נאום ציוני של חתן פרס דן דוד המוסלמי; הפרס ינתן לסירוגין בפריס ובת"א

"אין להשוות בין הטרוריסטים לבין אלו המבקשים להגן על עצמם מהטרור. מי שקורא להשמדת ישראל הרי הוא מבצע פשע נגד האנושות" אמר מגדי אלאם, ממלא מקום עורך הקוריירה דה לה סרה, המגדיר את עצמו כמוסלמי חילוני

  
מג'די אלםמגדי אלאם
פרס דן דוד יחולק מעתה לסירוגין בפריס ובתל אביב. כך נמסר באירוע שנערך הערב (ראשון) באוניברסיטת תל אביב. עד כה, בחמש שנות קיומו חולק הפרס היוקרתי בתל אביב. הפרס, תרומת קרן דן דוד מוענק לזוכים בשלושה ממדי הזמן: עבר הווה ועתיד – מיליון דולר לכל ממד. זאת מכיוון שממשלת צרפת נכנסה כשותפה בהנהלת ועדת הפרס. עם זאת, נשיא אוניברסיטת תל אביב כי הפרס ינוהל מישראל, אך מדי שנתיים הוא יחולק בצרפת. "זה טוב מאוד לפרס וגם טוב לאוניברסיטה וגם ליחסים בין ישראל לצרפת. בשנים האחרונות היה שיפור ביחסים והאפשרות לקיים את הטקס בפריס יהווה נדבך חדש ביחסים בין ישראל לצרפת." דברים דומים אמר גם מייסד הפרס, דן דוד.

נשיא המדינה משה קצב שהיה אורח הכבוד בטקס אמר כי הוא מבקש לשבח פעם נוספת את אוני' תא ואת דן דוד אשר הצליחו בתוך שנים מעטות להפוך את פרסי דן דוד לאחד הפרסים העיקריים בקהילת המדע ובקהילה הבינלאומית משום שמקבלי הפרס הם אנשים בעלי מוניטין שזכו לתהודה בינלאומית והסיבה השנייה – הפרסים ניתנים בתחומים מקוריים וייחודיים. ועל כן ראוי דן דוד לשבח על התגייסותו לשימור העבר, ליציבות ההווה ופיתוח עתיד טוב יותר של האנושות. אנחנו בישראל מחברים את שלושת התקופות בהסטוריה האנושית ואין עוד עם שיכול בקשר כל כך הדוק לדבר על מורשת מפוארת מן העבר וציפיות ותקווה אל העתיד.
"אתם מקבלי הפרס מקבלים תעודות הכרה על הביטוי שנתתם להנחלת העבר, על שיפור הווה ועל היחס לעתיד. בידי אנשי המדע, הרוח, האמנות העיתונאים, יש בידיהם מפתח לאיכות חיים, יש בידיהם את המפתח כדי להבטיח לבני המין האנושי לחיות על פי הערכים האנושיים האוניברסליים בחופש ללא פחד. לדאבוננו השנים האחרונות היו שנים קשות למין האנושי. בידי מקבלי הפרס ושכמותם נמצא המפתח לעתיד טוב יותר. אני גאה במיוחד על מקבלי הפרס בתחום המלחמה בסרטן. האנושות משקיעה משאבים בלתי נדלים בתחום הזה והאנושות הצליחה במאה השנים האחרונות וגם בעשור האחרון במגוון רחב של תחומים בעיקר מחלות זיהומיות להדביר את אותם מחלות ולהביא מזור לאנושות. אני מקווה ששני מקבלי הפרס יצליחו לטעת בשורה לאנושות. כל אחד ממקבלי הפרס מדבר שפה שונה והם מגיעים מפינה אחרת של העולם וכל אחד בסגנונו המיוחד יכולים להבטיח את השלום בעולם.

דן דוד: "כזכור, הודענו על חלוקת הפרס כאן בקמפוס של אוניברסיטת תל אביב במאי 2001. היום אנחנו חוגגים את השנה החמישית להענקת הפרס – שני הראשונים בזמן העתיד זכו חצי שנה אחר כך בפרס נובל. והיו הרבה רגעים מרגשים מאז" (וכאן הוא מנה חלק מהזוכים שהביאו מוצגים מיוחדים או שאירע להם משהו לאחר קבלת הפרס). "הרעיון המרכזי של הפרס הוא מימד הזמן. גם השנה חתני הפרס ממשיכים ליצג את ההשגים המרביים שהגיע אליהם האנושות בהבנת העבר, בבניית ההווה ובחלום על העתיד. פרופ' מנדלסון ושלזינגר חולמים על עתיד שבו הרפואה תביס סוף כל סוף את מחלת הסרטן. העיתונאים בנו בארצותיהם יום אחר יום את הדמוגרטיה. יויו מה – מחבר 20 מדינות בדרך המשי.
אינני יכולים בלי העבר, ההווה ובלי העתיד. "
"אחד מסימני הגלובליזציה הוא ההסכם שנחתם בפברואר בין קרן דן דוד לממשלת צרפת. במארס 2007 – הטקס יתקיים בפריס. שיתוף זה יהיה הצעד הראשון ביחסים בין ישראל לצרפת. כנסים ותערוכות יאורגנו בת"א ובמקביל. חתני הפרס יקדישו 10% מהפרס ונציע גם לתלמידי תיכון יחד עם 600 מאמרים שכתבו על הגיבור המועדף עליהם או התחום המועדף עליהם. בעוד 50 שנה ובעוד 500 שנה יקום אדם שיפנה לקהל ויזכיר מה השיגה האנושות וכיצד הפרס עודד וקידם הישגים אלה עוד שנה ועוד שנה."

שגריר צרפת בתל אביב, הביא את דבריו של ז'אן דוסונוויל יועץ לענייני תרבות בממשלת צרפת: "לכבוד הוא לרפובליקה הצרפתית לקבל את הטקס של הענקת פרס דן דוד מדי שנה שנייה עם אוניברסיטת תל אביב. שר התרבות והתקשורת רצה לבוא בעצמו לטקס זה אך נבצר ממנו בגלל פסטיבל קאן אשר מהווה את אחד מהרגעים החשובים בחיי התרבות בצרפת. אני נבקש לומר לכם בשמו עד כמה הרשויות בצרפת ועולם התרבות והקהילה המדעית בצרפת רואים את הכבוד שהונחל להם. בד בבד עם האחריות הנופלת על כתפי צרפת, ישראל ואוני' ת.א נוכל להגביר את חשיבותו של פרס דו דוד. הטקס הראשון יתקיים ב08 במרס 2007 באופרה גרנייה. כפי שיודעים אלה שהיו בתל אביב השבוע צרפת החלה בעונה צרפתית בישראל. אמנם האירוע יצר את הפקקים הגדולים ביותר בהיסטוריה של ישראל. זו לא אחריותה של צרפת. על כל פנים פתיחת העונה הושלמה בהשתתפות שר החוץ של צרפת. יש בכך עדות של האחראים בצרפת לשפר את היחסים בין צרפת וישראל, שיפור הדיאלוג הפוליטי וגם שיפור היחסים בין שתי החברות בתחום התרבות, בתחום האוניברסיטאות ובמיוחד בתחום אשר נוגע לנו אשר אנחנו מעריכים את חשיבותה. אנחנו שמים ליבנו גם לארגון של הטקס הזה. אנחנו יודעים על היוקרה של הטקס הזה ואנחנו יודעים שגם הטקסים בפריס ייעשו באותה צורה של ידידות ותחרות."

חתן הפרס לממד העבר הוא הצ'לן יויו מה שלדעת ועדת הפרס בנה גשרי הערכה בין תרבויות. למדתי שבמוסיקה אחד הדברים החשובים ביותר הוא שתמיד אנחנו הולכים לקראת משהו, הולכים אל העבר כדי לראות את הדרך ללכת לקראת העתיד כדי להכירו ולחיות בהווה שממנו אנחנו יודעים כה הרבה אבל עדיין יש הרבה לדעת. "
"אני חושב שבעולם המוסיקה חשובה ביותר. הכלכלה יא דבר חשוב אבל גם מנוע התרבות הוא דבר חשוב מאוד מפני שניתן למעשה לעבור במינהרת הזמן. במידה מסוימת כשאנשים אומרים מזרח, מערב, פרס, יוון בריטניה –פירוש הדבר שיש מחסום. אני לא חושב מערבי או לא מערבי אלא מקשיב למוסיקה – צליל, תו ואפילו יותר מכך – ביטוי לכן אני מנסה לחשוב מה אני מנסה לבטא. אנחנו חייבים ליצור מערכת שתצא מהלב שתהיה תמידית ויציבה."
"לכבוד הוא לי לקבל את הפרס ואני גאה לחלוק בו עם המוזיקאים, חברי הצוות וחברי חבר הנאמנים בפרויקט דרך המשי. וכל הכבוד לענבל על הגישור בין הדורות. מורשת תרבותית לעולם איננה נחלתו של אדם בודד או עם בודד. הקטע שניגנתי הסרבנד מתוך סוויטה מספר 5 של באך – המנגינה מקורה בצפון אפריקה, בספרד היא הפכה לריקוד מלא תאווה, ובצרפת היא שונתה והפכה לריקוד בחצר המלוכה. היא אינה שייכת לתרבות מסוימת אחת. הסרבנד הפך להיות חלק מהמורשת בישראל. מורי ורבי פבלו קזלץ בחר לנגנו בפני גולדה מאיר בסרט התיעודי – מוסיקה בירושלים. קזלץ – מוסיקאי קתלני הציג בפני ראש ממשלת ישראל קטע של מלחין גרמני לפי ניגון שהגיע מצפון אפריקה לאירופה."
"באמצעות פרויקט דרך המשי, אנחנו לא לומדים רק על מסורות חדשות אלא גם יודעים טוב יותר על מסורתנו שלנו. כאשר נערך היריד הבינלאומי בפריס ב1889 נחשפו מלחינים דביוסי ורוול לכלי פריטה מיאווה. הבוקר חברי הפרויקט ואנוכי הגענו לתל אביב מבאקו. נסיעתנו לבאקו היתה למטרה דומה לזו של דביוסי ורוול. פגשנו השחקן אלים קאזימוב הוא מגדולי אומני המוג'אם – המוסיקה הקלאסית של אזירביג'אן. בעזרתו למדנו להכיר את המוסיקה הזו.
אין יאה לקיים את האירוע הזה מאשר בישראל. חברה בעלת מסורות עתיקות ורעיונות מודרניים ובני אדם מכל התרבויות.. ישראל היא ביטוי לדרך המשי ומראה כי ככל שנעשיר את חווית העבר כך נעצים את העתיד. היום ערים רבות ברחבי העולם מכילות אוכלוסיות ממקורות שונים. אני נדרש בזכות הקרן – נוכל ללמד את המורשת העולמית של דרך המשי – בשיקאגו. ברצוני להודות למר דוד ולקרן על הפרס."

בתחום זמן ההווה זכו בפרס במשותף ארבעה עיתונאים ממקומות שונים בעולם שלחמו בעד הדמוקרטיה במדינותיהם ובעולם כולו: מגדי אלאם, ממלא מקום עורך "קוריירה דה לה סרה" מאיטליה, מוניקה גונזלס עיתונאית וסופרת מצ'ילה, אדם מיכניק – עורך "גזטה ויברוזה" בפולין וגונוון מוחמד, מייסד ועורך העיתון "טמפו" מאינדונזיה.
מגדי אלאם דיבר בשם הזוכים בנאום שהפתיע אפילו את הפטריוטים ביותר באולם: "כבוד לי לקבל את הפרס כאיטלקי ממוצא מצרי, מוסלמי אך בעל השקפה ודרך חיים חילוניים. "האידאולוגיה הניהליסטית ששוללת את זכותה של ישראל היא בדיוק אותה אידיאולוגיה שרצחה יהודים, נוצרים, ומוסלמים בכל העולם. ערכם של החיים הם לכל או לאף אחד. האירועים שהתרחשו לאחרונה במזרח התיכון לימדו אותנו שאנשים מתחילים לתקוף יהודים ואחר כך נוצרים ואחר כך חילונים מוסלמים שנאשמים בבגידה. עד אשר הטרוריסטים מצדיקים את רציחתו של כל מוסלמי שלא מקבל את האידיאולוגיה של האיסלם הקיצוני."
"אפילו אם כל הרוצחים מוסלמים, רוב הקורבנות הם מוסלמים. הטרור אינו צודק ותמיד אלים ואינו ריאקטיבי. אנחנו חייבים לומר בריש גלי כי הטרור מכיוון שהוא מונע את החיים של הזולת אינו יכול לעמוד בד בבד עם קורבנות הטרור המגינים על זכותם לחיות. הגיע הזמן שהקהילה העולמית תשקול את הטרור המוסלמי כפשע נגד האנושות"
"כל מדינה צריכה לראות בשלילית זכותה של ישראל ובאיום להרוס את ישראל כפשע נגד האנושות.
עלינו להבין שמתקיימת מלחמה בין הטרור המוסלמי העולמי אשר שולל את זכותנו לחיות ולהיות בני חורים, אין זמן להתפשר על ערכי החיים, אין זמן לעשות ויתורים על זכותה של מדינת ישראל להתקיים, רק אם נעמוד על זכותה של מדינת ישראל להתקיים נוכל לעמוד על זכותו של כל אדם אחר לחיים. זו הסיבה מדוע ישראל היום חלוקה בין תרבות לברבריות בין תרבות החיים לתרבות המוות בין הטוב לרע. היום יותר מאשר בעבר. כל אלה שרוצים מדינה פלשתינית חייבים קודם כל לחזק את זכותה של ישראל להתקיים. היום יותר מאשר אי פעם אותם אנשים אשר בכנות רוצים הם מדינה – עולם תרבותי מערבי חייב לאשש את זכותה של ישראל להתקיים. כל אלה שרוצים ציוויליזציה מאוחדת עולמית חייבים לאשש את זכותה של ישראל להתקיים."
"אנחנו חתני הפרס לזמן הווה ב-2006 אומרים תודה ישראל. אנו אוהבים את ישראל. כולנו ישראלים. אנו אומרים תחי ישראל," ואת דבריו בחר לסיים בביטוי העברי 'עם ישראל חי'.
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן