאחר שאוכלוסייתם של האחרונים נעלמת להתחיל להיזון מהדבר הבא שהכי קל לתפוס ולטרוף. לכן זה מעט בעייתי פשוט לאפשר לטורף העל לאזן את עצמו ואת הסביבה. זה קצת כמו לתת לחתול לשמור על שמנת.

    עניין הפרות בערבה הוא טיפה שונה – היות ופרות הן לא טורף על. במקרה כזה יש הגיון פנימי חזק יותר לאפשר לאוכלוסיה שהתאקלמה לחיי בר לנסות ולבסס אוכלוסיה יציבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן