סיקור מקיף

זוחלים אל מותם

בעשור האחרון מתדלדלת אוכלוסית הנחשים במקומות שונים בעולם, כמו גם נפגעת קשה אוכלוסית צבי המים המתוקים

נחש אוכל לטאה. מתוך ויקיפדיה
נחש אוכל לטאה. מתוך ויקיפדיה

נחשים

אוכלוסיות נחשים בשלש יבשות מתמעטות והולכות ב-15 השנים האחרונות. התמעטות מדאיגה שכן נוסף לפגיעות סביבתיות אחרות, ירידה במספר הנחשים בשטח תהווה תמריץ לעליה בכמויות המכרסמים. מאחר ומכרסמים מהווים את המזיק היותר משמעותי לשטחי חקלאות ולמחסני מזון.

ההשלכות לירידה בכמות הנחשים תהינה קשות. בפרסום של ה"חברה הבריטית המלכותית" British Royal Society בירחון "כתבי ביולוגיה" Biology Letters נמסר כי מתוך 17 מיני נחשים ב: צרפת, אנגליה, איטליה, ניגריה ואוסטרליה, אוכלוסייתם של 11 מינים היתדלדלה חדות (משנות ה90).

מ "המרכז לאקולוגיה והידרולוגיה באנגליה" England’s Center for Ecology and Hydrology נמסר כי הסיבות להתדרדרות אינן ברורות אבל ההשלכות … קשות, נחשים מהווים טורף-על בבתי גידול רבים ומגוונים. חסרונם יאפשר התפוצצות אוכלוסיה של מזיקים ובעיקר מכרסמים. מכרסמים אוכלים מכל הבא לפה וההשפעה ברורה, הכותבים מציעים בזהירות כי "יתכן שההתחממות העולמית / שינויי האקלים, כמו גם אובדן שטחי מחיה וזיהום סביבתי הם הגורמים להיתדרדרות החדה באוכלוסיות הנחשים "

‫צבי מים מתוקים

כמו הנחשים כך גם צבי המים המתוקים הולכים ונכחדים לטענת קבוצת חוקרים מ"שימור בינלאומי" Conservation International (CI). יותר מ20 מינים נמצאים בסכנת הכחדה מיידית.

הסיבות העיקריות להכחדה הן: איסוף (פראי) לצורך מכירה כ"חיות-מחמד", צייד למאכל, אובדן בתי-גידול בגלל פיתוח שטחי חקלאות וסכירת נהרות. רוב מיני הצבים מגיעים לבגרות מינית בגיל 15שנים, הנקבות מטילות פעם בשנה רוב הביצים או הצבונים שבקעו נטרפים ורק מעטים מגיעים לבגרות.

כלומר, למרות שבכל הטלה יש ביצים רבות הריבוי הטבעי של הצבים איטי. כאשר על איטיות הרבוי הטבעי מעמיסים את נזקי האדם … המין בסכנה. שלא כמו "אחיהם" מהים, צבי המים המתוקים חיים במעלה נהרות, באגמים, בפלגי-מים ואפילו בביצות מלוחות ושטחי מנגרובים, בעשורים אחרונים חלה ירידה חריפה במספרי הצבים במס' משפחות.

הביקוש הרב לצבים כמזון – בעיקר בסין, השימוש בחלקי גוף לצורך ייצור שיקויי רפואה עממית, הביקוש להספקת הצבים למסעדות יוקרה במערב, כל אלה יוצרים ביקושים גבוהים בהרבה ממה שמסוגלות לייצר חוות גידול (הקיימות היום) והתוצאה … צייד פראי.

ה"טיפול" והסדרת אפיקי זרימה של נהרות פוגעים באתרי הקינון וההטלה, הזרמת שפכים ושינוי קצב הזרימה פוגע בצמחים שמשמשים מזון לצבים, איסוף פראי של ביצים אם לצורך אכילה מיידית או למכירה לחוות גידול, הטית פלגי-מים לצורך כריה, כל אלה פוגעים אנושות באוכלוסיות הצבים. העלמות הצבים מגופי מים מתוקים מהווה תמרור אזהרה למצב המים ‫(‬כמו הכנרית במכרות),

אחת הדרכים למנוע את העלמותם של מיני צבים בסכנה היא ע"י גידול גרעיני רביה במטרה לשחרר צבים לטבע. הדוגמא הבולטת היא של "ענק הנהר האדום" Rafetus swinhoei בעל השריון הרך, על פי הידוע רק 4 פרטים עדיין חיים.

כל הארבעה חיים בחוות גידול בסין כאשר הכוונה לרבותם וברבות הימים להשיבם לטבע, שני מינים נוספים מהסוג "אדום הכתר" batagur שנשמרים בשביה הם צבים שעיקר הפגיעה בהם היתה בגלל איסוף לאיכלוס אקווריומים. בעבר היו נפוצים בנהרות בנגלדש, בורמה, נפאל וצפון הודו, חלקם נחשבים כיום כנכחדים והסיכוי היחידי לשרידותם הם גרעיני רביה בשביה.

לדברי הכותבים, את כל הביקוש לצבי מים מתוקים (ולמוצרים נלווים) ניתן לספק ע"י חוות גידול שיוקמו ובד בבד עם הספקת הביקוש יהוו גרעיני רביה להשבת צבים לטבע.

נסיון מוצלח שנעשה ע"י הקמת חוות לגידול תנינים נותן תקווה וסיכוי להצלת צבי-מים-מתוקים.

