התגלה כוכב לכת חדש מחוץ למערכת השמש העובר על פניו של כוכב האם שלו, והיכול ללמד על התפתחותם של כוכבי לכת ענקיים במערכות דומות.
החללית CoRoT, המופעלת על ידי סוכנות החלל הצרפתית CNES, גילתה כוכב לכת המקיף כוכב הדומה לשמש בקבוצת נושא הנחש במרחק של כ-1,500 שנות אור מכדור הארץ. כוכב הלכת, ששמו CoRoT-9b, עובר לפני השמש שלו פעם אחת ב-95 יום, וגורם להסתרה חלקית של האור המגיע מהכוכב.
הנס דיג (Deeg) מהמכון לאסטרופיסיקה של האיים הקנאריים (IAC), העומד בראש קבוצת החוקרים, מסביר את חשיבות הגילוי: “מכל כוכבי הלכת שהתגלו בשיטת הסתרת האור, זהו כוכב הלכת הראשון שהוא בעל טמפרטורה מתונה – היכולה להיות בטווח שבין מינוס 20 ל-150 מעלות צלזיוס”. הטמפרטורה המדויקת תלויה באטמוספירה של כוכב הלכת וביכולתה לבלוע את הקרינה של השמש הקרובה אליה.
פרופסור צבי מזא”ה מאוניברסיטת תל אביב ותלמידו אבי שפורר, הנמצא היום בהשתלמות בתר-דוקטורט בסנטה ברברה, הם הישראלים היחידים שהשתתפו בצוות הגילוי. הליקוי של CoRoT-9b זוהה לראשונה בידי הלוויין CoRoT לאחר תצפיות רצופות במשך 150 ימים בקיץ 2008. אחרי הגילוי בעזרת נתוני החללית, צפה בכוכב הצוות הבינלאומי של CoRoT ממצפים שונים בעולם, ובהם הנמצאים באיים הקנאריים, צ'ילה והוואי, יחד עם תצפיות שהתבצעו במצפה הכוכבים של אוניברסיטת תל אביב אשר בנגב. התצפיות הקרקעיות אפשרו את זיהויו של הכוכב ככוכב לכת.
למרות המרחק העצום אל כוכב הלכת שהתגלה אפשר להעריך מתוך התצפיות את גודלו ואת כמות המסה שלו, ומתוך כך לקבל את הצפיפות הממוצעת שלו. נתון זה חשוב ביותר להבנת תהליכי היצירה וההתפתחות של כוכב לכת. “במהלך העשור האחרון אפשר היה לקבל את הנתונים האלה רק עבור כוכבי לכת שלהם מסלולים הקרובים מאוד אל השמש שלהם” אומר פרופסור מזא”ה. “כוכבי הלכת שצפיפותם נמדדה עד עכשיו מושפעים מאוד על ידי הקרינה האדירה שהם מקבלים מהשמש שלהם”. CoRoT-9b” הוא כוכב הלכת הראשון שאנו יודעים את צפיפותו הנע במסלול רחוק מספיק מן השמש שלו” מסביר פרופסור מזא”ה “ועל כן הוא מספק לנו מבחן ברור ונקי של התיאוריות שפותחו באשר לדרך שבה מתפתחים כוכבי לכת ענקיים. הצפיפות שנמדדה מתאימה להערכות התיאורטיות המקובלות”.
“כוכב הלכת החדש מורכב בעיקר ממימן והליום” אומר טריסטן גייו (Guillot) מהמצפה של חוף התכלת אשר בניצה שבריוויירה הצרפתית. “ואולם הוא עשוי להכיל עד 20 פעמים מסת כדור הארץ בצורה של קרח וסלעים דחוסים. לפיכך הוא דומה למדי לכוכבי הלכת הענקיים של מערכת השמש שלנו – צדק ושבתאי.”
על פי פרופסור מזא”ה “ההתקדמות בחקר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש היא עצומה. מדהים לחשוב שלפני עשרים וחמש שנה לא היה ידוע אף כוכב לכת מחוץ למערכת השמש שלנו. בתקופה קצרה יחסית התגלו מערכות רבות של כוכבי לכת שונים ומגוונים, חלקם השונים מאוד מכוכבי הלכת שבמערכת שלנו. היקום צופה לנו עוד הפתעות רבות”.
18 תגובות
קובי,
הבט סביב וראה במה עסוק המין האנושי.
אנחנו לא ננוע במהירות האור וגם לא נדלג מרחקים דרך חורי תולעת.
אם להיות ריאליים, התחרות על סיום קיומינו כאן היא בין השמדה עצמית לקטסטרופה קוסמית (שבאופן סטטיסטי תגיע הרבה לפני חור התולעת).
אגב כל האימרות וההפרכות שאתה מדבר עליהן, ע”י מי נקבעו, וע”י מי הופרכו?
ע”י אנשים, נכון?
מידת התפתחות האדם בקנה מידה קוסמית אינה יכולה להימדד על ידיו כי נקודת המבט שלו אינה אובייקטיבית – בכזה קנה מידה.
לכן ידידי, עצתי היא להפסיק לחלק לעצמנו ציונים, להמשיך לחקור את היקום ולהשתדל לחיות חיים שקטים ככל האפשר.
רונן, אני מצטער אבל לא השתכנעתי מטיעונך.
כן, אין חדש בזה שבקנה מידה קוסמי ההתפתחות שלנו מזערית… ובאותו אופן בדיוק – האם היא תיחשב גדולה יותר אם נצליח להתיישב על כוכבי לכת אחרים כמו מאדים? האם גם אם בני האדם יתיישבו בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, ניתן יהיה להגדיר את האנושות ככח משמעותי ביקום?
ברור שגם אז נהיה כאין וכאפס לעומת “טבעו” של הקוסמוס.
אני לא אומר שבעתיד בני האדם יפענחו את כל צפני היקום ויהיו אדוניו – כל מה שאני אומר הוא שאין טעם לקבוע מה האדם לא יוכל לפתח, ולאן הוא לא יוכל להגיע, כי אימרות שכאלה כבר הופרכו אינספור פעמים.
כתוספת, לגבי ה”תחושה” שלך שלא נצליח לטוס במהירות האור – אני מבין מה עומד מאחורי ה”תחושה הזו” -אבל גם זה נובע מאותו קיבעון מחשבתי שדיברתי עליו מקודם. זו לא בהכרח חייבת להיות טיסה במובן הסטדנרטי של המילה, אלא גם עיוות של מחרב הזמן-חלל ו”קפיצה” בו. דברים שכמובן רחוקים מאוד מביצוע, אך בעלי בסיס תיאורטי.
קובי יקר,
טיסה במהירות האור, נו איך לומר… יש לי תחושה שלא נצליח.
הכל עניין של קנה מידה.
בשביל יצורים כמונו ההתקדמות הטכנולוגית שעשינו ללא ספק מדהימה. אבל בקנה מידה קוסמי לא זזנו אפילו אלפית המילימטר. הצלחנו להוציא החוצה קצת שידורי רדיו (שיגיעו לכוכבים הקרובים ביותר עוד עשרות ומאות שנים) ושתי חלליות שמתקרבות לחלקים החיצוניים של מערכת השמש ובתכלס לא יגיעו לשום מקום במיליון השנים הקרובות.
אני לא מבין איך חלקכם כל-כך בטוחים אילו דברים בדיוק הטכנולוגיה העתידית לא תהיה מסוגלת ליצור.
הרי מושגים כמו רכבים ממונעים, מטוסים, תקשורת אל-חוטית, רובוטים, מחשבים, נחיתה על הירח ומה לא נראו עבור בני אדם לפני כמה אלפי שנים ספורות מופרכים ומגוחכים לא פחות מאשר איך שמושגים כמו טיסה במהירות האור או התיישבות על כוכבי לכת אחרים נראים היום (למעשה, לדעתי הם נראו מופרכים הרבה יותר ואת חלקם בני האדם אף לא יכלו להעלות על דימיונם, פשוטו כמשמעו).
אני חושב שרבים יסכימו שהתפתחות הטכנולוגיה מתרחשת באופן אקספוננציאלי, ככה שסביר להניח שלא ניצטרך לחכות אלפי שנים (אלא פי כמה מונים פחות) בשביל שדברים שקשה אפילו לדמיין יפותחו.
חכם יווני גדול אמר פעם (סלחו לי על בורותי, שאני זוכר מי בדיוק – כמדומני אפלטון) שהאנושות בזמנו הגיעה לשיאה מבחינת הטכנולוגיה. אז וואלה, כמה דברים שאינם כל-כך חסרי חשיבות פותחו מאז (ואיני מתיימר לרגע לחשוב עצמי ברמה האינטלקטואלית של אותו חכם).
איני יודע אם המקור לחיים נוצר כאן או הגיע מהחלל החיצון אבל אני די בטוח שכולנו נמות פה.
המין האנושי לא יצליח לפתח טכנולוגיות שיאפשרו לו לחיות מחוץ לכדור הארץ, וגם אם כן (נניח על מאדים) לא נראה ריאלי שנצליח לשרוד שם יותר ממה שנצליח כאן. לצאת מכאן באמת, היינו למצוא פלנטה דומה לכדוה”א ולהגיע אליה – את זה לא נצליח לעשות.
הסיכוי היחיד בלשמר את המין האנושי הוא לשלוח לחלל (בשאיפה לאחר שנצליח אולי למצוא עדויות לחיים או סיכוי לחיים במערכות שמש אחרות), לשלוח לכיוונם חומר גנטי אנושי ואינפורמציה מספקת בשביל ליצור פרוטוטייפ אנושי, שם בפלנטת היעד – אם יהיה מישהו שיוכל להתעסק בזה.
לכן ידידי, תתחילו לחשוב על צוואה הולמת שנשאיר כאן לכל המינים שיבואו אחרינו כאן בפלנטה. אולי הם יצליחו לצאת מכאן…
אני חושב שצריך ללמוד מן העובדות בשטח :
אנחנו מייצרים ויורים איזה טריליארד זרעים במהלך חיינו (גברים)
אבל מסיימים עם ילד אחד שניים או שלושה .
ההנחה שלי שכל האורגניזמים פה על כדור הארץ התחילו מאורגניזם יחיד
כלומר לכל האורגניזמים פה על כדור הארץ יש איזה אב אורגניזם קדום.
אז כנראה שכל החיים שנותרו לנו על כוכב “ארץ” אנחנו פשוט צריכים לירות זרעי
אורגניזם קדום שיפגע בכל מיני כדורי לכת ואולי תתחיל כל האבולוציה שלנו מחדש
במקום אחר.
תוך הסתכנות שאסתור את עצמי (אני אוהבת לסתור את עצמי) אומר זאת:
כגזע, המין האנושי הוא ילד שההתייחסותו לקיום שלו עצמו היא כשל ילד.
החיים עלי אדמות החלו לפני כמיליארד שנים
האדם המודרני הוא כבן 200,000 שנים.
השמש שלנו תהפך לענק אדום בעוד כ־ 5 מיליארד שנים (פלוס מינוס חודשיים) אבל כבר בעוד כמיליארד שנים יסתיימו החיים עלי אדמות.
2 מיליארד שנים של חסד עלי אדמות.
200,000 שנים של היסטוריה אנושית (מתועדת ומשוערת).
עוד מיליארד אחד למאנייק.
שים את זוג המספרים האלה זה לצד זה:
200,000
1,000,000,000
גם בתור חובבת מדע בדיוני מושבעת אני מתקשה לראות איך המין האנושי מצליח להתקיים עוד 1,000,000,000 שנים למרות שלרשותו אמצעיי הנעה מהירים מהאור, מנועי כבידה, נפצרים, מנועי הסתברות, מחולל חורי תולעת בכל אייפון, טרנספורטרים, ומכונות שיודעות להכין תה ראוי לשמו.
רוחמה:
זה לא עד כדי כך הזוי.
אמנם עוד חזון למועד אבל ידוע לנו שהשמש צפויה לסיים את חייה כענק אדום ושהיא תתפח ותהפוך את כדור הארץ למקום שאינו ראוי למגורים עוד קודם לכך.
לטוח הרחוק – השמש היא איום וודאי על כדור הארץ.
החור השחור במרכז הגלקסיה אינו מהווה איום בטווח של מאות מיליארדי השנים הבאות.
למעשה אין – ולא תהיה – לגדילתו שום השפעה עלינו לעולמי עד וזאת מכיוון שהמסה שתצנח לתוכו היא מסה שנמצאת ממילא בקרבתו וכוח המשיכה שלה משפיע עלינו באותה מידה – בין אם היא מחוץ לחור השחור או בתוכו. חורים שחורים אינם "מושכים" חזק יותר מאשר גופים אחרים בעלי אותה מסה – בין אם אלה כוכבים, צבירי כוכבים או גז בין כוכבי.
הסיבה היחידה שיכולה לגרום לנפילתנו לתוך החור השחור ברבות המיליארדים, היא אבדן האנרגיה הקינטית של השמש והמרתה לגלי גרביטציה אבל כאמור – גורל כדור הארץ נחרץ לכלייה עוד הרבה קודם לכן וכך גם גורל מערכת השמש כולה (שכן בשלב מסוים תדעך זו ולא תוכל לספק אנרגית חום לכוכבים שסביבה).
זה באמת נהפך למאנטרה קבועה של מצדדי המחקר של החלל וכוכבי הלכת:
“…ברור לכולם(או לפחות למביני עניין) כי על בני האדם לצאת מחוץ לכדור הארץ בשלב כלשהו בעתיד.”
למה ?
למה זה כל כך ברור?
כי התכנון הגלובאלי שלנו הוא לנצל ולמצוץ את משאבי הכוכב הכחול הזה עד תום ואז ואז להמשיך לכוכב הבא?
או אולי כי יש בחלל אינספור כוכבים כחולים שופעי חיים בעלי טמפרטורה שמתאימה לנו בדיוק והרכב גזים אטמוספריים שמתאימים לנו בדיוק?
הו רגע, אני יודעת למה. כי אסטרואיד גדול, אדום ומבשר רעות נמצא במסלול התנגשות עם כדור הארץ (אליבא דה נוסטרדמוס / ליאונרדו דה וינצ’י / אורן זריף) והרעיון הכי טוב זה למצוא איזשהו כוכב אחר ש־ ננסה להאריץ / נתחפר במעמקיו / נבנה עליו כיפות גיאודזיות.
ואני מתעלמת כרגע מהחור השחור הגדל ללא הרף שנמצא במרכז הגלקסיה שלנו. אם משם תבוא עלינו הכליה, אני מסופקת אם נצליח אי פעם לייצר טכנולוגיה שתאפשר לנו ליישב גלקסיות אחרות (קטנת אמונה שכמוני).
באמת שאני לא מבין את אלה שקוראים ליישב את מאדים וכוכבים אחרים. הרי על כדור הארץ יש שטחים עצומים ביבשה, על הים ובמקרה שלא ישארו שטחים לגידול מזון אפשר לגדל גם מתחת לים. האתגרים הטכנולוגים שצפויים למי שיתיישב באוקיינוסים על אסדות וכדומה או חקלאות תת-ימית הם פעוטים יחסית ליישוב מאדים.
חחחה, שי, הרגת אותי.
🙂
מיכאל,
ירשם גם שאתה טוען שלא יהיה שלום בינינו לבין הפלסטינים ב-43 השנים הקרובות,
שמקור כדי הזהב אינו בתקופה הביזנטית, וכן שלא ניתן לאלף עטלפים.
כעת, לכל מי שיש הוכחה שטענות אלו שגויות נא להכנס לידען ולתקוף את מיכאל.
שי:
מעולם לא טענתי שזה לא יתכן!
אינני יודע מדוע כולם כל הזמן מיחסים לי אמירה כזאת.
אני באמת מציע שתקראו את הדברים שעליהם אתם מגיבים!
אגב, בדיון הנוכחי בכלל לא אמרתי כלום עד לרגע זה.
למיכאל ר.
אתה טוען שזה לא יתכן שהחיים התחילו מחוץ לכדור הארץ ?
נס"א חושבת אחרת, וטוענת שאכן החיים התחילו ממקור מחוץ לכדור הארץ!
ניחוש שלי – שאב הטיפוס הראשון של התא, נוצר על ידי גורם ברמה גבוה מהיכולת הטכנולוגית שלנו!
א.בן-הר שלום. אני מודע לכל מה שציינת אך לא כנראה שלא הבנת את הנקודה העיקרית שבדבריי…
התכוונתי לכך שברור לכולם(או לפחות למביני עניין) כי על בני האדם לצאת מחוץ לכדור הארץ בשלב כלשהו בעתיד. האופצייה היחידה ואני מדגיש!! היחידה כרגע היא מאדים שכן אין לנו ידע על שום מקום אחר ו/או משאבים להגיע אפילו למאדים כרגע שלא לדבר על כוכב שהוא מחוץ למערכת השמש שכל מה שידוע לנו על כוכבים כאלו מבוסס על פיזיקה ומדע שעוד ישתנה מאות פעמים עד שאכן נצא מגבולות מערכת השמש. לכן על בני האדם להקצות את כל הזמן והמשאבים הכ"כ מוגבלים שלנו כאן בכדור הארץ כדי לחקור ולהאריץ את מאדים. פשוט אין לנו ברירה אחרת. כל מחקר והשקעת כספים במקומות אחרים זה פשוט מאד בגדר מותרות!
לעמית.
גם המאדים עושה בעיות.
הייתי אתמול בהרצאתו של יונתן ווינטראוב במועדון האסטרונומי, על חיים על המאדים.
לשאלתי, האם ישנה תכנית (ולו אף תאורטית בלבד) ליצירת אטמוספירת מאדים שתתאים למחיית אדם ? ענה כי, הסברה היא כי עקב אי קיום שדה מגנטי על המאדים, אין המאדים יכול לשמר אטמוספירה צפופה מספיק לאורך זמן. חוסר השדה המגנטי מונע מאטמוספרת המאדים הגנה מפני "רוח השמש", הלא היא הקרינה הקוסמית הנפלטת מהשמש. התוצאה היא זליגת אטמוספרת המאדים אל החלל בקצב מהיר בהרבה מאשר בכדה"א.
גם החיים על המאדים חשופים לקרינת שמש חזקה ומזיקה ביותר כגון קרינה קוסמית, קרינת uv וקרינת רנטגן. ואיפה המיים והאוכל ?… בקיצור לא פשוט.
אני מתחיל לחשוב שאף פעם לא נצליח לצאת ממערכת השמש.. נראה כאילו שאין אפשרות להגיע טכנולוגית למהירות האור וגם אם אפשר יהיה, 1500 שנות אור!! אנחנו אמורים לרכז את כל המשאבים שיש לנו כרגע אך ורק על מאדים! המקום הראלי (איכשהו) היחיד עם פוטנציאל יישוב עתידי. חבל על הכסף ועל הזמן שלנו במקומות אחרים. לזה נתפנה אחרי התקדמות טכנולוגית משמעותית.