האם כדורי התותח של ראשית המאה ה-19 יכלו להטביע את ספינות הקרב של התקופה

במבט ראשון נראתה דופן ספינת המלחמה שטבעה מול חופי עכו חזקה ועבה, אולם ניסוי בהליך ייחודי, הראה שגם הדופן העבה לא עמדה בפני כדורי התותח

כדורי תותח על ספינה טבועה בחופי עכו. צילום: אוניברסיטת חיפה
כדורי תותח על ספינה טבועה בחופי עכו. צילום: אוניברסיטת חיפה

ניסוי משותף של חוקרים מהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקאנטי באוניברסיטת חיפה ומ'רפאל' – "חברת רפאל, מערכות לחימה מתקדמות" פתר את החידה שהעסיקה את החוקרים מהרגע שהבחינו בדפנות העץ העבות של הספינה הטרופה מול חופי עכו – האם כדורי התותח של אותה תקופה יכלו לחדור את הדפנות או לא.

הספינה "עכו 1" נמצאה כבר בשנת 1966, אולם רק מאז שהחלו חוקרי אוניברסיטת חיפה לחקור אותה לפני כשלוש שנים היא החלה לחשוף את חידותיה. התעלומה הראשונה נגעה למקורה של הספינה, לתקופתה ולסיבה שבגללה טבעה. מפה ששרטט חייל בריטי בשנת 1799, בעת המצור של נפוליאון על עכו, הביא את החוקרים להניח כי מדובר ב"ספינת מחסום" בריטית – ספינה שהבריטים טיבעו בכוונה כדי להקשות על כניסת ספינות צרפתיות לנמל.

אולם חידה נוספת שהעסיקה את החוקרים נגעה לעוביה של דופן הספינה. לדבריו של ד"ר יעקב כהנוב, ראש צוות המחקר, כבר במבט ראשון ניתן היה לראות שהדופן, שהייתה בנויה מעץ אלון, עבה בצורה יוצאת דופן והשאלה שנשאלה הייתה האם כדורי התותח של אותה התקופה היו מסוגלים לחדור אותה בכלל. ניסוי ירי של תותחים וספינות עתיקות נערכו בעולם, אולם מכיוון שמדובר בפעולה יקרה ומסובכת, הם נערכו בכמות לא גבוהה כך שגם כיום לא ניתן לדעת בוודאות לגבי כל ספינה וספינה האם כדורי התותח של אותה העת היו מטביעים אותה או לא.

מי שסייע לחוקרים הימיים לפתור חידה זו היו המהנדסים של "רפאל". המודל המיוחד שמצוי בידי רפאל מאפשר לבצע ניסוי ירי בקנה מידה מוקטן, מה שמקטין את העלות ומאפשר לניסוי להיות מבוקר, מדוד ומתועד. הניסוי הנוכחי נערך בקנה מידה של 1:2 ולצורך כך נבנו באוניברסיטה חמישה דגמים של דופן הספינה, בנויים היטב מעץ אלון, בהתאם לממצאים הארכיאולוגיים. במקביל, ב"רפאל" הכינו את כדורי הירי, את התותח ממנו ירו, וכן בוצעו מדידות כדי שאפשר יהיה לכוון את מהירויות הלוע בניסוי למהירויות של כדורי התותח באותה תקופה: בין 100-500 מטר לשנייה.

הניסוי הראה כי למרות חוזקה של דופן הספינה, היא לא עמדה בפני עוצמתם של כדורי התותח, שחדרו אותה. עוד התברר כי ככל שמהירות הכדור הייתה נמוכה, הנזק לדופן הספינה וכמות שבבי העץ, שהותזו מדופן הספינה, ואשר במציאות היו גורמים לפגיעה באנשי הצוות של הספינה, היו רבים יותר. לדברי החוקרים, תוצאות הניסוי הן בעלות חשיבות רבה למחקר הספינה ולמחקר קרבות ימיים בתקופה זו.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. אתה מדבר על אותם קיבוצים בטח שנפתחו להם העיניים ופתחו מפעלים כושלים ונהיו עצלנים כולם ובסוף במקום לשלם את החובות שצברו כמו כל גוף אחר במדינה כולל מושבים שנכנסו לחובות. הצליחו לזכות בהסדר ענק שמגמד את הסכומים יחדיו שאי פעם החרדים גזלו..הקיבוצים האלה??? מעוז מפאי המושחתת הישנה?..כי לרגע שכחתי…
    אם כבר היישובים והמושבים למינהם תרמו יותר.

    מצד שני ..לקטנוני מ 1…אם לא נדע מאיפה באנו איך נדע לאן נלך…ולא זוכר ממש מי תבע את המשפט האגדי הזה….אלה המחקרים הכי כייפיים..גם לחוקרים מגיע כיף ..לא תמיד צריך רק לייצר נשק.

  2. נקודה, אם אפשר היה להרים את הקיבוצים, אולי הם היו מצליחים לתרום גם היום את התרומה שהם הרימו פעם. אבל אני לא אנסה לספר לך עליה. אם אוזניך אטומות לא תשמע בכל מקרה, ואם פתוחות הן תוכל ללמוד אותה לבדך.

    חיים,
    מי שלא לומד את העבר, מבזבז את העתיד.

  3. חיים אתה צודק, עדיף לתת את הכסף לישיבות או לקיבוצים, הם ממש מועילים לנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן