סיקור מקיף

גילוי: אורכו של גן משפיע על הנטייה ללקות בדיכאון

גנטיקה / כ-%60 נוטים יותר לדיכאון

יובל דרור

במשך עשרות שנים מנסים פסיכיאטרים ומדענים למצוא מענה לשאלה מדוע בני אדם לוקים בדיכאון. כעת טוענת קבוצת חוקרים בינלאומית, כי מצאה עדות לכך שהסיכוי ללקות בדיכאון בשל אירועים קשים, קשור באופן הדוק לגן ששמו 5-HTT.

כשני שלישים מהאוכלוסייה נושאים גרסה קצרה של הגן, והשאר נושאים גרסה ארוכה. אלה שנושאים את הגרסה הקצרה לוקים בדיכאון כתוצאה מאירועים שחוו, בהסתברות גבוהה יותר מאלה הנושאים את הגרסה הארוכה.

המחקר ניסה לבדוק מדוע חלק מהחווים אירועים קשים לוקים בדיכאון – בעוד שאחרים המתמודדים עם חוויות קשות אינם לוקים בו. פרופ' אבשלום כספי ועמיתתו מאוניברסיטת לונדון פרופ' טרי מופיט, בדקו 847 גברים ונשים שנולדו בעיר דנידן בניו זילנד. קבוצה זו היא חלק מקבוצה גדולה יותר שהשתתפה במחקר שהחל ב-.1973-1972 במסגרת מחקר זה עוקבים החוקרים אחר1,037 ילדים שנולדו באותן השנים בעיר, כחלק מסקר לבדיקת בעיות התפתחות בילדים. עם השנים הפכה קבוצת הילדים לאחת הקבוצות הנחקרות בעולם, היות שמדובר בקבוצה גדולה של נחקרים שבריאותה הפיסית והנפשית מתועדת זה 30 שנה.

כספי ועמיתתו החליטו להתמקד במחקרם בגן .5-HTT כל אדם נושא שני עותקים של הגן – אחד מהאב והשני מהאם. 5-HTT אחראי על הדרך שבה הסרוטונין (מעין שליח כימי), מועבר בין תאי העצב. ככל הידוע, רמות נמוכות מדי של סרוטונין עלולות לגרום לדיכאון. תפקיד החלבון המקודד על ידי הגן הוא לווסת את רמות הסרוטונין, אך במחקר הסתבר כי הגרסה הקצרה יותר של הגן עושה זאת בצורה פחות יעילה לעומת הגרסה הארוכה.

"מבחינה אבולוציונית, אנחנו לא רואים שום יתרון בגרסה הקצרה וניתן היה להניח שהאבולוציה תעלים אותה", אמר כספי ל"הארץ". "מאידך, דיכאון – בכל הקשור לאבולוציה – אינו גורם לבעיה, שכן אנשים מדוכאים ממשיכים להביא ילדים לעולם. אולי לכן האבולוציה לא מתחשבת בסבל הנפשי של האדם והותירה גם את הגרסה הקצרה".

לדברי כספי, השניים החליטו להתמקד ב-5-HTT לאחר ששלושה מחקרים קודמים הצביעו על האפשרות שהגרסה הקצרה קשורה לחרדה מוגברת. "במחקר אחד הוצגו תמונות מפחידות בפני אנשים", אמר. "הסתבר שהנחקרים בעלי הגרסה הקצרה הגיבו בהתרגשות ובחרדה גדולה יותר".

תוצאות המחקר שערכו כספי ומופיט התפרסמו אתמול בעיתון המדעי Science מהממצאים עולה, כי קיים קשר בין הגרסה הקצרה של הגן להסתברות ללקות בדיכאון בגין אירועים קשים כמו בעיות בעבודה, אבטלה ממושכת, בעיות כספיות, בעיות בריאותיות ובעיות בין בני הזוג. %43 מהנבדקים שחוו ארבעה ויותר אירועים קשים בחייהם ונושאים לפחות גרסה קצרה אחת, פיתחו דיכאון. זאת, לעומת %17 בלבד מהנבדקים שנשאו שני עותקים של הגרסה הארוכה. כ-%11 מנושאי הגרסה הקצרה שקלו להתאבד, לעומת %4 בלבד מבין נושאי הגרסה הארוכה.

לטענת החוקרים, הסיכוי של מבוגרים שעברו התעללות כילדים ונושאים את הגרסה הקצרה של הגן ללקות בדיכאון, גדול יותר מסיכויי מבוגרים הנושאים את הגרסה הארוכה. לדבריהם, מבחן הגן הקצר מספק תחזית מדויקת למדי לגבי סיכויי אנשים שעברו שלושה אירועים קשים בחמש השנים האחרונות ללקות בדיכאון. רמת הדיוק במבחן דומה לזה המתקבלת במבחן הבודק את רמת צפיפות העצם שחוזה את הסיכוי שאדם ישבור את ירכו.

לדברי כספי, תוצאות המחקר מובהקות מבחינה מדעית-סטטיסטית, אך יש לערוך מחקרים נוספים בנושא. "אי אפשר להתחיל לפתח תרופות על בסיס המחקר שלנו", אמר. "צריכים לבוא אחרינו חוקרים נוספים ולבדוק את הנושא על נחקרים אחרים". לדבריו, אם יאומתו התוצאות, יוכלו חברות התרופות לפתח תרופות המותאמות לגרסאות השונות של הגן. כספי חוזר ומדגיש, כי לא צריך להביט על חצי הכוס הריקה (הגרסה הקצרה), אלא דווקא על החצי המלאה (הגרסה הארוכה). "אנשים רבים חשים שהגנים הם סוג של מחלה", אמר. "יש גן שגורם להתקפי לב, גן שגורם לאלצהיימר, גן שגורם לסרטן. והנה במחקר שלנו, מצאנו כיצד הגרסה הארוכה של הגן, מגנה עלינו מפני דיכאון".

יובל דרור

הגן של המצב-רוח

מאת פיטר קריימר ניו יורק טיימס

פרובידנס, רוד איילנד. מטופלת הסובלת מדיכאון סיפרה לי על השכן שלה, שמחלת הסוכרת שלקה בה פגעה בתחילה ברגלו ואחר כך נטלה את מאור עיניו. לאורך כל הדרך הוא נותר אופטימי. "אני לא יודעת איך הוא יכול לעמוד בכך", אמרה. מאחורי הפליאה אני קולט לפעמים בדבריה את ההנחה, שלאיש חסרה מודעות עצמית.

על השאלה הזאת – בדבר ההבדלים בין דרכי התמודדות – מדענים מציעים באחרונה תשובה טנטטיווית. נראה, שבני אדם שונים זה מזה: אסונות ומצוקות גורמים לחלק מהם לדיכאון, ולאחרים לא. מאמר בגיליון האחרון של ""Science בוחן את ההשפעות של מצבי מצוקה בגיל מוקדם ואת הדרך שבה התגובות עליהם מתווכות על ידי גן אחד ויחיד, המכונה .5-HTT הגן הזה היה בחדשות בשנות ה-90 כאשר התגלו הווריאציות השונות שלו, הארוכות והקצרות. הוא מייצר חלבון, המשנה את השימוש שתאי העצבים עושים בסרוטונין – שליח כימי, הממלא תפקיד חשוב בקביעת מצב הרוח. הגרסה הקצרה של הגן נקשרה באופן חלש לנוירוטיות – התקשורת כינתה את 5-HTT"גן וודי אלן".

נראה, שהגרסה הארוכה של הגן מעניקה כושר עמידות רגשית. המחקר החדש, שבראשו עמדו גנטיקאים מקינג'ס קולג' בלונדון, בדק 847 ניו זילנדים, שהחוקרים עקבו אחריהם מגיל 3 עד .26 בקרב צעירים בעלי שני גנים ארוכים מצבי מצוקה לא גרמו לדיכאון. חוויות קשות כמו התעללות בילדות לא שינו את התמונה. לעומת זאת, בקרב בעלי גן אחד או שניים קצרים, חוויות כאלה העלו את רמת הדיכאון בגיל 26.

המחקר הזה חשוב משום שהוא עוסק במחלה, שהתרבות שלנו מגלה כלפיה יחס אמביוולנטי. בקמפיינים העוסקים בבריאות מכונה הדיכאון מחלה הפוגעת ביכולות, אבל ברומנים עדיין יש לו צביון רומנטי, כאילו הפרעות במצב הרוח אינן מחלה אלא קו אופי המעיד על רגישות מיוחדת.

סקר שנערך באחרונה ב"כתב העת של ההתאחדות הרפואית האמריקאית" גילה, שרופאי משפחה עדיין אינם מטפלים במידה מספקת בדיכאון, נתון שהיה נחשב לשערורייתי לו היה מדובר במחלת ריאות או כבד. השאלה, אם יש להעניק לדיכאון מעמד של מחלה פיסיולוגית בביטוח הבריאות, מוסיפה להיות נושא לדיון ציבורי.

ממבט ראשון הממצא הגנטי החדש גורם לדיכאון להיראות כמאפיין נורמלי. אחרי הכל, ל-%70 מאתנו יש לפחות גן 5-HTT קצר אחד. אבל המחקר גם משתלב בתפישה השלטת, שעל פיה דיכאון הוא מחלה לכל דבר. על פי התיאוריה, רוב מקרי הדיכאון נובעים מיחסי גומלין של גנים והתנסות. אצל בעלי נטייה מוקדמת לדיכאון, מובילות טראומה בגיל צעיר ומצוקה לסימפטומים דפרסיוויים ולשינויים סמויים במוח. דיכאון כרוני מחולל שינויים בולטים. אזורי מוח ספציפיים מתחילים להצטמק או להיפגע. גורמי עמידות והתאוששות מהירה – שאולי כוללים את החלבון הנוצר על ידי 5-HTT – מרככים את הנזק, או מאפשרים תיקון.

שלבים רבים בתיאוריה זו הם עדיין בבחינת השערות. גם אם יתברר שגן 5-HTT הארוך מספק חסינות פחות מוחלטת מפני מועקה מכפי שסבורים כעת, ההשלכות החברתיות – של הפרעות במצבי רוח הנגרמות משילוב של גנים ומצבי מצוקה – ייוותרו בעינן. דיכאון גורם נזק למוח. מידת הנטייה להיפגע מהנזק הזה תלויה לא רק באירועים קשים, אלא גם בפגיעות מולדת.

בינתיים מה אפשר לומר למטופלת התוהה על השאננות של שכנה? האם עלינו לחזור על הלקח הגדול של הפסיכותרפיה, שלפיו אנשים שונים מתנסים בחיים באופנים שונים? אולי. אבל אפשר גם לומר לה, שבדומה לשכן היא סובלת ממחלה מתישה, וייתכן שהשכן שלה מתפעל מהכוח שהיא מגלה.

* המחבר הוא פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת בראון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן