הפיתוח, באמצעות הנדסה גנטית נועד לסייע במיגור תופעת המידבור.
חוקרים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הצליחו לפתח בעזרת הנדסה גנטית עצי צפצפה המסוגלים לגדול בתנאי מדבר. בינתיים העצים גדלים רק בחממות מחקר. בשנה הבאה מתכוון עורך המחקר, פרופ' אריה אלטמן, ראש המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות שבפקולטה, להעביר במסגרת תוכנית מחקר של השוק האירופי מספר שתילים לאזור ניצנה שבדרום ולבחון את עמידותם בתנאי השטח.
החשיבות העיקרית של פיתוח עצים כאלה, אומרים מומחים, נובעת מהעובדה שהמדבר הולך וכובש חלקים חלקים נרחבים מכדור הארץ ותוך חמישים שנה יהפכו %40 עד %50 מאדמות העולם לקרקעות יבשות ומלוחות יותר, כתוצאה משינויי האקלים. “שתילת עצים ושיחים באזורים כאלה היא אחת הדרכים הטובות והבטוחות לעצור את המדבור”, אמר פרופ' אלטמן.
כדי למצוא גן שיקנה לעצי הצפצפה יכולת לצמוח במדבר, חקרו פרופ' אלטמן וצוותו עצי צפצפה הגדלים בעין-עבדת. לדברי פרופ' אלטמן, עין עבדת הוא אתר מדברי נדיר בו במהלך האבולוציה הצליחו להתפתח עצי צפצפה ולפתח גנים, המקנים להם עמידות לתנאי המליחות והיובש המדבריים.
החוקרים בודדו מהדי-אן-אי של הצפצפות של עין-עבדת גן שמגן מפני נזקים, שיובש ומליחות גורמים לתאים של עצים. כעת הם מחפשים גנים נוספים בעלי פעילות דומה. הצוות גם הכניס את הגן גם לעגבניה וצמחים אחרים, ועכשיו הם בודקים אם הגן יקנה עמידות גם להם.
