ארה”ב תהיה תלויה ברוסיה להעלאת אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל בשנים 2010-2014 לאחר השבתת מעבורות החלל * הסנטור ביל נלסון חושש שהקונגרס לא יאפשר הארכת הפטור לנאס”א המאפשר שימוש בסויוז, במסגרת החוק האוסר על רכישת טכנולוגיה צבאית מרוסיה בשל הסיוע שלה לאירן בתחום הגרעין
למשבר בין גיאורגיה לרוסיה על האיזורים השנויים במחלוקת – דרום אוסטיה ואבחזיה, עלולות להיות השלכות גם על יכולתה של נאס”א להעלות אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית בעתיד. ארה”ב ביקרה את פעילויותיה הצבאיות של רוסיה והדבר עורר דאגה באשר לעתיד השימוש של נאס”א ברכבי הסויוז.
הדבר בא בזמן קריטי, מאחר ובשנת 2010 ארה”ב אמורה להשבית את מעבורות החלל. גם ככה, האישור להשתמש בסויוז ניתן לנאס”א רק עד שנת 2011, שאז יפוג (אם לא יוארך) תוקף החוק הקובע חרם צבאי על המדינות הסוחרות עם אירן בתחום הגרעין. אם היחסים בין ארה”ב לרוסיה יחמירו, אולי לא יאפשר הקונגרס הארכה של ההסכם ויקפיא בכך כל מעורבות מאוישת אמריקנית בחלל. הסנטור ביל נלסון, דמוקרט, ומבקר של תוכנית החלל האמריקנית העלה את הדאגה כאשר האשים את ממשל בוש בהסתמכות יתר על רוסיה בגישה עתידית לחלל.
החוק המדובר התקבל בשנת 2000 במטרה לשכנע את רוסיה להפסיק את אספקת הטכנולוגיה האטומית לאירן. החוק מונע מארה”ב לממן את תוכנית החלל הרוסית בכך שהוא לא מאפשר לה לרכוש שירותים וטכנולוגיות ברוסיה. נאס”א קיבלה פטור רק מהחוק הזה לצורך תשלום לרוסים על שירותי הסויוז שלהם בהעלאת נוסעים לתחנת החלל עד שנת 2011 ואולם ארה”ב עדיין תזדקק לפתרון גישה לתחנה במשך חמש שנות הפער הצפויות בין השבתת המעבורות ובין השלמת תוכנית הקונסטליישן. ואולם המחוקקים בקונגרס יהססו להאריך את הפטור אם היחסים בין ארה”ב ורוסיה יתדרדרו, והדבר יכניס את נאס”א למשבר מיד לאחר השבתת המעבורות. דאגה זו הוגברה מאז הפעולה השנויה במחלוקת בגיאורגיה, שהיא בעלת ברית של ארה”ב.
בנוסף ארה”ב חתמה על הסכם עם פולין להצבת טילים להגנה על אירופה וארה”ב מפני טילים בליסטיים של מדינות ועינות ורוסיה כבר הודיעה שמערכת נשק סמוכה לגבולה מערערת את האיזון הצבאי באיזור, דבר שהוסיף למתח בין הצדדים. נלסון חושש איפוא כי לא רק רוסיה תשלם את מחיר תוקפנותה, אלא גם ארה”ב תסבול.
כזכור לאחרונה ביקש מנהל נאס”א מייקל גריפין מהאירופים לפתח אף הם יכולת שיגור מאוישת כדי להפחית התלות ברוסיה.
6 תגובות
אדם,
אני לא מסכים איתך. אמנם על פניו נראה כי ניתוב תקציבים למחקר פלנטות וירחים יפיק מידע מעניין יותר מאשר לאמן ולשכן אסטרונאוטים בחלל, אבל לדעתי האפקט יהיה דווקא הפוך: אחרי הכל המימון של הפרוייקטים הללו בא מהאנשים. משלמי המיסים ומתרומות. כדי שזה יקרה צריך להראות ולהפיק פרוייקטים כמו תחנת החלל. הפרוייקט שאליו יכולים להתחבר גדול המדענים ועד אחרון האזרחים ולהתפעל מהצלחה אנושית בחלל. אני חושב שמה שפרוייקט תחנת החלל נותן הוא הרבה יותר מהפקת הלקחים המדעיים שבו. בלי הפרוייקט הזה – שאר הפרוייקטים, לדעתי, לא היו קיימים כלל.
עמי,
אני לא רואה איך סגירת תחנת החלל תגרור פיגור גדול.
אולי דווקא ניתוב מחדש של התקציב יוכל להאיץ את התוכנית לירח ולמאדים.
אל דאגה!
היבריד יסדר לנו סיוע חוצני.
זה יהיה נורא אם תופסק תוכנית החלל. זה יגרור פיגור גדול מאוד.