בית המשפט קבע: החופש האקדמי גובר על חופש המצפון

נשיאת בית המשפט המחוזי מחוז מרכז השופטת הילה גרסטל דחתה תביעת סטודנטים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות למנוע ניתוחי גופות בעלי חיים בשיעורי מבוא לזואולוגיה


נשיאת בית המשפט המחוזי מחוז מרכז השופטת הילה גרסטל דחתה בפסק דין עקרוני ותקדימי את תביעתם של סטודנטים בפקולטה לחקלאות ע"ש רוברט ה. סמית של האוניברסיטה העברית, וקבע כי נתיחת גוויות של בעלי חיים במסגרת הקורס "מבוא לזואולוגיה" אשר הסטודנטים חויבו להשתתף בהן, הן חוקיות ועומדות בהוראות חוקי ההגנה על בעלי חיים. בית המשפט קבע כי באיזון שבין החופש האקדמי לחופש המצפון של הסטודנטים, ידו של החופש האקדמי על העליונה.

בפסק הדין קבע בית המשפט כי הנתיחות הנעשות באוניברסיטה הן חוקיות ועומדות בהוראת חוקי הגנה על בעלי חיים מאחר שמדובר בגוויות של בעלי חיים. בכך, קיבל בית המשפט את עמדת האוניברסיטה העברית אשר יוצגה על ידי עורכי הדין בעז בן צור וחגי הלוי, ודחה את עמדת הסטודנטית אלכסנדרה ברודצקי.

בית המשפט אף דחה את טענת הסטודנטים לפיה נפגע חופש המצפון שלהם – זכות המוגדרת כזכות יסוד. בית המשפט קבע כי החופש האקדמי שאף הוא זכות יסוד גובר בענייננו על חופש המצפון. בית המשפט קבע כי אין להתערב בחופש האקדמי של האוניברסיטה שהחליטה כי הנתיחה חיונית להכשרת הסטודנטים ואין להסתפק בחלופת מחשב.

השופטת ציינה בפסק הדין כי החופש האקדמי גובר על חופש המצפון לאור העובדה שמדובר בסרבני מצפון סלקטיביים שכן הסטודנטים העותרים אינם מתנגדים באופן קטגורי לניסויים בבעלי חיים. בית המשפט קיבל את עמדת האוניברסיטה לפיה דרישת הנתיחה נכללה במסמכי ההרשמה ובשנתון והסטודנטים היו מודעים לדרישה זו בעת ההרשמה.

בשולי פסק דינו קבע בית המשפט כי הוא ער לכך שהסטודנטים התובעים לא יוכלו להשלים את חוק לימודיהם אם לא יבצעו את מטלת הנתיחות נגד מצפונם. אולם, בית המשפט קבע כי אל להתערב בשיקול הדעת האקדמי של האוניברסיטה הסבורה כי נתיחות אלו חיוניות להכשרת הסטודנטים.

ראש החוג למדעי בעלי-החיים, פרופ' ברטה סיוון, אמרה על פסק הדין: "אני שמחה שפסק הדין יעזור לנו לשמור על הרמה האקדמית של הקורסים המועברים באוניברסיטה".

עוד בנושא זה באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

18 תגובות

  1. אני אישית נחרדתי לשמוע על החלטת השופטת. לא רק שמדובר במוות מיותר באופן כללי, להכריח סטודנטים בעלי מוסר גבוה להשתתף בניסויים בניגוד למצפונם, פשוט מזעזע.
    ניסויים בבע"ח במהלך תואר ראשון רק מראים לנו כמה אין פיקוח ואין טיפת חמלה בעולם האקדמי. אני חושב שצריכה להיות הצדקה ממשית ומבוססת בכדי לאשר פגיעה ביצור חי, פיתוח תרופות מצילות חיים עונה על כך בעוד שניסויים לצורך לימודי או לצרכים קוסמטיים אינם מוצדקים. נכון להיום, אין כזה דבר זכויות בע"ח, אנו רומסים אותן בתחום הלבוש, ההגינה, המזון והלימודי. כל עוד נמשיך להיות אגואיסטים ולחשוב שהכל כשר כל עוד אנחנו נהנים ולא משנה את מי אנחנו רומסים בדרך, המצב לא ישתנה ונמשיך לחיות בעולם אכזר ופוגעני, לא רק כלפי חיות.

    אופטימי

  2. ובכל זאת בית המשפט אמור להיות מורכב בעצמו משופטים בעלי רמת מצפון גבוהה מהנורמה ושיקול דעת מורחב היכול לקחת בחשבון גם את הטיעונים שאמר דר' עמי בכר וזיו ולא להשאיר את תלמידי שנה א' שעדיין לא בשלים ומוכנים דיים להבין למה הם נכנסים.

    ישנן ארצות מפותחות שלפני שתלמיד /סטודנט מתמקצע בתחום ספציפי מסויים וכל הכרוך בכך ,עליו קודם לקחת לימודים כלליים המאפשרים לא הכנה ארוכה יותר/וזמן על מנת להגיע בעצמו לשיקלול יותר מוצלח להבנת הרמות המצפוניות בתוכו ולנישה התואמת לו .למען הסובב אותו .
    למצער ,נראה גם שלא כל אחד/אחת ראוי להיות שופט ולא כל 'נושאי ונשיאי 'האקדמיה לתחומיהם הינם ברי מושכלות והבנה עמוקה בענייני מצפון ומוסר גבוה-ולהשלכותיו הרבות מכך.

    התחושה הכללית היא :שטח הפקר.גרוע מכך ,אי למידת לקחים.
    עצוב.

  3. XX:
    תודה על ההסבר.
    אמרתי שיש כאן שאלה כך שזו אינה בדיוק טעות.
    אמרתי גם "לרוב" וזה אפילו נכון.
    אני מבין שזה הנוהג אבל לדעתי האישית, הכללת הדרישות בדבר אופן רכישת הידע (שזה יותר מהגדרת הידע שיש לרכוש) בחופש האקדמי מיותרת ופוגעת. זה קצת דומה לחוק שיחוקק הצבא שיחייב את החיילים להתגלח (בשונה מהחוק הקיים המחייב אותם להיות מגולחים).
    איך שלא יהיה (ואני מבין שבמקרה הנוכחי לא הייתה בעיה עם טענתי הבאה) – יש לפרסם את הדרישות המיוחדות מראש כדי שתלמיד לא ייקלע לקונפליקט שבו דרישות שלא ידע עליהן מחייבות אותו לעבור על צו מצפונו.

  4. ואולי משהו נוסף לסטודנטים לעתיד. לפני שנגררים לתביעות משפטיות שסביר כי יכשלו עדיף לשקול את האופציות ההגיוניות
    1. ללמוד מקצוע אחר
    2. ללמוד במוסד שלא מחייב קורסים כאלו
    3. לנסות ולדבר, בצורה תרבותית ולא באיומים וקללות, עם הסגל. לנסות להגיע להסדר מול המרצה או המוסד בצורה קצת יותר אנושית וכניראה שגם יותר יעילה.

    התביעה היחידה שנגמרה ב"סוף טוב" יחסית הגיעה למצב זה משום שהאוניברסיטה המדוברת התחייבה בפני הסטודנטית למצוא תחליף אך מאוחר יותר חזרה בה

  5. מיכאל, טעות בידך
    חופש אקדמי כולל גם את זכות המוסד להגדיר מהו חומר לימוד הכרחי. ישנם קורסים לגביהם קיים קונצנזוס באקדמיה- כימיה אורגנית, ביוכימיה, גנטיקה. ואחרים שלא כל מוסד אקדמי מגדיר כקורסים החשובים כמבוא לעיצובו של ביולוג.
    דווקא הפקולטה לחקלאות היא פקולטה שמכילה מגוון רחב של מסלולי לימוד ביולוגיים, והיחיד מבינהם שכולל את מעבדת הזואולוגיה הוא המסלול של בעלי חיים. דבר זה לא מאוד מפתיע שכן זהו מסלול הכנה לוטרינרים לעתיד. ואיך וטרינר לעתיד יכול לסרב עכשיו לנתח כריש ולהשתתף ב4 שנות לימודי הוטרינריה בניתוחים של חתולים, כלבים, מכרסמים ועופות שהומתו? מה ההבדל הגדול?
    התובעת יכלה ללמוד במוסד אחר (באת"א זואולוגיה אינו קורס חובה) או במסלול אחר (ביוכימיה, מדעי הצמח..) אך היא בחרה ללמוד מסלול שלמעשה קורס הזואולוגיה הכלול בו הוא ראשון בין קורסים רבים הכוללים ניתוחים של בעלי חיים ואף ניסויים (לא פולשניים) בבע"ח. מי שלא מאמינה שזהו דבר מוצדק, עדיף לה להרשם למסלול אחר.

  6. יגאל ג:
    אתה צודק.
    חשבתי להתערב באותו עניין אבל התאפקתי כי השאלה המוסרית מעניינת אותי ולא רציתי לקטוע את הדיון שמא אקבל ממנו איזו תובנה חדשה.
    חשבתי גם שיש כאן שאלה באשר למונח "חופש אקדמי" כי מונח זה משמש בעיקר להגדרת זכותם של החוקרים לקבוע את כיווני המחקר ולא להגדרת זכותם לקבוע את הדרישות מתלמידיהם.

  7. ודבר נוסף: זכותם של אלה שהדרישות האקדמיות לא מתאימות להם, לא ללמוד את הנושא שלא מתאים להם או לא ללמוד כלל!

  8. נראה לי שיש מקום להבהיר משהו: השופטת לא הביעה עמדה לגבי עצם ניתוח גוויות בעלי החיים. היא קבעה שהחופש האקדמי – הזכות של האוניברסיטה לקבוע מה שייך לתוכנית הלימודים – גוברת על חופש המצפון – זכותם של יחידים לקבוע מה מתאים להם ומה לא.
    ובאשר ליכולתם של בעלי חיים לחוש כאב: כל תכונה ויכולת שקיימות באדם (כל אחת ואחת מהן!) לא הופיעה באחת עם הופעת האדם אלא התפתחה באופן הדרגתי (כמו כל האברים כולל המוח הגדול) בבעלי חיים נחותים יותר שבדרך. בין תכונות אלו נמצאות גם תחושת הכאב, יכולת תכנון, מודעות ועוד ועוד. מכאן שכל התכונות והיכולות האלה נמצאות ברמה כזו או אחרת גם בבעלי חיים, וככל שבעל החיים מפותח יותר, נמצא גבוה יותר בסולם האבולוציוני – התכונות האלה מפותחות יותר. מי שחושב אחרת הוא, במקרה הטוב, תמים.

  9. נראה שיש פה כאלו שבטוחים שחיות בכלל מרגישות כאב וסבל.
    זאת טעות להיות בטוח בכך.
    יש הבדל עצום בין חיה שמתפתלת (שזהו אקט פיסי), לחיה שמרגישה כאב(תהליך נפשי מודע). ואנו מקשרים זאת כי אצלנו בני האדם יש קורלציה בין 2 סוגי התופעות.
    אני סבור שסביר להניח שחיות אינן מרגישות כלל כי אין להן נפש מודעת.

  10. למה הקיצוניות ?

    הרי בכל זאת יש הבדל בין אדם לחייה.
    הגבול פה נקבע על ידנו וזה שיש אנשים שעוברים את הגבול זה סיפור אחר.
    ויש להבדיל בין חיות טבע לחיות שמגודלות לצורכינו כגון אוכל שזה 99.99% וחלקן ורק מה"מגודלות" (אני מקווה) ישמשו גם לניסויים אשר בסופו של דבר יפיקו רווח מסוג כלשהוא.
    ןגם דובר פה בגוויות ולא חיים.

    ילד שמתעלל בחיות אכן יפתח זאת אבל
    א. זו לא אשמתו אלה סביר להניח הסביבה,
    ב. ילד שלא עושה זאת אומר שישר הוא יהפוך לרוצח לאחר קורס מבוא לזאולוגיה?

    באמת שהדבר הזה לקוח כאילו מסרט של יפי נפש..
    בואו כולנו נהיה צמחונים ושאנטי..
    GET REAL. יש גבול להתעללות בחיות ואסור שחיה תסבול אבל מפה ולבית משפט ? רחוק מאוד!

  11. כנראה שתופעת ה'מנגל' הוא סוג של סובלימציה לאותו יצר:)

  12. תשאלו כל עובד סוציאלי מתחיל, ילד שהורג ומתעלל בבעלי חיים בילדותו, סופו שיפגע בבני אדם בבגרותו, מבוגר שמתעלל באנשים בבגרותו, סופו שקוראים לו ד"ר מנגלה.

  13. לדעתי זה פשוט כמנו שקבע בית המשפט חופש אקדמי .. ואפשר..
    אבל יש פה הסתיגות שלא נבדק לדעתי ע"י בית המשפט , בגלל החופש האקדמי..
    האם במקרה הזה צריך… ונראה לי שדעתו של ביולגינו , עמי בכר הגיונית וסבירה..

  14. שוב סליחה על ההשוואה המחרידה,אך האם גם המדענים הגרמנים גם חשבו כך ,כאשר ערכו את הניתוחים,ההנדוסים,והניסויים על היהודי-יהודיות המתים-חיים.
    כאשר מתחילים עם צפרדעים,עכברים וכו' והמצפון מוקהה קל מאוד לגלוש הלאה עד שפל השפל והשפלות.
    נורא!
    שאלה להבהרה:מעניין מי טורח גם להמית את אותם עכברים המוגשים על טס הזהב לתלמידי האקדמייה?
    בושה וחרפה.

  15. מסתבר שכדי לשמור על המצפון, אין טעם לפנות לבית המשפט, כל מי שעובד שם מעורכי הדין עד השופטים, כולפ מאותו מקצוע – מקצוע הזנות, אצם אין טעם לחפש מצפון

  16. נקודה,
    אני חושב שיש טעות בדבריך. על המחקר להיות מרוחק מהרגש. כשרגש נוגע במחקר הוא מוביל אותו וקובע או מסיט את תוצאותיו. רגש ומדע לא באים טוב ביחד – למרות שהם קשורים זה בזה ברמה מסויימת. על כל פנים, גם אם לקבל את הגישה הזו – תלמידי שנה א' של תואר ראשון רחוקים מלהיות "חושבים אקדמיים" או "חוקרים" או "ביולוגים". הם סטודנטים. וכך נכון עד אשר יוצאים לחיים עצמם ומתעסקים בהם במחקר של ממש. אני לא מכיר אף אחד (חוץ ממני) שסיים תואר שני בזואולוגיה. אני בטוח שיש – בזה אין כל ספק בכלל – אבל הם כל כך מעטים שבאמת אין שום סיבה להתעמק בניתוחי בע"ח בשנה א'. כמי שסיים בזמנו תואר שני בזואולוגיה אני יכול להעיד על עצמי ששום ניתוח מהניתוחים הרבים שעשיתי כחלק מקורסים בתואר הראשון לא האירו את דרכי ולא נתנו לי משהו שלא הייתי יכול לקבל מקריאה או הדמיה ממוחשבת.

    אני לא חושב שיש לאסור על ניתוחי בע"ח או ניסויים בבע"ח כמשהו עקרוני. זה בסדר. אין לי בעיה גדולה עם זה (שוב, כל עוד אין צער או ייסורים לבע"ח). אני באמת ובתמים מאמין שאין בזה טעם בשנה א' של תואר ראשון. מי שרוצה להתמקצע ולהתמחות – שילך על זה בהמשך הדרך. בשלב הזה – אין שום צורך.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

  17. עמי אולי מדובר בעניין עקרוני, נראה לי שהמחשבה האקדמית היא שאינך יכול להיות חוקר כל עוד היחס שלך למושא המחקר הוא רגשי.

  18. כמי שניתח אי אילו בעלי חיים, מתים וחיים גם יחד – אני מאמין שניתן בהחלט לוותר על התענוג הזה בלימודי הביולוגיה. קורסים פרקטיים מסוג זה בהחלט יכולים להיות קורסי בחירה מתקדמים בשנה ג' ואילו את התאוריה ניתן להעביר בעזרת ספרים והדמיות מחשב. באופן אישי אין לי בעיה מצפונית עם ניתוחי בעלי חיים בכל מצב שהו (כל עוד אין צער בעלי חיים או התעללות תוך כדי), אבל במקרה זה של לימודים – אין לי ספק שאין צורך בכך. על פי רוב אין הסטודנט ישתמש בידע שרכש בפרקטיקה של הניתוח. ניתן אף לבצע ניתוח אחד בכיתה ע"י המרצה ולהקרין אותו בצורה חיה לכולם.
    מי שירצה מאוחר יותר ללכת לכוון הזואולוגיה ולהעמיק בחומר מסוג זה – צריכה להנתן לו האפשרות לקבל גם קורסים פרקטיים בניתוחי בע"ח (אם כי לטעמי אין בכך כל ייתרון היום והאלטרנטיבות טובות הרבה יותר ממגע ידיים).

    בברכת חברים,
    ד"ר עמי בכר – ביולוגי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן