חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והפיסיקה – פרופ’ דוד מילשטיין ממכון ויצמן

בראש ועדת הפרס עמד חתן פרס נובל, פרופ’ דן שכטמן

להלן הודעת ועדת פרס ישראל

שר החינוך, גדעון סער, אימץ את המלצת וועדת פרס ישראל בראשותו של חתן פרס נובל, פרופ’ דן שכטמן, להעניק את פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והפיסיקה תשע”ב, לפרופ’ דוד מילשטיין. שר החינוך ברך את פרופ’ מישלטיין על זכייתו בפרס.

בנימוקי הועדה ציינו חבריה: “פרס ישראל בתחום חקר הכימיה וחקר הפיזיקה לשנת תשע”ב ניתן לפרופ’ דוד מילשטיין. פרופ’ דוד מילשטיין פרץ דרכים חדשות לזירוז יצירת תרכובות, פיתח גישות חדשות להפעלת תרכובות אדישות כימית באמצעות חומרים מכילי מתכות והביא להבנה יסודית של קשרים בין מולקולות אורגניות ויוני מתכת. עבודתו הוליכה לתהליכים חדשניים וידידותיים לסביבה. בנוסף פיתח גישה חדשה לפירוק מים למימן וחמצן באמצעות אור שהוא אחת המטרות המדעיות החשובות כיום. בנוסף פיתח שיטה יעילה להפקת דלק מתנולי מפחמן דו חמצני”.

וועדת הפרס : יו”ר פרופ’ דן שכטמן, ולצדו החברים – פרופ’ רפאל משולם, פרופ’ בלהה פישר ופרופ’ יגאל תלמי.

דוד מילשטיין נולד בשנת 1947 בגרמניה ועלה לישראל בשנת 1949. הוא נשוי לעדי ואב לבת, נופית, ולבנים, אורן ואבי.

דוד למד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמאית, ובמלחמת ששת הימים גויס והשתתף בכיבוש הר הבית.

לאחר שסיים את התואר הראשון והשני בהצטיינות, הוא שרת בצה”ל ביחידה מסווגת ולאחר מכן עסק במחקר בקריה למחקר גרעיני בדימונה ובמקביל בצע את עבודת הדוקטורט בכימיה בהדרכת פרופ’ בלום מהאוניברסיטה העברית. לאחר סיום לימודי הדוקטורט ב-1976, דוד יצא למחקר פוסט דוקטוריאלי בארה”ב באוניברסיטאות איובה וקולורדו שם עבד עם פרופ’ סטילי. במחקרו זה הוא המציא את “תגובת סטילי” שהיא אחת השיטות הסינטטיות המודרניות הטובות ביותר כיום ליצירת קשרי פחמן-פחמן, עליה נכתבו ספרים והמשמשת בתעשיה הפרמצבטית ובמעבדות רבות. בשנת 1979 הוא הצטרף למחלקת המחקר המרכזית של חברת דו-פונט בארה”ב, הנמנית על החברות הכימיות הגדולות בעולם ובה פותחו גם היסודות המדעיים של תחום הכימיה האורגנו-מתכתית. ב-1982 הוא מונה לראש קבוצת מדענים שעסקה בחקר הקטליזה ההומוגנית באמצעות קומפלקסי מתכות, הבהירה את מנגנון פעולתם ופתחה תהליכים בעלי חשיבות תעשייתית. בסוף 1986 חזר דוד עם משפחתו לישראל ומונה לפרופסור חבר במחלקה לכימיה אורגנית של מכון ויצמן למדע וב-1993 עלה לפרופסור מן המניין ונבחר לכהן בקתדרה של ישראל מץ.

ב-1996 הוא מונה לראש המחלקה לכימיה אורגנית ושרת בתפקיד זה במשך שלוש קדנציות (9 שנים). בשנת 2000 הוא הקים את מרכז קימל לעיצוב מולקולרי במכון ויצמן והוא משרת כמנהלו מאז. מרכז זה משלב תחומי מחקר שונים למטרת פתוח שיטות חדשניות להכנה, אפיון ויישום של מערכות מולקולריות פונקציונליות, ושותפות בו מספר ניכר של קבוצות מדעיות.

פרופ’ מילשטיין גילה שיטות חדשניות להפעלתם של קשרים כימיים באמצעות מתכות, פתח תהליכים קטליטיים חשובים והביא להבנה של תהליכי מפתח באינטראקציה שבין מולקולות אורגניות לבין מתכות. סדרת עבודותיו על הפעלת קשרי פחמן-פחמן באמצעות קומפלקסי מתכות נחשבת לציון דרך היסטורי (milestone) בכימיה אורגנו-מתכתית”Organometallics” textbook) Elschenbroich, Wiley, 2006).

לפני מספר שנים הוא פתח עקרון חדשני בקטליזה, לפיו הליגנדה הקשורה למרכז המתכתי בזרז משתתפת באופן פעיל (ע”י דארומטיזציה רוורסיבילית), ביחד עם אטום המתכת, בשבירה ויצירה של קשרים של הסובסטרט. הדבר הוליך לגילוי תהליכים קטליטיים חדשניים ידידותיים לסביבה (אינם מיצרים כל פסולת), דוגמת קבלת אמידים ישירות מתגובת כהלים ואמינים תוך פליטת גז מימן (Science, 2007, 790 ,317) ריאקציה כללית חדשה זו זכתה לפרסום רב בקהיליה המדעית וצוינה ע”י Science בין התגליות המדעיות החשובות ביותר לשנת 2007. ריאקציות “ירוקות” חשובות אחרות שפותחו ע”י פרופ’ מילשטיין בהסתמך על עיקרון שיתוף מתכת-ליגנדה כוללות: קבלת אסטרים ישירות מכהלים תוך פליטת גז מימן, הידרוגנציה של אסטרים לכהלים

בתנאים עדינים, קבלת אצטאלים (אלדהידים מוגנים) ומימן ישירות מכהלים, ואמינציה סלקטיבית של כהלים עם אמוניה לקבלת אמינים ראשוניים. השנה פרסם פרופ’ מילשטיין ממצא חשוב ביותר – גישה חדשה לחלוטין לביקוע מים למימן וחמצן באמצעות אור, המכילה שלב תרמי בו משתחרר מימן ושלב פוטוכימי בו נפלט חמצן, באמצעות קומפלקס רותניום חדשני שפותח במעבדתו, וללא צורך בחומרים מתכלים (74 Science 2009, 324, ). מעבר לכך, תגלית זו מראה דרך חדשה ליצירת קשר בין אטומי חמצן באמצעות אור. עבודה זו נחשבת לפריצת דרך מדעית בתחום האנרגיה וזכתה לפרסום רב.

עבודתו של פרופ’ מילשטיין מילשטיין זכתה להכרה בינלאומית רחבה ולפרסים רבים, כולל פרס קולטהוף מטעם הטכניון בשנת 2002, פרס החברה הישראלית לכימיה לשנת 2006, הפרס הלאומי בכימיה אורגנו-מתכתית של האגודה הכימית האמריקאית (ACS) לשנת 2007 ובשנת 2006 הוא נבחר לאקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים. בשנת 2007 נערך לכבודו סימפוזיון במסגרת כינוס ACS בשיקגו, ובהגיעו לגיל 60 נערך לכבודו סימפוזיון מיוחד במכון ויצמן: “Metals as Mill-Stones for Refining Chemistry” אליו הגיעו מדענים ידועי שם ממדינות שונות. הוא הוזמן לתת הרצאות כבוד רבות בכנסים ובאוניברסיטאות בעולם (לדוגמא, השנה, הרצאת NOVARTIS ב-HARVARD והרצאות LITTLE AD ב-MIT). הוא היה פרופסור אורח באוניברסיטאות ידועות שם ושרת בועדות לאומיות ובינלאומיות רבות כגון ועדה מיוחדת של משרד האנרגיה של ארה”ב בשנת 2008 לסקירת הרמה המדעית של Lawrence Berkeley National Laboratory ברקלי, קליפורניה. הוא חבר ב-Miller Institute for Basic Research in Science של אוניברסיטת ברקלי והוא נמנה על ועדות מערכת של עיתונים מדעיים בינלאומיים ויועץ בכיר לקונצרנים כימיים מהגדולים בעולם. הוא פרסם עד כ-230 מאמרים בעיתונים מהשורה הראשונה שזכו לציטוטים רבים [H פקטור 52]. בימים אלה קיבל פרופ’ מילשטיין הודעה על זכייתו במענק מחקר יוקרתי ביותר מטעם הקהיליה הארופאית ADVANCED GRANT ERC לו זוכים מעטים באירופה (2 מיליון יורו).

פרופ’ מילשטיין הקים דור של תלמידים, רבים מהם חברי סגל במוסדות אקדמאיים מובילים בארץ ובעולם (בישראל: פרופ’ ארקדי ויגלוק, פרופ’ משה פורטנוי, ד”ר מיכאל גוזין (אוני’ ת”א), פרופ’ מילקו ון דר בום, ד”ר בוריס ריבצינסקי (מכון ויצמן), ד”ר מרק גנדלמן (טכניון)).

בשנה זו משרת פרופ’ מילשטיין כנציג הישראלי בוועדה הבינלאומית שנבחרה ע”י מל”ג לסקירת לימודי הכימיה במוסדות להשכלה גבוהה.