יש עדיין מכשולים בפני פיתוח חיסון לאיידס, חייבים בינתיים לעזור לחולים באפריקה

כך אמר מגלה נגיף האיידס, רוברט גאלו, בטקס הזכיה בפרס דן דוד * טוני בלייר הבטיח לספק חצי מסכום הפרס לעמותה שהוא עומד בראשה הפועלת למניעת מלריה באפריקה * שלושה חוקרים מתחום הקוסמולוגיה הניסויית זכו בפרס על זמן העבר

באוניברסיטת ת”א הוענקו הערב, א', פרסי דן דוד. הפרסים, בשיעור של מיליון דולר לכל פרס מוענקים לזוכים בממדי הזמן השונים – עבר הווה ועתיד, כאשר בכל שנה נקבעים קריטריונים אחרים לכל ממד זמן. השנה היה תורם של שלושה חוקרים בתחום הקוסמולוגיה הניסויית – פרופ' פול ריצ'ארדס, פרו'פ פאולו דה ברנרדיס ופרופ' אנדרו לאנג להתחלק בפרס בממד זמן עבר; ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר על ביצועיו כמנהיג בממד זמן ההווה; ופרופ' רוברט גאלו, מגלה נגיף האיידס, בממד זמן העתיד. האירוע התקיים במעמד נשיא המדינה שמעון פרס.

פרופ' גאלו אמר בנאום הזכיה שלו כי בתחילה הקהילה המדעית היתה באופוריה, בתוך שלוש שנים 1982-1985 התגלו כל כך הרבה תגליות והונחה הדרך לתרופות לאיידס, עד כי כולם היו משוכנעים שפיתוח חיסון הוא עניין שייפתר בקלות. שלושים שנה מאוחר יותר יש כמה מועמדים לחיסונים אך הם אינם מספיק יעילים ומספיק בטוחים לשימוש.

כבר בשנת 1985 פותחה התרופה הראשונה והוכנו הקוקטיילים שהאריכו את חייהם של נשאי איידס רבים, אם כי כיום מתחילות להתגלות תופעות לוואי כגון רגישות לסרטן ריאות אצל לא מעשנים. בכל חודש מתים מן המחלה 160-170 אלף איש, רובם באפריקה שמדרום לסהרה. לדבריו, מתנדבים רבים החלו לפעול באפריקה והם מטפלים היום בכחצי מיליון חולים שאלמלא העזרה היו מתים במהרה.

גאלו שיבח את פעילותו של ביל גייטס, אך אמר כי הסכומים הללו לא מספיקים. הוא הודיע כי יתרום חלק מסכום הפרס לארגונים המסייעים בפיתוח תרופות לאיידס, או עוזרים לחולים, וכן לארגונים הפועלים בתחום בריאות הנפש (מסיבות משפחתיות).

גאלו מספר כי ב-1972 שכנעה אותו חוקרת ישראלית, יפה קידר, להשאר עוד יום בארץ, כדי לבלות בתל אביב לאחר מספר ימים בהם שהה בירושלים (הוא מקיים עד היום קשרים עם אוניברסיטאות ובתי חולים בכל רחבי הארץ). הוא נענה לבקשה. אחת מטיסות ההמשך עליהם היה אמור לעלות בתאריך המקורי היתה טיסת TWA שנחטפה ואשר המטוס פוצץ על נוסעיו.

את הזוכים בפרס לזמן עבר ייצג פרופ' ריצ'ארדס (דיווח נפרד מסמינר מדעי שקיימו השלושה שעות אחדות קודם לכן בפקולטה למדעים מדויקים באונ' ת”א יובא בקרוב): “בשמי ובשם עמיתי אני רוצה להודות לקרן דן דוד על הענקת הפרס להרחבת הידע בהבנת העבר. התחום שלנו – קוסמולוגיה ניסויית. אם הייתם רואים בתחום המיקרו גלים לא היית רואה את הכוכבים אלא היית רואה זוהר שהוא שארית של המפץ הגדול.”

