ידענים: עתידנות טכנולוגית

מאת 20 באוקטובר 2013 12 תגובות

בתחילת אוקטובר 2013 התכנסו טובי וגדולי המוחות של חברת הייעוץ גרטנר – זו שהמלצותיה גורמות לחברות ענק לשנות כיוון, ולממשלות שלמות לעצב מחדש תכניות לעתיד – וניסחו את התחזיות המרכזיות שלהם לעשור הקרוב.

הדפסה תלת ממדית. איור: shutterstock

הדפסה תלת ממדית. איור: shutterstock

בתחילת אוקטובר 2013 התכנסו טובי וגדולי המוחות של חברת הייעוץ העצומה גרטנר – זו שהמלצותיה גורמות לחברות ענק לשנות כיוון, ולממשלות שלמות לעצב מחדש תכניות לעתיד – וניסחו את התחזיות המרכזיות שלהם לעשור הקרוב. תחזיות אלו עומדות לקבוע את דרך ההיערכות לעתיד של חברות לאומיות ובינלאומיות בשנים הבאות. אה, והן גם מצביעות על עולם עתידי שיהיה שונה מאד מזה שאנו מכירים היום. אז כדאי שתדעו עליהן, לא?

עשר התחזיות המרכזיות שגרטנר הסכימו להפיץ בעקבות הכנס מתחלקות לארבעה תחומים שונים.

במסגרת מהפכה זו (אליה התייחסתי גם בספרי "המדריך לעתיד"), ישמשו טכנולוגיות המידע – המחשבים והרשת – ליצירת מידע חדש ושימושי, ויקדמו עתיד במסגרתו כל אדם יכול להיות יזם ויוצר ולהתחרות בהצלחה גם במערכות כלכליות ותעשייתיות גדולות.

תחזית ראשונה: עד שנת 2018, הדפסה תלת-ממדית תביא לאובדן רווחים של 100 מיליארד דולרים בשנה כתוצאה מהפרת זכויות יוצרים.

תחזית זו הינה סימפטום בלבד לבעיה שיעמידו מדפסות התלת-ממד מול רשויות החוק. בעולם בו כל אדם יכול לסרוק את הבובה, העגיל או הפסלון שרכש, וליצור העתק שלו תוך שעות ספורות ובמאמץ מינימלי, זכויות היוצרים לא יהיו שוות יותר מזכויות היוצרים של סרטים. ואתם יודעים מה קרה לסרטים, נכון? כולם מורידים אותם מהרשת בחינם.
תחזית שנייה: עד שנת 2016, הדפסה תלת-ממדית של רקמות ואברים (ביו-הדפסה) תעורר דיון גלובאלי אודות יכולתנו – ורצוננו – לבקר את הטכנולוגיה או לאסור על השימוש בה לבני-אדם ולצרכים אחרים.

מנתחי המידע וחוקרי העתידים של גרטנר סבורים כי אנו קרבים ליום בו אברים אנושיים יודפסו בשלמותם בתלת-ממד. להתפתחות זו תהיה בוודאי השפעה על החברה, ממש כפי שניתוחי השתלת הלב והכליה בעשורים האחרונים כפו על הממשלות לקבוע כללים ותנאים לביצוע ההשתלות בדרך שתהיה הוגנת ואתית כלפי התורמים, ולא תביא ליצירת 'שוק שחור' של אברים אנושיים.

הדפסת אברים תהיה, בוודאי, בעלת כללים אתיים נוקשים פחות מתרומת אברים, שפוגעת בהכרח בתורם. עם זאת, גם היא תחייב את הממשלות וגופי הדת לקבוע נהלים מתאימים ולחשוב מחדש על האתיקה של ההשתלות. תרחיש קיצון אחד, למשל, עשוי להיות זה בו אדם בריא מבקש להחליף את הכבד המקורי שלו בכבד חדש מסיבות שאינן רפואיות, או להוסיף כליה שלישית 'ליתר בטחון'. מה יהיו הנהלים האתיים במקרה זה? לפי גרטנר, הדיון הציבורי והמקצועי בנושא אמור להתחיל כבר בשנים הקרובות.

עסקים דיגיטליים
עסקים דיגיטליים הינם בתי-עסק הנוצרים באמצעות שימוש בנכסים ו/או יכולות דיגיטליות. הם מערבים שימוש במוצרים, שירותים או חוויות לקוח דיגיטליות, או מתנהלים דרך ערוצים וקהילות דיגיטליות. התחזיות של גרטנר בתחום זה מתמקדות בעיקר בהשפעה שלעסקים דיגיטליים תהיה על שוק העבודה, על ההכנסות ממוצרי צריכה ועל השימוש במידע אישי.בבואנו לבחון את כמויות העסקים די להביט באינדקס עסקים באינטרנט או באתרים של עסקים דיגיטליים כדי להבין את חשיבותם והיקפם העצום.

תחזית שלישית: עד שנת 2017, יותר ממחצית מהיצרנים של מוצרי הצריכה ישתמשו באלמנטים של חכמת ההמונים כדי לחקור ולפתח את רוב המוצרים החדשניים שלהם.

חברות רבות מעסיקות קהלים של מהנדסים, מדענים ומומחים בטכנולוגיות מידע, תוך שימוש בערוצים דיגיטליים כדי להגיע למאגר גדול יותר (ובמקרים רבים גם אנונימי יותר) של דעות, חישובים ומידע. גרטנר צופה תנועה מסיבית לכיוון פתרונות חדשים הנסמכים על ההמונים ויתאפשרו בזכות הטכנולוגיה. אלו כוללים פרסום, יצירת קהילות מקוונות, פתרון בעיות מדעיות, הפקת רעיונות חדשים למוצרים ותכנון מוצרים במיוחד עבור (ועל ידי) הלקוח. אנו יכולים לראות את המגמה הזו בשלבי התפתחות עוד בימינו, כאשר אפילו גופים טכנולוגיים גדולים כדרפ"א (הסוכנות הבטחונית למיזמי מחקר מתקדמים, עם תקציב שנתי של 2.8 מיליארד דולרים) פותחים תחרויות למהנדסים ולמדענים לפתרון אתגרים טכנולוגיים שונים.

תחזית רביעית: עד שנת 2020, החדירה הגוברת של הטכנולוגיות הדיגיטליות לשוק העבודה, והעובדה שהן מפחיתות את כמות העבודה הנדרשת מצד אינדיבידואלים (ולכן גם גורמות לפיטוריהם של עובדים מיותרים) יגרמו לזעם חברתי ויעלו דרישות לפתח מודלים כלכליים חדשים.

חשוב להבין שלא מדובר כאן במצב פשטני בו "המחשבים לוקחים לנו את העבודה". גרטנר מתייחסת להשפעתן המיטיבה של הטכנולוגיות הדיגיטליות, ולעובדה שהן מאפשרות לבני-אדם לבצע מטלות ומלאכות יותר בקלות. כך, למשל, תוכנות לעיבוד נתונים כמו אקסל הביאו לפיטוריהם של חשבונאים רבים, וכניסתה של המערכת האוטומטית לניתוב שיחות גרמה לפיטוריהן של מאות-אלפי מרכזניות אנושיות בארצות הברית בתחילת המאה העשרים.

טכנולוגיות אלו אמנם הביאו לצמיחה מהירה והקלו מאד על האזרחים, אך קצב החדירה של טכנולוגיות דיגיטליות לשוק העבודה הולך וגובר, והן מסוגלות להקל על העובדים במגוון רחב של תחומים. המשמעות היא שמספר גדל של עובדים מגלה שעליו להשתלם כל העת בטכנולוגיות חדשות ולשמור על יצירתיות וזריזות מנטלית כדי להישאר בחזית המקצוע שלו ולשלוט בטכנולוגיות החדשות.

נושא זה עתיד לפגוע בעיקר בחברות בשלות ובוגרות, כגון מדינות אירופה ויפן, מכיוון שגדילת האוכלוסייה במדינות אלו צונחת, ובהתאם לכך גם מספר הצעירים בהן נמוך במיוחד. העובדים המזדקנים יאלצו להתמודד עם טכנולוגיות חדישות יותר ולמצוא דרכים לשפר את ביצועיהם ולהתגבר על הרגלי העבר. האם יצליחו? לעתיד פתרונות. אולם סביר להניח כי נתקל בשנים הקרובות בגרסאות גדולות יותר של "המחאה החברתית" או של "כיבוש וול סטריט", שיכריחו את מנהיגי האומות להתייחס בצורה רצינית לבעיות החברתיות שמעוררת הטכנולוגיה.

תחזית חמישית: עד שנת 2017, שמונים אחוזים מהצרכנים יאספו, יעקבו ויסחרו במידע האישי שלהם כדי לקבל הנחות במחירים, או למטרות נוחות בלבד.

התמונות שאנו מעלים לפייסבוק, המידע האישי שלנו שמגיע לגוגל, רשתות הקשרים שלנו בלינקדאין – כל אלו ישמשו את החברות הגדולות כדי להבין אותנו טוב יותר, למכור לנו מוצרים שמותאמים יותר לצרכינו ולדעת היכן אנו נמצאים בכל יום ובכל שעה.

לדידי, אלו חדשות טובות. במקום להיות מוצפים בפרסומות שאינן מעניינות אותנו בכל מקום, אנו נקבל פרסום אישי המותאם במיוחד עבורנו. ולא זאת בלבד, אלא שלצרכנים תהיה שליטה במידע האישי שלהם על הרשת, ויוכלו הלכה למעשה לסחור בו למען טובות הנאה!

זוהי, כמובן, הגישה האופטימית. הפסימיים יטענו במידה רבה של צדק שעולם כזה יהיה עולם "האח הגדול", בו הממשלה וחברות שונות ישלטו באספקטים שונים של חיינו ויוכלו לכוון אותנו ולהנחות אותנו כרצונן. גם הרעיון שנוכל להגן על עצמנו מגניבת המידע האישי נשמע מפוקפק, במיוחד בהתחשב בתחזית הבאה של גרטנר.

תחזית שישית: עד שנת 2020, חברות וממשלות ייכשלו בהגנה על 75 אחוזים מהמידע הרגיש שברשותן.

מקור הכישלון בהגנה לא יהיה כתוצאה מחוסר מאמץ, אלא מכיוון שכמות המידע בה יעשו שימוש ממשלות וחברות תמשיך לגדול בשנים הקרובות באופן אקספוננציאלי (כלומר, מעריכי. או במילים פשוטות יותר: קצב ממש, ממש גבוה). החברות והממשלות לא ינסו להגן על כל המידע העצום שברשותן, אלא יבחרו רק חלק קטן ממנו ויגנו עליו היטב. עקרון הגנה סלקטיבי זה יפעל גם לטובת האזרחים הקטנים, מכיוון שיקבלו יותר ידע אודות הממשלה והתעשייה ועיסוקיהן, וכך יימנע ניצול לרעה של הכוח שבידי בעלי השררה.

מכונות חכמות

המחשבים צפויים להתחיל לקחת חלק ולתגבר תהליכי קבלת החלטות, ועל הדרך הם עלולים גם להסיר את הצורך בחלק מבני-האדם בתהליכים אלו. ראשי חברות יראו התפתחות זו כדרך להגיע ליעילות גבוהה יותר, אך יהיו חייבים למצוא את שביל הזהב בין כוח העבודה האנושי לבין היעילות הקרה של המכונות החכמות והלומדות.

תחזית שביעית: עד 2024, לפחות עשרה אחוזים מהפעילויות שטומנות סיכון פוטנציאלי לחיי אדם יערבו בהכרח שימוש במערכת חכמה.

הסיבות ברורות מאליהן. באמת שלא צריך להוסיף על התחזית הזו.

תחזית שמינית: עד 2020, חלק גדול מעובדי תעשיות הידע יגלו שהקריירה שלהם מופרעת על-ידי מכונות חכמות בדרכים חיוביות… ושליליות.

גרטנר מאמינה שהמכונות החכמות ישבשו את מסלול העבודה של רוב אנשי תעשיות הידע עד 2020. מכונות חכמות אלו יהיו מסוגלות ללמוד מלאכות חדשות ולבצע אותן טוב יותר מבני-האדם באמצעות אלגוריתמים של למידת מכונה (Machine Learning). הן יפעלו באופן אוטונומי – כלומר, ללא תפעול קבוע מצד בני-האדם – ויוכלו ללמוד להתאים עצמן מחדש לסביבה. הן ילמדו מתוצאות פעילויותיהן ויפתחו חוקים חדשים ומשופרים שיאפשרו להן לעבוד טוב יותר ולהציע תיאוריות חדשות. הן יוכלו לזהות מצבים חדשים וייחודיים טוב יותר מבני האדם המפעילים אותן. ומי שלא ידע כיצד לעבוד איתן, ימצא את עצמו בחיסרון משמעותי.

האם המשמעות היא שכולנו צריכים ללמוד תכנות? לא בהכרח, עקב התחזית התשיעית.

תחזית תשיעית: עד 2017, עשרה אחוזים מהמחשבים יהיו מחשבים 'לומדים'.

מהם מחשבים לומדים? אלו מחשבים שמקבלים כקלט כמות גדולה מאד של מידע, ומשקיעים כמות נמוכה יחסית של אנרגיה כדי לזהות במידע תבניות ודפוסים מסובכים החוזרים על עצמם. בדרך זו יוכלו המחשבים להתחיל ללמוד מטלות ומלאכות חדשות גם מבלי הנחיה מצד מתכנת מנוסה.

אבל מאיפה יגיע כל המידע הזה?

האינטרנט של הדברים

תחום התחזיות האחרון של גרטנר עוסק ב- "אינטרנט של הדברים". אם עד סוף שנות האלפיים האינטרנט קישר בעיקר בין מחשבים מגושמים, וב- 2013 הוא מקשר גם בין סמארטפונים, הרי שבעשור הקרוב יתחיל האינטרנט להתפשט גם לחפצים היומיומיים בהם אנו משתמשים: למכונות הכביסה, לשערי המעבר בגבולות, לבגדים שאנו לובשים ואפילו לעצים ולגשרים ולאדמה. כל אלו יהיו גדושים בחיישנים זעירים שישדרו מידע לשרתים גדולים. וכל המידע הזה יעבור, כמובן, למחשבים הלומדים. העולם כולו ירושת באינטרנט של הדברים, והמידע יזרום בין בני-האדם לחפצים הדוממים שיגיבו לרצונותיהם כאילו היו חיים. זה יהיה העולם המרושת, העולם החי, העולם שאינו פוסק להעביר מידע.

כל הנתונים הללו יספקו לשולט בהם יתרון עצום. כאשר העיריה יכולה לקבל מידע בלתי-פוסק מחיישנים המוטמעים בגשרים ובניינים, היא מסוגלת גם לדעת מראש כאשר מתחילים להיווצר בהם סדקים שיובילו תוך מספר שעות לקריסתם. כאשר נתוניו הפיזיולוגיים (קצב פעימות הלב, לחץ דם, רמת סוכר, מצב נפשי וכו') של כל אדם משודרים למחשב מדי דקה בזכות החיישנים הזעירים שהוא עונד, ניתן לחקור מחלות רפואיות ברמה גבוהה לאין שיעור מזו הקיימת כיום – וגם לטפל בהן בהקדם. וכמובן, ניתן יהיה גם למכור להם בדיוק את הסחורות והחפצים שיענו על צרכיהם. וזו התחזית האחרונה של גרטנר.

תחזית עשירית ואחרונה: עד שנת 2020, המידע המתקבל מהתקנים לבישים יניע חמישה אחוזים מהמכירות של אלף החברות האמריקניות הגדולות ביותר.


העולם משתנה

אלו, אם כך, התחזיות של גרטנר. אלו תחזיות לעולם טוב יותר: עולם בו מחשבים מבצעים מטלות מסוימות ביעילות גבוהה בהרבה מזו של בני-האדם, ומהווים "מכפילי כוח" שמאפשרים לאנשים ספורים לבצע מלאכות שהיו מחייבות בעבר מעורבות של רבים. זהו עולם בו כל אדם יכול לנצל את כשרונו ואת דמיונו כדי לתכנן מתקנים ומכשירים חדשים במדפסות תלת-ממד, ולמכור אותם דרך עסק דיגיטלי שיקים בקלות על רשת האינטרנט. זהו עולם בו ניתן לטפל בפציעות ובמחלות באמצעות השתלת רקמות המודפסות עבור האינדיבידואל. זהו עולם בו המידע זורם מכל עצם ברחוב ומכל עצם בגוף.

בקיצור, זהו העולם בו הייתי רוצה לחיות בעתיד. וזהו גם העולם שאני אישית מאמין שאנו מתקדמים לכיוונו.

יחד עם זאת, חשוב להתייחס גם לצדדים הנעימים פחות בעולם העתיד, שאותם נרצה למתן באמצעות התנהלות נכונה. מדפסות התלת-ממד יקשו לאכוף את חוקי זכויות היוצרים, וייתכן שיהיה צורך לשנות את החוקים עצמם כדי להתמודד עם המצב החדש. המידע שיגיע מהמחשוב הלביש עשוי להותיר אותנו ללא שמץ של פרטיות בעיני החוק, התעשייה והשכנים. והמחשבים שיקלו על עבודתם של בני האדם, עלולים גם להותיר רבים נטולי עבודה תוך זמן קצר. כל אלו הינן בעיות וקשיים שעלינו להתחיל לחשוב כיצד לפתור אותם כבר כאן ועכשיו, כדי שיהיו בידינו הצעות לפתרונות כאשר נגיע לעתיד.

ואולי… לא?
————–

כפי שאני טורח להדגיש בספרי ובכל הרצאה שאני מעביר, לא ניתן לדעת בוודאות מה יקרה בעתיד. לכל היותר, אנו יכולים לנחש כיצד יתפתחו מגמות שבקיומן אנו מבחינים כיום. החיזויים של המומחים של גרטנר מסתמכים על ההנחה שלהם שהמגמות ימשיכו להתפתח באותו כיוון בו נעו עד היום. ואם ישתנו? אז בוודאי יופרכו גם חלק מהתחזיות.

הלעגנים יקומו בשלב זה ויבקשו לשבור את הכלים. "מה הטעם בחיזוי לכאורה, אם איננו יכולים לתת ביטחון בתחזיות?" ישאלו. על כך ניתן רק לענות שכל חברה וכל מדינה חייבות תמיד להיערך לעתיד כדי להבין היכן רצוי להן להשקיע את כספן ומשאביהן בהווה. מכיוון שכך, אפילו ניחושים מנומקים אודות הדרך בה יתפתחו המגמות בהווה הינם בעלי ערך רב.

כדי להוסיף עוד קצת תבלין לעיסה ולעודד ספקנות בריאה, הנה מספר תחזיות והמלצות עבר של גרטנר שנכשלו כישלון חרוץ. אני משאיר לקוראים הנבונים להחליט עד כמה ניתן לסמוך גם על התחזיות הנוכחיות שלהם.

– תחזית משנת 2004: HP ויבמ יעזבו את שוק המחשבים האישיים. טרם קרה.

– המלצה משנת 2006: אפל צריכה לעזוב את עסקי החומרה ("ביי ביי, אייפון!").

– תחזית משנת 2012: ווינדוס-פון ישתלט על שוק הסמארטפונים. אנחנו עדיין מחכים.

המקור: גרטנר

ניתן לקרוא את המאמר (עם תמונות נוספות וקישורים) באתר הבלוג "מדע אחר"

12 תגובות ל “המהפכה התעשייתית הדיגיטלית: הדפסה תלת ממדית, עסקים דיגיטליים, מכונות חכמות, האינטרנט של הדברים”

  1. אייל

    הדפסה בתלת ממד הינה טכנולוגיה חדשה יחסית ועוד לא בשלה. מעבר להדפסות של חומרים פלסטיים אליהן הציבור נחשף, מתקיימות כבר שנים עבודות חלוציות בהדפסת מתכות שונות וחומרים קרמיים. יש לטכנולוגיה הזו יישומים פוטנציאליים רבים – יכולה לתת מענה לבעיות הנדסיות מורכבות ששיטות הייצור הקיימות מעולם לא התאימו במידה מספקת. התוספת של הדפסה תלת ממדית לשיטות המסורתיות, קרי: יציקה, ערגול, עיבוד שבבי, חישול, טירוד, כבישה-סינטור, ושאר הנגזרות של כלל השיטות – הינה מבורכת.

  2. ספקן

    מתחבר למה שגילגמש כתב
    מדפסת תלת מימדית במיוחד אלו שיהיה להם יכולת לשלב כמה חומרים יחד תהיה מורכבת ויקרה
    יתכן שבבתים יהיו מדפסות שיכולות ליצור את הדברים הפשוטים ביותר וחלק מהם יהיו יותר לאומנות וכו..
    אבל בחישוב סופי המוצר שלהם יהיה מאד יקר מול יצור המוני כולל של מדפסות תלת מימד שכל היום מיצרות וכך הם מחזירות את המחיר שלהם.

  3. ספקן

    מתיחס לפיסקה:
    "אך יהיו חייבים למצוא את שביל הזהב בין כוח העבודה האנושי לבין היעילות הקרה של המכונות החכמות והלומדות" , טוב זה לא יקרה, שביל הזהב הוא איפה שנמצא הכסף שם התעשיה תהיה,
    כח אדם המשאב האנושי אלו מילים יפות כדי ליצור את התנאים עבור האדם כדי שימשיך להיות פרודקטיבי,
    אבל ברגע שיש אפשרות להוזיל עלויות משתמשים בשיטה אחרת שיטת הבעיטה
    העפה החוצה משערי המפעל,
    כמו שהמכסים והחסמים בין מדינות התמוטטו וחלק גדול מהתעשיה עבר למזרח הרחוק מהמערב, כך אף אחד לא יוכל לבלום את זה, זה מאד פשוט ברגע שהמתחרה יותר יעיל הוא ימכור יותר, זאת תחרות ואף אחד לא יוכל להישאר מאחור אחרת הוא יעלם, מי יקנה מכונית שעולה פי 2 כדי לתמוך באחווה האנושית,
    ועכב זה העתיד הוא רובוטי וזה קורה כמו קוביות לגו אחת אחר השניה רואים את זה בתעשיה,
    מערכות הופכות לדינאמיות יותר (קצת קשה עוד לקרוא להם רובוט למרות שכך הם נקראות ונראות)
    ובמקביל מתפתחת הראיה המלאכותית כגששים חכמים יותר שמבוססים על ניתוח תמונה שבאה ממצלמה
    כאשר 2 המערכות האלו נפגשות המשובים המתוחכמים והמערכת הדינאמית כולל לוגיקה דינאמית יותר
    אנו מקבלים רובוט, לא תמיד ניתן לשים על זה את האצבע ולהגיד פה יש מכונת אריזה ופה כבר יש רובוט,
    ובהחלט יש את הנק' הסינגולרית והיא לדוגמא בתעשיה שאנשים הטכנולוגים עם המנהלים
    בחברה מזהים שיש מערכת שהבשילה כבר ונותנת להם מענה במחיר תחרותי
    עבור אפליקציה שהיתה נחלת האדם עד היום, זה לוקח כמה שנים בודדות לחברות להבין את זה
    וכולם עוברים לטכנולוגיה החדשה ומשלא יעלם,
    יש לזה עוד אספקט מענין והוא עבור העולם ה 3 שלא יוכל עוד להנות מכח אדם זול
    לא יהיה יתרון בהעברת יצור למקום אחר כאשר ניתן ליצר אותו בחברה עם רובוטים דינאמים עם הספקים
    מטורפים שאדם לא יוכל להשתוות אליו, לא צרכים לדאוג לסין כי היא גם בשלב הזה תהיה מובילה טכנולוגית
    אבל מדינות כמו בנגלדש שמיצרות בגדים מתפרות וכל זה יכלו להיות מיוצרים שוב במערב ע"י רובוטים
    זה יקח עוד כ 30-40 שנה אבל ניתן כבר לראות את הצעדים הראשונים של הרובוטים כיום,
    זאת כנראה תהיה המאה של הרובוטים, איפה אנחנו נהיה בסופו של דבר בכל הסיפור הזה זה לא ברור,
    אנחנו נראים יותר כמו רוכב גלים מאחד שמנווט את דרכו בשליטה מלאה.

  4. י. צרן

    על הפרת זכויות היוצרים באמצעות מדפסות תלת מימד:
    מעטים מאד המוצרים שיכולים להכלל בקטגוריה זו: אלו יהיו מוצרים המיוצרים ללא תהליכי גימור, עם תהליכי הרכבה מצומצמים, ובמגוון חומרים מצומצם. יתרה מזו, גם אם המיכון ישתפר (לטעמי: ללא הכר) לא תהיה אפשרות לקבל מוצר שווה-ערך למוצרים המיוצרים בייצור המוני. לא בכמות, לא באיכות, ספק אם בתכונות, לא באותו זמן, ואפילו לא בכסף.
    מבחינה זו, אף אם יקום דור חדש ואמיץ של רפליקטורים – תמיד יהיה כדאי לרכוש חולצת מעצבים, או מברגה, או מכונית, או חטיף בריאות מיצרן מוכר, ללא חשש ממשי לזכויות היוצרים שלו.

  5. גילגמש

    כבר התחזית הראשונה שלהם נשמעת לי רופפת. הדפסה תלת מימדית זה לא סרט או שיר או תוכנה שאפשר להעתיק באפס עלות. ממש כמו שאנחנו לא רואים אנשים מדפיסים ספרים. למעשה , לי נראה שלמעט פריקים לדבר מדפסות תלת מימדיות ישארו רק בתחום התעשייה ולא ישרצו בכל בית

  6. MouthHole

    למה אף פעם אין התיחסות להתחממות הגלובלית, צפיפות אוכלוסין, משאבים מוגבלים שבסופו של דבר יהפכו למאוד מאוד יקרים (או לחילופין אנרגיה חדשה?)

    אהבתי מאוד את החשבה על שינוי צורת הכלכלה… שמעתי עליה גם בעודי ילד קטן עוד לפני 15 שנה…
    אך עדיין, נראה שצריך הרבה מאוד בכדי שתהיה מהפכה למרות שניתן בוודאות לראות שהשיטה הנוכחית מיושנת, לא מתאימה בכלל לתוצר המודרני ויוצרת אי צדק נוראי.
    אני אתן למהפכה זו עוד חמישים שנה ולא עשר (אך אני מקווה שאתוודה ולא יהיה צורך בכך, ושהשיטה תוחלף ע"י השילטונות מתוך הבנה שזה מה שנכון לעם)

הוספת תגובה

  • (will not be published)