וגם: נאום אוטופי של הנשיא קצב
בתמונה: פרופ' ישראל פינקלשטיין, אחד הזוכים בפרס דן דוד לשנת 2005
באודיטוריום סמולארש באוניברסיטת תל-אביב חולקו הערב פרסי דן דוד. בין הדוברים היו נשיא המדינה משה קצב, נשיא אוניברסיטת ת”א פרופ' איתמר רבינוביץ', רקטור האוניברסיטה שמעון ינקלביץ, יוזם הפרס דוד דוד, ונציגי הזוכים.
כאמור הזוכים בהם בחרה ועדת ההיגוי, שבראשה עומד נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופסור איתמר רבינוביץ', הם הפרופסור ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב ופרופסור גרהם ברקר מאוניברסיטת קיימברידג' – שניהם על עבודתם בתחום הארכיאולוגיה כמיצגי מימד זמן העבר, הבמאי והאמן הרב-תחומי פיטר ברוק ממרכז התיאטרון הבינלאומי בפריס המייצג את ממד זמן ההווה, ואילו את ממד זמן העתיד מייצגים זוכים מתחום מדעי החומרים: לפרופסור רוברט לנגר מהמכון הטכנולוגי במסצ'וסטס, פרופסור ג'ורג' ווייטסיידס מאוניברסיטת הרוורד ופרופסור סנ”ר ראו ממרכז ג'ווהרלל נהרו בהודו. השלושה, כולם מדענים ידועים המתמחים בתחום מדע החומרים, יתחלקו במענק של מיליון דולר. לנגר זוכה בפרס על עבודתו החלוצית בפיתוח הנדסת רקמות וביצירת חומרים ביולוגיים חדשים, ווייטסיידס על גישור בין שתי דיסציפלינות שונות – יצירת חומרים ומדע שטח הפנים, וראו על הישגיו בכימיה של המצב המוצק.
נשיא אוניברסיטת ת”א אמר כי זו הפעם הרביעית שבה מחולק הפרס ובשנים הללו הוא הביא כבוד לדן דוד ולאוניברסיטת תל אביב.
דן דוד הציג את 13 הזוכים בתחרות חיבורים לבני נוער, שהתבקשו לומר מהם התחומים המשפיעים ביותר על ידיעת העבר, שיפור ההווה וחלימת העתיד, והבטיח טקס מרשים במיוחד בשנה הבאה – השנה החמישית לחלוקת הפרס.
נשיא המדינה נשא נאום אוטופי לחלוטין שכולו הערכה לידע המדעי וחשיבותו לעתיד האנושות ולפתרון הבעיות העומדות בפניה. “המחקר המדעי הינו נכס לאנושות, לכלכלה ולחברה. והוא יסייע במציאת פתרון לעוני, לאסונות האקולוגיים ולמחלות חשוכות מרפא. הידע נמצא ביקום, המדע צריך רק לגלות אותו. עוצמתה של חברה נמדדת לא רק באוצרות טבע אלא ביכולת המדעית שלה.”
מי שהוריד את קצב מהספירות הגבוהות היה רקטור אוניברסיטת ת”א, שמעון ינקלביץ' שהתייחס לדבריו של הנשיא קצב ואמר כי הם צריכים להגיע לאוזניהם של מקבלי ההחלטות, בפרט כשהם נאמרו על רקע הקיצוצים בהשכלה הגבוהה והפגיעה באוניברסיטאות המחקר. הוא גם אמר שהפרס הוא חג למותר האדם וייחודו – לדעת הכל, לא למען מטרה תועלתנית מיידית אלא למען הידע, וגם מותר למדענים להתלבט בנושאי רגש אתיקה ומוסר. אנחנו ממשיכים לאכול מעץ הדעת ומתקרבים לדרגה שיועדה בעבר לאלוהים.
לאחר מכן הוענקו הפרסים לזוכים ונציג אחד מכל קטגוריה נשא נאום ברכה. גרהם ברקר אמר כי הארכיאולוגיה היא מדע החושף לא רק מה חשבו, אמרו או עשו מלכים ואצילים אלא גם פשוטי העם לאורך כל הדורות.זה איננו מדע תיאורטי אלא מדע הנוגע לציבור הרחב ונעשה עבורו. לצערנו, הפוליטיקאים והעיתונות יוצרים עבר מופשט ואילו כל אדם מהציבור רואה בעבר רק את מה שהוא רוצה לראות בו – אם לפי חינוכו ואם מסיבות אחרות. תפקידה של הארכיאולוגיה הוא לחשוף את המידע על העבר ולהוציא אותו מידי חוטפיו.
פיטר ברוק אמר כי הפרס מהווה הכרה חשובה מאוד במוסד שהוא מנהל מזה 40 שנה שבו נאספים בני אדם מכל התרבויות, מכל הגזעים ועושים עשייה תרבותית משותפת. הוא קרא גם להגדלת שיתוף הפעולה התרבותית בין הישראלים לפלשתינים.
ברוח נושאי הפרס – הזמנים השונים, אמר פרופ' ג'ורג' וויטסיידס דיבר על החומרים ואמר כי העבר היה שייך למכניקה, ההווה לאלקטרוניקה והעתיד – לביולוגיה. לדבריו עד כה עסק מדע החומרים בחומרים דוממים אך מתחיל להתעניין גם בחי. כמדע יישומי – מדע החומרים קיים רק בזכות השימוש שיש לחומרים והעתיד, המודגם על ידי הננוטכנולוגיה צופה אפשרות לתכנן חומרים לפי התפקוד שלהם, במקום להשתמש לתפקודים הדרושים בחומרים קיימים.
(ראו גם ראיון מיוחד שקיים פרופ' ראו לאתר הידען)