“אנחנו בונים טלסקופים קטנים, מעיפים אותם על בלוני הליום כדי לחפש אחר תבניות של שינוים קטנים בזוהר הזה – קרינת הרקע הקוסמית. חלק מהכתמים הללו הם בגודל של הירח המלא, אחרים קטנים יותר. הם נותנים לנו רמזים על מבנה היקום. השדה שלנו של קוסמולוגיה ניסויית מושפע בעיקר מתוצאות מחקרים של לווינים מרשימים כגון קובי ו-WMAP. ביום חמישי שעבר סוכנות החלל האירופית שיגרה את החללית פלאנק למדוד את השינויים הללו. אבל הוועדה בחרה להעניק את הפרס למתכנני ניסויים קטנים שהובילו לאחר מכן לניסויים המבוצעים מהחלל.”

טוני בלייר אמר לנשיא פרס כי הוא היה הגיבור שלו כאשר החליט לרוץ לפוליטיקה. בהמשך הוא הסביר כי הוא בור לחלוטין בתחום המדע אך הוא יודע להעריך את ההשלכות של התגליות המדעיות. יפה לראות מה המדע השיג. כשהייתי ראש ממשלה נסיתי לקדם את המדע. הברית בין המדע למדיניות הממשלתית מאוד חשובה לעתיד שלנו.

בלייר הודיע כי מחצית מסכום הפרס יועברו לארגון המסייע למלחמה במלריה באפריקה – בעוד בתי החולים והמרפאות מרוחקים מאוד מהאוכלוסיה ביבשת השחורה, בכל כפר יש כנסיה, מסגד או מקדש כלשהו. הרעיון הוא לנצל את המתקנים הללו כדי לחלק בהם כילות ותרופות מצילות חיים. המחצית השניה תופנה לארגון המכשיר צעירים באיזורים נחשלים בצפון אנגליה לספורט ותוך כדי כך משפרים את בטחונים העצמי.

גם נשיא המדינה פרס הודה כי אינו מבין במדע כאשר פנה לזוכים בתחומי המדע (שלושת הקוסמולוגים וגאלו) “קראתי את הסיבות לכך שזכיתם בפרס, לא הבנתי דבר ממה שקראתי. אבל הבנתי מה תרמתם. כי שאלתי את עצמי מהו בעצם המדע והטכנולוגיה. זה מאבק מתמשך כנגד העיוורון. אף טכנולוגיה לא התקיימה כאשר משה הוציא את בני ישראל ממצרים. המדע נאבק כל הזמן בעיוורון. אתם פוקחים לאנושות את העיניים, כדי שנוכל לראות טוב יותר בעבר, בעתיד בתוך הגוף שלנו, אבל אנחנו עדיין עוורים באשר לעבר – המפץ הגדול, באשר לעתיד – החלקים שעדיין לא גילינו של הטבע. זה לא בגלל הטבע אלא בגלל הכישלון שלנו לראות את כל פלאי הטבע – בחלל, במעמקי הים, במוח שלנו. לדורות הבאים יהיו הזדמנויות יותר והם יבינו טוב יותר.”

פרופ' צבי גליל – נשיא אוני' ת”א: “עבר הווה עתיד, אתמול היום ומחר, אנחנו משתמשים בצירופים הללו בלא לחשוב. הם משולבים בשפה שבה אנו מנסחים את מחשבותינו. מודל זה מייצג מספר בעיות פילוסופיות, ולא מסתדר עם תיאוריות מדעיות כגון תורת היחסות. בטקס זה אנחנו מתייחסים הן להיבט הלשוני והן להיבט המדעי. העבר הוא ודאי אבל הידע עליו מוגבל בשל התערפלות הזכרון, כושר ההישרדות של ממצאים, והזמניות של מבנים, ערים, יבשות ואפילו כוכבי לכת ומערכות שמש. ליקום יש גיאומטריה שטוחה, בעקבות אירוע ביקום המוקדם – האינפלציה – אותה התנפחות של היקום. ועל כך אנו מעניקים את פרס זמן העבר. אנחנו נותנים לטוני בלייר פרס על תרומתו לשלום – סיוע לשלום באירלנד, קוסובו ועל המאמץ המתמשך שלו לפתור את המשבר במזרח התיכון. העתיד עבורנו אינו ידוע, הוא מייצג את תקוותנו. אנחנו משפיעים עליו במעשינו היום. המחקרים של פרופ' גאלו יאפשרו לשפר את בריאות האדם בעתיד.”

“אנחנו חייבים להבין את העבר, לפעול בהווה כדי להשיג עתיד טוב יותר.” סיכם פרופ' גליל.