מסדרונות לחיים

כבר בשנות השישים (במאה הקודמת) התפתחה הנחה שהתקבלה ע"י שומרי הטבע, כי "רצוי, נכון וטוב לקשר בין שמורות מבודדות במסדרונות שיאפשרו מעבר חפשי של מינים ביולוגים"

כבר בשנות השישים (במאה הקודמת) התפתחה הנחה שהתקבלה ע"י שומרי הטבע, כי "רצוי, נכון וטוב לקשר בין שמורות מבודדות במסדרונות שיאפשרו מעבר חפשי של מינים ביולוגים", ההנחה היתה מבוססת על הגיון והרגשה כללית, "אינטואיציה", האומרים כי שמורות "איים" כלואות בתוך שטחי חקלאות ושטחים בנויים מתנוונות ומאבדות את חיוניותן.

כנגד המסדרונות היו טענות כי אלו עלולים להיות מלכודות מוות בעיקר לחיות שתוך כדי מעבר במסדרונות יפגעו, ע"י מכוניות בכבישים או ע"י חקלאים ואחרים שיראו במעבר חיות בר סיכון ליבולם או לעצמם, לכן במקרים רבים כאשר עברו מסדרונות אלו בשטחים מיושבים ניבנו מעברים מיוחדים שהיו אמורים לאפשר לחיות לעבור בביטחה ללא מגע ישיר בשולי המסדרון. כך אפשרו מסדרונות אלה את נדידת המינים הביולוגים בהתאם לתנאים המשתנים באזורי מחיתם, נדידה עונתית "מסורתית" או נדידה בגלל שנויים מקומיים – יובש, שכיחות מזון ומים וכד'.

בקנדה ובארה"ב מקושרות שמורות ע"י מסדרונות, כך למשל מעברים שנפתחו בין ילוסטון ליוקון., על גבול קנדה -ארה"ב מתקימות שמורות משני עברי הגבול, בהודו ניפתח מסדרון (שאורכו 60 קמ' ורוחבו 10קמ' ) בין מרחבי מחיה של טיגריסים בהימליה המזרחית – למערב הרי הגת (Ghats). בצילה פותחים מעבר בין ביו-ביו (B?o B?o) לשמורות פרטיות באזור. באפריקה הדרומית מקשרים שמורות ע"י יצירת "שמורות חוצות גבולות", במזרח אפריקה מאפשרים נדידת הגנו דרך אזורים חקלאיים, וכך בעצם מממשים רעיון "אינטואיטיבי" לשמירה על הטבע.

עכשיו, מחקר שביצעו חוקרי אונ' קליפורניה (סנטה-ברברה) ניתן ביסוס מדעי לצורך במסדרונות. המחקר שמתפרסם בירחון סיינס הופך "תאוריה רגשית" להוכחה מעשית.

צוות בהנחית האקולוגית אלן דמשן (Ellen Damschen) בדק שטחים בקרולינה הדרומית, בהם גדלות חורשות אורנים (Pinus palustris) שהם העצים ה"ילידים" באזור, החורשות מוקפות ב מיני אורנים שניטעו / "יובאו" לצורך תעשית העץ. האורנים הנטועים יצרו שטחים עקרים עבור מינים אחרים,שש חלקות חורש Pinus palustris ששרדו, כל אחת בת כחצי דונם שמשו מודל, חלק מהחלקות קושרו ביינהן ע"י מסדרונות צרים, מסדרונות שנוצרו ע"י פינוי העצים ה"זרים", חלקות אחרות הושארו מבודדות.
בתקופה של חמש שנים (2000 -2005) גדלו בחלקות המקושרות 20% יותר מיני צמחים מאשר בחלקות המבודדות, זאת למרות העובדה כי תנאי הקרקע והאקלים בכל החלקות שווים.
המסדרונות אפשרו מעבר זרעים ע"י עופות ויונקים, האבקה ע"י חרקים וכן תחרות חפשית על משאבים, תחרות בין צמחים וחיות, תחרות המחזקת את המינים.

למרות הזמן הקצר יחסית שבו נערכה הבדיקה היו הנתונים ברורים ומשכנעים. כלומר ע"י קישור "איים" ומתן אפשרות תנועה, גודל המגוון הביולוגי, גידול שמאפשר קיום יציב עשיר ומגוון לצמחים ולחיות בשמורות. כך הנחה "אינטואיטיבית" שיושמה, נבדקה והוכחה כעובדה מדעית ונותנת גבוי מעשי לצורך ליצור מסדרונות שיקשרו בין שמורות, מסדרונות לחיים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן