מאבק תעמולתי בין מפעילי פאבים-אירים ברחבי תבל, להגן על העישון לבין רשויות הבריאות במדינות מגבילות עישון, מוכיח לדעת “הבריאותיים” שאיכות האויר הבא לריאות לוגמי הבירה השתפר במידה רבה
יורם המזרחי
—————–
הוקוס-פוקס בזכות העישון
——————————
מאבק תעמולתי בין מפעילי פאבים-אירים ברחבי תבל, להגן על העישון לבין רשויות הבריאות במדינות מגבילות עישון, מוכיח לדעת “הבריאותיים” שאיכות האויר הבא לריאות לוגמי הבירה השתפר במידה רבה . סקר אוניברסיטת האוווארד שנערך ב 128 פאבים, השווה המצב בפאב “נקי” לעומת איכות האויר בפאב “מלוכלך” ומצא הבדלים לא רק בעשן אלא גם בכמות חלקיקים המוגדרים “נלווים ומזיקים” מנהל הפלג הקנדי של המחקר GEOFFRRY FONG מאוניברסיטת ווטרלו, הביע “התפעלות למראה הממצאים החורגים מעבר למשוער” מול התהלבותם המובנת של שוללי עישון התחזקה פעילות שדולת מעשנים הטוענים בין השאר “שפאב בלי עישון זה לא זה מפני שהתענוג אינו מושלם ” המאבק מגיע לעיתים לבתי- המשפט, כשתומכי העישון ובהם בעלי פאבים, טוענים שהאיסור פוגע בזכויות האזרח” בין השאר נמסר על מחקר בניהול מדענים מחבר העמים , המנסים להוכיח שלעשן יש בכל זאת תכונות חיוביות מפני שהוא. . . . מונע תפוצת חיידקים שונים וסוגי בקטריות. מתנגדי העישון מגדירים המחקר “נסיון נואש ופתטי” להגן על העישון באמצעי “להוקוס-פוקוס שמקומו לא במדע רציני”
————————————-
אנארכיה בקוואזולו-נאטאל
———————–
מדיניות הפנים של דרום-אפריקה כוללת גורמי אלימות שחלקם החל עוד לפני תום האפרטהייד.
הדברים חמורים במיוחד בקוואזולו-נאטאל וריכוזי אומת הזולו בכלל. המאבק הוא בין מפלגת הקונגרס הלאומי אפריקאי ANC לקבוצות וארגוני הזולו, כולל תנועות הקוראות לבדלנות והקמת אוטונומיית- זולו כצעד להקמת מדינת זולו עצמאית. בשבועות האחרונים עלה מספר מקרי האלימות הפוליטית, כולל מעשי רצח או נסיונות רצח. רוב הקרבנות היו נבחרי או תומכי הקונגרס האפריקאי. במקרה האחרון בסדרת ההתנגשויות בחיי פוליטיקאים, נרצחו חבר מועצה טרי מטעם הקונגרס ושניים מחבריו. זאאק’לי צ’ילאי וידידיו נורו למוות בבית הנבחר. עדי ראיה יכלו לספר רק על “מספר חמושים” שנראו בסביבת הבית, על יריות ששמעו ואלמונים שנמלטו בריצה ונעלמו בחשיכה . בדיקת מעבדה שנעשתה בקליעים שנאספו בזירת הרצח העלתה שאחד מכלי הנשק שימש בשנת 1995רוצחים שטבחו 19 מחברי הקונגרס. קצין משטרה בכיר מקוואזולו-נאטאל הגדיר המצב “כטירוף בו מנסים לחסל יריבים בצעד הנועד לעקוף הליכים דמוקרטים של הפלת יריב פוליטי דרך הקלפי ” הלוויית המונים שנערכה לחבר המועצה וידידיו, שיקפה משהוא מאוירת האנארכיה באיזור הכפרי של קווזולו-נאטאל, כשאלפי שוטרים בסיוע שריוניות ונגמשי”ם איבטחו מסע ההלוויה, בו השתתפו רבים ממנהיגי הקונגרס, בין השאר נועדו אמצעי הביטחון למנוע מאלפי האבלים רובם אנשי הקונגרס לעשות שפטים ביריבהם הפוליטיים.
———————————————–
דחף כריתת אברים -גדע את כף ידו
————————————–
צוות טלוויזיה אמריקאי המתעד תכנית ששמה “ארועים חריגים בחדרי-מיון” שעבר תיעד ארועים משונים, למשל טיפול בפצוע שמברג מבצבץ מגולגלתו, אשה היסטרית שבאחת מאזניה התמקם עכביש, נער שאבר מינו תקוע בבקבוק, קרבנות תקיפה באמצעים לא שגרתיים כמו אשה שאחת מאזניה נכרתה בין שיני שכנתה יריבתה ועוד מהמשונה והמוזר בהווי חדרי המיון של ארצות -הברית. אנשי הטלוויזיה נדהמו לא פחות מהצוות הרפואי, כשלאחד מחדרי- המיון נכנס גבר כבן ארבעים שהודיע בשקט “כף יד ימין נגדעה על ידי מכסחת הדשא שלי” האיש, שבא לבית החולים כשעל זרועו חוסם עורקים, הוכנס לאחד מחדרי הטיפול שם עצרו אבדן דם. אחרי שהרופא שמע סיפור מכסחת הדשא, הוא התקשר למשטרה כדי שתצא לבית הגידם לבדוק מה בדיוק התרחש בזירת התאונה ואם אפשר אז לאסוף כף היד. שוטרים ערכו חיפוש מדוקדק בחצר ומשלא מצאו סימני תאונה כל שהיא – נכנסו לבית ואחרי בדיקה קצרה במטבח מצאו משטח עבודה מכוסה דם ולידו גרזן מטבח, קופיץ חד כתער. נתיב טיפות דם הוביל ישר למקרר שם נמצאה כף ידו הכרותה של הפצוע. אחרי שהשוטרים דיווחו לבית- החולים על המציאה במקרר, הם התבקשו להביאה לחדר-המיון כשהיא נחה בשקית מלאה קרח. לתדהמת הכל הודיע הפצוע שהוא כרת כף ידו בכוונה ולא בתאונה. מייד אחר כך סרב הגידם לאשר ניתוח החזרת כף היד למקומה. רופאים שבדקו הדגם, קבעו שהכריתה מושלמת, ללא ריסוק עצמות ולכן מצב האבר הכרות והגדם מאפשר ניתוח איחוי. הגידם סרב לאשר הניתוח והרופאים אובדי העצות, הזעיקו פסיכאטרית שראיינה את הפצוע ואחר כך אמרה שהגבר כרת כף ידו מפני שהוא אחוז דיבוק (“פטיש/FETISH “) כריתת אברים. כריתת ידו הגשימה איפוא מאוויים כמוסים, שהצטברו בקרבו במשך שנים. בעוד הפצוע ממתין לחבישה, שאחריה יחזור לביתו, הוזעקה וועדת האתיקה של בית -החולים, כל זה אחרי שהמנתחים, שהתכוננו לחבר הגדם, סרבו להכנע לדרישות הפצוע ולהסתפק בחבישה בלבד. הוועדה קבעה שאין להכריח חולה לקבל טיפול ואותו דין חל על מי שכרת אבר מאבריו ומסרב לאפשר איחוי. בסופו של יום ארוך נחבש הגדם והחולה שסרב להתאשפז אפילו ליום אחד, עזב את בית- החולים חבוש כהלכה ובידו שקית הפלסטיק בה נחה כף ידו ארוזה בין קוביות קרח. רבים מצופי תכנית הטלוויזיה התקשרו לבית-החולים או לרשויות הבריאות ומחו על שדיוד לא אובחן כחולה נפש שאינו אחראי למעשיו ועל כן היה מקום לכפות ניתוח איחוי. תגובת הרופאים היתה ציטוט מדוייק של דברי הפצוע “אם תאחו כף היד אכרות אותה מחדש ”
———————————-
באלבמה מתלבטים אם לחון לוחמי שוויון זכויות
——————————
שנה אחרי פטירתה בשיבה טובה של ROSA PARKS לוחמת זכויות האזרח השחורה מאלבמה, שוקל בית-הנבחרים של המדינה הדרומית לממש חנינה כללית לאלפי שחורים ולבנים שנעצרו בשנות השישים כמוחים נגד אפליה. רוזה פארקס , התפרסמה כשסרבה לפנות מקומה באוטובוס ציבורי ולעבור מחלקו- הלבן לחלקו האחורי שהיה שמור לשחורים. מאבקה של רוזה שימש אחד המניעים לתנועת מחאה רחבה שהביאה לחיסול האפרטהייד בחלק ממדינות הדרום של ארצות-הברית. החוק יחון “וימחוק תיקים” לכל מי שנעצר והואשם בעבירות על חוקי הסדר הציבורי דאז. חקיקה הנשמעת הגיונית וראויה כמעט בכל החוגים, אינה פשוטה. מסתבר שגם בחלוף כחמישים שנה מארועי המאבק לזכויות האזרח יש מי שמוצאים טעות בביטול האפרטהייד של צפון-אמריקה, , או בשמו האמריקאי ” SEGREGATION סגרגיישן” . בין אלה המתנגדים לחוק המוצע חברי בית-הנבחרים המייצגים אזורי בחירה עם גזענות גלויה או נסתרת, האומרים שמחיקת תיקים וחנינה גורפת היא “עוול היסטורי ” שאין לממש. עוד נמצאו מי שדורשים שאם תתקבל הצעת חוק החנינה יש לחון גם גזענים, למשל אנשי הקו-קלוקס-קלאן. כך קורה ששנה אחרי שפארקס הלכה לעולמה, עדיין מתלבטים מחוקקי אלבמה בשאלה אם ההפרדה בין הגזעים ראויה לגינוי מלא, לא רק במסגרת חוקי המדינה והפדרציה האמריקאית בכלל, אלא בציבור הרחב, של אלבמה שחלקו מתרפק על עבר מכוער של אפליה וחוסר שוויון בין האזרחים.
————————–
צרות האביב של ערים קרות
——————————–
בערים הצפוניות והקרות של העולם, השוכנות סמוך ומצפון לקו- הרוחב השישים, נהוג להגדיר עונות השנה במושגים שאינם מוכרים בערים דרומיות. בקנדה למשל, נהוג להגדיר עונות ערים צפוניות בערך כך : סתו קצרצר, חורף ארוך, אביב ו. . . עונת תיקוני כבישים בניין ושיפוצים שאחריה קיץ קצר וחוזר חלילה. הגדרת עונה במושגי תיקון כבישים, נובעת מהנזק הכבד הנגרם לכבישים העירוניים כתוצאה מהשלג והקור העז המקפיא שכבות לחות ההופכות להיות מעטה קרח נוקשה וכבד. לחץ כלי הרכב והמסת הקרח הגורם חילחול מים לתוך בקיעים וחריצים הורסים, פשוטו כמשמעו, כביש אחרי כביש. בוויניפג למשל, עיר המונה כשמונה מאות אלף תושבים הגיעו נזקי החורף האחרון לשיא המציג בפני אבות העיר בעיה של מה לתקן ואיזה נזק להשאיר לעונה הבאה?. עיתוני העיר והמחוז פרסמו עמודים שלמים של דיווחי המצב, שלדעת רבים הופך כבישים צפון- אמריקאים להראות כאילו חוררו מטר פגזים ופצצות. היומון WINNIPEG FREE PRESS פירסם כתבה גדולה ומצולמת, בלווי שרטוטים והסברים הנדסיים על המהמורות והגדיר המצב “מגיפת מהמורות” העיריה, המודעת לעובדה שאין ביכולתה הכלכלית, או ההנדסית, לתקן כל הנזקים מסרה שיהיה צורך “להטליא” לפחות 200. 000 מהמורות, כולל בורות הנחשפים עם הפשרת השלג והקרח. העיריה מסרה עוד שכדי למלא כל המהמורות יהיה צורך ב 4500 טון אספלט, מסוג מיוחד המשמש למלוי מהמורות וסדקים. החמרים בהם משתמשים “לסתימות” נקראים בדרך כלל “תערובת אספלט קר” המאפשר תיקונים מהירים, אך אינו יוצר “הדבקת” המילוי לתשתית. כבישי האיזור מבוססים על תשתית בטון מזויין שעליו יוצקים אספלט חם. תיקון מלא של כל המהמורות יעלה עשרות מליוני דולר בכל עונה. אחד העיתונאים סיכם המצב במשפט “לעיריה אין תקציב. למהנדסים אין פתרון, לנהגים נמאס ולמזג-האויר. . . . לא אכפת”
——————————————————–
דון לא מתחרט
—————–
דון דינגשורט מאחד הישובים במערב קנדה, סרב לקבל החלטת מי שהיתה חברתו לנתק יחסיהם אחרי ארבע שנותאהבה וןאושר. האשה הצעירה הכירה גבר שהעדיפה על פני דון שמאן לקבל החלטת הפירוד. המאהב מיל. החל להטריד אהובתו וחברה החדש. ההטרדות כללו איומים בכתב, בטלפון וצעקות בעל פה, הטרדת הורי האשה ומעבידיה בבית-החולים שם היא עובדת כאחות. עוד ביצע דון מארבי-פתע לייד בית-החולים, בחצר בית האשה ובמגרשי חניה שונים לשם עקב אחריה. תלונות רצופות למשטרה לא הועילו. תיקי החקירה שנפתחו בזה אחר זה נגד המאוהב הסרבן לא הועילו הרבה, מפני שקצין התביעה טען שאין תקיפה בפועל. המצב השתנה כאשר דון החל לתקוף אהובתו לשעבר וחברה החדש בעזרת אגרופיו, או עם אלה וידית מעדר . המשטרה לא הצליחה לעצור המאהב הזועף, שירד למחתרת והיה עבריין מבוקש, מה שלא צמצם נחישות החלטתו לאיים על חיי האשה שהגדיר בסדרת שיחות טלפוןעם עיתונאים ” מאהבת סוררת” בין השאר נרשמו לחובת הגבר האלים התקפת- גרזן על האשה וחברה, שאך בדרך נס הסתיימה עם שריטות בלבד ולבסוף התקפת- מספריים במהלכה הגיח מאחורי שיחים בחצר בית מגורי האשה הנרדפת, כשהוא חמוש מספריים. דון הפיל קרבנו לאדמה והחל לגזור שערותיה כשלמזלה הופיעו בלשים שהצליחו להשתלט על האיש הנסער והאלים . במהלך משפט קצר, בו הודה התוקף בכל התיקים שיוחסו לו, הושמעו חוות דעת פסיכאטרים שהגדירו מצבו “כהלם ממושך ומסנוור ” דון נשלח למאסר ממושך, כשהמשפט האחרון שאמר לפני שהובל מבית -המשפט בדרכו לכלא היה “אחרי הכל אני לא מתחרט!”
הבלוג בנושאי בטחון ומודיעין של יורם המזרחי
