חקר המורכבות מעלה הילוך

מה הקשר בין ריפוי מסרטן, התנהגות של שווקים פיננסים, פעילות הנוירונים במח והאצה טכנולוגית? הכנס לחקר המורכבות שהתקיים השבוע באונ’ ת”א בא לענות בדיוק על השאלה הזו.

בכנס רב משתתפים שהתקיים השבוע באונ’ ת”א תחת השם “Let the complex be simple”, לקחו חלק חוקרים בינלאומיים לחקר המורכבות. בין היתר הכנס חרט על דגלו את חיזוק שיתוף הפעולה בין ישראל לאיטליה, ובין הנואמים היו גם חוקרים בכירים איטלקיים ואף שגריר איטליה.

תחום המורכבות עוסק במערכות המכילות פרטים רבים המשפיעים זה על זה. מערכת מורכבת יכולה להיות גוף ביולוגי אשר מורכב מתאים רבים המבצעים אינטראקציה אחד עם השני (כמו למשל המח המורכב מנוירונים בעלי קשרי גומלין), והיא יכולה גם להיות מערכת כמו שוק ההון, שבו המניות, המדדים ויתר הנכסים קשורים בקשר קורלטיבי ומשפיעים אחד על מחירו של השני. חקר המורכבות יכול לעסוק במערכות קטנות ו”פשוטות” יחסית כמו תנועת חלקיקים בכוס תה חם, ועד מערכות כאוטיות ענקיות כמו מזג האוויר או דינמיקה של גלקסיות.

בין ההרצאות הבולטות ומעוררות ההשראה בכנס ניתן היה למצוא את הרצאתו של פרופסור אשל בן-יעקב, הנחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם לחקר המורכבות. בן-יעקב סיפק הצצה למחקרו החלוצי בתחום חקר הסרטן ודרכים לפענוח הקידוד המאפשר לתאים סרטניים לתקשר עם יתר התאים בגוף ובפרט עם מערכת החיסון, דבר המאפשר לתאים ההרסניים הללו להמשיך ולהתרבות.

לתאי סרטן יש “רשת חברתית”, כלומר התאים הסרטניים מתקשרים אחד עם השני ויוצרים ביחד מערכת מורכבת המתפקדת כקולקטיב, זה מה שמקנה למצבור תאי סרטן את חוזקם ומאפשר להם להשתלט ובסופו של דבר להרוס את הגוף כולו. לדברי בן-יעקב, כאשר קוטעים או משבשים באופן מושכל את התקשורת ואת יחסי הגומלין בין התאים הסרטניים, ניתן לעצור את פעילות “הקולקטיב” הסרטני. מחקריו של בן-יעקב מהווים כיום את אחת ההבטחות הגדולות בעולם לצורת התמודדות עם המחלה.

בין השמות הבולטים ברשימת החוקרים בכנס היה ד”ר יואש שפירא, שמחקריו בתחום האקונופיזיקה (תחום העוסק בחיבור שבין פיזיקה לכלכלה) מהווים עמוד תווך בחקר שווקי ההון. שפירא המבצע בין היתר מחקרים ביחד עם ד”ר גיתית גור גרשגורן, מנהלת המחלקה הכלכלית ברשות לניירות ערך, תורם לחקר הבורסה הישראלית וליעילותה.
דובר נוסף בכנס שעסק בתחום חקר השווקים הפיננסים הינו ד”ר דרור קנת, שתיאר כיצד מתרחשות מניפולציות בשווקים פיננסים. הקשרים שבין מדדי המניות לבין הפרטים המרכיבים אותם הינה מסובכת. לכאורה מדדי המניות (למשל נסד”ק, ת”א 25 וכו’) אמורים להוות סוג של ממוצע משוכלל של כל המניות המרכיבות אותם ולזוז בהתאם לפעילות המניות. אך כאשר מסתכלים בטווח זמן ארוך, כך לדברי קנת, ניתן להבחין שמה שקורה בפועל הוא הפוך – התנהגות המדדים הם אלו שמשפיעים על תזוזת מחירי המניות.

כמו כן, המודל של קנת עוסק בהבדלים שבין האינטראקציות לטווח קצר לבין אלו של טווח ארוך. מידול תזוזות המניות לטווח קצר המכונה גם High Frequency strategies מהווה כיום מוקד עניין למשקיעים רבים בבורסות. זאת מאחר ובשנים האחרונות מרבית המסחר בבורסה הופך להיות ממוחשב. המחשב מקנה למשקיעים יתרון ברור על פני סוחרים אנושיים (יתרון שבא לידי ביטוי בזמן תגובה מהיר והתמודדות עם אפקטים פסיכולוגיים). כיום מעל 80% מהמסחר בשווקים בעולם מתבצע על ידי רובוטים ומגלגל מחזורי מסחר אסטרונומים של טריליוני דולרים בשנה.

בהרצאתו של החוקר פרופסור שלמה הבלין הוא דיבר על “רשתות של רשתות”, תחום מחקר זה עוסק בדינמיקה ומידול רשת המורכבת מרשתות קטנות יותר. לדבריו, תחום זה הפך בשנים האחרונות לאחד האזורים החמים ביותר במדע. זאת מכיוון שגם מערכות טבעיות וגם מערכות טכנולוגיות מורכבות ממספר רב של תתי-מערכות ושכבות המקושרות אחת עם השניה בקשרים סבוכים, ולכן חשוב לקחת בחשבון את המאפיינים הללו כאשר מנסים להאיץ את ההתקדמות הטכנולוגית או להבין מערכות טבעיות מורכבות כגון גוף האדם.