הנחש שאינו סובל מהכחדה אבל גורם אותה לאחרים

נחש העצים החום אינו בסכנה, להפך הנחש שמקום חיותו הטבעי הוא יערות הגשם של אוסטרליה מצא את דרכו ליערות האי גואם (באוקינוס השקט), ושם אין לו אויבים טבעיים ולכן הוא מתרבה ועושה שמות בחיות המקומיות. מניחים שהפולש הגיע לגואם בעזרת האניות הרבות ששטו באזור בתקופת מלחמת העולם השניה.

הנחש כשמו כן הוא חי בעצים וטורף עופות, לטאות, עטלפים ויונקים קטנים אחרים, פעילותו העיקרית בלילה. מאחר והוא חדש לעולם החי של האי אין החיות יודעות להתגונן בפניו והנזק לאוכלוסיה המקומית רב, כדי להפחית את הנזק הוחלט להרעיל את הנחשים, יש צורך בשיטת הרעלה (וברעל) שלא תפגע ב"חפים מפשע", הרעל שנבחר הוא טילנול Tylenol, שבו ריכוז גבוהה של החומר הפעיל אסטאמינופן, acetaminophen.

אסטמינופן משמש כמשכך כאבים ומוריד חום אצל בני אדם אבל כאשר נחשים בולעים כמות זעירה של החומר, נפגעים חלבונים בדם ומשתבשת הובלת החמצן, הנחש נכנס לתרדמת ומת תוך זמן קצר.

כדי למקד את פעילות הרעל ולהבטיח כי רק הנחשים יגיעו אליו הוא "מוגש" לנחשים בתוך עכברים קטנים שמפוזרים מהאוויר בלילות, לכל עכבר מחובר מעין עפיפון נייר שגורם לו לדאות לתוך היער, להסתבך בענפי העצים ולהשאר תלוי בין הענפים, מקום בו נמצאים הנחשים וכך ממוזערת האפשרות שחיות אחרות יאכלו את הרעל.

רוב מיני הנחשים יאכלו רק טרף שהם בעצמם טרפו, לא כך נחש העצים החום שאוכל גם פגרים, תכונה שמאפשרת להרעילו תוך פגיעה מיזערית בסביבה.

עד לשימוש ברעל פיתחו שומרי הטבע שיטות שונות ומשונות לחיסול הנחשים: מלכודות, חיפוש הנחשים בלילות ואפילו שימוש בכלבים "מגלי נחשים", הכל ללא הועיל, הגישה החדשה – הרעלה מבוקרת מתבצעת ביערות שהתנועה בהם קשה ובהם מרוכזות אוכלוסיות הנחשים.

לכן יש סיכוי להגיע למצב בו תיפסק ההתרבות הפראית של נחש העצים החום. כדי לבדוק את יעילות השיטה מתויגים חלק מהפתיונות בתגי רדיו, כך יתאפשר מעקב אחרי הפתיונות ואחרי הנחשים שבלעו אותם.

8 תגובות

  1. האבולוציה חזקה מכל התערבות שרירותית
    ראו מה קרה לדבורים הקטלניות בדרום אמריקה
    היום הם כבר במרכז אמריקה
    ומחר ישתלטו על כל צפון אמריקה.
    למרות כל המאמצים להביא לקטילתם

  2. לאסף,

    עכשיו,לאחר שהסכמנו על הגדרת טורפי-על ללא מרכאות של "כרישים" – האם אינך מסכים עימי – ולמרות הציטוטים שאתה מביא – על כמויות האוכל הצנועות למדי הדרושות לנחשים,כמויות ההופכות אותם לטורפי "בוטיק ?"
    ציפורי טרף – זה שם המשחק בקשר לנברנים.ואפשר לצרף שועלים,נמיות וכו' .
    שינוחו הנחשים.

  3. בכתבה מסופר על הנחש הפולש לגואם שהגיע לשם באניות. לא שזה משנה, אבל אני קראתי שהגיע בכני נסע של מטוסים. כידוע בגואם היה בסיס אווירי גדול.

  4. לפרי … מה שלדעתך "קשה לומר" פשוט לא נכון . נחשים אינם "כרישי היבשה" , שכן זה מושג
    שאינו מתאר הוויה ביולוגית או זואולוגית ,
    אם כוונתך היתה ל טורפי-על , הרי שעל פי ה:
    British Royal Society
    כמו גם ה:
    England’s Center for Ecology and Hydrology
    לנחשים תפקיד חשוב, חיוני ומכריע ב"דילול" מכרסמים ,
    אין בכך שלילת תפקידם של דורסים (יומיים וליליים) ,
    אתה מוזמן להתווכח אם שני הגופים ולהזים את דבריהם …

  5. לפרי … מה שלדעתך "קשה לומר" פשוט לא נכון . נחשים אינם "כרישי היבשה" , שכן זה מושג
    שאינו מתאר הוויה ביולוגית או זואולוגית ,
    אם כוונתך היתה ל טורפי-על , הרי שעל פי ה:
    British Royal Society
    כמו גם ה:
    England’s Center for Ecology and Hydrology
    לנחשים תפקיד חשוב, חיוני ומכריע ב"דילול" מכרסמים ,
    אתה מוזמן להתווכח אם שני הגופים ולהזים את דבריהם …

  6. כמה מכרסמים יכול כבר נחש לאכול בשבוע ?
    נחשים ידועים בהזדקקות מועטה יחסית לטרף כך שקשה לומר שהם "כרישי" היבשה העוזרים לדילול המכרסמים.
    אם כבר מוטלת המלאכה על ציפורי הטרף היומיות והליליות – אלה טורפות כמויות גדולות משמעותית של מכרסמים מזיקים,ובמיוחד בעת שיש להן גוזלים להאכיל.
    עליהן צריך לשמור ואותן צריך לטפח – גם בגלל העובדה שכלל אינן מזיקות לאדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן